המודיע
המודיעצילום: Yaakov Naumi/Flash90

מחלוקת מקומית סביב מבנים לגני ילדים במעלה עמוס הסתיימה בפסק דין נגד עיתון "המודיע".

בית משפט השלום בירושלים קיבל תביעת לשון הרע שהגישו ארבעה מתושבי היישוב, לאחר ששמותיהם פורסמו בכתבה שבה הוטל ספק בהשתייכותם לציבור החרדי ובמעמדם כ"בני תורה".

העיתון חויב לשלם לארבעה פיצויים בסכום מצטבר של 190 אלף שקלים, נוסף על שכר טרחה והוצאות משפט.

שורשי הפרשה במאבק שהתנהל ביישוב על חלוקת מבנים בין שני גני ילדים. על פי המתואר בפסק הדין, גן ממלכתי-דתי באישור משרד החינוך, ששירת ילדים מהציבור הליטאי, פעל מתוך מבנה יביל שלא היה בו ממ"ד, בעוד גן לבנות מהציבור החסידי, שהתנהל ביידיש והוגדר כמוסד מוכר שאינו רשמי, קיבל מבנה קבוע.

הפער בין התנאים הוביל למאבק מצד גורמים בציבור הליטאי. ועד ההורים קרא לתושבים לפנות למועצה ולהתנגד למצב, בין היתר בטענות הנוגעות לרישוי הגן החסידי ולהתאמת פעילותו לתוכנית הבנייה.

בספטמבר 2024 נכנס עיתון "המודיע" לתמונה ופרסם כתבה על המחלוקת תחת הכותרת "זעזוע בקהילה החרדית במעלה עמוס". הפרסום לא הסתפק בתיאור העימות סביב המבנים: בכותרת המשנה נכתב על גורמים "חרדיים", כשהמילה מופיעה במרכאות, ובגוף הכתבה הופיע גם הביטוי "כביכול 'בני תורה'".

באותה כתבה נקשרו למאבק שמותיהם של צבי אולסקר, יהונתן גלסנר, יצחק גלזר ואריה קאהן. הארבעה ראו באופן שבו הוצגו פגיעה בשמם והגישו נגד העיתון תביעת לשון הרע בסכום של 400 אלף שקלים.

השופטת דורית פיינשטיין קיבלה את טענתם כי הפרסום חצה את הגבול שבין דיווח וביקורת על מאבק ציבורי לבין התייחסות פוגענית לאנשים המעורבים בו. היא דחתה את טענות "המודיע" להגנת אמת בפרסום וקבעה כי לא היה צורך להטיל ספק בחרדיותם של התובעים כדי לדון במחלוקת עצמה.

"סגנון הדברים בכתבה הוא מאוד קשה ומזלזל בתובעים", כתבה השופטת. לדבריה, במקום להתמקד בשאלת המחסור במבנים ובסדרי העדיפויות בהקצאתם, הפרסום התמקד בתובעים עצמם.

פיינשטיין הדגישה כי גם אם העיתון ביקש לעסוק במתח שבין הקבוצות השונות ביישוב, ניתן היה לעשות זאת ללא הטלת דופי בזהותם של הארבעה. "ניתן היה גם להתייחס למאבק על משאבים במעלה עמוס בין החסידים לליטאים מבלי להתייחס לתובעים כמי שאינם חרדים מספיק או כלל לא חרדים", קבעה.

בית המשפט מתח ביקורת גם על האופן שבו הוצגה המחלוקת לקוראים. לפי פסק הדין, הכתבה לא כללה הסבר עובדתי מספק על הבעיות ביישוב, האפשרויות לפתרונן והעמדות השונות סביב המשך פעילות הגן, ולא הציגה את הסוגיה באופן מאוזן.

"הכללת כל החלקים שיש בהם לשון הרע, היא מיותרת לחלוטין", קבעה השופטת והוסיפה, "לא נדרש להכפיש את התובעים כדי לחלוק על מעשיהם ועמדתם". בית המשפט דחה גם טענה נוספת של העיתון להגנה מכוח חוק איסור לשון הרע.

בסופו של ההליך נפסק כי אחד מארבעת התובעים יקבל פיצוי של 70 אלף שקלים, ושלושת האחרים יקבלו 40 אלף שקלים כל אחד. בנוסף לפיצויים בסך 190 אלף שקלים, חויב "המודיע" לשלם 35 אלף שקלים עבור שכר טרחת בא כוח התובעים ועוד 5,000 שקלים הוצאות משפט.