פוסט שפרסם הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון, ברשתות החברתיות עורר לאחרונה תגובות: לונדין השווה בין הסיסמה "כן הרב קוק" לסיסמה הפוליטית "כן סמוטריץ'".
בריאיון לרגל ג' באלול הוא התבקש להסביר את הכוונה, ומיהר להבהיר כי אין בדבריו הערכה לגבי בצלאל סמוטריץ' עצמו או למפלגה מסוימת, אלא התייחסות לעיקרון דומה.
לדברי הרב לונדין, הסיסמה "כן סמוטריץ'" תפסה כי היא אומרת לציבור שנמצא, לטענתו, בחוד החנית של התרומה למדינת ישראל בכל תחום, בתורה, בהתיישבות, בצבא ובתרומת איברים, להפסיק להתנצל ולהרגיש שהוא לא בסדר עם מה שהוא עושה. "תשאל כל ציוני דתי, אני ציוני דתי, אבל אני הכלל ישראלי, אני עם כולם", אמר, והוסיף כי הוא מאמין בדרך של הרב קוק.
הרב לונדין תיאר את הרב קוק, שנפטר לפני 91 שנה, כ"נשמה מופלאה" שהדרך שהתווה מוכחת שוב ושוב כצודקת: בהקמת מדינת ישראל, בעליית הארץ, בתורת ארץ ישראל ובעולם הישיבות. לדבריו, הגיע הזמן שהציבור הדתי-לאומי "יזקוף את הקומה".
באותה נשימה הציג זאת גם כביקורת עצמית כלפי הציבור שלו: לדבריו, דווקא בגלל שמדובר בציבור אידיאליסטי שמנסה להכיל כוחות רבים, קשה לו לפעמים לארגן את עצמו ולעמוד בגובה קומתו. הוא הוסיף התייחסות שכינה "פוליטיקלי קורקט": גם ציבורים אחרים עושים דברים טובים ולכל אחד יש את מקומו, אך לדבריו, "תראו איזה מפעל מופלא הקמנו ברוך השם", והוסיף כי המלחמה הנוכחית רק חיזקה זאת.
הרב לונדין הזכיר גם צד נוסף באישיותו של הרב קוק: לצד האהבה וההכלה שאפיינו אותו, הוא היה, לדבריו, גם נחרץ מאוד בדרך שסלל. לטענתו, בתקופה האחרונה הולכת ומתחדדת ההבנה הזו, אחרי שהרב קוק הפך בעיני רבים לדמות שכל עניינה הכלה בלבד. הרב לונדין הבהיר כי הבנת הטוב שקיים במקומות נוספים אינה סותרת קיומה של דרך משלנו וגבולות ברורים. הוא ציין בביקורתיות כי רבים מצטטים את הרב קוק לצרכים שונים, "כל אחד מנכס את הרב קוק", אך לדבריו לרב קוק יש כתבים ומשנה מסודרת, ומי שטוען שהוא ממשיך את דרכו, "בבקשה, בוא נביא ונראה. זה לא הפקר שכל אחד אומר מה שהוא רוצה בשם הרב קוק".
לדברי הרב לונדין, הכיוון שהוביל הרב קוק, המכונה היום ציונות דתית, ציבור דתי-לאומי ותורת ארץ ישראל, הוא הכיוון שהתברר כעתידה של מדינת ישראל. הוא הרחיב זאת גם לחברה הישראלית בכללותה: לטענתו, הציבור החילוני מחפש כיום זהות ומסורת, לאו דווקא דרך תורת הרב קוק שאינו מכיר אותה, אבל הרעיון שצריך מדינה המחוברת לשורשיה הפך למיינסטרים ישראלי. במקביל, החברה החרדית, על אף הבעיות והמורכבויות, הולכת ומתקרבת אל החיים בתוך מדינת ישראל מתוך הכרח המציאות.
הרב לונדין תיאר דיונים בכנסים שונים על עתיד החברה הישראלית, שבהם עתידנים טוענים כי המציאות השתנתה וכי הישראלי החדש הופך למסורתי. לדבריו, תשובתו לכך ברורה: "אתם צודקים. קוראים לזה ציונות דתית. תכירו את אורו של הרב קוק, זה הישראלי החדש".