יו"ר מפלגת "הציבור החרדי", מוטי לייטנר, התארח באולפן ערוץ 7 והציג בהרחבה את תפיסת עולמו ואת קווי היסוד של המפלגה החדשה.
בריאיון התייחס לייטנר לסוגיית גיוס החרדים, המשבר בחברה החרדית, האפשרות לחיבורים פוליטיים, ייצוג נשים, לימודי ליבה, כלכלה וזהותה הפוליטית של המפלגה.
לייטנר הגיע לאולפן לאחר שביקר בבקו"ם בתל השומר ופגש חרדים שהתגייסו למסלולים קרביים בצה"ל. לדבריו, "פגשתי שם עשרות חרדים שמתגייסים למסלולים קרביים בצה"ל, והתרגשתי כשראיתי את האימהות הבוכיות, את האבות הנרגשים".
הוא מתח ביקורת על ההנהגה החרדית הוותיקה וטען כי במשך שנים היא לא העניקה למתגייסים החרדים את התמיכה הראויה. "הבטחתי להם דבר אחד: יותר מדי שנים הממסד הפוליטי, הפוליטיקאים הישנים, התעלמו מהם, בזו להם, דרכו עליהם, זלזלו בהם. המצב הזה נגמר", אמר.
לדבריו, גם מי שבחר לשרת צריך להישאר חלק מהחברה החרדית ולקבל ממנה גיבוי. "יש לנו אחריות שתיכנסו לצה"ל חרדים ותצאו חרדים. אנחנו דואגים לכם, אנחנו מעריכים אתכם, אנחנו מכירים לכם תודה ואנחנו גאים בכם", אמר.
לייטנר תהה מדוע בכירי המפלגות החרדיות לא הגיעו בעצמם לתמוך במתגייסים. "מי שהיה אמור להיות שם בבקו"ם היום זה דרעי, גפני, גולדקנופף. הם היו אמורים לבוא ולומר: אתם שכבר כן מתגייסים למסלולים חרדיים, אנחנו תומכים בכם", אמר.
מכאן עבר לייטנר לביקורת רחבה יותר על מצבה של החברה החרדית. לדבריו, "אנחנו במצב שהחברה החרדית בשבר קיומי ובסכנה קיומית על המשך קיומנו פה בארץ", והוא טען כי עולם התורה מצוי בסכנה, תקציבים חיוניים נשללים והמצב הכלכלי-חברתי ממשיך להידרדר.
לייטנר הזהיר גם מהעמקת הקרע בין החברה החרדית לשאר חלקי החברה בישראל. "התסכולים והכאבים הולכים וגדלים וזה לא יכול להימשך כך", אמר, והזהיר כי אם המגמות הנוכחיות יימשכו במשך עשרות שנים, הן עלולות להוביל לדבריו אף לעימות פנימי חמור - "מלחמת אזרחים".
בסוגיית הגיוס טען לייטנר כי במשך עשרות שנים המדינה והצבא עצמם אפשרו לחברה החרדית שלא לשרת ולא התאימו את השירות לצרכיה. לדבריו, המציאות הזו "התפרקה והתנפצה לכולנו בפרצוף בשבעה באוקטובר", לאחר שהתברר כי צה"ל זקוק לעוד עשרות אלפי לוחמים ותומכי לחימה.
הוא ציין את חטיבת החשמונאים ומסלולים נוספים כדוגמה לשינוי שמתרחש בצה"ל. לדבריו, לראשונה קיימת הבנה ממשית כי "חייל חרדי צריך להיכנס חרדי ולצאת חרדי". הוא טען כי גם בציבור החרדי כבר ניכרת עלייה במספר המתגייסים.
מנגד תקף לייטנר את ההנהגה החרדית שלדבריו נמנעה במשך שנים מהצגת פתרון בר-קיימא. "הפוליטיקה הישנה עסוקה בלומר מה לא. אנחנו אומרים מה כן", אמר.
הפתרון שהוא מציע מבוסס לדבריו על הבחנה ברורה בין לומדי תורה לבין מי שאינם לומדים באופן מלא. "כל מי שתורתו אומנותו - שיישב וילמד. כל היתר, ומדובר באלפים רבים כל שנה, ילכו וייקחו אחריות", אמר.
לפי לייטנר, האחריות יכולה להתבטא בשירות בצה"ל, בכוחות הביטחון או בשירות לאומי ואזרחי. הוא הגדיר את המתווה "ריאלי" ו"פרגמטי", וטען כי ניתן ליישמו באופן מיידי ולצמצם באמצעותו את אחת מנקודות המחלוקת החריפות בין הציבור החרדי לשאר חלקי החברה.
כשנשאל מי יקבע מיהו בחור שתורתו אומנותו ומי אינו עומד בהגדרה, השיב כי המנגנון אינו הקושי המרכזי. "המכניזם והמתודה הם הבעיה האחרונה. הבעיה הבסיסית היא ההפנמה של ערך לקיחת אחריות", אמר.
לייטנר טען כי ישנם "אלפים רבים" של בחורים שאינם לומדים באופן מלא ובכל זאת אינם מתגייסים. לדבריו, "כדי שחבריכם, אחיכם, בני דודיכם, חברי הקהילה שכן יושבים ולומדים יוכלו ללמוד - אתם צריכים לקחת אחריות. אתם צריכים להגן עליהם".
לדבריו, ניתן יהיה גם לקבוע הגדרות ברורות ולבנות מנגנוני פיקוח מתאימים. הוא טען כי כל מי שמכיר את החברה החרדית יכול בדרך כלל להבחין בין "בן תורה" ואברך שלומד לבין מי שאינו נמצא במסגרת לימודית ממשית.
לייטנר הוסיף כי גם למדינה ולמערכת האכיפה יהיה תפקיד בהסדר העתידי. לדבריו, למפלגתו יהיה ועד רבנים שיסייע לקבוע "איך עובר הגבול", ובמקביל מי שימלא את אחריותו יקבל תמריצים ומי שלא יעשה זאת ייתקל בתמריצים הפוכים.
כשנשאל האם אברך שלומד באמת יוכל לשוב ולקבל את ההטבות שנפגעו בשנים האחרונות, השיב כי אם אלפים רבים יתגייסו, השאלה תיראה אחרת. "יהיה ברור לכולם שיש קבוצה שיושבת ולומדת, והיא קודש קודשים, וצריך לדאוג לה שתלמד תורה בתנאים הכי טובים שיש", אמר.
לייטנר האשים את ההנהגה החרדית בכך שמדיניות של הימנעות מכל פתרון הובילה דווקא להחרפת הסנקציות. לדבריו, כאשר "מדיניות של פלג ירושלמי" הופכת דומיננטית ומשפיעה על ההנהגה הפוליטית, התוצאה היא תגובת נגד חריפה מצד חלקים אחרים בחברה הישראלית.
הוא תקף גם את האלימות והקיצוניות בתוך השיח החרדי. "כל נער זב חוטם מרגיש שיש לו זכות לכפות בצרחות את דעתו על השני? מה זה השיח הזה?", שאל, וטען כי מפלגתו מבקשת להציג "נציגות שיודעת מה זה לקדש שם שמיים, מה זה לקחת אחריות".
בהמשך נשאל לייטנר מי יהיו חברי הרשימה לצדו. הוא השיב כי בימים הקרובים תוצג רשימה "מרשימה מאוד", שלדבריו תייצג את כלל חלקי החברה החרדית - אשכנזים, ספרדים, עולים וחסידויות שונות.
לדבריו, שם המפלגה "הציבור החרדי" נבחר משום שהיא מבקשת לפנות למגוון הקהלים בחברה החרדית ולא לקבוצה אחת בלבד. לייטנר סיפר כי בשנה האחרונה נפגש עם קהילות, מנהיגים, אדמו"רים, דיינים ומורי הוראה, וטען כי זיהה "ביקוש עצום" למפלגה חדשה.
הוא הוסיף כי המפלגה אינה מכוונת רק לחרדים עובדים או מודרניים. לדבריו, גם חרדים שמרנים יותר יכולים למצוא בה בית, משום שהיא מבקשת "גם להגן על עולם התורה וגם להגן על אלו שבוחרים לקחת אחריות ומשרתים".
לצד הציבור החרדי, לייטנר טען כי הוא מזהה פוטנציאל גם בקרב מסורתיים ומצביעים מחוץ למגזר. לדבריו, ישנם מי שבעבר הצביעו למפלגות חרדיות מתוך רצון להיות חלק מעשייה יהודית, אך התאכזבו ממה שהפכו לדבריו המפלגות הוותיקות.
כשנשאל על כוחו האלקטורלי, אמר לייטנר כי בדיקות שנעשו עבור המפלגה מצביעות על "פוטנציאל של כשישה מנדטים". לדבריו, כשלושה מהם עשויים להגיע מתוך החברה החרדית והיתר מחוצה לה, אך הוא הדגיש כי רק בהמשך יתברר כמה מהפוטנציאל אכן יתורגם להצבעה בפועל.
לייטנר הבהיר כי אינו שולל חיבורים פוליטיים אם יתברר שהמפלגה מתקשה לעבור לבדה את אחוז החסימה. "במידה ונזהה שיש לנו את הפוטנציאל ואת היכולת לחצות את אחוז החסימה לבד, כמובן שנרוץ עד הסוף", אמר.
מנגד הבהיר כי במקרה שההתמודדות העצמאית תסכן את כניסת המפלגה לכנסת, הוא מוכן לשקול חלופות. "נפעל באחריות ונעשה את מה שנדרש כדי שלציבור החרדי תהיה נציגות בכנסת הבאה, בכל מחיר ובכל חיבור ובכל צורה שתידרש", אמר.
לייטנר נשאל גם על הפניות הקודמות שלו לש"ס וליהדות התורה לקבל ייצוג בתוך המפלגות הקיימות. לדבריו, המטרה המקורית הייתה להימנע מפיצול ולהשתלב כסיעה עצמאית בתוך מסגרת חרדית קיימת, אך הפניות והמגעים עם גורמים בכירים לא הבשילו.
"חשבנו שהדרך הנכונה ביותר היא לבוא לפעול מתוך המפלגות החרדיות הקיימות, לקבל ייצוג אינטגרלי מובנה בתוך אותן מפלגות", אמר. לדבריו, לאחר שהפניות לא נענו, "נאלצנו להמשיך בדרך ולהקים מפלגה עצמאית שתרוץ ותתמודד באופן עצמאי בבחירות הללו".
בשאלת הסמכות הרוחנית של המפלגה, הודיע לייטנר כי בימים הקרובים צפוי להתפרסם מכתב של ועד רבנים שילווה את פעילותה. לדבריו, הוועד יעסוק בשאלות הלכתיות הנוגעות לפעילות הציבורית ויעניק למפלגה את "הגיבוי הרוחני הנדרש".
לייטנר הודה כי היו רבנים שנמנעו מהצטרפות גלויה בשל החשש מהמחיר הציבורי. "רבנים שחששו יש רבים, ולכן במקום 150 רבנים אנחנו רואים רשימה מצומצמת יותר", אמר, אך הוסיף כי יש רבנים שמוכנים לקחת על עצמם את הליווי.
בהמשך נשאל מי מממן את פעילות המפלגה, בעקבות טענות ברשת שלפיהן גורמי שמאל עומדים מאחוריה. לייטנר דחה את הטענות והפנה לאתר מבקר המדינה, שבו לדבריו ניתן לראות את רשימת הערבים והתורמים.
לטענתו, התורמים הם אנשים שתומכים גם בעולם התורה, בישיבות ובחסידויות, ואינם קשורים לקמפיין שמאל נגד המפלגות החרדיות. הוא האשים את מפיצי הטענות נגדו בהפצת "קונספירציות שקריות", וטען כי הציבור יכול לבדוק בעצמו את הנתונים.
נושא נוסף שעלה בריאיון היה היעדר נשים ברשימת המפלגה. לייטנר אמר במפורש, "אני בעד נציגות נשית חרדית", אך הוסיף כי לדעתו החברה החרדית אינה בשלה כיום לכל מהלך כזה וכי אין בכוונתו "לחנך את הציבור" או לכפות עליו שינוי.
לדבריו, מפלגתו מבקשת קודם כול לייצג את הציבור כפי שהוא. "יש דברים שאנחנו יכולים לעשות, יש דברים שאנחנו לא יכולים לעשות", אמר, והשתמש בדימוי שלפיו "דרך שצריך לעשות במדרגות לא בהכרח ניתן לעשות במעלית".
גם סוגיית לימודי הליבה תפסה מקום מרכזי בריאיון. לייטנר הבהיר כי הוא תומך בזכותם של הורים לבחור את חינוך ילדיהם, אך סבור שעל המדינה לדאוג לכך שגם ילדים שאינם לומדים אנגלית, מתמטיקה ומיומנויות נוספות בבית הספר יוכלו לרכוש אותן במסגרות משלימות.
לדבריו, ניתן לעשות זאת באמצעות חינוך בלתי פורמלי בשעות הערב, בימי שישי, במוצאי שבת, בחופשות ובחוגים. במקביל הוא קרא להרחיב את האפשרות לפתוח מוסדות חרדיים שמציעים לימודי חול ברמה גבוהה יותר עבור הורים שמעוניינים בכך.
לייטנר טען כי כבר כיום קיים "ביקוש אדיר" למוסדות כאלה בערים החרדיות, והאשים נציגים מהמפלגות החרדיות הוותיקות בכך שהם מקשים על הקמתם. לדבריו, תפקידם של נבחרי הציבור הוא לאפשר להורים לבחור את החינוך המתאים לילדיהם ולא לכפות עליהם מסלול אחד.
לדבריו, המטרה היא לאפשר לעשרות אלפי צעירים חרדים להגיע לבגרות עם יכולת השתכרות גבוהה יותר. הוא טען כי מגזר חרדי חזק ועשיר יותר יוכל גם לתמוך בעצמו בעולם הישיבות והכוללים במקום להישען במידה רבה על גיוס תרומות מחוץ לישראל.
כשנשאל היכן הוא ממוקם במפה הפוליטית, השיב ללא היסוס כי מפלגתו היא מפלגת ימין שמרנית. "אין ספק שהציבור החרדי הוא ימני, שמרני. אני בתפיסתי האישית ימין - ימין כלכלי, לאומי, ביטחוני", אמר.
לייטנר הביע גם תמיכה ברפורמות כלכליות שיצמצמו לדבריו מנגנונים ופריבילגיות. כשנשאל על רפורמת החלב של סמוטריץ' השיב בחיוב, ובהמשך תקף בחריפות את ההסתדרות וטען כי מדובר בגוף "אנכרוניסטי" שהיה צריך לבטל מזמן.
על אפשרות לחיבור עם אביר קארה אמר לייטנר כי מדובר ב"רעיון מעניין". עם זאת, הוא הבהיר כי בימים אלה מתקיימות שיחות "עם כל הגורמים בספקטרום הימני" במטרה להבטיח ייצוג לקבוצות החרדיות שלדבריו אינן מיוצגות כיום.
כשנשאל איזה תפקיד ירצה לקבל בכנסת או בממשלה, לייטנר נמנע מלנקוב בתפקיד מסוים. לדבריו, הדבר תלוי בחיבורים הפוליטיים ובהישג האלקטורלי, והוא ישאף לכל תפקיד שיאפשר לממש את מצע המפלגה בתחומי החינוך, הכלכלה והאחריות.
הוא הדגיש כי השפעה פוליטית אינה נמדדת רק בתפקיד רשמי אחד. לדבריו, הסכמים קואליציוניים, פעילות בוועדות וחקיקה יכולים לאפשר גם לחבר כנסת בודד להשפיע על מגוון רחב של סוגיות.
לקראת סיום נשאל לייטנר אם מפלגתו תצטרף לממשלה ימנית שאינה בראשות בנימין נתניהו. לייטנר לא התחייב לאדם מסוים והבהיר כי מבחינתו המבחן המרכזי הוא השתייכות למחנה הימני והאמוני וקווי היסוד של הממשלה.
"אנחנו נאמנים לגוש האמוני, אנחנו נאמנים למחנה ולציבור שלנו, ואנחנו נעשה הכול כדי שתקום פה ממשלה יהודית, אחראית, אמונית", אמר. לצד זאת ציין כי הוא תומך גם ברעיון של נתניהו להקמת ממשלה רחבה שתנסה לאחד חלקים גדולים יותר בחברה הישראלית.
כשנשאל שוב אם יסכים לשבת בממשלה ימנית ללא נתניהו, חזר על העיקרון ולא נקב בשם של מועמד לראשות הממשלה. "אנחנו נאמנים לגוש הימני, ואנחנו נעשה כל מה שניתן כדי שתקום ממשלה כזאת, עם קווי יסוד לאומיים, ימניים ושמרניים, שיהיו שותפים בה חלקים גדולים יותר בחברה הישראלית", סיכם.