קוסרה
קוסרהצילום: FLASH90

בית המשפט העליון הורה היום (ראשון) למדינה לתאם בתוך 14 יום את חזרתם לבתיהם של שלושה פלסטינים מהכפר ג'אלוד שבנפת שכם, שלפי העתירה נאלצו לעזוב בעקבות חודשים של אלימות מצד אזרחים ישראלים. ההחלטה ניתנה בידי נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ויחיאל כשר.

בעתירה נטען כי ההתנכלויות החלו בחודש אפריל, עם הקמת אוהל על אדמות פרטיות של העותרים בשטח B. לטענתם, בחודשים שלאחר מכן הם סבלו מפלישות, איומים, חסימות דרכים, יידוי אבנים, פגיעה ברכוש ובתשתיות, ניתוק קו מים, עקירת עצים והצתת רכב.

ב-22 ביולי נאלצו שניים מהעותרים לעזוב את בתיהם, ולפי החלטת בג"ץ הם טרם שבו אליהם. בית המשפט ציין כי עיקר השתלשלות האירועים שתיארו העותרים אינה שנויה במחלוקת מצד המדינה.

לפי העתירה, לאחר עזיבתם פרצו אזרחים ישראלים לביתו של אחד העותרים, ובהמשך עברו בין בתי העותרים. בעתירה צורף גם סרטון שבו, לפי המתואר בהחלטה, נראים חיילי צה"ל ואזרחים ישראלים שוהים בחצר אחד הבתים ומשחקים יחד כדורגל.

במהלך הדיון נשאלו נציגי המדינה על הסרטון, וקצין האג"ם החטיבתי השיב כי מדובר בחיילים שהגיעו ככוח תגבור ולכן הנהלים וההוראות לא היו ידועים להם. עוד נמסר לבית המשפט כי החיילים המעורבים הודחו מלחימה בעקבות האירוע.

המדינה מסרה כי היא מוכנה לתאם את שובם של העותרים לבתיהם, אך הבהירה שלא ניתן להקצות כוח קבוע שישהה במקום. בתגובתה פירטה המדינה שורה של צעדים שננקטו להתמודדות עם פשיעה לאומנית, ובהם הקצאת כוחות מג"ב לחטיבות המרחביות, חידוד החובה שלא לעמוד מנגד באירועי הפרת חוק, צו האוסר על כיסוי פנים והגברת השימוש בצווי הרחקה והגבלה.

עוד ציינה המדינה כי במחוז ש"י ובמג"ב איו"ש הוקמה מפקדה משימתית המטפלת באירועי פשיעה לאומנית, וכי המשטרה מפעילה קו טלפון ייעודי לתושבים פלסטינים בכל שעות היממה. לדבריה, מתקיימים גם מפגשים ופעולות בדרגים הבכירים של פיקוד המרכז ומחוז ש"י.

המדינה קשרה את האירועים למאחז בלתי חוקי המכונה "גבעת הצמב"רים", שלדבריה הוקם באפריל 2026. בתגובה לעתירה נמסר כי בוצעו נגדו שמונה פעולות אכיפה, הוצא צו סגירת שטח, תוגברו הכוחות באזור ונפתח מבצע לאכיפת החוק והסדר שבמסגרתו נהרסו מאחזים שהוקמו בשטח B והוחרם ציוד בנייה.

עוד נמסר כי באירוע בחודש מאי נתפס רכב ובו ארבעה ישראלים, חומרי בנייה, שתי אלות, שני סכינים ושני מכלי גז פלפל, ואחד מהישראלים עוכב לתחנת המשטרה באריאל. באוגוסט נעצר אזרח ישראלי נוסף במרחב המאחז והועבר לידי המשטרה.

המדינה הצביעה מנגד על קשיים באכיפה וטענה כי היו ניסיונות לסכל את פעילות הכוחות, בין היתר באמצעות דיווחי שווא שנועדו להסיט את הקשב. עוד נטען כי ישראלים באזור מתפזרים ונמלטים לפני שהכוחות מצליחים לתפוס אותם, ולעיתים מגויסים במהירות אנשים רבים כדי להקשות על פעולות האכיפה.

בג"ץ לא הסתפק בהסברים. בהחלטה נכתב כי "התמונה המצטיירת היא עגומה מאוד. שאלות יש ובשפע; תשובות ראויות - פחות", וכי לנוכח ריבוי האירועים, התמשכותם והמענה שניתן, "התנהלות המשיבים בהליך דנן מעוררת קשיים של ממש".

השופטים תהו בין היתר מדוע לא נתפסו וחולטו כלי רכב ששימשו את מי שכונו בהחלטה "הפורעים", אף שמספריהם נמסרו לרשויות וחלקם תועדו. בית המשפט ציין כי לא קיבל תשובה לשאלה זו, וגם לא לשאלה אילו צעדי אכיפה ננקטו נגד אנשים שזהותם הייתה ידועה לרשויות.

בהחלטה הזכירו השופטים פסיקה מלפני כ-20 שנה שלפיה אין למנוע מתושבים פלסטינים להגיע לאדמותיהם כדי להגן עליהם מפני תוקפים. "והנה, בחלוף כשני עשורים, לנגד עינינו מתהווה מצב שאינו כה רחוק מן התרחיש שתיארה השופטת ביניש כמצב שלא יעלה על הדעת", נכתב.

בית המשפט הדגיש כי נכון למועד כתיבת ההחלטה העותרים עדיין לא שבו לבתיהם. "עובדה זו מדברת בעד עצמה ואין להשלים עמה", קבעו השופטים, שהזכירו כי האחריות הכוללת לביטחון תושבי האזור מוטלת על המפקד הצבאי.

בג"ץ התייחס גם לתופעת הפשיעה הלאומנית נגד פלסטינים וקבע כי היא פוגעת בביטחון השוטף ודורשת הקצאת כוחות ומשאבים. השופטים הוסיפו כי היא פוגעת בתדמיתה הבינלאומית של ישראל, וכי "בראש ובראשונה, המדובר בתופעה פסולה מכל וכל".

בהיבט המעשי הורה בג"ץ למדינה לתאם עם העותרים, בתוך 14 יום, מועד לחזרתם לבתיהם ולאבטח את חזרתם. המדינה נדרשה גם לאפשר להם להכניס ציוד ואספקה לצורך תיקון הבתים ותשתיות המים והחשמל.

בנוסף הוציא בית המשפט צו על תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תפעל להשבת העותרים ובני משפחותיהם לבתיהם, ובפרט מדוע לא יוסרו חסימות ומכשולים מדרכי הגישה. תצהיר התשובה של המדינה יוגש עד 8 באוקטובר.

השופטים דרשו מהמדינה להציג גם נתונים מפורטים על הפעולות למניעת חזרת האזרחים הישראלים למאחז ולבתי העותרים, על החקירות והאפשרות להעמדה לדין של ישראלים שזוהו באזור ועל האפשרות לחלט כלי רכב ששימשו בפעילות בלתי חוקית. הצדדים נדרשו לעדכן את בית המשפט בנוגע לחזרת העותרים לבתיהם עד 22 בספטמבר.