חשיפת הארכיון
חשיפת הארכיוןצילום: מירי שמעונוביץ'

במלאות 31 שנים לפטירת רב הכותל והמקומות הקדושים, הרב מאיר יהודה גץ זצ"ל, נחשפו לראשונה פריטים מארכיונו האישי באירוע שנערך בספרייה הלאומית.

החשיפה התקיימה לאחר השלמת תהליך הדיגיטציה של הארכיון, שמעתה נגיש לציבור הרחב.

הארכיון הועבר לספרייה הלאומית לפני כשנתיים על ידי משפחת הרב גץ, והוא כולל מסמכים, תמונות, סרטים, מכתבים, הקלטות וכתבים שהותיר אחריו.

בין הפריטים נמצאים פנקס המידות האישי שבו תיעד את עבודתו העצמית, צוואתו, פירושיו לתורה ו-12 יומנים שכתב במהלך שנות כהונתו כרב הכותל.

"יומני הכותל" נכתבו בכתב ידו של הרב גץ החל משנת 1968, שבה מונה לרב הכותל והמקומות הקדושים, ועד ימים ספורים לפני פטירתו בשנת 1995. היומנים מתעדים כמעט מדי יום את שהתרחש בכותל ובירושלים מנקודת מבטו של מי שחי ופעל במקום במשך עשרות שנים.

הרב גץ עלה לישראל בשנת 1949 ושימש כרב המושב כרם בן זמרה, שוחט, מוהל ורבש"ץ. בשנת 1967 נפל בנו אבנר בקרב לשחרור ירושלים, ובעקבות נפילתו עברה המשפחה לירושלים; שנה לאחר מכן מונה הרב גץ לרב הכותל והמקומות הקדושים, ובהמשך פעל לחידוש ישיבת המקובלים בית אל ועמד בראשה.

באירוע השתתפו בני משפחת גץ, נציגי הספרייה הלאומית ואורחים נוספים, והנחה אותו נכדו של הרב, שר-שלום ג'רבי, מנהל חטיבת החינוך בקרן קיימת לישראל. ג'רבי סיפר על סבו, שכונה במשפחה "סבא כותל", ועל הקשר המשפחתי שנוצר עם המקום, "סבא מל אותי וזכיתי להיות הנימול הראשון בכותל המערבי, שלאחר מלחמת ששת הימים, כשסבא כיהן כרב הכותל והמקומות הקדושים".

ג'רבי הוסיף, "זכיתי להיות נכדו של הרב גץ, ועבורי, היום הזה הוא הרבה מעבר לאירוע של חנוכת ארכיון. זהו יום גדול שבו הזיכרונות המשפחתיים מימי ילדותי, הסיפורים ששמענו בבית, התמונות, המכתבים והיומנים מקבלים מקום של כבוד כאן, בספרייה הלאומית של עם ישראל".

לדבריו, "היום, כשאנחנו עומדים כאן כולנו יחד ורואים את הארכיון שלו המאפשר הצצה למורשתו, לפועלו ולמפעל חייו, כל אלו הופכים לחלק מהזיכרון הלאומי, לנכס צאן ברזל לעם ישראל כולו".

בתו של הרב גץ ומנהלת פורום תקנה, עו"ד לילי גץ-הורוביץ, סיפרה על ההחלטה להעביר את החומרים לספרייה, "במשך 30 שנה אספתי ושמרתי את הארכיון של אבא, ולכן היה לי קשה מאוד להיפרד ממנו. אבל אבא כבר מזמן איננו רק שלנו. דמותו, תורתו, כתביו ומעשיו שייכים לא רק למשפחה שלנו - הם גם חלק מסיפורו של עם ישראל".

גץ-הורוביץ הוסיפה, "כשמסרנו את הארכיון חשבתי שאנחנו מוציאים משהו מבית המשפחה. היום אני מבינה בדיוק את ההפך. אנחנו לא נפרדים מאבא - אנחנו מאפשרים לעוד אנשים לפגוש אותו, לפתוח דף שכתב בידו, לקרוא שורה מיומני הכותל, לשמוע את קולו, ללמוד את פירושיו ואת מידותיו".

את דבריה חתמה, "יהי רצון שהארכיון הזה לא יהיה רק מקום ששומר את העבר, אלא מקום שממנו מצמיחים את העתיד".

צילום: מירי שמעונוביץ'
צילום: מירי שמעונוביץ'
צילום: מירי שמעונוביץ'
צילום: מירי שמעונוביץ'
צילום: מירי שמעונוביץ'