נאוה לישה, אמו של סמל דביר לישה הי"ד שנפל בקרב בחוף זיקים בבוקר שמחת תורה ב-7 באוקטובר וחברה בפורום הגבורה, מספרת בראיון לערוץ 7 על הגעגוע והכאב שמלווים את משפחתה שלוש שנים אחרי נפילתו - ועל הדרך שבה היא מבקשת שעם ישראל יזכור את היום הקשה.
לדבריה, לצד האסון והמחיר הכבד, אסור ש-7 באוקטובר ייזכר רק דרך המחדל והחורבן. היא מבקשת להציב במרכז גם את גבורתם של הלוחמים שיצאו באותו בוקר להגן על אזרחי ישראל.
"הימים האלה הם ימים מורכבים בשבילנו, המשפחות, אבל לא היינו רוצים שהימים האלה ייזכרו כמחדל או כאסון", אמרה לישה. "הבנים שלנו, הגיבורים שלנו שנהרגו בקרבות האלה, הם ילדים גיבורים שבעצם הוציאו את המדינה שלנו משפל גדול לתקומה גדולה".
לדבריה, לצד המחיר הכבד והכאב, היא מבקשת להדגיש את גילויי הגבורה וההתפתחויות שהגיעו בעקבות המלחמה: "היום הזה לא מתאים להיות יום אבל ויום בכי. זה יום שיש בו גבורה גדולה, אלה ימים שיש בהם ניסים גדולים".
"למרות המחיר הנורא ששילמנו אנחנו, המשפחות, אי אפשר שלא לראות לאיזו תקומה הובילה המלחמה הזאת", הוסיפה. "הציפייה שלנו מעצמנו וגם מעם ישראל כולו היא לראות דברים בפרספקטיבה היסטורית ולהבין שהכאב הנורא הוא כאב, וגם האובדן הנורא הוא אובדן שצריך להוליד קומה גבוהה יותר, קומה חדשה".
בהמשך נשאלה לישה על המחלוקות הפוליטיות סביב ציון 7 באוקטובר. לדבריה, השימוש ביום ובשמות הנופלים לצרכים פוליטיים אינו ראוי.
"זה מאוד להקטין לנסות לנצל את הימים האלה לצרכים פוליטיים. זה לא מכבד את זכר הבנים שלנו שנפלו במערכה, בנים שיצאו להגן על עם ישראל", אמרה. "זה מאוד ציני להשתמש בשמות שלהם כדי לנגח פוליטית דמויות כאלה ואחרות. זה לא מתאים ולא ראוי".
לדבריה, "הציפייה שלנו מעם ישראל היא להגביה עוף ולא לרדת למחלוקת".
לישה הבהירה כי היא ומשפחתה תומכים בחקירה מעמיקה של אירועי 7 באוקטובר, אך מתנגדים למתכונת שבה מערכת המשפט תהיה זו שתעמוד מאחורי מינוי ועדת החקירה. "גם אנחנו רוצים ועדת חקירה, לא פחות מכל אחד אחר. להפך, אנחנו רוצים ועדת חקירה יסודית מאוד שתבדוק את הדברים משורשם", אמרה.
לדבריה, "חשוב לנו שוועדת חקירה כזאת לא תהיה ממונה על ידי אנשים שצריכים בעצמם להיחקר". היא הוסיפה כי לשיטתה למערכת המשפט "יש חלק מאוד גדול במחדל הנורא שקרה פה", ולכן טענה כי יש להקים "גוף שכל עם ישראל יכול לסמוך את ידיו עליו, וזה צריך להיות גוף לאומי".
"היום מה שנקרא ועדת חקירה ממלכתית היא מאוד לא ממלכתית", טענה.
לקראת סיום הראיון שיתפה בהתמודדות האישית עם הגעגוע לבנה, שמקבל עוצמה נוספת ככל שמתקרבים חגי תשרי ושמחת תורה. "אנחנו כל השנה חווים את הגעגוע ואת הכאב, אבל בחגים זה מתעצם", סיפרה. "זה מתחיל עוד מראש חודש אלול. ככה המועקה גדלה והולכת".
אלא שלצד הכאב, לדבריה, קיימת גם תחושה של השתתפות בתקופה היסטורית: "יחד איתה יש גם תחושה מאוד חזקה שאנחנו צועדים צעדים היסטוריים. אנחנו משתדלים לא לתת לכאב ולחיסרון ולגעגוע לצבוע את כל התמונה".
לישה חתמה במסר על המורשת שהיא מבקשת לשאת מבנה ומהלוחמים שנפלו: "להיאחז בגבורה של הבן שלנו, של הבנים שלנו, אלה שנהרגו באותו היום ואלה שצעדו והמשיכו להילחם אחר כך, ולהמשיך את המורשת שלהם, שהיא מורשת של גבורה ועוצמה".