יעקב פרדמן חגג אתמול את יום הולדתו כשהטלפון צלצל ובישר לו את הנורא מכול: אלעזר יאיר וילנסקי ז"ל, חניכו בן ה־13, שאותו אימן מאז שהיה בן שמונה, נהרג באסון במהלך טיול.
רק יומיים קודם לכן עוד ליווה אותו בתחרות סיף בחריש, שבה התמודד יאיר מול נערים גדולים ממנו. בריאיון בכאן רשת ב' סיפר פרדמן על הנער המוכשר, שזכה באליפות ישראל בסיף בגיל 12, ועל הקשר הקרוב שנרקם ביניהם במשך יותר מחמש שנות אימונים כמעט יומיומיים.
"ילד מוכשר, ילד מאוד מאוד חברותי", תיאר המאמן את יאיר. "לא היה דבר שאם צריכים משהו לעזור, הוא ראשון, פשוט ראשון. גם עם ילדים, אפילו שלא ביקשנו, הוא פשוט היה ראשון".
יאיר הגיע למועדון הסיף כשהיה בן שמונה בלבד. במשך השנים הפך המקום לחלק מרכזי מחייו, והמאמן פגש אותו כמעט מדי יום. ההשקעה השתלמה: לפני כשנה וחצי עד שנתיים זכה באליפות ישראל לגילו, ובהמשך החל להתחרות גם מול נערים מבוגרים ממנו.
המאמן מתאר נער בעל משמעת עצמית גבוהה, נחישות ונכונות לעבוד קשה, אך מדגיש כי לצד הכישרון הספורטיבי בלטה במיוחד אישיותו. "היה חינוך שם מהבית", אמר. "הוא ראשון שמוכן לעזור. הוא ראשון שהייתה לו דיסציפלינה. זה היה ברור לו שהוא עוזר בכל דבר, בכל דבר. אפילו לא היה צריך לבקש. זה פשוט ילד שהיה מדהים".
הקשר של פרדמן עם משפחת וילנסקי לא הסתכם ביאיר. בני המשפחה כולם היו קשורים למועדון הסיף לאורך השנים, והמאמן הכיר היטב גם את אחיו ואחיותיו של הנער ואת הוריו. "אנחנו מכירים גם את אמא, גם את אבא", סיפר. "אמא גם הייתה מאוד קרובה למועדון. עשתה הרבה צילומים בשבילנו, וממש זו משפחה מדהימה". אחיו הגדול של יאיר, דב וילנסקי, הוא ספורטאי סיף בכיר, אלוף אירופה פעמיים וחבר בנבחרת ישראל לבוגרים, לדברי המאמן.
בזמן האסון שהה דב בספרד, שם השתתף במחנה אימונים לקראת תחרות גביע העולם לבוגרים במרוקו. בבוקר שלפני קבלת הבשורה הוא עוד שוחח עם פרדמן ובירך אותו לרגל יום הולדתו. "אתמול בבוקר, בתשע וחצי, הוא התקשר אליי, אמר מזל טוב, ואמר שסיים את המחנה ושהיום הוא צריך להמשיך למרוקו", סיפר המאמן.
אלא שהתוכניות השתנו בעקבות מות אחיו הצעיר. במקום להמשיך לתחרות הבינלאומית, נאלץ דב לשוב לישראל.
פרדמן סיפר כי היה מעורב בהעברת הבשורה לאחיו של יאיר ובסידורים שנדרשו כדי לאפשר את חזרתו לארץ. המאמן שחזר גם את השעות שבהן החלו להגיע הדיווחים הראשונים על האסון. בתחרות שנערכה בשבת סיפר לו יאיר כי לא יגיע לאימון ביום ראשון משום שהוא יוצא לטיול.
כאשר החלו להתפרסם הידיעות על האירוע, הבין פרדמן שייתכן כי חניכו נמצא בין המשתתפים. "בסביבות שלוש וחצי כבר ידענו שמשהו קרה", סיפר. "אני ידעתי שביום שבת היינו בתחרות, והוא אמר שביום ראשון הוא לא יהיה באימונים בגלל שהוא יוצא לטיול".
פרדמן התקשר לאמו של יאיר בניסיון לברר מה עלה בגורלו. לדבריו, גם היא עדיין לא קיבלה מידע ברור.
בשעות הערב, בזמן חגיגת יום ההולדת שלו, הגיעה ההודעה שממנה חשש. "פתאום בשש וחצי קיבלתי טלפון", סיפר. בשיחה נמסר לו כי הנער שנהרג באסון הוא יאיר וילנסקי. הבשורה הייתה קשה במיוחד עבור המאמן שליווה אותו במשך שנים והכיר את משפחתו מקרוב. פרדמן סיפר כי מיד לאחר מכן נדרש להתמודד גם עם הצורך לעדכן את אחיו של יאיר, ששהה בחו"ל.
כשנשאל אם צפה ליאיר עתיד משמעותי בענף הסיף, השיב ללא היסוס בחיוב. "הוא מאוד מוכשר, מאוד ספורטיבי, ועם הרבה רצון, הרבה רצון. מוכן היה לעבוד", אמר. יאיר, שהחל להתאמן בגיל שמונה, הספיק לזכות באליפות ישראל ולהתחרות מול נערים גדולים ממנו. פרדמן, שפגש אותו כמעט מדי יום במשך חמש וחצי שנים, ביקש להדגיש לצד הישגיו הספורטיביים גם את הנכונות שלו לסייע לאחרים. "זה היה ברור לו שהוא עוזר בכל דבר", אמר המאמן. "אפילו לא היה צריך לבקש".