ועדת החקירה הממלכתית לעניין הצוללות וכלי השיט הודיעה הבוקר (רביעי) על פתיחת שלב חדש בעבודתה: החל מ-1 בנובמבר יישמעו עדויות במסגרת בירור מכתבי האזהרה האישיים שנשלחו לבכירים שהיו מעורבים בתהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לרכש כלי השיט.
על פי לוח הזמנים שפרסמה הוועדה, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי למסור את עדותו ב-7 בדצמבר. הדיונים ייערכו בדלתיים סגורות.
לצד נתניהו זומנו להעיד שורה של בכירים בהווה ובעבר, בהם הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר ונשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין. זימונו של זמיר לעדות אינו מעיד על חשד נגדו, והוא אינו נמנה עם חמשת הגורמים שקיבלו מכתבי אזהרה מהוועדה.
ועדת החקירה שלחה בעבר מכתבי אזהרה אישיים לחמישה גורמים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג ואבנר שמחוני.
מלבד נתניהו, זמיר וריבלין, זומנו להעיד אבנר שמחוני, תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף, תא"ל במיל' אגאי יחזקאל, אל"מ במיל' אדיר אהרון, אלוף אייל הראל, אלוף במיל' אליהו שרביט, אל"מ במיל' דודי יוסף, אלוף במיל' דן הראל, אל"מ במיל' חיים בלומנבלט, יוסי כהן, יעקב הדס-הנדלסמן, תא"ל במיל' פרופ' יעקב נגל, אלוף במיל' יעקב עמידרור, תא"ל במיל' ירון לוי, רא"ל במיל' משה (בוגי) יעלון, תא"ל במיל' משה (שיקו) זאנה, אלוף במיל' עמוס גלעד, אלוף במיל' רם רוטברג, תא"ל במיל' שמואל צוקר ותא"ל במיל' ד"ר ששון חדד.
פרשת הצוללות וכלי השיט עוסקת בשורת החלטות שהתקבלו סביב רכישת צוללות וספינות מלחמה עבור חיל הים מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ. במוקד הבדיקה עומדים תהליכי קבלת ההחלטות בעסקאות בהיקף של מיליארדי שקלים, לצד חשדות לניגודי עניינים, מעורבות של מתווכים ושיקולים שאינם מקצועיים בקידום הרכש הביטחוני.
בין העסקאות שנבחנו נמצאות רכישת שלוש צוללות בהיקף של כ-1.5 מיליארד אירו ורכישת ספינות סער 6 בהיקף של כ-430 מיליון אירו. הבדיקות עסקו בין היתר בשינויים בתוכניות רכש הצוללות, בהרחבת צי כלי השיט, בתהליכי בחירת הספק ובאישור שניתן לגרמניה למכור צוללות גם למצרים.
לצד עבודת ועדת החקירה הממלכתית, הפרשה עמדה גם במרכז חקירה פלילית שבמסגרתה נבדקו חשדות לעבירות שחיתות בקשר לעסקאות הרכש.
מיקי גנור, ששימש נציג טיסנקרופ בישראל, חתם במהלך החקירה על הסכם עד מדינה ומסר גרסה מפלילה. בהמשך חזר בו מההסכם וטען כי הודאותיו נגבו בעקבות לחצים והטעיות מצד גורמי החקירה.
במאי 2021 הוגשו כתבי אישום נגד כמה מהמעורבים בפרשה, בהם גנור, שהואשם בעבירות שוחד. גנור ביקש לפסול את הודאותיו שנמסרו במהלך החקירה, אולם לאחר הליך משפטי ממושך שעסק בקבילותן נדחתה בקשתו ונקבע כי ניתן להשתמש בהן כראיות.