דוד בן גוריון
דוד בן גוריוןצילום: ארכיון בן גוריון

לאחר שנבחר בשנית בשנת 2009 לראשות הממשלה, זימן אותי בנימין נתניהו לפגישה בביתו בבלפור, לבחון נכונותי לשמש לו כרל"ש. כידוע, שימשתי בתפקיד זה במשך ארבע שנים אצל ראש הממשלה יצחק שמיר ז"ל, והופתעתי שהתפקיד שוב מוצע לי.

מלא היסוסים, הגעתי בכל זאת לפגישה. נתניהו קיבלני בחמימות ואז התעטף במיקטורן והתנצל: יוסי, יש לי פגישה פתאומית, שב לשיחה עם שרה רעייתי, ונדבר אחר כך. וכך היה. ישבתי עם הרעייה בחדר הצמוד לחדר האורחים, שוחחנו כחצי שעה, וחשתי כי לא עמדתי במבחן הצפוי. ביבי בחר באורי אליצור, ומאז לא שמעתי ממנו דבר.

למדתי על בשרי דבר אחד - את התפקיד הקובע שממלאת שרה נתניהו אצל בעלה, ראש הממשלה. מאז הדברים רק התחדדו. אשת ראש הממשלה במשך כל השנים מאז, שרה נתניהו, היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על ביבי, ממלאת תפקיד ציבורי גלוי או חסוי ממדרגה ראשונה, בלי שניתנה לכך גושפנקא רשמית. נלווית אליו כמעט לכל נסיעה, לאירועים פוליטיים, ומוזכרת בהרבה מהופעותיו הפומביות של נתניהו כ"לביאה", כמעט כמי שאינו יכול לזוז בלעדיה. היא מקור כוחו.

התפקיד שממלאת שרה לצד בעלה כמעט אין לו תקדים אצל נשות מנהיגינו בעבר. תפקיד "אשתו של" אינו מוגדר בחוק כלשהו, אינו ממוסד, ועל כן כל אשת נשיא או ראש ממשלה מתנהגת לפי הבנתה, או לפי המוסכם באופן חשאי בין בני הזוג ה"מלכותי".

היה ניסיון בשנת 2000 להעביר חוק שיסדיר את פעילותן הציבורית של בנות הזוג, אך ההצעה לא אושרה. ה"נשים של" אינן נושאות אפוא משרה ממלכתית מעצם מעמדן כבנות זוג, ועם זאת מוקצה להן לשכה ובעלי תפקידים, המסייעים להן בהתכתבויות ובפעילותן הציבורית הנפרדת, אם ישנה כזאת.

הכרתי מקרוב רק אשת ראש הממשלה אחת, הלו היא שולמית שמיר. היא היתה ה"עזר כנגדו" בכל מובן. דאגה לשלומו, למנוחתו, למזונו, ומיעטה להתערב בענייני לשכת ראש הממשלה. היא לא דרשה מבעלה להראות לה מסמכים סודיים, לחלץ סודות מפיו, או להיראות לצידו בכל עת. עם זאת, הוקצתה לה עוזרת מהלשכה.

זו היתה אהבה אמיתית שנולדה במחתרת ונשמרה כל ימי חייה. שולמית נפטרה שנה לפני יצחק, שבעצמו היה כבר בשלהי חייו. היא היתה אשה ייצוגית מרשימה, שהיו לה פעילויות משלה - למשל, למען הקשישים ולמען הידוק קשרי ישראל ובולגריה, בהיותה ילידת סופיה.

בין הנשים שבלטו במעורבותן לצד בעליהן אפשר למנות את לילי שרון, לאה רבין, עליזה אולמרט וליהיא לפיד. אולם הגדילה לפעול ולהתבלט מכולן היתה פולה בן-גוריון, אשת ראש הממשלה הראשון. היתה מאוד דומיננטית בחייו לטוב ולרע. בין היתר נסבו עליה סיפורים שהיתה קלפטומנית, והסבה בהתנהגותה המוחצנת לא פעם מבוכה לבן-גוריון.

יש עדות אחת, שהופיעה בספר שראה אור ב-2019 ולא זכתה לתשומת לב. הכותב הוא שלמה (מומו) יחזקאלי, איש השב"כ, אשר בשנת 1953 היה לו הכבוד לשרת כמאבטח בצוות האבטחה של ראש הממשלה בן-גוריון.

בספרו גדוש האנקדוטות, "אש בלב", הוא מספר: "בתקופה שבה הייתי, בן-גוריון נהג לשהות במלון השרון בהרצליה, את סופי השבוע הוא היה מבלה במלון גלי כנרת בטבריה, במעון ראש הממשלה בירושלים ובצריף שלו בשדה בוקר. למעשה היה לנו מסלול קבוע של נדידה בין ארבעה מקומות, ושהייה בכל מקום במשך יום-יומיים". כן, זה היה ראש הממשלה הצנוע שלנו, לעומת ראש הממשלה הנוכחי המותקף כל העת על... סיגרים, שמפניות וכמה דירות.

יחזקאלי מספר: "עם הגעתי למלון השרון, זומנתי לפגישה עם מזכיר הממשלה דאז, יצחק נבון, שהינחה אותי איך להתנהג הוא שם דגש בעיקר על שמירת יחסים טובים עם פולה. היא היתה תובענית מאוד ומגוננת. נבון הכין אותי מראש לא להיעלב מכל השאלות שאשאל. 'מה פירוש?' שאלתי אותו. "למשל, היא תשאל אותך כמה חדרי שירותים יש לכם בבית, אז תגיד משהו שימצא חן בעיניה... אל תתעצבן ממנה, תעבור את זה בקלות'."

פולה נכנסה ללובי המלון, התיישבה ליד השניים, ואז התנהלה השיחה באה: "מי זה הבחור החדש? איך קוראים לך? אתה מזרחי? פרענק?" יחזקאלי השיב: "אני מזרחי אבל דור עשירי בארץ". לדבריו, היא לא האמינה. הרי כמעט כל תושבי המדינה היו מקסימום דור שני-שלישי בארץ, ורוב המזרחיים היו עולים חדשים במעברות. "אתה דור עשירי? לא יכול להיות דבר כזה", הגיבה פולה. ואז התחיל "תחקיר ביטחוני" על הלימודים והשפות של ה"נחקר". "איפה אתה גר?"

יחזקאלי מתוודה: "כאן כבר סטיתי מן האמת. מה אספר לה, על בית ברחוב ברזילי של שני חדרים, שגרות בו שלוש משפחות? זה היה הרי מעורר קן של צרעות שואלות. במקום זה תיארתי לה בית של חבר שלי, וילה דו-קומתית, סיפרתי לה כמה קומות, כמה חדרים, כמה חדרי שירותים. "אני רואה שאתה אינטליגנט, ומהיום והלאה, איך אמרת שקוראים לך?" תשובה: "החבר'ה קוראים לי מומו, אבל אני יחזקאלי שלמה". פולה: "אתה יודע מה? אנחנו נקרא לך הפרענקלה".

והנה עוד סיפור. יחזקאלי מתאר "מסכת יחסים של חתול ועכבר" בינו לבין פולה. "היתה בודקת אותי, אם אני פועל בסדר, עומד על המשמר בסדר". יום אחד הופיע לפתע טנדר של קיבוץ סאסא, שני נוסעיו הורידו שני ארגזים של תפוחי עץ אדומים גדולים. "ארגז אחד תשאירו לכם פה וארגז אחד תכניסו למטבח של בן-גוריון", אמרו. לפתע פולה הופיעה: "למה אתם משאירם להם ארגז? תכניסו הכל, זה הולך לבן-גוריון." יחזקאלי מעיד כי החבר'ה מאוד כעסו: "אנחנו נאבטח את הבית של ראש הממשלה, נדאג שפולה לא תראה אותך ןתוציא לנו קצת תפוחים".

ואכן, מומו נכנס למזווה של המטבח, רכס את הכפתורים בז'קט שלו ו"התחלתי למלא את כל הרווח שנוצר בין הבטן לחליפה בתפוחים, בצורה סימטרית. אני יוצא, והפלא ופלא , מי מופיעה מולי? הגברת. 'פרענקלה, אתה יודע שמיום שבאת אלינו שמנת בצורה בלתי רגילה?' היא הושיטה יד לעבר המעיל שלי, התפוחים החלו להישמט ולהתגלגל על הריצפה. מיד השתנה הטון: 'אתה גונב את האוכל של בן-גוריון. עכשיו אני מצלצלת לראש השירות שיקח אותך מפה. מה זה, אתה אוכל את התפוחים של בן-גוריון?" מומו לא פחד להתמודד עימה: "גיברת פולה, אנחנו קיבלנו ארגז בשבילנו, לבן-גוריון יש ארגז משלו". השיכנוע לא עזר, ויחזקאלי קיבל חצי נזיפה מראש החולייה.

סיפור אחר בספר "אש בלב" הוא על פולה, שומרת הסף של בעלה. "בחלק מהמקרים היא שימשה כש"ג בפועל. "אם גולדה היתה מגיעה, אז הפנים של פולה היו הופכות זועפות. 'תנו לה לחכות', היתה אומרת לנו, 'זו לא צריכה להטריד את בן-גוריון. כשיהיה לו זמן הוא יפגוש אותה'. מובן שכאשר פולה זזה, הרשינו לגולדה לעלות (לסוויטה של בן גוריון, במלון השרון). התופעה הזאת לא היתה ייחודית רק לגולדה. כך היה עם שרשרת ארוכה של אורחים".

הספר גדוש בעוד סיפורי פולה מעיניו ומזיכרונו של איש האבטחה, כמו סיפור קשירת המחוך של פולה - היה שוטר שבאופן קבוע היה בבוקר רוכס לה את המחוך - וסיפרי הקציצות שהיא הכינה לבעלה. "החבר'ה ידעו שהוא לא סובל את הקציצות הנוראיות האלה, אבל אכל אותן בלית ברירה. הוא לא רצה לפגוע בפולה, והיא היתה אומרת לו 'לבריאות' ו'זה יחזק אותך'....".

הנה כי כן, עדות ממקור ראשון על אופייה, התייחסותה והתפקיד שמילאה אשת ראש הממשלה הראשון, כשומרת סף ומנהלת מסכת חייו האישיים והציבוריים גם יחד. סיפור זה, וסיפורן של נשות ראשי הממשלה והנשיאים האחרות, רק מחזק את הצורך לשוב ולחוקק בכנסת הנכנסת חוק שיסדיר את מעמדן, לצד בעליהן, אישי הציבור הנישאים. במקרה של שרה נתניהו יש להרחיב את החוק, עליו לכלול גם את התפקיד - אם יש כזה - של הבנים, את האבטחה עליהם ואת התיקצוב להם. נראה מי מהח"כים החדשים ירים את הכפפה.