הרב מאיר כהנא בדבר תורה לפרשת השבוע -חיי שרה

כוחו של עם ישראל לפעול בעולם בנוי על שאיפת הטוב. את כוחות הרוע, שגם אותם ברא הקדוש ברוך הוא, אנו משאירים לגויים. בפרשת חיי שרה אנו ממשיכים את תהליך ההתבררות של עם ישראל מאומות העולם.

אחרי הפרידה מבני נח והופעתו של אברהם אבינו, מתברר המשך דרכו של אברהם אבינו דרך יצחק, כפי שנאמר: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא, יב), ומשם יתברר בהמשך יעקב אבינו, כממשיך דרכם של אברהם ויצחק.

אברהם אבינו עושה זאת באופן יזום: "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (בראשית כה, ו). אברהם משלח את בני הפילגשים וקובע שיצחק הוא שממשיך את דרכו. דברים ברורים ובהירים אלו חשובים ביותר, שכן הגמרא במסכת סנהדרין (צא, א) מספרת שבימי אלכסנדר מוקדון באו בני ישמעאל ובני קטורה ותבעו חלק בארץ ישראל בטענה שגם הם בניו של אברהם אבינו. ענה להם גביהא בן פסיסא שהם עצמם קיבלו מתנות בעוד אברהם חי, וכבר בחייו החליט שהם הולכים "קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם". הם עזבו את ארץ ישראל, וארץ ישראל נשארה ליצחק.

מה היו אותן מתנות? מבארת הגמרא שם, ורש"י מביא את הדברים על הפסוק: "שם טומאה מסר להם". המפרשים (רש"י ומהרש"א על הגמרא שם) דנים מהו אותו שם טומאה - כשפים או שדים, ובהתאם דנים המפרשים האם הדבר מותר או אסור לבני נח.

אך אנו רואים בספר דברים (פרק יח פס' יד, ועוד) בפירוש שזהו עיסוקם של הגויים: מעוננים, קוסמים, בעלי אוב וידעוני. אלו הם אמצעים שנועדו להשיג מידע שכביכול אינו מגיע מהקדוש ברוך הוא. אמנם את הכל ברא הקדוש ברוך הוא, אלא שאלו כוחות המגיעים בדרך הטומאה. לא זו דרכו של הקודש, לא זו דרכו של עם ישראל, ולא זו דרך הטהרה. עם ישראל מבקש טוב - טוב אמיתי המגיע לעולם כולו. טוב אמיתי מגיע בדרך הראשית, דרך קרבת אלוקים המושתת על עשיית טוב ועל תיקון העולם.

משמעות הדבר היא שכל הכוחות החלקיים שייכים לגויים. לכל אומה יש שר המבטא את הדרך המרכזית שלה, ובמסגרת זו ישנן דרכים להשגת מידע. הקב"ה נתן לגויים דרכים צדדיות להתבונן בהן על העולם. מבחינתו של עם ישראל, אין דבר כזה; יש טוב אלוקי מוחלט, והכל מתנהל על פי המוסר. מי שקרוב לקדוש ברוך הוא זוכה לטוב, ומי שמתרחק, חלילה, אינו זוכה לו. יש המחפשים קיצורי דרך וסבורים שאם קיימת קדושה או שפע במקום מסוים, הם יוכלו לגשת ולהידבק בו בלא תיקון מוסרי. אולם הדבר אינו עובד כך. ההתקרבות לקדוש ברוך הוא נעשית אך ורק על ידי בקשת הטוב, קיום המצוות, לימוד התורה, החיבור העמוק לכלל ישראל, ומסירות הנפש על שליחותנו האלוקית. כשמחפשים חלופות וסבורים שמקצרים דרכים באמצעות עניינים נסתרים, אין אלו קיצורי דרך אלא דרכים חלופיות המיועדות לגויים, בבחינת "שם טומאה מסר להם".

יש מקום לכל האומות. בני קטורה אף הם בניו של אברהם אבינו, שנאמר לו: "אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (בראשית יז, ה). אברהם נושא באחריות על העולם כולו. אך כאשר בוחנים מהי דרכו של עם ישראל, ואברהם אבינו נדרש להתוות את המשך דרכנו, הוא מסלק מן הדרך את כל הדרכים הצדדיות, ומעניק ליצחק אבינו דרך ישרה ללכת בה, דרכו של עם ישראל, דרכה של תורה. הקדוש ברוך הוא נותן לנו את התורה, את הטוב ואת השפע: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע... וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים ל, טו-יט). אנו פועלים מכוחו של הטוב, מכוחה של האמת ומכוחו של הצדק. דרך אחת, בהירה, של קרבת אלוקים מתוך תיקון העולם ושאיפת הטוב.

אנו מתמודדים כיום עם ביקורת ועם שנאה ברחבי העולם כולו. עלינו להישיר מבט ולראות בבירור שהשנאה הזו אינה נובעת מבקשת טוב, אלא מתוך תפיסות מנגחות ומרושעות. תפיסות אלו מבקשות לסייע לחלש גם כאשר החלש הוא התוקפן והרשע, מתוך טענה עיוורת שיש להצילו רק משום היותו חלש. אין אלו תפיסות של טוב. תפיסה של טוב קובעת שיש להילחם ברוע, ולא לחיות לצדו. לפעול אך ורק מכוח הטוב המוחלט, מכוח דבר ה', וזוהי הדרך הבלעדית להתקרב אליו. עם ישראל ימשיך להכריז בעולם: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אלוקינו ה' אֶחָד" (דברים ו, ד). הקדוש ברוך הוא ברא גם את כוחות הטומאה, אך הם כוחות חלקיים, נמוכים ורדודים. כאשר מנסים לפעול מתוכם, מייצרים בעולם שנאה ורוע. אנו, לעומת זאת, מבקשים טוב וחסד בעצם קיומנו ובכל דרכינו.

גם ידידינו הגדולים שמעבר לים, אכזבו אותנו השבוע. המבט על העולם דרך מחיר הנפט, הוא מבט חלקי וחיצוני, שאינו מוביל לתיקון העולם. אילו זכינו, היה העולם החופשי כולו מכריז: אנחנו מוכנים לסבול כמה חודשים, או אפילו שנים ספורות, של עלייה במחיר הנפט ושל עלויות הייצור המושפעות ממנו, כדי שנוכל אחר כך לחיות בעולם טוב יותר, ללא ציר הרשע השיעי, המאיים על העולם כולו. אבל המבט החלקי של אומות העולם, אפילו של ידידינו הטובים, לא הצליח להתעלות למדרגה הראויה לעם ישראל.

אנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שיסייע לנו בימים אלה, שנזכה לפעול באחדות כראוי לעם ישראל, להתעלות מעל לשיקולים הקטנים והחלקיים, לסיים את המלחמה הזאת בניצחון בהיר וחד משמעי בכל הגזרות, מתוך כוח ומתוך עוצמה, הנובעים כולם מתוך שאיפת הטוב המוחלט של עם ישראל.