הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר חולון
הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר חולוןצילום: ערוץ 7

בפרשת ויצא יעקב יוצא מבית אביו אל הלא-נודע. חז"ל אומרים על כך "שיציאת צדיק מן העיר עושה רושם". יציאה מאזור הנוחות היא סוג של טלטלה שמותירה רושם במציאות; יציאה למלחמה; יציאה לבחירות; יציאה לחיים; יציאה לעידן חדש במדינת ישראל.

ביציאות ובמעברים בחיים ישנו חלום שמחזיק אותנו, חלום על "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה ומלאכי א-לוהים שעולים ויורדים בו" -מלאכים שמלווים אותנו ממצבנו הקודם אל המצב החדש; שאדם מתחתן למשל עוזבים אותו מלאכי הרווקות ויורדים ללוות אותו מלאכי הזוגיות.

אנו זקוקים למלאכים, כי במצב החדש מצפות לנו התמודדויות רבות. יעקב למשל מתמודד מול לבן הארמי (חז"ל דורשים מלשון "רמאי") שמחליף את משכורתו שוב ושוב. לבן הוא צבע מתעתע - טהור כלפי חוץ, אך באמת מכיל את כל גווני הקשת. גם לבן מציג את עצמו כישר ונקי, בעוד מבפנים הוא צבוע ומחליף צבעים. מספר שהוא נאמן למדינת ישראל ואז מסרב פקודה ומנסה להקים קואליציה עם הערבים; מנהל קמפיין לגיוס חרדים ומוכר הכל בשביל תאוות שלטון.

בשלב מסוים יעקב נאלץ לכרות עם לבן "גלעד" - מצבה שמייצגת ברית שברירית, מורכבת מערמת אבנים קטנות שנותרות נפרדות אחת מהשנייה (בניגוד לאבן האחת שעליה שם יעקב את ראשו בתחילת הפרשה שמורכבת מאבנים קטנות ש"רבו" להתחבר ביניהן). אין מה לעשות; לפעמים צריך לכרות קואליציה שברירית גם עם רמאים כדי להתקדם.

דרך ארוכה ומפותלת הייתה ליעקב אבינו, דרך שבה יצטרך לבנות את בית ישראל המלא במתחים פנימיים בין כוחות שונים, פרטים וצבעים שונים; הוא יצטרך לעשות עסקאות מפוקפקות עם לבן הרמאי; ולהתעמת בהמשך עם עשיו האכזרי - אבל החלום של "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" מצוי כל העת ברקע ומאפשר לפצעים להחלים בסופו של דבר.