ועדת שמגר לנושא צלילות חיל הים בנחל הקישון פרסמה אתמול חלק ממסקנות בדיקתה. הוועדה כוננה לאחר תחקיר \"ידיעות אחרונות\" על הקשר בין הצלילה במי הנחל המזוהם לבין מחלתם של צוללנים רבים בחיל הים בעבר ובהווה במחלות ממאירות, שהביאו למותם של אחדים מהם.
בוועדה יושבים היו\"ר שופט בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, פרופסור מאיר וילצ\'יק, וד\"ר גדי רנרט.
את פיקוד חיל הים של סוף שנות ה- 80 מתארים חברי הוועדה כמניפולטיבי וכבורח מאחריות. הוועדה קבעה כי אף על פי שנתקבלו אז אזהרות חד משמעיות מפני הסכנה שבצלילות בקישון, הן לא הופסקו, אלא המידע הוסווה. עם זאת, למרות הפסקנות בנושא רשלנות חיל הים באי איתור הסכנה בצלילה בקישון, אין הוועדה קובעת בינתיים כי קיים קשר מוכח בין הזיהום ובין המחלות שבהן לקו הצוללנים. על כן ממליצים חברי וועדת שמגר כי הנפגעים או בני משפחותיהם יפנו לאגף השיקום במשרד הביטחון כדי לבקש סיוע לפנים משורת הדין, וזאת כל עוד לא נקבעו מסקנות סופיות בנוגע לקשר בין הזיהום ותחלואת הלוחמים שצללו במקום.
במסקנות החלק הראשון של דו\"ח הוועדה, שפורסם ביום אתמול בערב, נקבע כי חיל הים, שצוללניו פעלו בעשרות השנים האחרונות דרך קבע בנחל הקישון, לא ביצע כל פעולה של ניטור ושל בדיקת הנחל המזוהם, ולא התעניין במסקנות גורמים ממלכתיים ומקצועיים שחקרו את זיהום המים.
עוד ציינו חברי וועדת שמגר כי בחיל הים לא נדלקה נורה אדומה, אף על פי שכבר מסוף שנות ה-50 תועדו מקרים של תמותת דגים בקישון, תמותה שהייתה עקב זיהום כימי של המים בידי מפעלים תעשייתיים. למרות כל זאת נמשכה הפעילות האינטנסיבית של צוללנים במקום.
רק בין השנים 1987-1989 נערכו דיונים ראשונים על הפסקת הצלילות בקישון בשל הזיהום, אך גם אז הן לא הופסקו. לדעת חברי הוועדה, לאור המידע שנמסר בדיונים שנערכו בנושא באותן שנים היה צריך להפסיק לאלתר בצלילות. \"במקום זאת ננקטה שיטה של מניפולציות ניסוחיות, שנועדו לצמצם את הסיכון שמא תוטל עליהם אשמה בעניין זה, ועם זאת לאפשר המשך אותה פעולה או פעולה דומה תחת תיאור מוסווה\". צלילות הילת\"ם (היחידה לעבודות תת מימיות בחיל הים) בקישון נמשכו עד סוף שנות ה-90.
בסיכום המסקנות וההמלצות לביצוע, קובעת הוועדה צעדים אחדים שיש לעשות, וביניהם הפסקת הצלילה או כל פעולה אחרת בקישון, גם מעל המים, עד שהנחל לא יטוהר, הפסקת הצלילות בנמל חיפה, ואיסור אימון בשטח מים כלשהו על ידי חיל הים, עד שלא נבדק תחילה מבחינה בריאותית.
בוועדה יושבים היו\"ר שופט בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר, פרופסור מאיר וילצ\'יק, וד\"ר גדי רנרט.
את פיקוד חיל הים של סוף שנות ה- 80 מתארים חברי הוועדה כמניפולטיבי וכבורח מאחריות. הוועדה קבעה כי אף על פי שנתקבלו אז אזהרות חד משמעיות מפני הסכנה שבצלילות בקישון, הן לא הופסקו, אלא המידע הוסווה. עם זאת, למרות הפסקנות בנושא רשלנות חיל הים באי איתור הסכנה בצלילה בקישון, אין הוועדה קובעת בינתיים כי קיים קשר מוכח בין הזיהום ובין המחלות שבהן לקו הצוללנים. על כן ממליצים חברי וועדת שמגר כי הנפגעים או בני משפחותיהם יפנו לאגף השיקום במשרד הביטחון כדי לבקש סיוע לפנים משורת הדין, וזאת כל עוד לא נקבעו מסקנות סופיות בנוגע לקשר בין הזיהום ותחלואת הלוחמים שצללו במקום.
במסקנות החלק הראשון של דו\"ח הוועדה, שפורסם ביום אתמול בערב, נקבע כי חיל הים, שצוללניו פעלו בעשרות השנים האחרונות דרך קבע בנחל הקישון, לא ביצע כל פעולה של ניטור ושל בדיקת הנחל המזוהם, ולא התעניין במסקנות גורמים ממלכתיים ומקצועיים שחקרו את זיהום המים.
עוד ציינו חברי וועדת שמגר כי בחיל הים לא נדלקה נורה אדומה, אף על פי שכבר מסוף שנות ה-50 תועדו מקרים של תמותת דגים בקישון, תמותה שהייתה עקב זיהום כימי של המים בידי מפעלים תעשייתיים. למרות כל זאת נמשכה הפעילות האינטנסיבית של צוללנים במקום.
רק בין השנים 1987-1989 נערכו דיונים ראשונים על הפסקת הצלילות בקישון בשל הזיהום, אך גם אז הן לא הופסקו. לדעת חברי הוועדה, לאור המידע שנמסר בדיונים שנערכו בנושא באותן שנים היה צריך להפסיק לאלתר בצלילות. \"במקום זאת ננקטה שיטה של מניפולציות ניסוחיות, שנועדו לצמצם את הסיכון שמא תוטל עליהם אשמה בעניין זה, ועם זאת לאפשר המשך אותה פעולה או פעולה דומה תחת תיאור מוסווה\". צלילות הילת\"ם (היחידה לעבודות תת מימיות בחיל הים) בקישון נמשכו עד סוף שנות ה-90.
בסיכום המסקנות וההמלצות לביצוע, קובעת הוועדה צעדים אחדים שיש לעשות, וביניהם הפסקת הצלילה או כל פעולה אחרת בקישון, גם מעל המים, עד שהנחל לא יטוהר, הפסקת הצלילות בנמל חיפה, ואיסור אימון בשטח מים כלשהו על ידי חיל הים, עד שלא נבדק תחילה מבחינה בריאותית.