בישיבה נחשף כי בתכנית המסגרת ה –6 הורע מצבה של ישראל באופן משמעותי לעומת תכנית המסגרת ה –5. ד"ר משה הראל מחברת אינטרגם אמר כי "בתכנית ה – 6 ההצעות אינן אנונימיות יותר כפי שהיה בתכנית ה – 5, מה שגורם להחלטות להיות במידה רבה פוליטיות.

יש סבירות שפוסלים הצעות על הסף בשל היותר ישראליות. המשחק שונה לחלוטין והוא לטובת מדינות גדולות ולרעתנו,מאחר שרוב הכסף הולך פרוייקטים גדולים ורק מקצתו לפרוייקטים קטנים, שם היתרון היחסי שלנו. המשחק מכור והפך להיות יותר פוליטי מאשר ענייני".

יו"ר ועדת המדע ח"כ פולישוק בלוך אמרה כי "הפגיעה בישראל באירופה מגיעה עכשיו גם למדע" עוד אמרה כי "חייבים לפעול לשינוי המדיניות כדי שהתכנית ה – 6 לא תרד לטמיון. צריך לשתף פעולה עם מדינות אירופה קטנות נוספות שנפגעו מהמסגרת ה – 6 לשינוי המדיניות. כמו למשל שההצעות יחזרו להיות אנונימיות. בכל מקרה האסטרטגיה של ישראל חייבת לשים דגש על שילוב ישראלי במחקר ובפיתוח האירופאי".

לדבריה כל הגורמים הנוגעים במחקר ופיתוח חייבים לקבוע לאלתר מדיניות כוללת ולעמוד בקשר עם המדענים הראשיים ועם כל משרדי הממשלה העוסקים במחקר ופיתוח. היא הוסיפה כי בכל נסיעה לאירופה של מדענים בכלל ומדענים ראשיים בפרט יש לשלב נסיעה לבריסל.

ובתוך כך נמסר כי סכסוך עבודה הוכרז על ידי ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של אוניברסיטאות בן-גוריון, תל-אביב, חיפה, הטכניון, מכון וייצמן ואוניברסיטה העברית בירושלים. סכסוך העבודה הוכרז בעקבות כוונה ליישם את מסמך גרוסמן המציע שינוי מהותי במבנה הניהול של האוניברסיטאות.

ארגון הסגל האקדמי טוען כי מסמך גרוסמן קובע כפיית עקרונות ארגוניים אחידים לכל האוניברסיטאות וצעד זה עומד בניגוד לחוק ההשכלה הגבוהה. עוד טוען הארגון כי עם יישומם של עקרונות אלו ייהפכו החוקרים והפרופסורים הבכירים למיעוט בתוך גופים שונים, האמורים לנהל את האוניברסיטאות ויוגדל חלקם של הפוליטיקאים בניהול.

יישום המסמך גם יביא לעיקור סמכויות בסיסיות של החלטות בדבר תכני המחקר וההוראה של מועצות הפקולטות.

פרופ' יאיר צנזר העומד בראשות הוועדה להגנה על העצמאות האקדמית אומר כי יישום המסמך דומה להוצאת הרופאים מניהול בתי החולים.