שבוע הביוטכנולגיה נועד לכונן מסגרות שיתוף פעולה בין חברות ביוטכנולוגיה גרמניות וישראליות בפרויקטים משותפים.
ממשרד התמ"ת נמסר כי במהלך טקס השקת ההסכם הזכיר אולמרט את שאיפתו להקמה מחדש של "המועצה הגרמנית - ישראלית לשיתוף פעולה בטכנולוגיה מתקדמת ובטכנולוגיה לאיכות הסביבה". בעבר פעלה מועצה זו בחסות משרד החוץ הגרמני. המועצה אמורה לקום במתכונת עכשווית, ולבטא את הפוטנציאל לשיתוף פעולה טכנולוגי עסקי בין ישראל לגרמניה. המטרה בטווח הרחוק יותר היא שיתוף פעולה גם בארצות שלישיות.
אולמרט ציין גם את שאיפתו להגיע להסכם שיתוף פעולה טכנולוגי ברמה הפדרלית, הסכם שחתימתו תלווה בתקציבים לקידום שיתוף פעולה מסחרי/תעשייתי, ומטרתו הסופית היא הקמתה של קרן דו-לאומית, בדומה לקרן BIRD.
השר הגרמני אדמוביץ' ציין את עניינה של גרמניה בשיתוף הפעולה בתחומי התעשייה עם ישראל, ואמר כי הנושא ייבחן בקיץ הקרוב, לקראת האירועים לציון ארבעים שנה לכינון היחסים הדיפלומטים ישראל-גרמניה.
בביקורו זה פתח אולמרט בברלין את שבוע הביוטכנולוגיה הישראלי בגרמניה. טקס הפתיחה נערך במפעלי חברת ה"פארמה" (אִכָּרוּת) Schering בברלין.
בד בבד עם ביקורו של השר אולמרט בברלין הוכרז לראשונה על הסכם בילטרלי בנושא השקעות משותפות במחקר ופיתוח בתחום הביוטכנולוגיה בין ישראל וגרמניה ברמה הפדרלית. ההסכם התאפשר כתוצאה משיתוף פעולה בין משרד המדע, משרד התמ"ת בארץ ומשרד המדע הגרמני. לראשונה יתאפשר לחברות ולמכוני מחקר משתי המדינות להיכנס למיזמי מחקר משותפים באמצעות בניית "קונסורציום" – שותפות של מפעלים, ולזכות במימון בהתאם לתקנות המדען הראשי בארץ ולתקנות הגרמניות בגרמניה.
במשרד התמ"ת מבהירים כי בגרמניה וגם בישראל ענף הביוטכנולוגיה סובל משיעורי גידול נמוכים יחסית, וזאת גם בעקבות משבר השקעות, וגם מבעיות של הפרת אתיקה רפואית. יצוין כי גרמניה רואה בישראל שותף עיקרי לטכנולוגיות ביולוגיות.
מארחיו של אולמרט אמרו כי השותף החשוב ביותר של המגזר העסקי הגרמני במזרח התיכון הוא המגזר העסקי בישראל, וכי המפתח לכל מעורבות כלכלית ומסחרית גרמנית באזור הוא שיתוף פעולה מסחרי-כלכלי בין ישראל וגרמניה. (ש)
ממשרד התמ"ת נמסר כי במהלך טקס השקת ההסכם הזכיר אולמרט את שאיפתו להקמה מחדש של "המועצה הגרמנית - ישראלית לשיתוף פעולה בטכנולוגיה מתקדמת ובטכנולוגיה לאיכות הסביבה". בעבר פעלה מועצה זו בחסות משרד החוץ הגרמני. המועצה אמורה לקום במתכונת עכשווית, ולבטא את הפוטנציאל לשיתוף פעולה טכנולוגי עסקי בין ישראל לגרמניה. המטרה בטווח הרחוק יותר היא שיתוף פעולה גם בארצות שלישיות.
אולמרט ציין גם את שאיפתו להגיע להסכם שיתוף פעולה טכנולוגי ברמה הפדרלית, הסכם שחתימתו תלווה בתקציבים לקידום שיתוף פעולה מסחרי/תעשייתי, ומטרתו הסופית היא הקמתה של קרן דו-לאומית, בדומה לקרן BIRD.
השר הגרמני אדמוביץ' ציין את עניינה של גרמניה בשיתוף הפעולה בתחומי התעשייה עם ישראל, ואמר כי הנושא ייבחן בקיץ הקרוב, לקראת האירועים לציון ארבעים שנה לכינון היחסים הדיפלומטים ישראל-גרמניה.
בביקורו זה פתח אולמרט בברלין את שבוע הביוטכנולוגיה הישראלי בגרמניה. טקס הפתיחה נערך במפעלי חברת ה"פארמה" (אִכָּרוּת) Schering בברלין.
בד בבד עם ביקורו של השר אולמרט בברלין הוכרז לראשונה על הסכם בילטרלי בנושא השקעות משותפות במחקר ופיתוח בתחום הביוטכנולוגיה בין ישראל וגרמניה ברמה הפדרלית. ההסכם התאפשר כתוצאה משיתוף פעולה בין משרד המדע, משרד התמ"ת בארץ ומשרד המדע הגרמני. לראשונה יתאפשר לחברות ולמכוני מחקר משתי המדינות להיכנס למיזמי מחקר משותפים באמצעות בניית "קונסורציום" – שותפות של מפעלים, ולזכות במימון בהתאם לתקנות המדען הראשי בארץ ולתקנות הגרמניות בגרמניה.
במשרד התמ"ת מבהירים כי בגרמניה וגם בישראל ענף הביוטכנולוגיה סובל משיעורי גידול נמוכים יחסית, וזאת גם בעקבות משבר השקעות, וגם מבעיות של הפרת אתיקה רפואית. יצוין כי גרמניה רואה בישראל שותף עיקרי לטכנולוגיות ביולוגיות.
מארחיו של אולמרט אמרו כי השותף החשוב ביותר של המגזר העסקי הגרמני במזרח התיכון הוא המגזר העסקי בישראל, וכי המפתח לכל מעורבות כלכלית ומסחרית גרמנית באזור הוא שיתוף פעולה מסחרי-כלכלי בין ישראל וגרמניה. (ש)