אמש אמר מזכיר המדינה של ארצות הברית קולין פאוול כי בהצהרתו של הנשיא בוש אין הכרה בגושי התיישבות כלשהם. לדבריו, הנשיא "נתן ביטוי למציאת בשטח ולשינויים הדמוגרפיים שנוצרו אצל שני הצדדים מאז 67'". עוד אמר פאוול כי שני נושאים אלו, נושא הגבולות וגם נושא זכות השיבה, יידונו במשא ומתן בין ישראל לפלשתינים על הסדר הקבע, והנשיא לא קבע מראש את תוצאות המשא ומתן".
עם זאת ציין פאוול: "לתוכניתו של שרון יש חשיבות משום שלראשונה מזה 37 שנים תעקור ישראל יישובים, והשטח ישמש לטובתם ולרווחתם של ערביי הרש"פ".
בראיון לערוץ 7אמר יורם אטינגר, מומחה ליחסי ישראל ארה"ב: "בסרט הזה כבר היינו". בדברי הנשיא בוש אין כל חידוש. כבר בשנת 66' אמר הנשיא ג'ונסון כי לדעתו ישראל אינה צריכה לסגת לקוי 49' ו 67'. בשנת 82' חזר על כך הנשיא רייגן, ובשנת 88' אמר זאת גם מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ורג' שולץ. הם חזרו על כך קבל עם ועדה. בוש לא חידש דבר בנושא טענת השיבה וגם לא שלל אותה. בוש אמר, ציין אטינגר, כי השיבה צריכה להיות בראש ובראשונה למדינה הפלשתינית, יותר מאשר לישראל. הוא לא שלל את המעבר לישראל, אלא אמר שעדיפה החזרת הפליטים למדינה פלשתינית יותר מאשר לישראל.
או שראש הממשלה אינו מבין את שהוא עושה או שהוא מוליך אותנו שולל, אמר אטינגר. לדבריו, הטענה כי התחייבות נשיאותית "חרותה בסלע", מעידה על חוסר הבנה בדמוקרטיה האמריקנית ובחוקתה של ארה"ב. זו אשליה, אך חמור מכך: יש בכך התעלמות משורה ארוכה של הצהרות והתחייבויות שניתנו לישראל ושתמורת נתינתן נגבה מחיר כבד מישראל. אטינגר אמר כי כל התחייבות בינלאומית אמריקנית, החל מהתחייבות כלפי נאט"ו ועד להצהרה הבלתי משמעותית של בוש, היא עמומה ובלתי מחייבת מבחינה חוקית. בכל התחייבות אמריקנית טמונים דרכי מילוט ממימושה.
אך גם לו הייתה זו התחייבות רצינית, אין זה סביר שמדינה תוותר על נכס ודאי ומוחשי בעבור התחייבות מילולית עמומה ובלתי מחייבת כזאת שניתנה במפגש בין שרון ובוש, אמר אטינגר.
לדבריו, לאחרונה היו אנשי הבית הלבן עסוקים בבעיות אחרות, אקוטיות, העומדות על הפרק, כגון בעיות המלחמה בעירק, העמידה מול ועדת החקירה לפיגועי התאומים, התמודדות עם הכלכלה המקרטעת והבחירות שבפתח, על רקע סקרים בלתי מחמיאים, ומשום כך הם כלל לא היו מעוניינים בביקורו של שרון, אבל לא עמדה בפניהם ברירה אלא לשתף פעולה אתו ולקבלו, שכן הם לא היו מעוניינים להעליב ראש מדינה ידידותית ובכך לסכן את תמיכתם של תומכיה בארה"ב.
באשר להתחייבות שנתנה ארצות הברית לישראל ציין אטינגר כי לארה"ב היסטוריה ארוכה של הפרת החייבויותיה כלפי ישראל. בשנת 91', במלחמת עירק שניהל בוש האב, הוא ביקש למנוע מישראל להנחית מכת מנע על עירק, ולכן הבטיח לה כי שליש מההפצצות בעירק יתמקדו במערבה של ארץ זו, וזאת כדי לנטרל את משגרי הסקאדים. בפועל פחות משלושה אחוזים מההפצצות אכן נעשו במערב עירק, אמר אטינגר. המשגרים לא נפגעו, וישראל הוכתה מכה קשה, ב"בטנה הרכה". עוד אמר כי בניגוד להתחייבות אמריקנית מוצבים כיום מטוסי אף 15 אמריקנים בשירות הסעודים בבסיס חיל אוויר סעודי ליד אילת. לדבריו, כשישראל פנתה בנושא זה אל האמריקנים הם אמרו כי מדובר בהתחייבות משנת 81', והיום כבר 04'. "השתנו הנסיבות", הם טענו.
אטינגר הזכיר כי במלחמת ששת הימים הגיע אבא אבן לבית הלבן כדי לבקש מימוש התחייבות מתקופת מבצע קדש, ובאותה העת לא זו בלבד שלא הייתה עמידה בהתחייבות, אמר אטינגר, אלא הנשיא ג'ונסון אף הוסיף כי אינו עומד לסכן את שלום העולם בעבור "סכסוך קטנטן", כלשונו, שם, באילת ובסיני. ג'ונסון אף איים על ראש הממשלה דאז לוי אשכול כי אם יעז לפתוח במכת מנע תכריז ארה"ב על ישראל כעל תוקפנית ותשקול לסייע למצרים.
פרשה נוספת של הפרת התחייבות הייתה בסוף מלחמת ההתשה, שבה הבטיח הנשיא ניכסון כי אם המצרים יקדמו טילים לכיוון סיני ומפרץ סואץ האמריקנים יגיבו בהתאם. בשנת 73' המצרים אכן הזיזו את הטילים שלהם, וישראל התלוננה, אך האמריקנים טענו אז כי "השתנו הנסיבות", ועל הפרת התחייבות זו שילמה ישראל ב-2800 החללים של מלחמת יום הכיפורים, אמר אטינגר.
עם זאת ציין פאוול: "לתוכניתו של שרון יש חשיבות משום שלראשונה מזה 37 שנים תעקור ישראל יישובים, והשטח ישמש לטובתם ולרווחתם של ערביי הרש"פ".
בראיון לערוץ 7אמר יורם אטינגר, מומחה ליחסי ישראל ארה"ב: "בסרט הזה כבר היינו". בדברי הנשיא בוש אין כל חידוש. כבר בשנת 66' אמר הנשיא ג'ונסון כי לדעתו ישראל אינה צריכה לסגת לקוי 49' ו 67'. בשנת 82' חזר על כך הנשיא רייגן, ובשנת 88' אמר זאת גם מזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ורג' שולץ. הם חזרו על כך קבל עם ועדה. בוש לא חידש דבר בנושא טענת השיבה וגם לא שלל אותה. בוש אמר, ציין אטינגר, כי השיבה צריכה להיות בראש ובראשונה למדינה הפלשתינית, יותר מאשר לישראל. הוא לא שלל את המעבר לישראל, אלא אמר שעדיפה החזרת הפליטים למדינה פלשתינית יותר מאשר לישראל.
או שראש הממשלה אינו מבין את שהוא עושה או שהוא מוליך אותנו שולל, אמר אטינגר. לדבריו, הטענה כי התחייבות נשיאותית "חרותה בסלע", מעידה על חוסר הבנה בדמוקרטיה האמריקנית ובחוקתה של ארה"ב. זו אשליה, אך חמור מכך: יש בכך התעלמות משורה ארוכה של הצהרות והתחייבויות שניתנו לישראל ושתמורת נתינתן נגבה מחיר כבד מישראל. אטינגר אמר כי כל התחייבות בינלאומית אמריקנית, החל מהתחייבות כלפי נאט"ו ועד להצהרה הבלתי משמעותית של בוש, היא עמומה ובלתי מחייבת מבחינה חוקית. בכל התחייבות אמריקנית טמונים דרכי מילוט ממימושה.
אך גם לו הייתה זו התחייבות רצינית, אין זה סביר שמדינה תוותר על נכס ודאי ומוחשי בעבור התחייבות מילולית עמומה ובלתי מחייבת כזאת שניתנה במפגש בין שרון ובוש, אמר אטינגר.
לדבריו, לאחרונה היו אנשי הבית הלבן עסוקים בבעיות אחרות, אקוטיות, העומדות על הפרק, כגון בעיות המלחמה בעירק, העמידה מול ועדת החקירה לפיגועי התאומים, התמודדות עם הכלכלה המקרטעת והבחירות שבפתח, על רקע סקרים בלתי מחמיאים, ומשום כך הם כלל לא היו מעוניינים בביקורו של שרון, אבל לא עמדה בפניהם ברירה אלא לשתף פעולה אתו ולקבלו, שכן הם לא היו מעוניינים להעליב ראש מדינה ידידותית ובכך לסכן את תמיכתם של תומכיה בארה"ב.
באשר להתחייבות שנתנה ארצות הברית לישראל ציין אטינגר כי לארה"ב היסטוריה ארוכה של הפרת החייבויותיה כלפי ישראל. בשנת 91', במלחמת עירק שניהל בוש האב, הוא ביקש למנוע מישראל להנחית מכת מנע על עירק, ולכן הבטיח לה כי שליש מההפצצות בעירק יתמקדו במערבה של ארץ זו, וזאת כדי לנטרל את משגרי הסקאדים. בפועל פחות משלושה אחוזים מההפצצות אכן נעשו במערב עירק, אמר אטינגר. המשגרים לא נפגעו, וישראל הוכתה מכה קשה, ב"בטנה הרכה". עוד אמר כי בניגוד להתחייבות אמריקנית מוצבים כיום מטוסי אף 15 אמריקנים בשירות הסעודים בבסיס חיל אוויר סעודי ליד אילת. לדבריו, כשישראל פנתה בנושא זה אל האמריקנים הם אמרו כי מדובר בהתחייבות משנת 81', והיום כבר 04'. "השתנו הנסיבות", הם טענו.
אטינגר הזכיר כי במלחמת ששת הימים הגיע אבא אבן לבית הלבן כדי לבקש מימוש התחייבות מתקופת מבצע קדש, ובאותה העת לא זו בלבד שלא הייתה עמידה בהתחייבות, אמר אטינגר, אלא הנשיא ג'ונסון אף הוסיף כי אינו עומד לסכן את שלום העולם בעבור "סכסוך קטנטן", כלשונו, שם, באילת ובסיני. ג'ונסון אף איים על ראש הממשלה דאז לוי אשכול כי אם יעז לפתוח במכת מנע תכריז ארה"ב על ישראל כעל תוקפנית ותשקול לסייע למצרים.
פרשה נוספת של הפרת התחייבות הייתה בסוף מלחמת ההתשה, שבה הבטיח הנשיא ניכסון כי אם המצרים יקדמו טילים לכיוון סיני ומפרץ סואץ האמריקנים יגיבו בהתאם. בשנת 73' המצרים אכן הזיזו את הטילים שלהם, וישראל התלוננה, אך האמריקנים טענו אז כי "השתנו הנסיבות", ועל הפרת התחייבות זו שילמה ישראל ב-2800 החללים של מלחמת יום הכיפורים, אמר אטינגר.