הבוקר, עתרו משפחותיהם של 12 נעדרי יהודי אירן לבג"צ כנגד ממשלת ישראל, שלא לאפשר את ביצוע החלק השני של עסקת השבויים ולא לשחרר את סמיר קונטאר, מבלי שישראל תקבל בתמורה מידע על חיי 12 הנעדרים. 12 הנעדרים עשו את דרכם ארצה בשנים 1994 ו-1997, ומאז נעלמו עקבותיהם.
הנעדרים הוברחו מאירן לפקיסטן באמצעות הסוכנות היהודית, אולם באמצע הדרך אבדו עקבותיהם. הנעדרים לא הגיעו למפגש היעד עם אנשי הסוכנות, ומאז איש אינו יודע מה עלה בגורלם. משפחות הנעדרים, אשר חיכו ומחכים להם עד היום בארץ, פנו מאות פעמים לממשלת ישראל בדרישה כי תפעל להשגת מידע אודות הנעדרים – ללא הועיל.
בני המשפחות נדרשו על ידי הממשלה לשמור על חשאיות גמורה, מאחר ו"הצעדים שנוקטים הרשויות לקבלת מידע אודות יקיריהם הינם דברים שהשתיקה יפה להם".
בדיעבד התחוור למשפחות, כי השתיקה היתה אך כסות עבה לחוסר מעש ולהזנחה מצד הממשלה, ולכך "שהממשלה מכרה את יקיריהם מאחורי גבם בעבור אלחנן טננבוים" כטענתן.
בעתירה דורשות המשפחות, כי הממשלה לא תבצע את מחציתה השניה של עסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה, ולא תשחרר את אסיר העולם סמיר קונטאר, מבלי שתקבל מידע אודות 12 הנעדרים. בני
המשפחות טוענים כי סמיר קונטאר הוא קלף המיקוח האחרון בידי ישראל בכל הנוגע לאיראנים, ומשישתחרר, יאבדו המשפחות גם את שביב התקוה האחרון להצלת מידע אודות הנעדרים.
בעתירה, המוגשת על ידי עוה"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נטען, כי עוד בחלק הראשון של עסקת חילופי השבויים דרשו המשפחות מהממשלה לקבל מידע אודות הנעדרים בתמורה, אך לא נענו.
"מחובתה של המממשלה למצות את כל הדרכים, ולפעול בכל המישורים, בכדי לנסות ולאתר את 12 הנעדרים". נכתב בעתירה "10 שנים חיות משפחות הנעדרים בחוסר ידיעה מבלי שממשלת ישראל נוקטת בכל פעולה שהיא, ועל כן אסור לה לממשלה, לוותר על ההזדמנות החד פעמית המצויה בידיה".
הנעדרים הוברחו מאירן לפקיסטן באמצעות הסוכנות היהודית, אולם באמצע הדרך אבדו עקבותיהם. הנעדרים לא הגיעו למפגש היעד עם אנשי הסוכנות, ומאז איש אינו יודע מה עלה בגורלם. משפחות הנעדרים, אשר חיכו ומחכים להם עד היום בארץ, פנו מאות פעמים לממשלת ישראל בדרישה כי תפעל להשגת מידע אודות הנעדרים – ללא הועיל.
בני המשפחות נדרשו על ידי הממשלה לשמור על חשאיות גמורה, מאחר ו"הצעדים שנוקטים הרשויות לקבלת מידע אודות יקיריהם הינם דברים שהשתיקה יפה להם".
בדיעבד התחוור למשפחות, כי השתיקה היתה אך כסות עבה לחוסר מעש ולהזנחה מצד הממשלה, ולכך "שהממשלה מכרה את יקיריהם מאחורי גבם בעבור אלחנן טננבוים" כטענתן.
בעתירה דורשות המשפחות, כי הממשלה לא תבצע את מחציתה השניה של עסקת חילופי השבויים עם החיזבאללה, ולא תשחרר את אסיר העולם סמיר קונטאר, מבלי שתקבל מידע אודות 12 הנעדרים. בני
המשפחות טוענים כי סמיר קונטאר הוא קלף המיקוח האחרון בידי ישראל בכל הנוגע לאיראנים, ומשישתחרר, יאבדו המשפחות גם את שביב התקוה האחרון להצלת מידע אודות הנעדרים.
בעתירה, המוגשת על ידי עוה"ד ניצנה דרשן-לייטנר, נטען, כי עוד בחלק הראשון של עסקת חילופי השבויים דרשו המשפחות מהממשלה לקבל מידע אודות הנעדרים בתמורה, אך לא נענו.
"מחובתה של המממשלה למצות את כל הדרכים, ולפעול בכל המישורים, בכדי לנסות ולאתר את 12 הנעדרים". נכתב בעתירה "10 שנים חיות משפחות הנעדרים בחוסר ידיעה מבלי שממשלת ישראל נוקטת בכל פעולה שהיא, ועל כן אסור לה לממשלה, לוותר על ההזדמנות החד פעמית המצויה בידיה".