ארגון חדש בשם "שלושה אבות" קורא לצה"ל לא לצאת מרצועת עזה.
חברי הארגון הם אבות שכולים שבניהם נהרגו בשנה האחרונה בפעולות צה"ל.
שם הארגון הוא תגובת נגד לתנועת "ארבע אימהות", שקראה ליציאה מלבנון ועכשיו מעודדת בריחה מעזה.
מחאתם של האבות מושמעת כעת על רקע החיילים שנהרגו בפעילות ברצועה בימים האחרונים, והם ערכו היום מחאה מול בית המשפט העליון.
לדבריהם, מוכרחים להפסיק עם "המוסר המזויף", ולהסיר את הכבלים מידי צה"ל.
"חיי הבנים שלנו הרבה יותר חשובים מחייהם של המחבלים", אומרים שלושת ראשי התנועה.
השלושה, זכריה קוממי, משה קינן ועו"ד ברוך בן יוסף, החליטו להוביל מחאה ציבורית רחבה תחת הכותרת: במלחמה כמו במלחמה – צריך להילחם בלי רחמים נגד האויב. החיים של הבנים שלנו יותר יקרים מחייהם של המחבלים.
לפני שמונה חודשים שכל משה קינן את בנו אביהו באל-בורייג', לשם נשלח החייל בן ה-22 עם חבריו בסיירת גבעתי כדי לעצור מבוקש בן 18.
על נסיבות מותו מספר האב, כי כדי שלא לפגוע באזרחים ערבים, נאלצו החיילים לסרוק בתוך הבית חדר אחר חדר. המחבל המבוקש הסתתר מאחורי קיר גבס, ודרכו ירה ופגע באביהו.
עוד אמר קינן, כי אנחנו מרחמים על האויב האמיתי במקום להילחם בו.
קינן חש רגשי אשמה על מות בנו, על שלא פעל מספיק.
"הבן שלי היה מוכן להקריב את החיים שלו בשביל מה שצודק, בשביל להגן על התושבים שגרים בארץ ישראל ואני רוצה להיות ראוי לו".
הוא הוסיף, כי מדובר בשאלה ערכית ולא בשאלה פוליטית האם לצאת או לא מעזה.
"זה אויב שרוצה להשמיד אותנו, לא רק ביהודה ושומרון אלא גם בפתח תקוה ובתל אביב", מסביר קינן.
שלושה שבועות לפני שנפל אביהו קינן, נהרג סמל ראשון רענן קוממי, לוחם בקומנדו הימי, במהלך פעילות למעצר מבוקש בשכם.
יקירה, אימו של רענן, אומרת כי בצה"ל ידעו על הסיכון שאורב לחיילים שנכנסים למקום רגלית, אך לא ביצעו פעולה אחרת כי חששו לפגוע בערבים חפים מפשע.
יקירה מציינת את האבסורד: "המוסר עובד לכיוון השני, לא לכיוון החיילים".
(ב)
חברי הארגון הם אבות שכולים שבניהם נהרגו בשנה האחרונה בפעולות צה"ל.
שם הארגון הוא תגובת נגד לתנועת "ארבע אימהות", שקראה ליציאה מלבנון ועכשיו מעודדת בריחה מעזה.
מחאתם של האבות מושמעת כעת על רקע החיילים שנהרגו בפעילות ברצועה בימים האחרונים, והם ערכו היום מחאה מול בית המשפט העליון.
לדבריהם, מוכרחים להפסיק עם "המוסר המזויף", ולהסיר את הכבלים מידי צה"ל.
"חיי הבנים שלנו הרבה יותר חשובים מחייהם של המחבלים", אומרים שלושת ראשי התנועה.
השלושה, זכריה קוממי, משה קינן ועו"ד ברוך בן יוסף, החליטו להוביל מחאה ציבורית רחבה תחת הכותרת: במלחמה כמו במלחמה – צריך להילחם בלי רחמים נגד האויב. החיים של הבנים שלנו יותר יקרים מחייהם של המחבלים.
לפני שמונה חודשים שכל משה קינן את בנו אביהו באל-בורייג', לשם נשלח החייל בן ה-22 עם חבריו בסיירת גבעתי כדי לעצור מבוקש בן 18.
על נסיבות מותו מספר האב, כי כדי שלא לפגוע באזרחים ערבים, נאלצו החיילים לסרוק בתוך הבית חדר אחר חדר. המחבל המבוקש הסתתר מאחורי קיר גבס, ודרכו ירה ופגע באביהו.
עוד אמר קינן, כי אנחנו מרחמים על האויב האמיתי במקום להילחם בו.
קינן חש רגשי אשמה על מות בנו, על שלא פעל מספיק.
"הבן שלי היה מוכן להקריב את החיים שלו בשביל מה שצודק, בשביל להגן על התושבים שגרים בארץ ישראל ואני רוצה להיות ראוי לו".
הוא הוסיף, כי מדובר בשאלה ערכית ולא בשאלה פוליטית האם לצאת או לא מעזה.
"זה אויב שרוצה להשמיד אותנו, לא רק ביהודה ושומרון אלא גם בפתח תקוה ובתל אביב", מסביר קינן.
שלושה שבועות לפני שנפל אביהו קינן, נהרג סמל ראשון רענן קוממי, לוחם בקומנדו הימי, במהלך פעילות למעצר מבוקש בשכם.
יקירה, אימו של רענן, אומרת כי בצה"ל ידעו על הסיכון שאורב לחיילים שנכנסים למקום רגלית, אך לא ביצעו פעולה אחרת כי חששו לפגוע בערבים חפים מפשע.
יקירה מציינת את האבסורד: "המוסר עובד לכיוון השני, לא לכיוון החיילים".
(ב)