"רשות העתיקות עשתה סקר חיצוני לכותל המזרחי. זריקת לייזר מדויקת מאד. אחרי רעידת האדמה הייתה שם תזוזה של 2.5 ס"מ. הכותל המזרחי בסכנת התמוטטות, והכל יכול ליפול כמו דומינו. כרגע אין החלטה מי יבצע את העבודה", כך אמר שוקה דורפמן בדיון שנערך אתמול בוועדת הפנים של הכנסת בנושא החשש מקריסתו של הקיר המזרחי בהר הבית.
חבר הכנסת אורי אריאל, שיזם את הדיון, אמר כי בהר הבית מתבצעות עבודות הכוללות הוצאת אלפי קוב של אדמה מאורוות שלמה ויצירת חללים המערערים את היציבות בהר, הבנוי רובו ככולו על מילוי. לדבריו, גם רעידת האדמה שהתרחשה לאחרונה גרמה נזק בכותל המזרחי של ההר. כיום מטפלים בנעשה בהר הבית מומחים ירדנים ומצרים, ואילו המדינה אינה מטפלת בנעשה, וזאת אף על פי שהר הבית הוא המקום המקודש ביותר ליהודים.
בעניין זה הוסיפה ד"ר אילת מזר, מהוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית: "מצבו האובייקטיבי של הר הבית הוא רע מאד. הר הבית נבנה כל הזמן כמסגד אחד ענק, כדי שלאחרים לא תהיה בו דריסת רגל".
על הפיקוח בהר הבית אמר מיכה בן נון, מנהל האגף לרישוי ולפיקוח בעיריית ירושלים: "לעיריית ירושלים יש אחריות פורמלית על הר הבית. בפועל אין לנו שליטה, וכל ידיעה שאנו מקבלים היא בלתי רשמית. גם ידיעה על קריסת הכותל המזרחי וגם על שריפה שהייתה באל אקצה לפני שבועיים. אף לא אחד מדווח לנו, ואיש אינו מדבר אתנו. עכשיו רוצים לבנות שם, ליד הכותל הדרומי, בית קברות".
בדיון אמר יו"ר ועדת הפנים חבר הכנסת ד"ר יורי שטרן: "הר הבית הוא בעל ערך ארכיאולוגי תרבותי והיסטורי ענק, ואומנם הוא אתר דתי פעיל, ואנחנו אחראים על כך שלא יתייחסו ל'תרבויות הקודמות'", כלשונו, "בצורה כה ברברית".
בסיום הדיון החליטה הוועדה כי יש להבטיח את שימור הר הבית וחיזוקו, ולהדק את פיקוח רשות העתיקות במקום, תוך כדי תיאום ודו שיח עם הווקף". הוועדה "קוראת לראש הממשלה לקבוע הסדרים כך שהצוותים הזרים הפועלים בהר הבית יפעלו רק בפיקוחם של הגורמים הישראלים המוסמכים. כמו כן על משרד ראש הממשלה לבדוק את הנעשה בבית הקברות שבהר ולשתף את הגורמים הציבוריים ואת עיריית ירושלים במתרחש במקום. "הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לנקוט צעדים למניעת קריסתו של הקיר המזרחי".
בהשוואה לתקופתו של אהוד ברק, שבה הייתה הפקרות מוחלטת ו"הנתקות חד צדדית" מכל הנעשה בהר הבית, המצב כיום יותר טוב", אמר שטרן בראיון ליומן ערוץ 7. לדבריו, המשטרה הפסיקה את העברת חומרי הבניין, מלבד אלו הנחוצים לדעתה לתיקונים שנעשים בהסכמה, ועכשיו כלים כבדים אינם עולים להר.
עם זאת, הוסיף, אף על פי שרשות העתיקות חזרה למידה מסוימת של פיקוח התמונה אינה אופטימית. לדבריו, היא שולחת פקחים, אבל לא לכל מקום הם מורשים להיכנס. עוד אמר שטרן כי בקרב הערבים נעשית פעולה "פאן ערבית", כלשונו, של איסוף כספים לבנייה בהר הבית, וזאת במטרה לשנות את פני המקום וגם את מה שנמצא מתחתלפני האדמה בו, כולל באזורים שבהם נמצאים שרידי הבית הראשון והשני.
המשטרה והרשות רגועות, אמר שטרן, אבל, הוא הוסיף, "הרוגע הזה לא שכנע אותי". גם הם מודים, הוא ציין, כי למקומות רבים אין הם יכולים להיכנס, והם גם אינם יודעים מה מתרחש בלילות. לו הייתה הנהלת רשות העתיקות נחרצת בעמידה על חובתה לאכוף פיקוח בנושא היא הייתה נוקטת צעדים נוספים ולא רק עוסקת בדיבורים. הוועדה, אמר שטרן, פועלת כדי ליצור לחץ ציבורי, וזאת באמצעות חשיפת הנושא לכלי התקשורת. (ר)
חבר הכנסת אורי אריאל, שיזם את הדיון, אמר כי בהר הבית מתבצעות עבודות הכוללות הוצאת אלפי קוב של אדמה מאורוות שלמה ויצירת חללים המערערים את היציבות בהר, הבנוי רובו ככולו על מילוי. לדבריו, גם רעידת האדמה שהתרחשה לאחרונה גרמה נזק בכותל המזרחי של ההר. כיום מטפלים בנעשה בהר הבית מומחים ירדנים ומצרים, ואילו המדינה אינה מטפלת בנעשה, וזאת אף על פי שהר הבית הוא המקום המקודש ביותר ליהודים.
בעניין זה הוסיפה ד"ר אילת מזר, מהוועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית: "מצבו האובייקטיבי של הר הבית הוא רע מאד. הר הבית נבנה כל הזמן כמסגד אחד ענק, כדי שלאחרים לא תהיה בו דריסת רגל".
על הפיקוח בהר הבית אמר מיכה בן נון, מנהל האגף לרישוי ולפיקוח בעיריית ירושלים: "לעיריית ירושלים יש אחריות פורמלית על הר הבית. בפועל אין לנו שליטה, וכל ידיעה שאנו מקבלים היא בלתי רשמית. גם ידיעה על קריסת הכותל המזרחי וגם על שריפה שהייתה באל אקצה לפני שבועיים. אף לא אחד מדווח לנו, ואיש אינו מדבר אתנו. עכשיו רוצים לבנות שם, ליד הכותל הדרומי, בית קברות".
בדיון אמר יו"ר ועדת הפנים חבר הכנסת ד"ר יורי שטרן: "הר הבית הוא בעל ערך ארכיאולוגי תרבותי והיסטורי ענק, ואומנם הוא אתר דתי פעיל, ואנחנו אחראים על כך שלא יתייחסו ל'תרבויות הקודמות'", כלשונו, "בצורה כה ברברית".
בסיום הדיון החליטה הוועדה כי יש להבטיח את שימור הר הבית וחיזוקו, ולהדק את פיקוח רשות העתיקות במקום, תוך כדי תיאום ודו שיח עם הווקף". הוועדה "קוראת לראש הממשלה לקבוע הסדרים כך שהצוותים הזרים הפועלים בהר הבית יפעלו רק בפיקוחם של הגורמים הישראלים המוסמכים. כמו כן על משרד ראש הממשלה לבדוק את הנעשה בבית הקברות שבהר ולשתף את הגורמים הציבוריים ואת עיריית ירושלים במתרחש במקום. "הוועדה פונה למשרד ראש הממשלה לנקוט צעדים למניעת קריסתו של הקיר המזרחי".
בהשוואה לתקופתו של אהוד ברק, שבה הייתה הפקרות מוחלטת ו"הנתקות חד צדדית" מכל הנעשה בהר הבית, המצב כיום יותר טוב", אמר שטרן בראיון ליומן ערוץ 7. לדבריו, המשטרה הפסיקה את העברת חומרי הבניין, מלבד אלו הנחוצים לדעתה לתיקונים שנעשים בהסכמה, ועכשיו כלים כבדים אינם עולים להר.
עם זאת, הוסיף, אף על פי שרשות העתיקות חזרה למידה מסוימת של פיקוח התמונה אינה אופטימית. לדבריו, היא שולחת פקחים, אבל לא לכל מקום הם מורשים להיכנס. עוד אמר שטרן כי בקרב הערבים נעשית פעולה "פאן ערבית", כלשונו, של איסוף כספים לבנייה בהר הבית, וזאת במטרה לשנות את פני המקום וגם את מה שנמצא מתחתלפני האדמה בו, כולל באזורים שבהם נמצאים שרידי הבית הראשון והשני.
המשטרה והרשות רגועות, אמר שטרן, אבל, הוא הוסיף, "הרוגע הזה לא שכנע אותי". גם הם מודים, הוא ציין, כי למקומות רבים אין הם יכולים להיכנס, והם גם אינם יודעים מה מתרחש בלילות. לו הייתה הנהלת רשות העתיקות נחרצת בעמידה על חובתה לאכוף פיקוח בנושא היא הייתה נוקטת צעדים נוספים ולא רק עוסקת בדיבורים. הוועדה, אמר שטרן, פועלת כדי ליצור לחץ ציבורי, וזאת באמצעות חשיפת הנושא לכלי התקשורת. (ר)