את הדברים אמר ארד בעקבות התקפות העולם על פעילות ישראל ברפיח.
"ניתן להיערך ביתר תושיה ועוצמה כדי לצאת נגד ביקורת זו. לעיתים ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. יכולנו לומר דברים על מבקרינו, גם הם לא טלית שכולה תכלת. המאבק ההסברתי שלנו לא היה במיטבו בגלל עיפות החומר. שלינו לפעול בשטח כמיטב שיקולנו ולא כתגובה לביקורת בעולם".
כתבת סוכנות הידיעות הישראלית חגית רוטנברג מוסרת כי ארד הסביר שהבעיה היתה נעוצה גם בכך שחלק מכוחותינו ההסברתיים עוסקים בדברים אחרים, ולא היתה התגייסות כללית מקדימה של מיטב הכוחות להיערך למאבק ההסברתי על הפעילות ברפיח. בנוסף, יש להשתמש בטיעונים שאינם אפולוגטיים. "התנצלות היא נכונה רק במקרה שחרגנו מהנורמה, אבל כאן ננקטו פעולות הכרחיות. עמדתנו המוסרית בדרכי הלחימה עומדת מעל כל התנהגות מוסרית של מדינות העולם במצבים דומים. זה דבר שאנו יכולים לטעון כלפיהן. מזכ"ל האו"ם מפנה כלפינו אצבע מאשימה בזמן שהוא היה אחראי על הטבח ברואנדה. לצערי, בנוסף להתמודדות מול העולם, יש אנשים משורותינו שעוזרים להם. עלינו לתת את הדעת על כך, ולקבוע כללי סולידריות, להיות שונים בנושא ההתיפיפות וההכאה על חטא".
ביחס לתכנית ההתנתקות של שרון אמר ארד כי יש דברים מוזרים בהתנהגויות של ישראל- היא מכריזה על מדיניות מסוימת כהכרחית ולבסוף מחטיאה את המטרה על ידי התנהגות מגושמת. בממשלת ברק- מרוב להיטות וותרנות, היה ברור שזה לא יסתיים בהסדר אלא בהתפוצצות. "אני מתקשה להבין את הלוגיקה של ההתנתקות. מה זה אין פרטנר? הפלסטינים נעלמו? נכון שהם לא עשו מה שרצינו, אבל זה היה כך תמיד. לא חל בהם מהפך סגולי בשנה האחרונה, אז איך לפני 3 שנים חיזרו אחרי אותם אנשים ופתאום מכריזים שאין פרטנר?". ארד טען כי לדיבור על תכנית חד צדדית, יש שתי פרשנויות- או להראות שישראל עצמאית וחזקה ופועלת כרצונה, או אין עם מי לדבר ולכן ניתן חד צדדית. "שני הפירושים נפסדים. מכיוון שבמה שיקרה בעזה יהיו מעורבים כוחות בינ"ל, וזה יהיה הכל חוץ מחד צדדי. הפרדוקס הוא שבסוף נצטרך להתחשב באין- פרטנר הזה. לכל מה שיעשו הפלסטינים תהיה השלכה עלינו. וכיוון שזו המציאות, עדיף לעשות משא ומתן לכתחילה ולקבל את התמורות".
ארד התקשה להסביר את מניעיו של שרון: "היו הרבה מהלכים מרהיבים של ראשי ממשלות שהכתובת היתה על הקיר שהם יתנפצו. קשה להבין את המהלך, את המעבר החד שעבר, כשלפני שנה נשבע למפת הדרכים ודחה את ההתנתקות של מצנע, והיום זורק את מפת הדרכים ומשביע את שריו להתנתקות". עם זאת, טוען ארד כי שרון השיג הישגים בפסגה עם בוש, אך הם לא היו בזכותו. "שרון תכנן לקבל מבוש רק את ברכת הדרך להתנתקות, ותעודת ביטוח מפני יוזמות מדיניות אחרות. שרים ובראשם נתניהו לחצו לקבל תמורות כדי שלא יהיה זה מהלך חינם. הדברים הופנמו בארה"ב, והושגו ע"י עבודתם של שליחי רה"מ". ארד סיכם ואמר כי הוא מתנגד למהלך חד צדדי שכן הוא יהיה הפסדי בעליל, וכן ישמוט את השטיח בעתיד לכל משא ומתן, כיוון שהפלסטינים יראו שכשהם נלחמים ישראל בורחת, והדבר יקשיח את עמדותיהם, וירחיק אותם מאפשרות של מו"מ.
"ניתן להיערך ביתר תושיה ועוצמה כדי לצאת נגד ביקורת זו. לעיתים ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. יכולנו לומר דברים על מבקרינו, גם הם לא טלית שכולה תכלת. המאבק ההסברתי שלנו לא היה במיטבו בגלל עיפות החומר. שלינו לפעול בשטח כמיטב שיקולנו ולא כתגובה לביקורת בעולם".
כתבת סוכנות הידיעות הישראלית חגית רוטנברג מוסרת כי ארד הסביר שהבעיה היתה נעוצה גם בכך שחלק מכוחותינו ההסברתיים עוסקים בדברים אחרים, ולא היתה התגייסות כללית מקדימה של מיטב הכוחות להיערך למאבק ההסברתי על הפעילות ברפיח. בנוסף, יש להשתמש בטיעונים שאינם אפולוגטיים. "התנצלות היא נכונה רק במקרה שחרגנו מהנורמה, אבל כאן ננקטו פעולות הכרחיות. עמדתנו המוסרית בדרכי הלחימה עומדת מעל כל התנהגות מוסרית של מדינות העולם במצבים דומים. זה דבר שאנו יכולים לטעון כלפיהן. מזכ"ל האו"ם מפנה כלפינו אצבע מאשימה בזמן שהוא היה אחראי על הטבח ברואנדה. לצערי, בנוסף להתמודדות מול העולם, יש אנשים משורותינו שעוזרים להם. עלינו לתת את הדעת על כך, ולקבוע כללי סולידריות, להיות שונים בנושא ההתיפיפות וההכאה על חטא".
ביחס לתכנית ההתנתקות של שרון אמר ארד כי יש דברים מוזרים בהתנהגויות של ישראל- היא מכריזה על מדיניות מסוימת כהכרחית ולבסוף מחטיאה את המטרה על ידי התנהגות מגושמת. בממשלת ברק- מרוב להיטות וותרנות, היה ברור שזה לא יסתיים בהסדר אלא בהתפוצצות. "אני מתקשה להבין את הלוגיקה של ההתנתקות. מה זה אין פרטנר? הפלסטינים נעלמו? נכון שהם לא עשו מה שרצינו, אבל זה היה כך תמיד. לא חל בהם מהפך סגולי בשנה האחרונה, אז איך לפני 3 שנים חיזרו אחרי אותם אנשים ופתאום מכריזים שאין פרטנר?". ארד טען כי לדיבור על תכנית חד צדדית, יש שתי פרשנויות- או להראות שישראל עצמאית וחזקה ופועלת כרצונה, או אין עם מי לדבר ולכן ניתן חד צדדית. "שני הפירושים נפסדים. מכיוון שבמה שיקרה בעזה יהיו מעורבים כוחות בינ"ל, וזה יהיה הכל חוץ מחד צדדי. הפרדוקס הוא שבסוף נצטרך להתחשב באין- פרטנר הזה. לכל מה שיעשו הפלסטינים תהיה השלכה עלינו. וכיוון שזו המציאות, עדיף לעשות משא ומתן לכתחילה ולקבל את התמורות".
ארד התקשה להסביר את מניעיו של שרון: "היו הרבה מהלכים מרהיבים של ראשי ממשלות שהכתובת היתה על הקיר שהם יתנפצו. קשה להבין את המהלך, את המעבר החד שעבר, כשלפני שנה נשבע למפת הדרכים ודחה את ההתנתקות של מצנע, והיום זורק את מפת הדרכים ומשביע את שריו להתנתקות". עם זאת, טוען ארד כי שרון השיג הישגים בפסגה עם בוש, אך הם לא היו בזכותו. "שרון תכנן לקבל מבוש רק את ברכת הדרך להתנתקות, ותעודת ביטוח מפני יוזמות מדיניות אחרות. שרים ובראשם נתניהו לחצו לקבל תמורות כדי שלא יהיה זה מהלך חינם. הדברים הופנמו בארה"ב, והושגו ע"י עבודתם של שליחי רה"מ". ארד סיכם ואמר כי הוא מתנגד למהלך חד צדדי שכן הוא יהיה הפסדי בעליל, וכן ישמוט את השטיח בעתיד לכל משא ומתן, כיוון שהפלסטינים יראו שכשהם נלחמים ישראל בורחת, והדבר יקשיח את עמדותיהם, וירחיק אותם מאפשרות של מו"מ.