הוא בעל טור קבוע בניו-יורק סאן ובג'רוזלם פוסט. פייפס הקים אתר אינטרנט, והאתר נחשב למקור הראשון במעלה בתחומי המידע על האיסלם ועל המזרח התיכון.
כתבת INN רותי אברהם מדווחת כי לדברי פייפס כל התקפות הטרור הגדולות בעשור האחרון במערב בוצעו בידי מהגרים. בדיקה מדוקדקת יותר מעלה שאין מדובר בסתם מהגרים: מבין 212 הטרוריסטים שהורשעו בביצוע פעולות טרור או החשודים בכך בין השנים 93' עד 03', 86 אחוז היו מוסלמים, ובין הנותרים הרוב הם מתאסלמים.
"הג'יהאד במדינות המערביות צמח בעיקר באמצעות ההגירה המוסלמית", מסיק רוברטס ליקן, מומחה לענייני הגירה וביטחון לאומי, במונוגרפיה חדשה שהוציא לאור, ושמה "שליחי הג'יהאד העולמי: הגירה וביטחון לאומי לאחר 11 בספטמבר", בהוצאת מרכז ניקסון בוושינגטון, שבו מועסק ליקן.
הטרור נגד המערב מבוצע בידי תאים רדומים וחוליות חיסול. חוליות החיסול, אזרחים זרים שנכנסים למדינה לביצוע משימה ספציפית, כמו הטרוריסטים ב 11 בספטמבר, מאיימות מבחוץ. התאים הרדומים מורכבים מאלמנטים שמוטמעים בחברות המהגרים. פייר דה בוסקה, ראש שירות המודיעין הנגדי הצרפתי, אמר: "הם אינם נראים חשודים. הם עובדים, יש להם ילדים, יש להם כתובות קבועות, והם משלמים שכר דירה". "הרדומים" יכולים לנהל רשתות תמיכה בטרור באמצעות "ארגוני צדקה מוסלמיים, קרנות, כנסים, קבוצות אקדמיות, ארגונים בלתי ממשלתיים וחברות פרטיות". כמו כן הם יכולים לבצע פעולת טרור על פי הוראה, כמו המרוקנים שרצחו 191 בני אדם במדריד במרץ השנה.
בניגוד לחייהם של מוסלמים באירופה, חיים בשולי החברה, המלווים בפשיעה באלימות באבטלה וגם בגילויי אנטישמיות, בצפון אמריקה המוסלמים אינם מנוכרים ואינם שוליים, וכן אינם סובלים ממצוקה כלכלית. יש מהם שתומכים בג'יהאד, אך מרביתם מעדיפים להשתתף בטרור במימון ולא בביצוע. לפיכך האלימות בצפון אמריקה היא נחלתם של יחידות חיסול מארצות אחרות.
הטרוריסטים האיסלמיים מודעים לחשדנות הקיימת כלפי מהגרים המגיעים מארצות מוסלמיות וממדינות ערב ולכן הם באים מארצות אירופאיות. מהגר אלג'יראי, ששמו זקריאס מוסאווי, מושך יותר תשומת לב מאדם בשם מייקל כריסטיאן גנצרסקי, מהגר פולני ממוצא גרמני. לכן, גנצרסקי, שהתאסלם, מסוכן יותר. עכשיו הוא יושב בכלא הצרפתי ומואשם במילוי תפקיד עיקרי בפיגוע בבית הכנסת בטוניס, בשנת 02', פיגוע שבו נרצחו 19 בני אדם.
בצורה פחות מובהקת, אותו מודל נכון גם לישראל. החיזבאללה ניסה לגייס אירופאים, כמו המתאסלם סטיבן סמירק, שנלכד לפני שהצליח לבצע פיגוע. החמאס גייס את הבריטים אסיף מוחמד חניף ועומר חאן שריף, שרצחו שלושה בני אדם ב"מייק'ס פלייס" בתל-אביב.
אם לוקחים בחשבון שהאיום המוסלמי על המערב מקורו בעיקר באירופה, שירותי ביטחון באירופה ובצפון-אמריקה צריכים להכיר בעובדה שהם ניצבים בפני שתי בעיות שונות באופן מהותי: האחת היא פנימית בעיקרה, והשנייה בעיקר חיצונית.
בוושינגטון ובאוטווה צריך לתת עדיפות גבוהה ליצירת מערכת פיקוח על ההגירה, שתמנע חדירת סוכנים רדומים וחוליות חיסול, אבל תאפשר כניסת אנשי עסקים ותיירים.
חשוב יותר ששירותי הביטחון האמריקניים יעשו תיאומים בתוכנית הוויזות ויפקחו על הגבולות עם קנדה ועם מקסיקו, מאשר שיחששו מהסורים ומהאירנים.
במערב הדרך להשגת ביטחון אמיתי היא אתגר, וזאת משום שההכרה במקור האירופי של האלימות האיסלמית פירושה ויתור על נקיטת לשון נקייה, מעודנת ומנומסת בקר למהגרים המסוכנים. (ר)
כתבת INN רותי אברהם מדווחת כי לדברי פייפס כל התקפות הטרור הגדולות בעשור האחרון במערב בוצעו בידי מהגרים. בדיקה מדוקדקת יותר מעלה שאין מדובר בסתם מהגרים: מבין 212 הטרוריסטים שהורשעו בביצוע פעולות טרור או החשודים בכך בין השנים 93' עד 03', 86 אחוז היו מוסלמים, ובין הנותרים הרוב הם מתאסלמים.
"הג'יהאד במדינות המערביות צמח בעיקר באמצעות ההגירה המוסלמית", מסיק רוברטס ליקן, מומחה לענייני הגירה וביטחון לאומי, במונוגרפיה חדשה שהוציא לאור, ושמה "שליחי הג'יהאד העולמי: הגירה וביטחון לאומי לאחר 11 בספטמבר", בהוצאת מרכז ניקסון בוושינגטון, שבו מועסק ליקן.
הטרור נגד המערב מבוצע בידי תאים רדומים וחוליות חיסול. חוליות החיסול, אזרחים זרים שנכנסים למדינה לביצוע משימה ספציפית, כמו הטרוריסטים ב 11 בספטמבר, מאיימות מבחוץ. התאים הרדומים מורכבים מאלמנטים שמוטמעים בחברות המהגרים. פייר דה בוסקה, ראש שירות המודיעין הנגדי הצרפתי, אמר: "הם אינם נראים חשודים. הם עובדים, יש להם ילדים, יש להם כתובות קבועות, והם משלמים שכר דירה". "הרדומים" יכולים לנהל רשתות תמיכה בטרור באמצעות "ארגוני צדקה מוסלמיים, קרנות, כנסים, קבוצות אקדמיות, ארגונים בלתי ממשלתיים וחברות פרטיות". כמו כן הם יכולים לבצע פעולת טרור על פי הוראה, כמו המרוקנים שרצחו 191 בני אדם במדריד במרץ השנה.
בניגוד לחייהם של מוסלמים באירופה, חיים בשולי החברה, המלווים בפשיעה באלימות באבטלה וגם בגילויי אנטישמיות, בצפון אמריקה המוסלמים אינם מנוכרים ואינם שוליים, וכן אינם סובלים ממצוקה כלכלית. יש מהם שתומכים בג'יהאד, אך מרביתם מעדיפים להשתתף בטרור במימון ולא בביצוע. לפיכך האלימות בצפון אמריקה היא נחלתם של יחידות חיסול מארצות אחרות.
הטרוריסטים האיסלמיים מודעים לחשדנות הקיימת כלפי מהגרים המגיעים מארצות מוסלמיות וממדינות ערב ולכן הם באים מארצות אירופאיות. מהגר אלג'יראי, ששמו זקריאס מוסאווי, מושך יותר תשומת לב מאדם בשם מייקל כריסטיאן גנצרסקי, מהגר פולני ממוצא גרמני. לכן, גנצרסקי, שהתאסלם, מסוכן יותר. עכשיו הוא יושב בכלא הצרפתי ומואשם במילוי תפקיד עיקרי בפיגוע בבית הכנסת בטוניס, בשנת 02', פיגוע שבו נרצחו 19 בני אדם.
בצורה פחות מובהקת, אותו מודל נכון גם לישראל. החיזבאללה ניסה לגייס אירופאים, כמו המתאסלם סטיבן סמירק, שנלכד לפני שהצליח לבצע פיגוע. החמאס גייס את הבריטים אסיף מוחמד חניף ועומר חאן שריף, שרצחו שלושה בני אדם ב"מייק'ס פלייס" בתל-אביב.
אם לוקחים בחשבון שהאיום המוסלמי על המערב מקורו בעיקר באירופה, שירותי ביטחון באירופה ובצפון-אמריקה צריכים להכיר בעובדה שהם ניצבים בפני שתי בעיות שונות באופן מהותי: האחת היא פנימית בעיקרה, והשנייה בעיקר חיצונית.
בוושינגטון ובאוטווה צריך לתת עדיפות גבוהה ליצירת מערכת פיקוח על ההגירה, שתמנע חדירת סוכנים רדומים וחוליות חיסול, אבל תאפשר כניסת אנשי עסקים ותיירים.
חשוב יותר ששירותי הביטחון האמריקניים יעשו תיאומים בתוכנית הוויזות ויפקחו על הגבולות עם קנדה ועם מקסיקו, מאשר שיחששו מהסורים ומהאירנים.
במערב הדרך להשגת ביטחון אמיתי היא אתגר, וזאת משום שההכרה במקור האירופי של האלימות האיסלמית פירושה ויתור על נקיטת לשון נקייה, מעודנת ומנומסת בקר למהגרים המסוכנים. (ר)