בראיון לתוכנית "חופש השידור" בערוץ 7 אמר עיתונאי "הארץ" נדב שרגאי, ומי שפרסם בזמנו את הספר "הר המריבה", העוסק במאבק על הר הבית, כי בית הקברות המוסלמי הוא בית קברות עתיק, וכי סביבו נוצרו אגדות רבות. אחת מהן היא כי המוסלמים הקימו את בית הקברות במקום כדי לחסום את כניסתו של המשיח, האמור על פי המסורת, לבוא דרך שער הרחמים.
השטח סביב חומות העיר העתיקה הוכרז כ"גן לאומי", אמר שרגאי, ובמסגרת הכרזה זו הוסכם על המשך קבורה בבית הקברות המוסלמי, שעד אז היה תחום. עתה החל הוואקף לקבור בשטח זה, ובכך לחרוג ולהשתלט על שטח שבו לא הייתה נהוגה קבורה. הדבר נעשה באזור הדרום, לכיוון הפינה הדרום מזרחית של הר הבית, ובכך, לדברי שרגאי, נאבקת בעיקר רשות הטבע והגנים.
במסגרת המאבק הפעילה הרשות את עיריית ירושלים. עם זאת, לדבריו, הרשויות מתקשות לבלום את ההתפשטות, וזאת מפני שהדרג המדיני מגביל את אכיפת החוק, וגם מפני שהוואקף "עושה גם כאן ככל העולה על רוחו". שרגאי אמר כי לשכת ראש הממשלה הוציאה הוראה גורפת כי כל הקשור להר הבית, כולל אכיפת החוק בתחום חוק התכנון והבנייה והעתיקות, חייב לעבור דרך לשכת ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה.
שתי לשכות אלה, אמר שרגאי, מעדיפות כי הבעיות ייפתרו באמצעות מו"מ של תן וקח עם הוואקף. "מטבע הדברים מציאות כזאת מקשה על הרשויות לאכוף את החוק", אמר שרגאי. לדבריו, ה"קח" שייך יותר לסתום מאשר לנגלה, אבל הפרשנויות מדברות על כך שחלק מה"קח" היא פתיחת הר הבית לעליית יהודים לפני כעשרה חודשים, אחרי שלוש שנים שבהן הר הבית היה סגור, וה"תן" הוא העלמת עין מפעולות שונות שהתנועה האיסלמית הישראלית מבצעת על הר הבית: פעולות חפירה, בנייה ושיפוצים.
"אולי גם השתלטות חדשה זו היא במסגרת ה'תן'", אמר שרגאי, והוסיף כי התקשורת מתעניינת בנעשה במקום רק כאשר מתרחשת קטסטרופה. "לו היה עימות אלים על ההר או לידו כל התקשורת הייתה נוהרת למקום, ובעקבות כך היו פרסומים על מה שעומד מאחורי העימות: על בית הקברות המוסלמי, שמתרחב עכשיו, או על חפירות כאלו או אחרות בתוך המתחם, אולם כל עוד אין התפרצות, וכל עוד אין מגיעים לידי עימות הדברים אינם מעניינים כל כך את התקשורת", אמר שרגאי.
השטח סביב חומות העיר העתיקה הוכרז כ"גן לאומי", אמר שרגאי, ובמסגרת הכרזה זו הוסכם על המשך קבורה בבית הקברות המוסלמי, שעד אז היה תחום. עתה החל הוואקף לקבור בשטח זה, ובכך לחרוג ולהשתלט על שטח שבו לא הייתה נהוגה קבורה. הדבר נעשה באזור הדרום, לכיוון הפינה הדרום מזרחית של הר הבית, ובכך, לדברי שרגאי, נאבקת בעיקר רשות הטבע והגנים.
במסגרת המאבק הפעילה הרשות את עיריית ירושלים. עם זאת, לדבריו, הרשויות מתקשות לבלום את ההתפשטות, וזאת מפני שהדרג המדיני מגביל את אכיפת החוק, וגם מפני שהוואקף "עושה גם כאן ככל העולה על רוחו". שרגאי אמר כי לשכת ראש הממשלה הוציאה הוראה גורפת כי כל הקשור להר הבית, כולל אכיפת החוק בתחום חוק התכנון והבנייה והעתיקות, חייב לעבור דרך לשכת ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה.
שתי לשכות אלה, אמר שרגאי, מעדיפות כי הבעיות ייפתרו באמצעות מו"מ של תן וקח עם הוואקף. "מטבע הדברים מציאות כזאת מקשה על הרשויות לאכוף את החוק", אמר שרגאי. לדבריו, ה"קח" שייך יותר לסתום מאשר לנגלה, אבל הפרשנויות מדברות על כך שחלק מה"קח" היא פתיחת הר הבית לעליית יהודים לפני כעשרה חודשים, אחרי שלוש שנים שבהן הר הבית היה סגור, וה"תן" הוא העלמת עין מפעולות שונות שהתנועה האיסלמית הישראלית מבצעת על הר הבית: פעולות חפירה, בנייה ושיפוצים.
"אולי גם השתלטות חדשה זו היא במסגרת ה'תן'", אמר שרגאי, והוסיף כי התקשורת מתעניינת בנעשה במקום רק כאשר מתרחשת קטסטרופה. "לו היה עימות אלים על ההר או לידו כל התקשורת הייתה נוהרת למקום, ובעקבות כך היו פרסומים על מה שעומד מאחורי העימות: על בית הקברות המוסלמי, שמתרחב עכשיו, או על חפירות כאלו או אחרות בתוך המתחם, אולם כל עוד אין התפרצות, וכל עוד אין מגיעים לידי עימות הדברים אינם מעניינים כל כך את התקשורת", אמר שרגאי.