בבית המשפט העליון יידונו בקרוב פיטוריהם של השרים בני אלון ואביגדור ליברמן בידי שרון. נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק קבע כי הרכב מורחב של שבעה שופטים ידון בעתירות שהוגשו נגד חוקיות פיטוריהם של השרים. בעתירות נטען כי לשרון לא הייתה עילה לפטרם, כי הוא לא עמד בדרישות הנוהליות של החוק, וכי לכן יש לבטל את הפיטורין. השופטים שידונו עם ברק בעתירות יהיו אליהו מצא, מישאל חשין, יעקב טירקל, דורית בייניש, אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי.
השופט אדמונד לוי סירב להוציא צו ביניים שימנע את פיטוריהם בטרם קיומה של ישיבת הממשלה שבה הוחלט על היערכות לקראת תכנית ההתנתקות. זאת מאחר שכבר היו פיטורי שרים בעבר, אבל הוא ציין: "נדמה כי המקרה הנוכחי הוא הקיצוני שבהם. השאלה היא האם חוק יסוד הממשלה התכוון לאפשר לראש הממשלה לפטר שרים כשלכאורה אין בידו להצביע על עילה לכך".
לדעת יו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת מיכאל איתן מדובר בפיטורים חוקיים. הוא אמר את הדברים במהלך דיון שנערך ביום שישי במכללה בנתניה במסגרת הפורום למשפט וחברה. עם זאת דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה פרופ' אריאל בן דור חולק על חבר הכנסת איתן. בראיון לערוץ 7 אמר בן דור כי בחוק יסוד הממשלה נאמר בלשון לקונית כי ראש הממשלה רשאי להעביר מתפקידו שר, ולא נקבעו שיקולים המחייבים אותו לשקול בעניין שכזה. אמנם יש לו סמכות לפטר שרים, אמר בן דור, אך אין במדינת ישראל סמכות שאפשר להפעילה ללא שום שיקול דעת.
כל סמכות היא מוגבלת, ועליה להיות מופעלת על פי שיקולים רלוונטיים, כמו למשל כאשר מעמידים שר לדין בעבירות חמורות. בית המשפט כבר פסק כי במצב זה ראש הממשלה חייב להשתמש בסמכותו כדי להעביר את השר מתפקידו. לדעת בן דור, שיקולים אלו אינם כוללים את השיקול של העברת שר מתפקידו רק כדי להטות תוצאות של הצבעה בממשלה וכדי למנוע בכך משר להצביע על פי הבנתו, וזאת כשהמטרה היא רק למנוע תוצאה שאינה מקובלת על ראש הממשלה. בן דור מוסיף כי יש לזכור שהמשטר בישראל אינו נשיאותי, וכי הרשות המבצעת אינה ראש ממשלה אלא הממשלה כולה, ובסמכותה לקבל החלטות. ראש הממשלה מוסמך לפטר שרים, וסמכות זו מעניקה לו כוח רב, בעיקר כדי לאכוף את מדיניות הממשלה על שרים ולמנוע מצב שבו שרים לא יקיימו את מדיניות הממשלה, אמר בן דור, אבל סמכות זו אינה מאפשרת לו לקבוע את מדיניות הממשלה באופן מניפולטיבי עוד בטרם נקבעה. אפשר לפטר שר רק לאחר שהתקבלה החלטה בממשלה והוא מפר אותה או שאינו משתף פעולה עמה, או מתבטא נגדה באופן קיצוני. אבל במקרה זה הטעם לפיטורי השרים היה למנוע מהם מראש להצביע לפי הבנתם, ובכך להטות את תוצאות ההצבעה של הרשות שמוסמכת לקבל החלטות.
לדברי בן דור, השופט לוי ציין כי ראש הממשלה נוהג כנשיא בארה"ב, שבה שורר משטר נשיאותי, ונוקט מניפולציות בהרכב הממשלה כדי לקבל החלטה כזאת שדעתה נוחה לו. כשפיטורי שרים נועדים לכך שהרשות המוסמכת תקבל החלטה שונה מכפי שהייתה מקבלת אילו אותם שרים היו קיימים, יש בכך חריגה משיקולים לגיטימיים לסמכות זו, אומר בן דור. (ש)
השופט אדמונד לוי סירב להוציא צו ביניים שימנע את פיטוריהם בטרם קיומה של ישיבת הממשלה שבה הוחלט על היערכות לקראת תכנית ההתנתקות. זאת מאחר שכבר היו פיטורי שרים בעבר, אבל הוא ציין: "נדמה כי המקרה הנוכחי הוא הקיצוני שבהם. השאלה היא האם חוק יסוד הממשלה התכוון לאפשר לראש הממשלה לפטר שרים כשלכאורה אין בידו להצביע על עילה לכך".
לדעת יו"ר ועדת החוקה חבר הכנסת מיכאל איתן מדובר בפיטורים חוקיים. הוא אמר את הדברים במהלך דיון שנערך ביום שישי במכללה בנתניה במסגרת הפורום למשפט וחברה. עם זאת דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה פרופ' אריאל בן דור חולק על חבר הכנסת איתן. בראיון לערוץ 7 אמר בן דור כי בחוק יסוד הממשלה נאמר בלשון לקונית כי ראש הממשלה רשאי להעביר מתפקידו שר, ולא נקבעו שיקולים המחייבים אותו לשקול בעניין שכזה. אמנם יש לו סמכות לפטר שרים, אמר בן דור, אך אין במדינת ישראל סמכות שאפשר להפעילה ללא שום שיקול דעת.
כל סמכות היא מוגבלת, ועליה להיות מופעלת על פי שיקולים רלוונטיים, כמו למשל כאשר מעמידים שר לדין בעבירות חמורות. בית המשפט כבר פסק כי במצב זה ראש הממשלה חייב להשתמש בסמכותו כדי להעביר את השר מתפקידו. לדעת בן דור, שיקולים אלו אינם כוללים את השיקול של העברת שר מתפקידו רק כדי להטות תוצאות של הצבעה בממשלה וכדי למנוע בכך משר להצביע על פי הבנתו, וזאת כשהמטרה היא רק למנוע תוצאה שאינה מקובלת על ראש הממשלה. בן דור מוסיף כי יש לזכור שהמשטר בישראל אינו נשיאותי, וכי הרשות המבצעת אינה ראש ממשלה אלא הממשלה כולה, ובסמכותה לקבל החלטות. ראש הממשלה מוסמך לפטר שרים, וסמכות זו מעניקה לו כוח רב, בעיקר כדי לאכוף את מדיניות הממשלה על שרים ולמנוע מצב שבו שרים לא יקיימו את מדיניות הממשלה, אמר בן דור, אבל סמכות זו אינה מאפשרת לו לקבוע את מדיניות הממשלה באופן מניפולטיבי עוד בטרם נקבעה. אפשר לפטר שר רק לאחר שהתקבלה החלטה בממשלה והוא מפר אותה או שאינו משתף פעולה עמה, או מתבטא נגדה באופן קיצוני. אבל במקרה זה הטעם לפיטורי השרים היה למנוע מהם מראש להצביע לפי הבנתם, ובכך להטות את תוצאות ההצבעה של הרשות שמוסמכת לקבל החלטות.
לדברי בן דור, השופט לוי ציין כי ראש הממשלה נוהג כנשיא בארה"ב, שבה שורר משטר נשיאותי, ונוקט מניפולציות בהרכב הממשלה כדי לקבל החלטה כזאת שדעתה נוחה לו. כשפיטורי שרים נועדים לכך שהרשות המוסמכת תקבל החלטה שונה מכפי שהייתה מקבלת אילו אותם שרים היו קיימים, יש בכך חריגה משיקולים לגיטימיים לסמכות זו, אומר בן דור. (ש)