במאמר שפורסם ב"ידיעות אחרונות" צוטט משה פייגלין, ראש חטיבת "מנהיגות יהודית" בליכוד, כמי שאמר כביכול בראיון שכהנא צדק, ברוך גולדשטיין איש חסד מדהים, והיטלר לא פחות מגאון". בראיון לתוכנית חופש השידור בערוץ 7 אמר פייגלין כי "ידיעות אחרונות" עיוותו את דבריו בראיון, הוציאום מהקשרם, הפכו את משמעותם, ואף מיחזרו חומרים מלפני עשר שנים.
לדבריו, הוא התראיין לעיתון מכיוון שביקש לפרסם את מסריה של "מנהיגות יהודית", ותפוצתו הנכבדת של העיתון גרמה לו להתפתות להתראיין אליו. "התברר כי לאחר חמש שעות שיחה, שרובה הגדול עסק בהפלת מחיצות בין דתיים לחילוניים, ובנושאים הקשורים לזהות יהודית, בחר העיתון לחזור להשמצות שפורסמו נגדי לפני עשר שנים בתקופתה של תנועת 'זו ארצנו' ולמחזרן", אמר פייגלין, והדגים את דבריו: "בתקופת 'זו ארצנו', לפני כעשר שנים, פנתה אליי כתבת של "הארץ" ושאלה איך אפשר במדינה דמוקרטית לעבור על החוק".
השבתי לה שתנועת 'זו ארצנו' דווקא מבצרת את הדמוקרטיה, המסוגלת להוליד דברים אפלים, כמו למשל עלייתו של היטלר ימ"ש בבחירות דמוקרטיות, וזאת אף שבתחילת הדרך הוא אפילו קידם את הכלכלה הגרמנית והוציא אותה ממשבר כלכלי".
באותה כתבה, בעקבות דברים אלו, לפני עשר שנים, אמר פייגלין, פרסם העיתון כי "פייגלין מעריץ את היטלר". "איני משתמש בתוצרת גרמניה, ורגלי לא תדרוך אפילו לא בתחנת ביניים בשדה תעופה גרמני. אינני מסוגל לשמוע גרמנית או מוסיקה גרמנית או כל מה שקשור לכך", אמר פייגלין והוסיף שמשום כך פרסום זה ב"ידיעות אחרונות" "מוטרף לחלוטין", כלשונו. מה שגרוע יותר, אמר פייגלין, הוא שהם שחזרו את הדברים מלפני עשר שנים ופרסמו אותם שוב.
פייגלין ציין כי כדי לא להסתבך עם משפט דיבה התקשורת פועלת בתחכום ודואגת לכך שלא יתפרסם דבר שלא נאמר, אך למעשה נוצר כאן מצב שבו הוצבו דבריו במשמעות הפוכה לחלוטין ממה שהוא אמר.
עוד ציין פייגלין כי ניסיונות שלו ושל אנשים נוספים בארץ ומחו"ל, כולל אנשי אקדמיה, לפרסם תגובות למאמר, עלו בתוהו. גם עיתון "הארץ" לא פרסם את תגובתו. לדבריו, יחסה של התקשורת ושל עיתון "הארץ" בראשה, נובע מצבירת כוחה של "מנהיגות יהודית", צבירת כוח המעלה את חששותיו של השמאל מפניה. לדבריו, השמאל מזהה בה אלטרנטיבה אמיתית לדרכו ולדרכו של שרון, המגשים את מדיניות השמאל.
"הם מבינים כי כאן נמצא כוחו העולה של הציבור האמוני, ולכן הם תוקפים אותו בכל הדרכים 'הכי מלוכלכות' שאפשר", אמר פייגלין.
"ל'מנהיגות יהודית' יש מסר שחשוב להפיצו, אך כל עוד לא היינו איום מבחינה פוליטית הם היו מוכנים לפרסם את המסר גם ב"הארץ". ברגע שעברנו למגרש ההשפעה על המציאות בטלה הסקרנות האקדמית של התקשורת, 'הצפורניים נשלפו', והדמוקרטיה נפלה. השמאל החל לשתף פעולה עם הטוטליטריזם החדש של שרון".
פייגלין הזהיר מפני מתן ראיונות לכלי התקשורת: לעיתונות הכתובה או לכלי התקשורת האלקטרוניים. להתראיין לכלי תקשורת גדולים ושמאלנים מומלץ, לדבריו, רק בשידור חי, שאם לא כן בחדרי העריכה הם מסוגלים להרכיב פאזל מעוות לחלוטין. " באמצעות עשייה בחדר העריכה אפשר להפוך כל אחד למפלצת, כולל את בן גוריון, את וייצמן ואת גולדה. אין זה משנה כמה תדבר ותסביר ותהיה נחמד: בחדרי העריכה אפשר לעשות ממך מפלצת ואפילו תביעת דיבה לא תוכל להגיש", דברי פייגלין בראיון.
לדבריו, הוא התראיין לעיתון מכיוון שביקש לפרסם את מסריה של "מנהיגות יהודית", ותפוצתו הנכבדת של העיתון גרמה לו להתפתות להתראיין אליו. "התברר כי לאחר חמש שעות שיחה, שרובה הגדול עסק בהפלת מחיצות בין דתיים לחילוניים, ובנושאים הקשורים לזהות יהודית, בחר העיתון לחזור להשמצות שפורסמו נגדי לפני עשר שנים בתקופתה של תנועת 'זו ארצנו' ולמחזרן", אמר פייגלין, והדגים את דבריו: "בתקופת 'זו ארצנו', לפני כעשר שנים, פנתה אליי כתבת של "הארץ" ושאלה איך אפשר במדינה דמוקרטית לעבור על החוק".
השבתי לה שתנועת 'זו ארצנו' דווקא מבצרת את הדמוקרטיה, המסוגלת להוליד דברים אפלים, כמו למשל עלייתו של היטלר ימ"ש בבחירות דמוקרטיות, וזאת אף שבתחילת הדרך הוא אפילו קידם את הכלכלה הגרמנית והוציא אותה ממשבר כלכלי".
באותה כתבה, בעקבות דברים אלו, לפני עשר שנים, אמר פייגלין, פרסם העיתון כי "פייגלין מעריץ את היטלר". "איני משתמש בתוצרת גרמניה, ורגלי לא תדרוך אפילו לא בתחנת ביניים בשדה תעופה גרמני. אינני מסוגל לשמוע גרמנית או מוסיקה גרמנית או כל מה שקשור לכך", אמר פייגלין והוסיף שמשום כך פרסום זה ב"ידיעות אחרונות" "מוטרף לחלוטין", כלשונו. מה שגרוע יותר, אמר פייגלין, הוא שהם שחזרו את הדברים מלפני עשר שנים ופרסמו אותם שוב.
פייגלין ציין כי כדי לא להסתבך עם משפט דיבה התקשורת פועלת בתחכום ודואגת לכך שלא יתפרסם דבר שלא נאמר, אך למעשה נוצר כאן מצב שבו הוצבו דבריו במשמעות הפוכה לחלוטין ממה שהוא אמר.
עוד ציין פייגלין כי ניסיונות שלו ושל אנשים נוספים בארץ ומחו"ל, כולל אנשי אקדמיה, לפרסם תגובות למאמר, עלו בתוהו. גם עיתון "הארץ" לא פרסם את תגובתו. לדבריו, יחסה של התקשורת ושל עיתון "הארץ" בראשה, נובע מצבירת כוחה של "מנהיגות יהודית", צבירת כוח המעלה את חששותיו של השמאל מפניה. לדבריו, השמאל מזהה בה אלטרנטיבה אמיתית לדרכו ולדרכו של שרון, המגשים את מדיניות השמאל.
"הם מבינים כי כאן נמצא כוחו העולה של הציבור האמוני, ולכן הם תוקפים אותו בכל הדרכים 'הכי מלוכלכות' שאפשר", אמר פייגלין.
"ל'מנהיגות יהודית' יש מסר שחשוב להפיצו, אך כל עוד לא היינו איום מבחינה פוליטית הם היו מוכנים לפרסם את המסר גם ב"הארץ". ברגע שעברנו למגרש ההשפעה על המציאות בטלה הסקרנות האקדמית של התקשורת, 'הצפורניים נשלפו', והדמוקרטיה נפלה. השמאל החל לשתף פעולה עם הטוטליטריזם החדש של שרון".
פייגלין הזהיר מפני מתן ראיונות לכלי התקשורת: לעיתונות הכתובה או לכלי התקשורת האלקטרוניים. להתראיין לכלי תקשורת גדולים ושמאלנים מומלץ, לדבריו, רק בשידור חי, שאם לא כן בחדרי העריכה הם מסוגלים להרכיב פאזל מעוות לחלוטין. " באמצעות עשייה בחדר העריכה אפשר להפוך כל אחד למפלצת, כולל את בן גוריון, את וייצמן ואת גולדה. אין זה משנה כמה תדבר ותסביר ותהיה נחמד: בחדרי העריכה אפשר לעשות ממך מפלצת ואפילו תביעת דיבה לא תוכל להגיש", דברי פייגלין בראיון.