בשנת 99' החליטה הממשלה לפתח את סביבות אתר הרשב"י מאחר ומדובר באתר שמגיעים אליו יותר ממיליון וחצי יהודים בשנה. בשלבים המוקדמים הוקמה וועדה בין משרדית שלטענת מנהלי ההקדשות, לא שיתפה בתכנון את הציבור הדתי והתעלמה מהם לחלוטין.
"הממשלה החליטה להקים מנהלת פיתוח שיהיו נציגים בה מכל הגופים לתפעול האתר. בתכנון היו מעורבים גם מנהלת הפיתוח של המקומות הקדושים. כן הוקמה גם ועדת היגוי ולמעשה וועדה ההיגוי שאמורה הייתה רק לקדם את הפרוייקט התעלמה לחלוטין ממנהלת הפיתוח הראשית", טוען אחד ממנהלי ההקדשים.
"אחד התכנונים למשל הוא להקים בית מלון 50 מטר באתר שיש בו מערות קבורה רבות. גם יבואו כתות מסויימות ולא אוכל למנוע מהם להסתובב בחוסר צניעות מטרים ספורים ליד האתר הקדוש. אי אפשר לתת קרבה תיירותית למקום קדוש. אני לא מאמין שבוותיקן היה קורה דבר כזה".
"ועדת המשנה אומרת לנו שהם החליטו שכך צריך להיות וכך הכי טוב אבל הם מתעלמים ממי שחי במקום ומתפלל".
יצויין כי המים לאתר הופסקו אתמול לאחר שהצטבר חוב של 37 אלף ש"ח. היום התשלום סודר ע"י ההקדש הספרדי שבראשו עומד הרב שלמה שלוש. אספקת המים לאתר, למרבה הפלא, עוברת דרך ישיבת בני עקיבא ולא דרך "הצינורות" המקובלים כמועצה.
לשאלת כתב INN על הבעייתות שקיימת בניהול מספר הקדשים וגופים על האתר, השיב מנהל ההקדש כי אדרבא כך המצב יותר טוב מאשר שהניהול היה מופקד בידי המדינה.
"חלק גדול מהמקומות משופצים על ידי המגזר השלישי, למדינה אין טעם ואין את הכוח לזה. המדינה כגוף ממלכתי לא יכולה להתמודד עם כל הבעיות האלו. אני מאמין שכל הצדדים יגיעו להסדרים".
יצויין כי אחד מההקדש הספרדי עתר בתשנ"ט לבג"ץ וטען שלבית הדין אין סמכות על האתר מכיוון שאין על המקום שטר הקדש והסמכות שיורית לבית המשפט. סוגייה זאת עדיין לא הוכרעה בגלל הבעייתיות בדבר ההתערבות במקום.
"לאורך כל הדרך רואים מי שניהל את האתר היו אלו הממסד הדתי והרבני. בכניסה לקבר יש מצבה חרוטה באבן שעליה נכתב משנת 1920: 'נבנה ע"י רבני וחכמי הספרדים מעיר צפת בהשתדלות ותרומות של הקהילות הספרדיות בארץ ובגולה. מאז 1925 המקום נשלט ע"י בית דין רבני ולפני כן כבר מזמן העותומנים אצל חכם באשי".
"יש הבדל בין הכותל המערבי וקבר שמעון בר יוחאי, לכאורה 2 הפכים. הכותל מקום וזכר למקדש. הדבר היחיד אפשר לומר שנעשה שם זה תפילה. ואצלנו ובמקומות הקדושים כפי שכתוב בספרים הקדושים שם השראת השכינה בקברות צדיקים. תסתכל, במקומת אלה יש מנהג של שינה, ארוחות, ישיבות, חלקות. לא ראיתי בכותל המערבי שטובלים בכניסה במקווה ולא באים לעשות שם שבת.
"יש פה מושגים של חצר חסידית, עושר של גוונים. אם המדינה תקח על עצמה את הטיפול לאתר לכאורה הדבר ייראה כורוד וטוב ובסוף יתברר כי כל הרבגוניות המיוחדת שיש במקום תיעלם ובמקומה יהיו מגרשי חנייה ודוכנים הצמודים לקבר", אמר מנהל ההקדש והוסיף, "צריך לדאוג שיהיה שיתוף פעולה בין הגורמים השונים בצורה הרמונית".
"הממשלה החליטה להקים מנהלת פיתוח שיהיו נציגים בה מכל הגופים לתפעול האתר. בתכנון היו מעורבים גם מנהלת הפיתוח של המקומות הקדושים. כן הוקמה גם ועדת היגוי ולמעשה וועדה ההיגוי שאמורה הייתה רק לקדם את הפרוייקט התעלמה לחלוטין ממנהלת הפיתוח הראשית", טוען אחד ממנהלי ההקדשים.
"אחד התכנונים למשל הוא להקים בית מלון 50 מטר באתר שיש בו מערות קבורה רבות. גם יבואו כתות מסויימות ולא אוכל למנוע מהם להסתובב בחוסר צניעות מטרים ספורים ליד האתר הקדוש. אי אפשר לתת קרבה תיירותית למקום קדוש. אני לא מאמין שבוותיקן היה קורה דבר כזה".
"ועדת המשנה אומרת לנו שהם החליטו שכך צריך להיות וכך הכי טוב אבל הם מתעלמים ממי שחי במקום ומתפלל".
יצויין כי המים לאתר הופסקו אתמול לאחר שהצטבר חוב של 37 אלף ש"ח. היום התשלום סודר ע"י ההקדש הספרדי שבראשו עומד הרב שלמה שלוש. אספקת המים לאתר, למרבה הפלא, עוברת דרך ישיבת בני עקיבא ולא דרך "הצינורות" המקובלים כמועצה.
לשאלת כתב INN על הבעייתות שקיימת בניהול מספר הקדשים וגופים על האתר, השיב מנהל ההקדש כי אדרבא כך המצב יותר טוב מאשר שהניהול היה מופקד בידי המדינה.
"חלק גדול מהמקומות משופצים על ידי המגזר השלישי, למדינה אין טעם ואין את הכוח לזה. המדינה כגוף ממלכתי לא יכולה להתמודד עם כל הבעיות האלו. אני מאמין שכל הצדדים יגיעו להסדרים".
יצויין כי אחד מההקדש הספרדי עתר בתשנ"ט לבג"ץ וטען שלבית הדין אין סמכות על האתר מכיוון שאין על המקום שטר הקדש והסמכות שיורית לבית המשפט. סוגייה זאת עדיין לא הוכרעה בגלל הבעייתיות בדבר ההתערבות במקום.
"לאורך כל הדרך רואים מי שניהל את האתר היו אלו הממסד הדתי והרבני. בכניסה לקבר יש מצבה חרוטה באבן שעליה נכתב משנת 1920: 'נבנה ע"י רבני וחכמי הספרדים מעיר צפת בהשתדלות ותרומות של הקהילות הספרדיות בארץ ובגולה. מאז 1925 המקום נשלט ע"י בית דין רבני ולפני כן כבר מזמן העותומנים אצל חכם באשי".
"יש הבדל בין הכותל המערבי וקבר שמעון בר יוחאי, לכאורה 2 הפכים. הכותל מקום וזכר למקדש. הדבר היחיד אפשר לומר שנעשה שם זה תפילה. ואצלנו ובמקומות הקדושים כפי שכתוב בספרים הקדושים שם השראת השכינה בקברות צדיקים. תסתכל, במקומת אלה יש מנהג של שינה, ארוחות, ישיבות, חלקות. לא ראיתי בכותל המערבי שטובלים בכניסה במקווה ולא באים לעשות שם שבת.
"יש פה מושגים של חצר חסידית, עושר של גוונים. אם המדינה תקח על עצמה את הטיפול לאתר לכאורה הדבר ייראה כורוד וטוב ובסוף יתברר כי כל הרבגוניות המיוחדת שיש במקום תיעלם ובמקומה יהיו מגרשי חנייה ודוכנים הצמודים לקבר", אמר מנהל ההקדש והוסיף, "צריך לדאוג שיהיה שיתוף פעולה בין הגורמים השונים בצורה הרמונית".