אחד מחשובי המבנים ההיסטוריים ביפו, הסניף הראשון של "בנק אנגלו-פלסטין", הממוקם ברחוב יפת 18, ניצל לאחרונה מהרס וכיום מתבצעות בו פעילויות שיקום ושימור אינטנסיביות. העבודות, הכוללות שלושה מבנים נוספים ברחוב יפת, נערכות על ידי חברת "עמידר", בשיתוף מהנדס השימור יובל אכברט, אדר' אייל זיו, אגף חזות פני העיר ו"צוות יפו" בעיריית ת"א-יפו, המועצה לשימור אתרים ותחום השימור ברשות העתיקות.
חברת "עמידר", שזכתה בעבר בפרס הנשיא לשיפוץ ושימור אתרים היסטוריים, מקפידה להחזיר את המראה האותנטי לארבעת הבתים (מס' 16, 18, 30 ו32- ברחוב יפת). "אנו מקווים שמבנים אלה יהיו פנינים זוהרות בשרשרת המבנים שישומרו על ידינו בהמשך", אומרים ב"עמידר". המדובר בבתי דירות גדולים ומרשימים ("דיוואנים"), המייצגים את סגנון הבנייה האופייני לבתי האמידים באזור באמצע המאה ה19-. שטחו של כל מבנה הוא כ800- מ"ר, והם כוללים תקרות מצוירות, רצפות שיש, עבודות נגרות מיוחדות ועוד.
המוכר והחשוב מבין ארבעת המבנים הוא, כאמור, הסניף הראשון של "בנק אנגלו-פלסטין", שנחנך בשנת 1902, בראשות זלמן דוד לבונטין. בשנותיו הראשונות התמקדה פעילות הבנק בתמיכה במפעל הציוני ובעשרות מפעלי התיישבות בכל הארץ, לרבות רכישת קרקעות, יבוא ועוד. הבנק היה זה שהעניק את ההלוואות הדרושות בראשית דרכה של "אחוזת בית", וסייע בהקמת 60 המבנים הראשונים של העיר, שתצמח להיות תל אביב. בהמשך, הקים הבנק סניפים נוספים בירושלים, חיפה, צפת, חברון, ביירות, עזה ועוד. ב16- באוגוסט 1948, שלושה חודשים לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, חתם דוד בן גוריון על מסמך ההופך את הבנק לנציג הפיננסי הרשמי של ממשלת ישראל. באותו יום כבר הודפסו השטרות הרשמיים הראשונים של מדינת ישראל. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1950, הפך בנק אנגלו-פלסטין ל"בנק לאומי לישראל".
במהלך עשרות השנים האחרונות הוזנחו המבנים, ומצבם הלך והתדרדר עד שעיריית ת"א נאלצה להוציא לגביהם צווי "מבנים מסוכנים". על מנת למנוע את הרס המבנים, ואת ירידתם לטמיון של ערכם ההיסטורי והארכיטקטוני, החלו "עמידר" והגורמים הנוספים בפעולות ההצלה והשיקום, בהן מושקעים מאות אלפי ש"ח. לדברי האדריכל אייל זיו, עיקר העבודה היא החלפת הגגות הרעועים בגגות רעפים חדשים, פעולה שתבטיח את הצלת המבנה מהריסה. כמו כן משוקמות חזיתות המבנים, פורקו התקרות המרשימות, חלקיהן סומנו והן יורכבו מחדש לקראת סיום העבודה, הותקנו מרזבים מנחושת ועוד. עם סיום העבודות, בעוד מספר חודשים, יוצאו הבתים למכרזים. "ההישג הגדול של הצלת המבנים הוא ביצירת מסה קריטית של רקמה אורבנית משומרת ברחוב יפת", מדגיש זיו.
רכזת אזור ת"א והמרכז במועצה לשימור אתרים, תמר טוכלר, אומרת כי יש לברך את חברת "עמידר" ואת כל השותפים בפרויקט ההצלה והשיקום. "אנו מקווים כי העבודות ברחוב יפת יהיו רק הסנונית הראשונה, וכי "עמידר", כמו גם מינהל מקרקעי ישראל, שבאחריותם עשרות מבנים נוספים ביפו הראויים והמיועדים לשימור, ימשיכו בפעילות חשובה זו. אנו קוראים לראש עיריית ת"א-יפו להרחיב את שטח הטיפול וסמכויות צוות השימור של העירייה גם ליפו, כך שיוכל לסייע בהמשך ההחייאה והשיקום ולהבטיח עתיד טוב יותר לבתים המייצגים את העבר החשוב של העיר". (ש)
חברת "עמידר", שזכתה בעבר בפרס הנשיא לשיפוץ ושימור אתרים היסטוריים, מקפידה להחזיר את המראה האותנטי לארבעת הבתים (מס' 16, 18, 30 ו32- ברחוב יפת). "אנו מקווים שמבנים אלה יהיו פנינים זוהרות בשרשרת המבנים שישומרו על ידינו בהמשך", אומרים ב"עמידר". המדובר בבתי דירות גדולים ומרשימים ("דיוואנים"), המייצגים את סגנון הבנייה האופייני לבתי האמידים באזור באמצע המאה ה19-. שטחו של כל מבנה הוא כ800- מ"ר, והם כוללים תקרות מצוירות, רצפות שיש, עבודות נגרות מיוחדות ועוד.
המוכר והחשוב מבין ארבעת המבנים הוא, כאמור, הסניף הראשון של "בנק אנגלו-פלסטין", שנחנך בשנת 1902, בראשות זלמן דוד לבונטין. בשנותיו הראשונות התמקדה פעילות הבנק בתמיכה במפעל הציוני ובעשרות מפעלי התיישבות בכל הארץ, לרבות רכישת קרקעות, יבוא ועוד. הבנק היה זה שהעניק את ההלוואות הדרושות בראשית דרכה של "אחוזת בית", וסייע בהקמת 60 המבנים הראשונים של העיר, שתצמח להיות תל אביב. בהמשך, הקים הבנק סניפים נוספים בירושלים, חיפה, צפת, חברון, ביירות, עזה ועוד. ב16- באוגוסט 1948, שלושה חודשים לאחר ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, חתם דוד בן גוריון על מסמך ההופך את הבנק לנציג הפיננסי הרשמי של ממשלת ישראל. באותו יום כבר הודפסו השטרות הרשמיים הראשונים של מדינת ישראל. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1950, הפך בנק אנגלו-פלסטין ל"בנק לאומי לישראל".
במהלך עשרות השנים האחרונות הוזנחו המבנים, ומצבם הלך והתדרדר עד שעיריית ת"א נאלצה להוציא לגביהם צווי "מבנים מסוכנים". על מנת למנוע את הרס המבנים, ואת ירידתם לטמיון של ערכם ההיסטורי והארכיטקטוני, החלו "עמידר" והגורמים הנוספים בפעולות ההצלה והשיקום, בהן מושקעים מאות אלפי ש"ח. לדברי האדריכל אייל זיו, עיקר העבודה היא החלפת הגגות הרעועים בגגות רעפים חדשים, פעולה שתבטיח את הצלת המבנה מהריסה. כמו כן משוקמות חזיתות המבנים, פורקו התקרות המרשימות, חלקיהן סומנו והן יורכבו מחדש לקראת סיום העבודה, הותקנו מרזבים מנחושת ועוד. עם סיום העבודות, בעוד מספר חודשים, יוצאו הבתים למכרזים. "ההישג הגדול של הצלת המבנים הוא ביצירת מסה קריטית של רקמה אורבנית משומרת ברחוב יפת", מדגיש זיו.
רכזת אזור ת"א והמרכז במועצה לשימור אתרים, תמר טוכלר, אומרת כי יש לברך את חברת "עמידר" ואת כל השותפים בפרויקט ההצלה והשיקום. "אנו מקווים כי העבודות ברחוב יפת יהיו רק הסנונית הראשונה, וכי "עמידר", כמו גם מינהל מקרקעי ישראל, שבאחריותם עשרות מבנים נוספים ביפו הראויים והמיועדים לשימור, ימשיכו בפעילות חשובה זו. אנו קוראים לראש עיריית ת"א-יפו להרחיב את שטח הטיפול וסמכויות צוות השימור של העירייה גם ליפו, כך שיוכל לסייע בהמשך ההחייאה והשיקום ולהבטיח עתיד טוב יותר לבתים המייצגים את העבר החשוב של העיר". (ש)