על פי המחקר בעלי עסקים קטנים שסובלים ממכת שיקים חוזרים מוכרים אותם בשוק האפור ומקבלים 30% משווי השיק במזומן.
את הבדיקה ערך סטודנט בשלוחת אוניברסיטת דרבי עולה כי 23 מתווכים בשוק האפור נוהגים לרכוש שיקים ולפדותם, תוך הפעלת לחץ ואיומים, בשווי המלא בצירוף ריבית שנעה סביב 3% עד 4% לחודש ממועד פירעון השיק.
במצב זה נותן השיק, ישלם את מלוא הסכום של השיק בצירוף ריבית מצטברת (ריבית דריבית) של 3% לפחות לחודש. שיק ע"ס 1,000 שקל שלא נפרע שנה יעלה בצירוף ריבית "מיוחדת" כ – 1,400 שקל למושך השיק לעומת 330 שקלים שקיבל הסוחר שמכר את השיק תמורת מזומן. לסך של 1,400 שקל יש להוסיף עלויות של 360 שקל – "דמי גביה" וסך נוסף של 250 שקל "דמי טיפול". בסה"כ לפיכך ישלם נותן השיק שחזר סכום כולל של 2,010 שקל על איחור של שנה אחת ממועד הפירעון של השיק.
בשוק האפור, כך עולה מהבדיקה, לא מעוניינים בשיקים שסכומם מעל 1,000 שקל ומועד פירעונם עד 6 שנים אחורה ממועד פירעון השיק. שיקים בסכום קטן קלים יחסית לגבייה. גב' אוסנת גרינברג, סגנית הדובר של בנק ישראל, הבהירה בתגובה לפניית דרבי כי "לאחר 7 שנים חלה התיישנות על השיקים עפ"י חוקי הבנקאות ולכן, כנראה, גורמים בשוק האפור מקפידים ורוכשים שיקים רק עד 6 שנים ממועד רישומם כדי שתישאר להם שנה לגבות את השיקים ".
מהבדיקה עולה כי "טכניקת" גביית השיקים מתחלקת לשלושה שלבים. בשלב א' פונה נציג השוק האפור לנותן השיק ומודיע לו כי עליו לפרוע את החוב תוך 14 יום ממועד הפנייה. החוב כולל כמובן את כל ההוצאות והריבית. באם בתוך 14 יום נותן השיק אינו פותח במגעים לפירעון מופיע בביתו גובה המודיע לו שיש לו עוד שבוע לפירעון מיידי של החוב לא כולל תשלום בסך 350 שקל תמורת הופעת הגובה שמיותר לציין כי אינו נוקט בהופעה ובדיבור מנומסים במיוחד. גם אם פעולה זו אינה מזרזת את הפירעון , ובדרך כלל היא מזרזת במיוחד אצל אזרחים רגילים שסובלים ממצוקה כלכלית זמנית, מופיע הגובה ונוטל חפצים מהבית של נותן השיק לעיתים תוך אלימות. ברור לחלוטין שכל טכניקת גביית השיקים אינה חוקית משום היבט.
על פי הערכות עשרות מיליוני שקלים מסתובבים בשוק האפור בשיקים קטנים שחזרו לתחנות דלק,חנויות ובתי מסחר קטנים, מסעדות, שירותים שונים. בחלק מהמקרים מעוניינים בעלי העסקים לצמצם את הנזקים ולכן הם פורעים את השיקים בשליש מערכם לאחר שעשו ניסיונות להגיע למושכי השיקים.
מלשכת דובר בנק ישראל נמסר שלבנק המרכזי אין פיקוח על המתרחש בשוק האפור אלא רק על מערכת הבנקאות הממוסדת כחוק. מהמטה הארצי של משטרת ישראל נמסר : "אין יחידה ארצית שמטפלת בכל גובה שיקים חוזרים, כל יחידה מרחבית אמורה לטפל בנושא בעצמה ולעיתים יש עיכוב בטיפול בשל בעיות פשיעה חמורות או פעילות בטחון אזרחי. יתכן שהקמת היחידה הארצית-כלכלית תאפשר בעתיד טיפול יותר אינטנסיבי בנושא ", הסביר עופר סיון מלשכת הדובר. (ש)
את הבדיקה ערך סטודנט בשלוחת אוניברסיטת דרבי עולה כי 23 מתווכים בשוק האפור נוהגים לרכוש שיקים ולפדותם, תוך הפעלת לחץ ואיומים, בשווי המלא בצירוף ריבית שנעה סביב 3% עד 4% לחודש ממועד פירעון השיק.
במצב זה נותן השיק, ישלם את מלוא הסכום של השיק בצירוף ריבית מצטברת (ריבית דריבית) של 3% לפחות לחודש. שיק ע"ס 1,000 שקל שלא נפרע שנה יעלה בצירוף ריבית "מיוחדת" כ – 1,400 שקל למושך השיק לעומת 330 שקלים שקיבל הסוחר שמכר את השיק תמורת מזומן. לסך של 1,400 שקל יש להוסיף עלויות של 360 שקל – "דמי גביה" וסך נוסף של 250 שקל "דמי טיפול". בסה"כ לפיכך ישלם נותן השיק שחזר סכום כולל של 2,010 שקל על איחור של שנה אחת ממועד הפירעון של השיק.
בשוק האפור, כך עולה מהבדיקה, לא מעוניינים בשיקים שסכומם מעל 1,000 שקל ומועד פירעונם עד 6 שנים אחורה ממועד פירעון השיק. שיקים בסכום קטן קלים יחסית לגבייה. גב' אוסנת גרינברג, סגנית הדובר של בנק ישראל, הבהירה בתגובה לפניית דרבי כי "לאחר 7 שנים חלה התיישנות על השיקים עפ"י חוקי הבנקאות ולכן, כנראה, גורמים בשוק האפור מקפידים ורוכשים שיקים רק עד 6 שנים ממועד רישומם כדי שתישאר להם שנה לגבות את השיקים ".
מהבדיקה עולה כי "טכניקת" גביית השיקים מתחלקת לשלושה שלבים. בשלב א' פונה נציג השוק האפור לנותן השיק ומודיע לו כי עליו לפרוע את החוב תוך 14 יום ממועד הפנייה. החוב כולל כמובן את כל ההוצאות והריבית. באם בתוך 14 יום נותן השיק אינו פותח במגעים לפירעון מופיע בביתו גובה המודיע לו שיש לו עוד שבוע לפירעון מיידי של החוב לא כולל תשלום בסך 350 שקל תמורת הופעת הגובה שמיותר לציין כי אינו נוקט בהופעה ובדיבור מנומסים במיוחד. גם אם פעולה זו אינה מזרזת את הפירעון , ובדרך כלל היא מזרזת במיוחד אצל אזרחים רגילים שסובלים ממצוקה כלכלית זמנית, מופיע הגובה ונוטל חפצים מהבית של נותן השיק לעיתים תוך אלימות. ברור לחלוטין שכל טכניקת גביית השיקים אינה חוקית משום היבט.
על פי הערכות עשרות מיליוני שקלים מסתובבים בשוק האפור בשיקים קטנים שחזרו לתחנות דלק,חנויות ובתי מסחר קטנים, מסעדות, שירותים שונים. בחלק מהמקרים מעוניינים בעלי העסקים לצמצם את הנזקים ולכן הם פורעים את השיקים בשליש מערכם לאחר שעשו ניסיונות להגיע למושכי השיקים.
מלשכת דובר בנק ישראל נמסר שלבנק המרכזי אין פיקוח על המתרחש בשוק האפור אלא רק על מערכת הבנקאות הממוסדת כחוק. מהמטה הארצי של משטרת ישראל נמסר : "אין יחידה ארצית שמטפלת בכל גובה שיקים חוזרים, כל יחידה מרחבית אמורה לטפל בנושא בעצמה ולעיתים יש עיכוב בטיפול בשל בעיות פשיעה חמורות או פעילות בטחון אזרחי. יתכן שהקמת היחידה הארצית-כלכלית תאפשר בעתיד טיפול יותר אינטנסיבי בנושא ", הסביר עופר סיון מלשכת הדובר. (ש)