"ציפיתי כי בעקבות ההחלטה הגרועה שיש בה תקדים מסוכן, תגיב ישראל במחאה רשמית קשה ותדרוש ישיבת מועצה מיוחדת של ארגון המדינות הבלתי מזדהות ולא תפטיר בנימת זילזול "טוב לא ניסע לפרו או לא ניסע לצי'לה", אומרת פרופ' ניצה נחמיאס מומחית לארגונים בינלאומיים ומרצה למדע המדינה באוניברסיטת חיפה בראיון לערוץ 7.

נחמיאס מתייחסת להחלטת ארגון המדינות הבלתי מזדהות ,'מדינות העולם השלישי', שלא להרשות למתנחלים להכנס לתחומן של למעלה ממאה מדינות בהן הודו, תאילנד וקפריסין.

ישראל, לדבריה, היתה צריכה לדרוש להישמע, משום ש'אין שופטים אדם שלא בפניו', וגם להגיב בצורה חריפה כולל יצירת דלגיטימציה להחלטה ולארגון עצמו כמו שעשה בנימין נתניהו שגריר ישראל באו"ם בשנות ה 80 . דרום אפריקה הוחרמה אז בשל משטר האפרטהייד ואסור היה לסחור עימה מספרת נחמיאס. ישראל ניהלה עימה יחסי מסחר וספגה בשל כך ביקורת. נתניהו עקב אחר אוניית נפט של נורבגיה, ופרסם מסמך בכל ערוצי האו"ם ואלפי מכותבים נוספים, בו הוכיח כי נורבגיה 'יפת הנפש' שצעקה על ישראל על קיימה 'יחסים אסורים' עם דרום אפריקה 'מוכרת בשקט בשקט' את הנפט של הים הצפוני לאותה דרום אפריקה.

נחמיאס אומרת כי מדינות ערב והפלשתינים למדו מהר לנצל את מערכת הארגונים הבינלאומיים בעוד ישראל אינה מכירה בחשיבותה ואינה יודעת להתמודד איתה. ישראל החליטה לדבריה החלטה שגויה לפיה הבמה הבינלאומית היא 'שטח כבוש' ובכל פעם שמישהו מזכיר אמנות בינלאומיות 'כולם נכנסים לבונקר'. הפקרת המערכת הבינלאומית שגויה ברמה מדינית, אסטרטגית, פוליטית וכלכלית היא מוסיפה.

עוד אומרת נחמיאס כי "אמנות בינלאומיות אינן תומכות טרור וגם 'אינן תומכות ברצח אלף אזרחים ישראליים בפעולות טרור', ארגונים בינלאומיים אינם ארגונים תומכי טרור, והחלטות מועצת הבטחון אינן החלטות תומכות טרור. יתירה מכך, אמנת ז'נבה הרביעית המוזכרת בהקשר של יחסי "כובש" ו"נכבש" כוללת גם את חובות הנכבש. בסעיף 5 של האמנה נאמר כי אנשים המתגוררים ב'שטחים כבושים' אינם יכולים לבצע פעולות אלימות "גם אם אדם בשטח כבוש חושב שהכובש מתנהג אליו בצורה אכזרית ולא בסדר ובניגוד לחוק הבינלאומי אסור לו לקחת את החוק לידיים".

לדבריה עפ"י המערכת הבינלאומית אם נעשה לאדם עוול יש מעניקה לו המערכת הבינלאומית הגנה, אך אם הוא נוקט באלימות "נגד רכוש ונפש" "הוא מאבד את כל זכויותיו לפי אמנת ז'נבה".

נחמיאס מותחת ביקורת על החלטת ישראל שלא להשתתף בהליך המשפטי בבית הדין בהאג. "היינו צריכים לקחת את טובי עורכי הדין היהודיים כמו אלן דרשוביץ. למנות שופט כמו שהציעו לנו, להביא את נפגעי הטרור לתוך אולם בית המשפט ולהעלות אותם על דוכן העדים. לתת להם לדבר בתוך אולם בית המשפט הבינלאומי ו'לא לעמוד בחוץ בגשם כמו עניים בפתח'. ראינו כבר מה יכולים עורכי דין לעשות במשפטו של או ג'י סימפסון, היא אומרת, אפשר לתאר מה היה קורה אם צוות פרקליטיו היה מכריז 'אנחנו לא משתתפים אנחנו לא מכירים בסמכות בית הדין', האם הוא היה מסתובב היום חופשי?"