המדובר הוא בהרס תמונתו של המשורר הלאומי-גרוזיני שוטה רוסטוולי המצויה מעל קברו במנזר עמק המצלבה שבירושלים. אתר זה, בעל הערך ההסטורי תרבותי לעם הגרוזיני, מהווה מוקד "עליה לרגל" לתיירים גרוזינים בישראל. תיירים אלה, כשבראשם שגריר גרוזיה בישראל, נחרדו לגלות את הרס התמונה העתיקה זמן קצר לפני ביקורו האחרון של נשיא גרוזיה בישראל.
לבד מאירוע זה ביצעו אלמונים הרס נוסף והפעם בכיתוב אבן בעל ערך הסטורי לעם הגרוזיני. כיתוב זה מצוי בכנסיית מר ניקולס שבמתחם הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית במזרח ירושלים.
עם גילוי הרס שני האתרים העביר הממשל הגרוזיני לישראל תלונה רשמית ובה הביע זעם על המתרחש בתחומי הכנסייה. הממשל הגרוזיני דרש ביצוע חקירה יסודית וטיפול מעמיק בפרשה, שכן ישראל היא הריבון הבלעדי והאחראי למתרחש בתחומה.
בתגובה קיימו בכירים בישראל סדרת מפגשים בסופם העבירו הבהרה באשר לאחריותה הבלעדית של הכנסייה היוונית לשאירע. בכך נדמה היה שהסתיימה הפרשה, אולם כאמור בכיר בכנסייה מעיד על יד מכוונת מאחורי סדרת האירועים, שמגמתם הייתה הפגנת בעלותה של הכנסייה היוונית במקום על פני זו הגרוזינית. זאת, כאמור מבלי לחשוש מהתקרית הדיפלומטית שבדבר, תקרית שהיתה עלולה לסכסך בין ישראל לגרוזיה.
על פי עדותו של הבכיר, המבקש לשמור על עילום שמו, לאירוע הרס תמונתו של המשורר הגרוזיני רוסטוולי אחראי הכומר קלבדיוס, האחראי על המנזר בעמק המצלבה ואיש סודו של הפטריארך היווני אירינאוס. לטענת הבכיר הוראה הגיעה לקלבדיוס, מצמרת הכנסייה לבצע את ההרס. לטענת המעיד אחראי להרס, לבד מקלבדיוס גם שמשו פרוקופיוס וככל הנראה גם הכומר פרופיריוס.
באשר לאירוע הרס כתובת האבן במנזר מר ניקולס, מעיד הבכיר בכנסייה כי אחראי למעשה הוא הכומר קלידיון, איש ה'סינוד' (פורום 18 בכירי הכנסייה) ומתומכיו המובהקים של אירינאוס ומאותם שהביאו לבחירתו. על פי העדות גם קלידיון קיבל את ההוראה מצמרת הכנסייה ואכן הוא העומד מאחורי המעשה.
יצויין כי בשלב מאוחר יותר, זמן קצר ביותר לפני ביקורו של הנשיא הגרוזיני, אולי מחשש שהתעורר בכל זאת ממהומה דיפלומטית שתגרור חקירת עומק בפרשה, נעשה בחשאי נסיון בזק לתקן את הנזקים וההרס שבוצעו בתמונת רוסטוולי ובתבליט האבן. אולם איכותו הגרועה של התיקון לא מחקה את סימני ההרס שבוצע במקום.
אירוע נוסף, שנמנע זמן קצר לפני ביצועו, התרחש על פי העדות בכנסיית הקבר, גם שם מצוי כיתוב גרוזיני עתיק.
כתבנו ביקש לברר במשרדי החוץ והתרבות מה פשר שתיקתה הדיפלומטית של ישראל בפרשה ומדוע אינה דורשת חקירה משטרתית מעמיקה בין כותלי הכנסייה. כתבנו שאל אם מדיניות זו נוגעת לחוסר רצונה של ישראל לעמוד בעיצומו של סכסוך עם הכנסייה העשירה ביותר בישראל, היא הכנסייה היוונית אורתודוקסית. לפי שעה שני המשרדים ביכרו שלא להגיב לשאלה.
כתבנו ביקש גם את תגובתם של בכירים נוספים בכנסייה, בהם גם סגנו של אירינאוס הבישוף איסיכיוס, אולם אלה העדיפו שלא להשיב לטענות המושמעות.
האדם היחיד שאת תגובתו ניתן היה להשיג הוא מזכ"ל הכנסייה הבישוף אריסטרכוס, ששלל מכל וכל את ההאשמות העולות מעדות הבכיר. אריסטרכוס אומר כי הכנסייה מצרה על מעשה ההרס ומגנה אותו. "בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות שיחזרנו את מה שנהרס. בהמשך יהיה שיתוף פעולה נוסף בין מהנדס הכנסיה לרשות על מנת לסיים את הליך השחזור".
כתבנו מציין כי בשיחה שקיים עם דוברת רשות העתיקות נאמר כי לפי שעה רק הועבר סכום כסף ממשרד החוץ לביצוע שיפוצים במנזר עמק המצלבה, אך שלא כדברי אריסטרכוס טרם הוחל בתיקון.
עוד אומר אריסטרכוס לכתבנו כי "לו ידענו מי ביצע את ההרס היינו מענישים אותו. אנחנו שולטים ומשגיחים בצורה טובה. לצערנו זה קרה, ועכשיו נשגיח יותר, בעירנות גדולה יותר. במשך מאות שנים שמרנו על הירושה הדתית הנוצרית אורתודוקסית הגרוזינית והיוונית. מצער לדעת שיש כאלה שלא רוצים לשמור על ירושות דתיות ותרבותיות".
אריסטרכוס גם אינו רואה קשר בין המקרים "יש רק קשר של הבעלות על האתרים, אבל לא יותר מזה. לצערנו יש הרס בכנסיות בכל העולם", דברי מזכ"ל הכנסיה.
עוד מוסר כתבנו כי לידיו הגיע חשד חמור ביותר לפיו באחד מאתרי הכנסייה היוונית אורתודוקסית בוצע מעשה חמור אף יותר הנוגע ליחסיה של הכנסייה עם המורשת הגרוזינית, אולם לפי שעה קיימת מניעה מלפרסם את פרטי האירוע, שכן הוא מצוי בשלבי בדיקה. לכתסתיים בדיקה זו יובאו כאן הפרטים. (ש)
לבד מאירוע זה ביצעו אלמונים הרס נוסף והפעם בכיתוב אבן בעל ערך הסטורי לעם הגרוזיני. כיתוב זה מצוי בכנסיית מר ניקולס שבמתחם הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית במזרח ירושלים.
עם גילוי הרס שני האתרים העביר הממשל הגרוזיני לישראל תלונה רשמית ובה הביע זעם על המתרחש בתחומי הכנסייה. הממשל הגרוזיני דרש ביצוע חקירה יסודית וטיפול מעמיק בפרשה, שכן ישראל היא הריבון הבלעדי והאחראי למתרחש בתחומה.
בתגובה קיימו בכירים בישראל סדרת מפגשים בסופם העבירו הבהרה באשר לאחריותה הבלעדית של הכנסייה היוונית לשאירע. בכך נדמה היה שהסתיימה הפרשה, אולם כאמור בכיר בכנסייה מעיד על יד מכוונת מאחורי סדרת האירועים, שמגמתם הייתה הפגנת בעלותה של הכנסייה היוונית במקום על פני זו הגרוזינית. זאת, כאמור מבלי לחשוש מהתקרית הדיפלומטית שבדבר, תקרית שהיתה עלולה לסכסך בין ישראל לגרוזיה.
על פי עדותו של הבכיר, המבקש לשמור על עילום שמו, לאירוע הרס תמונתו של המשורר הגרוזיני רוסטוולי אחראי הכומר קלבדיוס, האחראי על המנזר בעמק המצלבה ואיש סודו של הפטריארך היווני אירינאוס. לטענת הבכיר הוראה הגיעה לקלבדיוס, מצמרת הכנסייה לבצע את ההרס. לטענת המעיד אחראי להרס, לבד מקלבדיוס גם שמשו פרוקופיוס וככל הנראה גם הכומר פרופיריוס.
באשר לאירוע הרס כתובת האבן במנזר מר ניקולס, מעיד הבכיר בכנסייה כי אחראי למעשה הוא הכומר קלידיון, איש ה'סינוד' (פורום 18 בכירי הכנסייה) ומתומכיו המובהקים של אירינאוס ומאותם שהביאו לבחירתו. על פי העדות גם קלידיון קיבל את ההוראה מצמרת הכנסייה ואכן הוא העומד מאחורי המעשה.
יצויין כי בשלב מאוחר יותר, זמן קצר ביותר לפני ביקורו של הנשיא הגרוזיני, אולי מחשש שהתעורר בכל זאת ממהומה דיפלומטית שתגרור חקירת עומק בפרשה, נעשה בחשאי נסיון בזק לתקן את הנזקים וההרס שבוצעו בתמונת רוסטוולי ובתבליט האבן. אולם איכותו הגרועה של התיקון לא מחקה את סימני ההרס שבוצע במקום.
אירוע נוסף, שנמנע זמן קצר לפני ביצועו, התרחש על פי העדות בכנסיית הקבר, גם שם מצוי כיתוב גרוזיני עתיק.
כתבנו ביקש לברר במשרדי החוץ והתרבות מה פשר שתיקתה הדיפלומטית של ישראל בפרשה ומדוע אינה דורשת חקירה משטרתית מעמיקה בין כותלי הכנסייה. כתבנו שאל אם מדיניות זו נוגעת לחוסר רצונה של ישראל לעמוד בעיצומו של סכסוך עם הכנסייה העשירה ביותר בישראל, היא הכנסייה היוונית אורתודוקסית. לפי שעה שני המשרדים ביכרו שלא להגיב לשאלה.
כתבנו ביקש גם את תגובתם של בכירים נוספים בכנסייה, בהם גם סגנו של אירינאוס הבישוף איסיכיוס, אולם אלה העדיפו שלא להשיב לטענות המושמעות.
האדם היחיד שאת תגובתו ניתן היה להשיג הוא מזכ"ל הכנסייה הבישוף אריסטרכוס, ששלל מכל וכל את ההאשמות העולות מעדות הבכיר. אריסטרכוס אומר כי הכנסייה מצרה על מעשה ההרס ומגנה אותו. "בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות שיחזרנו את מה שנהרס. בהמשך יהיה שיתוף פעולה נוסף בין מהנדס הכנסיה לרשות על מנת לסיים את הליך השחזור".
כתבנו מציין כי בשיחה שקיים עם דוברת רשות העתיקות נאמר כי לפי שעה רק הועבר סכום כסף ממשרד החוץ לביצוע שיפוצים במנזר עמק המצלבה, אך שלא כדברי אריסטרכוס טרם הוחל בתיקון.
עוד אומר אריסטרכוס לכתבנו כי "לו ידענו מי ביצע את ההרס היינו מענישים אותו. אנחנו שולטים ומשגיחים בצורה טובה. לצערנו זה קרה, ועכשיו נשגיח יותר, בעירנות גדולה יותר. במשך מאות שנים שמרנו על הירושה הדתית הנוצרית אורתודוקסית הגרוזינית והיוונית. מצער לדעת שיש כאלה שלא רוצים לשמור על ירושות דתיות ותרבותיות".
אריסטרכוס גם אינו רואה קשר בין המקרים "יש רק קשר של הבעלות על האתרים, אבל לא יותר מזה. לצערנו יש הרס בכנסיות בכל העולם", דברי מזכ"ל הכנסיה.
עוד מוסר כתבנו כי לידיו הגיע חשד חמור ביותר לפיו באחד מאתרי הכנסייה היוונית אורתודוקסית בוצע מעשה חמור אף יותר הנוגע ליחסיה של הכנסייה עם המורשת הגרוזינית, אולם לפי שעה קיימת מניעה מלפרסם את פרטי האירוע, שכן הוא מצוי בשלבי בדיקה. לכתסתיים בדיקה זו יובאו כאן הפרטים. (ש)