כתבת INN רותי אברהם מוסרת כי בדיקתו של המבקר עסקה בכל הנוגע לכספי משלם המיסים המועברים לאוניברסיטאות לצורכי מחקר, ודרך התנהלותן החשבונאית של האוניברסיטאות בנושא. הוא מציין כי האוניברסיטה העברית מקבלת 288 מליון ₪ מכספי המדינה לביצוע מחקרים, אוניברסיטת תל אביב מקבלת 144 מיליון ₪ למחקרים ומכון ויצמן מקבל 190 מיליון ₪ למימון מחקרים.
הדו"ח מעלה כי נוצרו עודפי הכנסה פנימיים במחקרים ואלה הועברו לחשבונות מחקר אוניברסיטאים על שמם של החוקרים.
בדיווחים לממונים לא עמדו האוניברסיטאות ברמת השקיפות הנדרשת. נמצאו מקרים בהם הגישו האוניברסיטאות דיווחים כפולים דהיינו דיווח על אותה הוצאה לשני מממנים שונים.
מכון וייצמן בולט לדברי מבקר המדינה בפעילותו "בניגוד לכללי חשבונאות מקובלים ולסדרי מנהל תקינים, ניהול שתי מערכות התחשבנות שונות – האחת עם החוקר והאחרת עם המממן". (מקור חיצוני לאוניברסיטה למימון המחקר ר.א.).
על שיטות ההתנהלות הכספית של האוניברסיטאות כותב המבקר:
"האוניברסיטאות שנבדקו דיווחו למממנים על הוצאות מסוימות וקיבלו עקב כך כספים שלא היו זכאיות להם. האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן הגישו 13 דיווחים כפולים – כלומר דיווחו על אותה ההוצאה לשני מממנים שונים. האוניברסיטאות חרגו מתנאי החוזים שלהן עם המממנים בענין מענקי המחקר שהם מימנו. מממנים מסוימים קבעו כי לא יממנו שכר עובדים המועסקים במשרה מלאה באוניברסיטה ומקבלים ממנה ממילא את משכורותיהם. למרות זאת דיווחו להם האוניברסיטאות על עלות שכרם של עובדים קבועים כולל עובדים מנהליים ואת ההכנסות שהתקבלו בשל כך מהמממנים העבירו לחשבונות החוקרים."
כספי מחקר, הוא כותב, שימשו ל"מימון החזר הוצאות רכב לחוקרים ולעובדי מנהל, למימון קורס לניהול עסקי, לשיפוץ משרד ושכר לחוקר שפרש לגימלאות".
המבקר מתמקד שיטת העברת "העודפים" מכספי המחקרים על ידי האוניברסיטאות לחשבונותיהם של החוקרים. חלק מההוצאות שדווחו למממנים "הן הוצאות שנרשמו קודם לכן בסעיפי משנה שונים בתקציב הרגיל ומומנו מהם. כאשר מימון ההוצאות בסעיפי משנה אלה הועבר לתקציב חוזה המחקר, קטנו ההוצאות בתקציב הרגיל. היתרות שנוצרו בתקציב הרגיל (עודפים) הועברו לחשבונות מחקר מיוחדים. המתנהלים בספרי האוניברסיטאות על שם החוקרים".
אוניברסיטת ת"א טענה בתגובה כי למעשה "מכירה הות"ת בשיטת עודפי מחקר הנהוגה באוניברסיטאות מזה שנים רבות". מכון ויצמן מציין המבקר, טען כי "תקנות אלו מחייבות למעשה את האוניברסיטאות ליצור 'עודפי מחקרים ו'קרנות עודפי מחקר'.
המבקר מוסיף כי תגובת הות"ת היא כי כל שהם ביקשו הוא לוודא "הכספים יוצאו מחוץ לתקציב הרגיל במקרה בו תהיינה יתרות חיוביות בתקציב המחקר".
אך המבקר קובע כי גם הות"ת כשלה בתפקידה לפקח על הכספים. ה"ות"ת לא מקפידה על כך שהצעות התקציב והדוחות הכספיים שמגישות לה האוניברסיטאות ישקפו כהלכה את כל מרכיבי הפעילות לרבות ההעברות הין התקציבים השונים. היא אף אינה דורשת מהם דיווח אפילו דיווח כללי על פעילות המחקר".
המבקר מציין כי הות"ת אף הודיעה באפריל 03 למבקר המדינה כי לקביעת נוהלים לדיווח יש טעם אך אין ביכולתה לאכוף על האוניברסיטאות את דרכי הרישום והדיווח.
בתקציבי האוניברסיטאות שנבדקו המוגשים לאישור הות"ת לא ניתן כל ביטוי למיליוני שקלים עודפים שמועברים מידי שנה בשנה באלפי העברות לחשבונות החוקרים", כותב המבקר.
במכון ויצמן, למשל, מעבירים החוקרים כספים מפרוייקט לפרוייקט לפי צרכיהם במועד מסוים בלי בקרה של המכון "אין נוהל הקובע מי רשאי להעביר את הכסף ובדרך כלל עושה זאת המנהלן המלווה את הפרוייקט אך לעיתים גם החוקר עצמו. פעולות אלו אינן מלוות במסמכים עם נימוקים". "מערכת הנהלת החשבונות הקיימת אינה מאפשרת בקרה ושליטה נאותות על העברות כספים אלה. כספים מחשבונו של חוקר מסויים מועברים גם לחשבונות של חוקרים אחרים במכון, מחוץ לקבוצת החשבונות של החוקר".
בבדיקת חוזי שכרם של עובדי המחקר באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן קובע המבקר כי "עלות השכר הכוללת של כל אחד מהעובדים הללו היתה גבוהה מעלות השכר ששולם בגינו בפועל בתקופה המדווחת. הדבר נבע מכך שהוצאות על שכר או על חלק משכר העובדים דווחו פעמיים. כך קיבלו האוניברסיטאות אלו יותר כספי ממה שאמורות היו לקבל".
"האוניברסיטאות ממלאות תפקיד ציבורי; חלק ניכר מתקציביהן מקורו בתקציב המדינה", כותב המבקר, לפיכך חלים עליהן "הן כללי המשפט הפרטי והן נורמות המשפט הציבורי. היות שהתפקיד שלהן נושא אופי ציבורי מוטלת עליהן חובת אמון כלפי הציבור, והן צריכות לנהוג לפי כללים המחייבים גופים ציבוריים ולקיים כללי מנהל תקין, סדרי פיקוח, בקרה ודיווח נאותים. הרישומים החשבונאים והדיווחים הכספיים על ביצוע המחקרים צריכים להתנהל על פי כללי החשבונאות מקובלים תוך הקפדה על גילוי נאות, על שקיפות ועל קיום פיקוח ובקרה ברמה נאותה שתבטיח בין היתר עמידה מלאה בדרישות המממנים".
ח"כ אמנון כהן, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ציין מספר מקרים מתוך הדו"ח שהצביעו על ניצול לרעה של כספי המחקר: בדו"ח על תקציב שמימן משרד המדע נאמר כי האוניברסיטה דיווח על לבורנטית שהועסקה במחקר במשך 10 חודשים במשרה מלאה אף שהיו חודשים בהם עבדה ארבעה ימים בלבד.
בחלק מן המקרים מומנו גם הוצאות שלכאורה אינן קשורות לביצוע מחקרים מחשבונות חוקרים: כסא מרופד שולמו 5,100 ₪ ומכשיר לקירור והרתחת מים, נרכש בכ-3,200 ₪. אחד החוקרים שילם מחשבונו 14 אלף ₪ עבור קורס ניהול למנהלת טכנית של מעבדה.
ח"כ אופיר פינס-פז, אמר שאסור לאוניברסיטאות לנצל את מעמדם ויוקרתם. קיימת הרגשה שיש יחס של סלחנות של התקשורת וחברי הכנסת כשמדובר במוסדות להשכלה גבוהה . היות ומדובר בתקציב ענק של המדינה ושל גופים מממנים, חייבת להיות שקיפות וחייב להישמר טוהר המידות. לדעתו "מנגנוני הפיקוח והבקרה נרדמו בשמירה ועתה חובת ההוכחה היא על המוסדות עצמם לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדו"ח."
לדעת ח"כ משה גפני קיימת איפה ואיפה בהתייחסות למוסדות להשכלה גבוהה לעומת התייחסות למוסדות תורניים ודרישה לקיים סדרי מינהל תקינים. "לדבריו, אם היתה מתקיימת ישיבת ועדה לביקורת בנושא מינהל לא תקין בישיבות התקשורת וחברי הכנסת היו מגלים עניין רב". ח"כ גפני פנה בנושא זה גם ליועץ המשפטי לממשלה ודרש לקבל הסברים לגבי אפליית הישיבות לעומת האוניברסיטאות בדרישה לבקרה תקציבית ולשקיפות.
נציגי המוסדות להשכלה גבוהה מסרו לוועדה כי בעקבות הביקורת, הקימו הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) וועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), ועדה לגיבוש נהלים וכללים אחידים. הוועדה המליצה על כללים לשימוש שיעשה בהם ועל קיום מנגנונים ניהוליים של פיקוח ובקרה.
מבקר המדינה מר אליעזר גולברג, אמר בישיבה כי "המטרה אינה מקדשת את האמצעים". מטרת המחקר היא חשובה אך אינה יכולה לבוא על חשבון סדרי מינהל תקינים ולכן על המוסדות להשכלה גבוהה לתקן את הליקויים שהצביע עליהם הדו"ח שעליו עמל במשך שנתיים. עולם המחקר לא יתמוטט והדו"ח לא יזיק למחקר לדעת המבקר "זו תעודת כבוד שהמבקר בודק גם נושאים רגישים."
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, הודיע כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר תיקון הליקויים ופנה בבקשה למנהל אגף הביקורת במשרד ראש הממשלה להגיש לוועדה לענייני ביקורת המדינה תוך שישה חודשים דו"ח על תשלומי הכפל והסכומים שיש לבחון את החזרתם לגוף המממן, כמו גם ישום הנהלים החדשים עליהם החליטה המועצה להשכלה גבוהה.
הדו"ח מעלה כי נוצרו עודפי הכנסה פנימיים במחקרים ואלה הועברו לחשבונות מחקר אוניברסיטאים על שמם של החוקרים.
בדיווחים לממונים לא עמדו האוניברסיטאות ברמת השקיפות הנדרשת. נמצאו מקרים בהם הגישו האוניברסיטאות דיווחים כפולים דהיינו דיווח על אותה הוצאה לשני מממנים שונים.
מכון וייצמן בולט לדברי מבקר המדינה בפעילותו "בניגוד לכללי חשבונאות מקובלים ולסדרי מנהל תקינים, ניהול שתי מערכות התחשבנות שונות – האחת עם החוקר והאחרת עם המממן". (מקור חיצוני לאוניברסיטה למימון המחקר ר.א.).
על שיטות ההתנהלות הכספית של האוניברסיטאות כותב המבקר:
"האוניברסיטאות שנבדקו דיווחו למממנים על הוצאות מסוימות וקיבלו עקב כך כספים שלא היו זכאיות להם. האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן הגישו 13 דיווחים כפולים – כלומר דיווחו על אותה ההוצאה לשני מממנים שונים. האוניברסיטאות חרגו מתנאי החוזים שלהן עם המממנים בענין מענקי המחקר שהם מימנו. מממנים מסוימים קבעו כי לא יממנו שכר עובדים המועסקים במשרה מלאה באוניברסיטה ומקבלים ממנה ממילא את משכורותיהם. למרות זאת דיווחו להם האוניברסיטאות על עלות שכרם של עובדים קבועים כולל עובדים מנהליים ואת ההכנסות שהתקבלו בשל כך מהמממנים העבירו לחשבונות החוקרים."
כספי מחקר, הוא כותב, שימשו ל"מימון החזר הוצאות רכב לחוקרים ולעובדי מנהל, למימון קורס לניהול עסקי, לשיפוץ משרד ושכר לחוקר שפרש לגימלאות".
המבקר מתמקד שיטת העברת "העודפים" מכספי המחקרים על ידי האוניברסיטאות לחשבונותיהם של החוקרים. חלק מההוצאות שדווחו למממנים "הן הוצאות שנרשמו קודם לכן בסעיפי משנה שונים בתקציב הרגיל ומומנו מהם. כאשר מימון ההוצאות בסעיפי משנה אלה הועבר לתקציב חוזה המחקר, קטנו ההוצאות בתקציב הרגיל. היתרות שנוצרו בתקציב הרגיל (עודפים) הועברו לחשבונות מחקר מיוחדים. המתנהלים בספרי האוניברסיטאות על שם החוקרים".
אוניברסיטת ת"א טענה בתגובה כי למעשה "מכירה הות"ת בשיטת עודפי מחקר הנהוגה באוניברסיטאות מזה שנים רבות". מכון ויצמן מציין המבקר, טען כי "תקנות אלו מחייבות למעשה את האוניברסיטאות ליצור 'עודפי מחקרים ו'קרנות עודפי מחקר'.
המבקר מוסיף כי תגובת הות"ת היא כי כל שהם ביקשו הוא לוודא "הכספים יוצאו מחוץ לתקציב הרגיל במקרה בו תהיינה יתרות חיוביות בתקציב המחקר".
אך המבקר קובע כי גם הות"ת כשלה בתפקידה לפקח על הכספים. ה"ות"ת לא מקפידה על כך שהצעות התקציב והדוחות הכספיים שמגישות לה האוניברסיטאות ישקפו כהלכה את כל מרכיבי הפעילות לרבות ההעברות הין התקציבים השונים. היא אף אינה דורשת מהם דיווח אפילו דיווח כללי על פעילות המחקר".
המבקר מציין כי הות"ת אף הודיעה באפריל 03 למבקר המדינה כי לקביעת נוהלים לדיווח יש טעם אך אין ביכולתה לאכוף על האוניברסיטאות את דרכי הרישום והדיווח.
בתקציבי האוניברסיטאות שנבדקו המוגשים לאישור הות"ת לא ניתן כל ביטוי למיליוני שקלים עודפים שמועברים מידי שנה בשנה באלפי העברות לחשבונות החוקרים", כותב המבקר.
במכון ויצמן, למשל, מעבירים החוקרים כספים מפרוייקט לפרוייקט לפי צרכיהם במועד מסוים בלי בקרה של המכון "אין נוהל הקובע מי רשאי להעביר את הכסף ובדרך כלל עושה זאת המנהלן המלווה את הפרוייקט אך לעיתים גם החוקר עצמו. פעולות אלו אינן מלוות במסמכים עם נימוקים". "מערכת הנהלת החשבונות הקיימת אינה מאפשרת בקרה ושליטה נאותות על העברות כספים אלה. כספים מחשבונו של חוקר מסויים מועברים גם לחשבונות של חוקרים אחרים במכון, מחוץ לקבוצת החשבונות של החוקר".
בבדיקת חוזי שכרם של עובדי המחקר באוניברסיטה העברית ובמכון ויצמן קובע המבקר כי "עלות השכר הכוללת של כל אחד מהעובדים הללו היתה גבוהה מעלות השכר ששולם בגינו בפועל בתקופה המדווחת. הדבר נבע מכך שהוצאות על שכר או על חלק משכר העובדים דווחו פעמיים. כך קיבלו האוניברסיטאות אלו יותר כספי ממה שאמורות היו לקבל".
"האוניברסיטאות ממלאות תפקיד ציבורי; חלק ניכר מתקציביהן מקורו בתקציב המדינה", כותב המבקר, לפיכך חלים עליהן "הן כללי המשפט הפרטי והן נורמות המשפט הציבורי. היות שהתפקיד שלהן נושא אופי ציבורי מוטלת עליהן חובת אמון כלפי הציבור, והן צריכות לנהוג לפי כללים המחייבים גופים ציבוריים ולקיים כללי מנהל תקין, סדרי פיקוח, בקרה ודיווח נאותים. הרישומים החשבונאים והדיווחים הכספיים על ביצוע המחקרים צריכים להתנהל על פי כללי החשבונאות מקובלים תוך הקפדה על גילוי נאות, על שקיפות ועל קיום פיקוח ובקרה ברמה נאותה שתבטיח בין היתר עמידה מלאה בדרישות המממנים".
ח"כ אמנון כהן, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ציין מספר מקרים מתוך הדו"ח שהצביעו על ניצול לרעה של כספי המחקר: בדו"ח על תקציב שמימן משרד המדע נאמר כי האוניברסיטה דיווח על לבורנטית שהועסקה במחקר במשך 10 חודשים במשרה מלאה אף שהיו חודשים בהם עבדה ארבעה ימים בלבד.
בחלק מן המקרים מומנו גם הוצאות שלכאורה אינן קשורות לביצוע מחקרים מחשבונות חוקרים: כסא מרופד שולמו 5,100 ₪ ומכשיר לקירור והרתחת מים, נרכש בכ-3,200 ₪. אחד החוקרים שילם מחשבונו 14 אלף ₪ עבור קורס ניהול למנהלת טכנית של מעבדה.
ח"כ אופיר פינס-פז, אמר שאסור לאוניברסיטאות לנצל את מעמדם ויוקרתם. קיימת הרגשה שיש יחס של סלחנות של התקשורת וחברי הכנסת כשמדובר במוסדות להשכלה גבוהה . היות ומדובר בתקציב ענק של המדינה ושל גופים מממנים, חייבת להיות שקיפות וחייב להישמר טוהר המידות. לדעתו "מנגנוני הפיקוח והבקרה נרדמו בשמירה ועתה חובת ההוכחה היא על המוסדות עצמם לפעול לתיקון הליקויים שהועלו בדו"ח."
לדעת ח"כ משה גפני קיימת איפה ואיפה בהתייחסות למוסדות להשכלה גבוהה לעומת התייחסות למוסדות תורניים ודרישה לקיים סדרי מינהל תקינים. "לדבריו, אם היתה מתקיימת ישיבת ועדה לביקורת בנושא מינהל לא תקין בישיבות התקשורת וחברי הכנסת היו מגלים עניין רב". ח"כ גפני פנה בנושא זה גם ליועץ המשפטי לממשלה ודרש לקבל הסברים לגבי אפליית הישיבות לעומת האוניברסיטאות בדרישה לבקרה תקציבית ולשקיפות.
נציגי המוסדות להשכלה גבוהה מסרו לוועדה כי בעקבות הביקורת, הקימו הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) וועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה), ועדה לגיבוש נהלים וכללים אחידים. הוועדה המליצה על כללים לשימוש שיעשה בהם ועל קיום מנגנונים ניהוליים של פיקוח ובקרה.
מבקר המדינה מר אליעזר גולברג, אמר בישיבה כי "המטרה אינה מקדשת את האמצעים". מטרת המחקר היא חשובה אך אינה יכולה לבוא על חשבון סדרי מינהל תקינים ולכן על המוסדות להשכלה גבוהה לתקן את הליקויים שהצביע עליהם הדו"ח שעליו עמל במשך שנתיים. עולם המחקר לא יתמוטט והדו"ח לא יזיק למחקר לדעת המבקר "זו תעודת כבוד שהמבקר בודק גם נושאים רגישים."
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, הודיע כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר תיקון הליקויים ופנה בבקשה למנהל אגף הביקורת במשרד ראש הממשלה להגיש לוועדה לענייני ביקורת המדינה תוך שישה חודשים דו"ח על תשלומי הכפל והסכומים שיש לבחון את החזרתם לגוף המממן, כמו גם ישום הנהלים החדשים עליהם החליטה המועצה להשכלה גבוהה.