כתבנו משה פריאל מוסר כי בין הדוברים היה גם יהונתן בשיא, שהבהיר כי אין שיתוף פעולה עם המועצה האזורית חוף עזה.
"אני חוזר ואומר כי מיטב אנשי המקצוע העוסקים בתחום הנפש מדגישים כי ככל שהאדם מדחיק דברים עד לרגע האחרון את מה שעלול לקרות לו, כך הנזק לו ולבני ביתו יהיה גדול יותר", אמר בשיא והוסיף: "לדעתי היו צריכים המתיישבים מצד אחד להתכונן למאבק על ההתנתקות ומצד שני גם לחשוב על היום שאחרי, עם זאת" ציין בשיא "כי המתיישבים הם קורבן ההחלטה, ואם נשכיל כולנו דרך דעת הקהל והתקשורת - לחבקם, הפצע יגליד מהר יותר".
בשיא פירט בהמשך דבריו את ההתלבטויות שישנם במנהל לגבי המגורים החלופיים שינתנו למתיישבים לאחר הפינוי.
ראש מועצת חוף עזה, אבנר שמעוני, שהשתתף בדיון, אמר בתגובה: "אנחנו לא נהיה מוכנים להיות חיות המעבדה של שרון בניסוי הזה, שנקרא תוכנית ההתנתקות". שמעוני שב וקרא להביא את נושא "ההתנתקות" להכרעת העם, בין אם במשאל עם ובין אם בבחירות.
כתבנו משה פריאל מוסר כי הכנס יימשך יומיים ויעסוק בנושאים החברתיים כלכליים בחברה הישראלית.
אחד הנושאים שעלה היום בכנס הוא "חיזוק הנגב והגליל- הפקרה והפקרות" בהשתתפות נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ" אבישי ברוורמן, האלוף לשעבר יצחק בריק, מרכז פורום ראשי הרשויות גליל-נגב ונוספים.
נושאים נוספים שעלו: "המשכיות העם היהודי וקליטתו בישראל" - בהשתתפות יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית סלי מרידור; "זכויות חברתיות בין הלכה לאי מימושה " בהשתתפותו של ח"כ גומס אורון וח"כ שאול יהלום.
כתבנו מציין כי דריכות רבה וציפייה הורגשה לקראת המושב השני בשעות הצהריים בנושא שעסק והוגדר " התנתקות אתם קולטים?" בהנחייתו של עותניאל שנלר לשעבר מזכ"ל מועצת יש"ע.
במושב זה נשא דברים יונתן בשיא שאמר בין השאר " מנהלת סלע עומדת מול מספר דילמות כמו האם להשאיר את האנשים במקום שאליו יעברו כקהילה אחת בהנחה שהם ירצו בכך? או כל אחד בנפרד. האם עדיף להשאיר אותם על אותו מבנה של ישובים כמו עכשיו או להציע להם מסגרות של ישובים גדולים יותר? אחת מן הבעיות היותר קשות הוא מה ירצו לעשות החקלאים בגוש קטיף? האם להמשיך בחקלאות או לא? במפגשים שלי איתם הם מציבים דילמה זו".
"קיימת בעיה עמוקה והיא לגבי מתיישבים שהם חקלאים דתיים. אין לנו היום בנגב מושבים דתיים שיש בהם נחלות לא מאוישות ולכן אנו צריכים למצוא פתרונות אחרים", הוסיף בשיא.
ח"כ מתן וילנאי התייחס בין השאר לנושא הדמוגרפי ואמר: "כל מה שלא נעשה לא נהיה רוב יהודי בארץ, וזאת צרכה להיות השאלה המרכזית עד לרגע זה. פרט לסיסמאות רדודות לא שמעתי שום תשובה עניינית כיצד משמרים פה רוב יהודי מוצק דמווקרטי, שלמענו אנו נלחמים ונהרגים למעלה ממאה שנה".
"ראשית לא עושים את זה חד צדדי אלא רק במו"מ עם הצד השני, ונכון שערפאת הוא לא פרטנר מכל בחינה שהיא אולם כנראה יצוץ הפרטנר", אמר וילנאי.
שאול גולדשטיין, ראש המועצה האזורית גוש עציון, סיפר לנוכחים על ילדותו ועל צוואת אביו ז"ל: " אני רוצה לספר לכם על הקרב האחרון בגוש עציון בזמן שעדיין לא ידעו מה יקרה. אבי שלח עם השיירה האחרונה שיצאה חזרה לירושלים פטיש מעץ ירוק ושלח מסר לבנו 'בני אני לא יודע אם נתראה בעתיד אולם אני מעביר לך מסר כי בפטיש זה יום אחד תבנה את גוש עציון'. אבי נהרג בקרב ולא חזר הביתה, ואני 19 שנה אחר כך ב1968 השתחחרתי מהצבא והתחלתי מחדש את גוש עציון. קשר זה הוא מבחינתנו לחזור הביתה ולהמשיך לבנות עם אותו פטיש".
השר המפוטר עוזי לנדאו הזהיר ואמר "בביצוע התנתקות יגרם קרע עמוק וגם הטרור יילך ויתגבר. אין תשובות ליום שאחרי וגם אין שום תוכנית מגירה עם האמריקאים. תראו לאן הגיעה המדינה, היכן הצדק הציוני? ועל מה אנחנו נלחמים בארץ הזו? אומרים לעם בואו תתישבו בגולן ומאוחר יותר מתכננים להוריד אותו. בקעת הירדן אותו דבר ועכשיו בגוש קטיף. האם זו לא נסיגה עמוקה בתוך הלב הציוני?".
ואילו אבנר שמעוני ראש מועצת חוף עזה הדגיש בדבריו תפסיקו לרמוס אותנו. "4 שנים תושבי גוש קטיף נמצאים במלחמה סוערת. אנו לא מבקשים לקבל צל"ש על עמידתנו האיתנה ,אולם בודאי אנו לא מצפים שירמסו אותנו וידחקו אותנו. אנו לא מסכנים. אנו מנהלים את חיינו בגאווה, ובאופטימיות זו יצאנו
כנגד ראש הממשלה עם הסיסמה "יש לנו אהבה והיא תנצח".
בשעה זו בסינמטק בשדרות נפתח הכנס באופן חגיגי בהשתתפות נשיא המדינה משה קצב ,שר הרווחה זבולון אורלב, נשיא הכנס האלוף לשעבר עוזי דיין ונוספים.
"אני חוזר ואומר כי מיטב אנשי המקצוע העוסקים בתחום הנפש מדגישים כי ככל שהאדם מדחיק דברים עד לרגע האחרון את מה שעלול לקרות לו, כך הנזק לו ולבני ביתו יהיה גדול יותר", אמר בשיא והוסיף: "לדעתי היו צריכים המתיישבים מצד אחד להתכונן למאבק על ההתנתקות ומצד שני גם לחשוב על היום שאחרי, עם זאת" ציין בשיא "כי המתיישבים הם קורבן ההחלטה, ואם נשכיל כולנו דרך דעת הקהל והתקשורת - לחבקם, הפצע יגליד מהר יותר".
בשיא פירט בהמשך דבריו את ההתלבטויות שישנם במנהל לגבי המגורים החלופיים שינתנו למתיישבים לאחר הפינוי.
ראש מועצת חוף עזה, אבנר שמעוני, שהשתתף בדיון, אמר בתגובה: "אנחנו לא נהיה מוכנים להיות חיות המעבדה של שרון בניסוי הזה, שנקרא תוכנית ההתנתקות". שמעוני שב וקרא להביא את נושא "ההתנתקות" להכרעת העם, בין אם במשאל עם ובין אם בבחירות.
כתבנו משה פריאל מוסר כי הכנס יימשך יומיים ויעסוק בנושאים החברתיים כלכליים בחברה הישראלית.
אחד הנושאים שעלה היום בכנס הוא "חיזוק הנגב והגליל- הפקרה והפקרות" בהשתתפות נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ" אבישי ברוורמן, האלוף לשעבר יצחק בריק, מרכז פורום ראשי הרשויות גליל-נגב ונוספים.
נושאים נוספים שעלו: "המשכיות העם היהודי וקליטתו בישראל" - בהשתתפות יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית סלי מרידור; "זכויות חברתיות בין הלכה לאי מימושה " בהשתתפותו של ח"כ גומס אורון וח"כ שאול יהלום.
כתבנו מציין כי דריכות רבה וציפייה הורגשה לקראת המושב השני בשעות הצהריים בנושא שעסק והוגדר " התנתקות אתם קולטים?" בהנחייתו של עותניאל שנלר לשעבר מזכ"ל מועצת יש"ע.
במושב זה נשא דברים יונתן בשיא שאמר בין השאר " מנהלת סלע עומדת מול מספר דילמות כמו האם להשאיר את האנשים במקום שאליו יעברו כקהילה אחת בהנחה שהם ירצו בכך? או כל אחד בנפרד. האם עדיף להשאיר אותם על אותו מבנה של ישובים כמו עכשיו או להציע להם מסגרות של ישובים גדולים יותר? אחת מן הבעיות היותר קשות הוא מה ירצו לעשות החקלאים בגוש קטיף? האם להמשיך בחקלאות או לא? במפגשים שלי איתם הם מציבים דילמה זו".
"קיימת בעיה עמוקה והיא לגבי מתיישבים שהם חקלאים דתיים. אין לנו היום בנגב מושבים דתיים שיש בהם נחלות לא מאוישות ולכן אנו צריכים למצוא פתרונות אחרים", הוסיף בשיא.
ח"כ מתן וילנאי התייחס בין השאר לנושא הדמוגרפי ואמר: "כל מה שלא נעשה לא נהיה רוב יהודי בארץ, וזאת צרכה להיות השאלה המרכזית עד לרגע זה. פרט לסיסמאות רדודות לא שמעתי שום תשובה עניינית כיצד משמרים פה רוב יהודי מוצק דמווקרטי, שלמענו אנו נלחמים ונהרגים למעלה ממאה שנה".
"ראשית לא עושים את זה חד צדדי אלא רק במו"מ עם הצד השני, ונכון שערפאת הוא לא פרטנר מכל בחינה שהיא אולם כנראה יצוץ הפרטנר", אמר וילנאי.
שאול גולדשטיין, ראש המועצה האזורית גוש עציון, סיפר לנוכחים על ילדותו ועל צוואת אביו ז"ל: " אני רוצה לספר לכם על הקרב האחרון בגוש עציון בזמן שעדיין לא ידעו מה יקרה. אבי שלח עם השיירה האחרונה שיצאה חזרה לירושלים פטיש מעץ ירוק ושלח מסר לבנו 'בני אני לא יודע אם נתראה בעתיד אולם אני מעביר לך מסר כי בפטיש זה יום אחד תבנה את גוש עציון'. אבי נהרג בקרב ולא חזר הביתה, ואני 19 שנה אחר כך ב1968 השתחחרתי מהצבא והתחלתי מחדש את גוש עציון. קשר זה הוא מבחינתנו לחזור הביתה ולהמשיך לבנות עם אותו פטיש".
השר המפוטר עוזי לנדאו הזהיר ואמר "בביצוע התנתקות יגרם קרע עמוק וגם הטרור יילך ויתגבר. אין תשובות ליום שאחרי וגם אין שום תוכנית מגירה עם האמריקאים. תראו לאן הגיעה המדינה, היכן הצדק הציוני? ועל מה אנחנו נלחמים בארץ הזו? אומרים לעם בואו תתישבו בגולן ומאוחר יותר מתכננים להוריד אותו. בקעת הירדן אותו דבר ועכשיו בגוש קטיף. האם זו לא נסיגה עמוקה בתוך הלב הציוני?".
ואילו אבנר שמעוני ראש מועצת חוף עזה הדגיש בדבריו תפסיקו לרמוס אותנו. "4 שנים תושבי גוש קטיף נמצאים במלחמה סוערת. אנו לא מבקשים לקבל צל"ש על עמידתנו האיתנה ,אולם בודאי אנו לא מצפים שירמסו אותנו וידחקו אותנו. אנו לא מסכנים. אנו מנהלים את חיינו בגאווה, ובאופטימיות זו יצאנו
כנגד ראש הממשלה עם הסיסמה "יש לנו אהבה והיא תנצח".
בשעה זו בסינמטק בשדרות נפתח הכנס באופן חגיגי בהשתתפות נשיא המדינה משה קצב ,שר הרווחה זבולון אורלב, נשיא הכנס האלוף לשעבר עוזי דיין ונוספים.