מדוברות הועדה נמסר לכתבנו כי החוק שאושר נותן בידי רשויות הבטחון ואכיפת החוק כלים נוספים למאבק בטרור, באמצעות פגיעה במקורות המימון שלו. הוא ישפר את האפשרות של מדינת ישראל ליטול חלק במאבק הבינלאומי בטרור ובמימונו.
בחוק הורחבו העבירות והוחמרה הענישה כלפי כל מי שעוסק במימון טרור. בין השאר, נקבע במפורש בחוק כי מי שמתגמל משפחות של מבצעי מעשי טרור, ייחשב כמממן טרור וצפוי לעונש של 7 עד 10 שנות מאסר. כן נקבעה עבירה חדשה לפיה מי שנמנע מלדווח על העברה כספית, למרות שחשד כי מדובר בכספי טרור, צפוי לשנת מאסר. עבירה זו תחול גם על מוסדות פיננסיים, בנקאיים, חלפני כספי חברות ביטוח וכו'.
בועדה אומרים כי עם חקיקת החוק הצטרפה מדינת ישראל למדינות המערב, שמאז ספטמבר 2001 חוקקו חוקים המאפשרים שיתוף פעולה בינלאומי כנגד הטרור הבינלאומי, גם כאשר אינו מכוון ישירות כנגד ישראל. כך למשל מדינת ישראל יכולה, על פי החוק, לאמץ הכרזה של מדינה אחרת על ארגון כארגון טרור, או על אדם כפעיל טרור, גם אם אינם פועלים נגד מדינת ישראל. כתוצאה מהכרזה כזו, תהיה אפשרות לתפוס בישראל את רכושו של אותו ארגון או של אותו אדם. שר הבטחון, יוכל להורות על תפיסה מינהלית של רכוש כזה, וזאת למשך 21 יום, עד לפניה לקבלת צו מבית משפט.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל איתן מציין כי לוועדה נדרשו 16 ישיבות, בין השאר כדי לאתר את נקודת האיזון בין הצורך להצטרף למאבק הבינלאומי במימון הטרור לבין הצורך להבטיח את זכויות הפרט ורכושו. "החוק שחקיקתו הושלמה יכול להוות דוגמא למדינות העולם כיצד ניתן להלחם בארגוני הטרור ובמממניהם תוך כדי שמירה על זכויות האדם" אמר. (ש)
בחוק הורחבו העבירות והוחמרה הענישה כלפי כל מי שעוסק במימון טרור. בין השאר, נקבע במפורש בחוק כי מי שמתגמל משפחות של מבצעי מעשי טרור, ייחשב כמממן טרור וצפוי לעונש של 7 עד 10 שנות מאסר. כן נקבעה עבירה חדשה לפיה מי שנמנע מלדווח על העברה כספית, למרות שחשד כי מדובר בכספי טרור, צפוי לשנת מאסר. עבירה זו תחול גם על מוסדות פיננסיים, בנקאיים, חלפני כספי חברות ביטוח וכו'.
בועדה אומרים כי עם חקיקת החוק הצטרפה מדינת ישראל למדינות המערב, שמאז ספטמבר 2001 חוקקו חוקים המאפשרים שיתוף פעולה בינלאומי כנגד הטרור הבינלאומי, גם כאשר אינו מכוון ישירות כנגד ישראל. כך למשל מדינת ישראל יכולה, על פי החוק, לאמץ הכרזה של מדינה אחרת על ארגון כארגון טרור, או על אדם כפעיל טרור, גם אם אינם פועלים נגד מדינת ישראל. כתוצאה מהכרזה כזו, תהיה אפשרות לתפוס בישראל את רכושו של אותו ארגון או של אותו אדם. שר הבטחון, יוכל להורות על תפיסה מינהלית של רכוש כזה, וזאת למשך 21 יום, עד לפניה לקבלת צו מבית משפט.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל איתן מציין כי לוועדה נדרשו 16 ישיבות, בין השאר כדי לאתר את נקודת האיזון בין הצורך להצטרף למאבק הבינלאומי במימון הטרור לבין הצורך להבטיח את זכויות הפרט ורכושו. "החוק שחקיקתו הושלמה יכול להוות דוגמא למדינות העולם כיצד ניתן להלחם בארגוני הטרור ובמממניהם תוך כדי שמירה על זכויות האדם" אמר. (ש)