מה מצב הרוח במדינה? תלוי את מי שואלים. אם שואלים את פרופ' בן דור מאוניברסיטת חיפה, הרי ש"הישראלים מרגישים אופטימיים לגבי עתידה של מדינת ישראל להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה. וגם המיעוטים, אותם חלקים מהם שאולי לא היו רוצים שזה יהיה כך, מאמינים שזה כן כך".
כמו כן "הנסיון הפלשתיני לקעקע את החוסן הלאומי הסובייקטיבי של אמונה עצמית, הזדהות עם מדינת ישראל ואופטימיות לגבי העתיד, נכשל, בכל המדדים בכל הסקטורים".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי פרופ' בן דור הציג בפני כנס הרצליה את תוצאותיו של סקר הבודק את חוסנה הלאומי של החברה הישראלית. הוא ציין כי ישנם 4 מדדים לפיהם מתבצעת הערכה זו: 1. פחד מטרור: איום, 2. מיליטנטיות: תגובה, 3. פטריוטיות: מידת הדבקות ביישות הנתקפת היא מדינת ישראל, 4. אמון במוסדות המדינה בטחוניים מדיניים ואחרים.
השאלה שעמדה בבסיס הסקר היתה לדבריו: "מהי ההשפעה של 4 שנות האינתיפדה על רמת החוסן של הציבור הישראלי".
מתברר, הוא אומר, כי כמיליון מאזרחי מדינת ישראל טענו שהיו נוכחים בפיגוע טרור או באירוע עם נפגעים. הם מפחדים ואינם מפחדים להודות בכך אך יחד עם זאת הם אומרים כי יש להם פתרונות איך להתמודד עם הפחד. על כך יש להוסיף הוא אומר, כי יש ירידה מתונה וקבועה ברמת הפחד ובכך אין הבדל משמעותי ברמת הפחד של "תושבים מעבר לקו הירוק לבין המאסה היהודית כאן, במדינת ישראל". נתון נוסף שהציג בן דור הוא כי בשעה שרמת הפחד אצל גברים ירדה היא עלתה אצל נשים ו"אני מוכרח להגיד שאין לי הסבר משכנע לכך", אמר בן דור.
בן דור מציין עוד כי "בניגוד למה שכתוב בחלקים גדולים של העיתונות... בניגוד למה שחלק מהעיתונאים כותבים ואומרים בחלק מתחנות הטלויזיה והרדיו.. אין לחץ של דעת הקהל בציבור בישראל על הממשלה לעשות, לא פעולות נמהרות, לא ללכת לפתרון מיידי ומהיר – זבנג וגמרנו. הציבור יודע, ההתמודדות ארוכה... הבעיה לא תיגמר בבת אחת והציבור מוכן לתת לממשלה את אותו חופש פעולה מדיני לקבל החלטות נכונות, נבונות ומאוזנות".
מהסקר עולה אומר בן דור כי "הרוב המכריע של היהודים במדינת ישראל גאה בישראל, מתכוון לחיות בה והשחיקה בזה קטנה מאד ויש גם קפיצות כלפי מעלה".
למעשה לדבריו בארץ ישנם 3 עמים: "העם היהודי היושב בציון שבגדול טוב לו במדינה יהודית דמוקרטית, רוצה לחיות כאן וגאה במה שהשגנו, מוכן להקריב ולהגן עליה גם אם זה עולה במחירים גבוהים". ה"עם השני" הוא: מיעוט גדול מנוכר מהמדינה, "ברובה המכריע קבוצה זו מורכבת ממוסלמים", קבוצה זו לדבריו אינה שמחה אם קורה במדינה משהו טוב, ו"לא נורא כואב לה אם במדינה קורה משהו רע כי היא לא מרגישה שזאת המדינה שלה, לא ברמה הסמלית לא ברמה הפסיכולוגית ולא ברמת המדיניות המעשית". לדבריו קבוצה נוספת מורכבת מקבוצות שונות כמו הציבור הדרוזי. אלו המתגוררים בכפרים בהם אחוז משרתים בצה"ל גבוה, קרובים לדעות של יהודים בפטריוטיזם, במיליטנטיות ובאופטימיות, הוא אומר.
לדבריו, הקבוצה הפטריוטית ביותר היא זו של היהודים המסורתיים. "מי שדתי מסורתי, משלב דתיות יהודית על פי ערכיה המסורתייים וסמליה עם לאומיות ממלכתית יהודית מודרנית, זו הקבוצה הפטריוטית ביותר". לדבריו גם נשים פטריוטיות יותר מגברים.
נתון נוסף עליו מצביע בן דור הוא תרומת החרדים למאבק נגד הפלשתינים. לדבריו בין הישראלים לפלשתינים מתקיים "מירוץ דמוגרפי". "אנחנו יודעים שהפצצה אם תרצו הדמוגרפית הפלשתינית, היא נתון חשוב בחישובים לגבי איפה אתה שם את הגבול, מה אתה עושה עם האוכלוסיות. והתשובה היחידה שהיא בסקטור היהודי במדינת ישראל בין אזרחי מדינת ישראל בקו הירוק זה החרדים שהאחוז שלהם הולך וגדל באוכלוסיה.". לדבריו הסקר העלה כי למרות שיש הרואים בחרדים כמי שמנוכרים למדינה ושוללים את הלגיטימיות שלה, מדובר באנשים שמזדהים עם מדינת ישראל, גאים בה וחושבים שהיא תופעה חיובית.
בן דור מצביע על מימצא סותר שעלה בסקר: הציבור לדבריו "אוהב את הגנרלים שנלחמים בטרוריסטים, לא אוהב את הפוליטיקאים שמגבילים את הידיים שלהם בשם אידיאולוגיה אזרחית, זכויות אזרח וחוקים ועוד", ויחד עם זאת ביהמ"ש העליון שכובל את ידי הגנרלים פופולרי בעיני הציבור. לדבריו ניסה לבחון כיצד ניתן ליישב את הסתירה, והתשובה שקיבל: רוצים "גנרלים שירדפו אחרי המחבלים בכל הכוח" וגם "שופטים שירסנו אותם".
"אני חושב שבגדול השגנו את המשימה הלאומית הכי חשובה... לעמוד מול האינתיפדה וסכנותיה מצד אחד, לא להתייאש מצד שני, לא להגרר לתגובות נמהרות וללחוץ על המנהיגות לעשות שטויות", אמר פרופ' בן דור.
כמו כן "הנסיון הפלשתיני לקעקע את החוסן הלאומי הסובייקטיבי של אמונה עצמית, הזדהות עם מדינת ישראל ואופטימיות לגבי העתיד, נכשל, בכל המדדים בכל הסקטורים".
כתבתנו רותי אברהם מוסרת כי פרופ' בן דור הציג בפני כנס הרצליה את תוצאותיו של סקר הבודק את חוסנה הלאומי של החברה הישראלית. הוא ציין כי ישנם 4 מדדים לפיהם מתבצעת הערכה זו: 1. פחד מטרור: איום, 2. מיליטנטיות: תגובה, 3. פטריוטיות: מידת הדבקות ביישות הנתקפת היא מדינת ישראל, 4. אמון במוסדות המדינה בטחוניים מדיניים ואחרים.
השאלה שעמדה בבסיס הסקר היתה לדבריו: "מהי ההשפעה של 4 שנות האינתיפדה על רמת החוסן של הציבור הישראלי".
מתברר, הוא אומר, כי כמיליון מאזרחי מדינת ישראל טענו שהיו נוכחים בפיגוע טרור או באירוע עם נפגעים. הם מפחדים ואינם מפחדים להודות בכך אך יחד עם זאת הם אומרים כי יש להם פתרונות איך להתמודד עם הפחד. על כך יש להוסיף הוא אומר, כי יש ירידה מתונה וקבועה ברמת הפחד ובכך אין הבדל משמעותי ברמת הפחד של "תושבים מעבר לקו הירוק לבין המאסה היהודית כאן, במדינת ישראל". נתון נוסף שהציג בן דור הוא כי בשעה שרמת הפחד אצל גברים ירדה היא עלתה אצל נשים ו"אני מוכרח להגיד שאין לי הסבר משכנע לכך", אמר בן דור.
בן דור מציין עוד כי "בניגוד למה שכתוב בחלקים גדולים של העיתונות... בניגוד למה שחלק מהעיתונאים כותבים ואומרים בחלק מתחנות הטלויזיה והרדיו.. אין לחץ של דעת הקהל בציבור בישראל על הממשלה לעשות, לא פעולות נמהרות, לא ללכת לפתרון מיידי ומהיר – זבנג וגמרנו. הציבור יודע, ההתמודדות ארוכה... הבעיה לא תיגמר בבת אחת והציבור מוכן לתת לממשלה את אותו חופש פעולה מדיני לקבל החלטות נכונות, נבונות ומאוזנות".
מהסקר עולה אומר בן דור כי "הרוב המכריע של היהודים במדינת ישראל גאה בישראל, מתכוון לחיות בה והשחיקה בזה קטנה מאד ויש גם קפיצות כלפי מעלה".
למעשה לדבריו בארץ ישנם 3 עמים: "העם היהודי היושב בציון שבגדול טוב לו במדינה יהודית דמוקרטית, רוצה לחיות כאן וגאה במה שהשגנו, מוכן להקריב ולהגן עליה גם אם זה עולה במחירים גבוהים". ה"עם השני" הוא: מיעוט גדול מנוכר מהמדינה, "ברובה המכריע קבוצה זו מורכבת ממוסלמים", קבוצה זו לדבריו אינה שמחה אם קורה במדינה משהו טוב, ו"לא נורא כואב לה אם במדינה קורה משהו רע כי היא לא מרגישה שזאת המדינה שלה, לא ברמה הסמלית לא ברמה הפסיכולוגית ולא ברמת המדיניות המעשית". לדבריו קבוצה נוספת מורכבת מקבוצות שונות כמו הציבור הדרוזי. אלו המתגוררים בכפרים בהם אחוז משרתים בצה"ל גבוה, קרובים לדעות של יהודים בפטריוטיזם, במיליטנטיות ובאופטימיות, הוא אומר.
לדבריו, הקבוצה הפטריוטית ביותר היא זו של היהודים המסורתיים. "מי שדתי מסורתי, משלב דתיות יהודית על פי ערכיה המסורתייים וסמליה עם לאומיות ממלכתית יהודית מודרנית, זו הקבוצה הפטריוטית ביותר". לדבריו גם נשים פטריוטיות יותר מגברים.
נתון נוסף עליו מצביע בן דור הוא תרומת החרדים למאבק נגד הפלשתינים. לדבריו בין הישראלים לפלשתינים מתקיים "מירוץ דמוגרפי". "אנחנו יודעים שהפצצה אם תרצו הדמוגרפית הפלשתינית, היא נתון חשוב בחישובים לגבי איפה אתה שם את הגבול, מה אתה עושה עם האוכלוסיות. והתשובה היחידה שהיא בסקטור היהודי במדינת ישראל בין אזרחי מדינת ישראל בקו הירוק זה החרדים שהאחוז שלהם הולך וגדל באוכלוסיה.". לדבריו הסקר העלה כי למרות שיש הרואים בחרדים כמי שמנוכרים למדינה ושוללים את הלגיטימיות שלה, מדובר באנשים שמזדהים עם מדינת ישראל, גאים בה וחושבים שהיא תופעה חיובית.
בן דור מצביע על מימצא סותר שעלה בסקר: הציבור לדבריו "אוהב את הגנרלים שנלחמים בטרוריסטים, לא אוהב את הפוליטיקאים שמגבילים את הידיים שלהם בשם אידיאולוגיה אזרחית, זכויות אזרח וחוקים ועוד", ויחד עם זאת ביהמ"ש העליון שכובל את ידי הגנרלים פופולרי בעיני הציבור. לדבריו ניסה לבחון כיצד ניתן ליישב את הסתירה, והתשובה שקיבל: רוצים "גנרלים שירדפו אחרי המחבלים בכל הכוח" וגם "שופטים שירסנו אותם".
"אני חושב שבגדול השגנו את המשימה הלאומית הכי חשובה... לעמוד מול האינתיפדה וסכנותיה מצד אחד, לא להתייאש מצד שני, לא להגרר לתגובות נמהרות וללחוץ על המנהיגות לעשות שטויות", אמר פרופ' בן דור.