כמנהלת מתנ"ס "מעלה" שמשרת אוכלוסייה חרדית זה שבע שנים באשדוד, היתה צריכה ריקי גלבשטיין "לחפש בנרות מופעים מתאימים לציבור שלנו". כיום, לדבריה, יש מבחר מופעים ראויים. לפני כחודש הקימה גלבשטין את "פורום הנשים החרדיות לקידום התרבות והאמנות החרדית". שותפתה לפורום ומי שעומדת בראשו היא חנה ברדה, מנהלת מדור תרבות במועצת מודיעין עילית ורכזת התרבות של שכונת הליטאים במקום, קרית ספר.
"הרעיון להקמת הפורום צמח מתוך המצוקות שלנו", מסבירה ברדה, "אנחנו פועלות כבר כמה שנים בתחום התרבות, מתאמצות להביא מופעים טובים לקהל שלנו, אבל מתקשות בגלל חוסר בתקציבים. נוכחנו לדעת שאין מודעות והכרה לצרכים שלנו, לא רק במשרדי הממשלה, אלא גם בגופים שאמורים לתת תמיכה ביישובים עצמם. אף אחד לא מבין כמה קשה לנו להרים ערב".
לדבריה, פעם בחודש נשים במודיעין עילית יכולות לבוא להצגה באחד משני האולמות הקטנים והמלאים עד אפס מקום בשכונת קרית ספר או באחוזת ברכפלד הסמוכה. הקושי התקציבי נובע גם ממחיר ההצגה. גלבשטין אומרת שאי אפשר לדרוש יותר מעשרה שקלים להצגת ילדים, כי "כל משפחה מגיעה עם חמישה ילדים להצגה". כרטיס להצגה לנשים בערב יעלה כ-15 שקלים. התועלת הנוספת מההתאגדות בפורום, לדברי ברדה, היא לצורך החלפת מידע והוזלת עלויות. בסוכות, למשל, מודיעין עילית ועיריית בני ברק שיתפו פעולה באירוע נופש לאמהות במשפחות מרובות ילדים, שבה היתה תוכנית אמנותית, והתחלקו בעלויות.
מיכל רנד, שחקנית חוזרת בתשובה, שייסדה עם בעלה שולי את התיאטרון היהודי "שמים" תומכת בהקמת "פורום הנשים למען התרבות החרדית". לדבריה, מתנ"סים, בתי ספר וישיבות אינם נהנים מתקציב של סל תרבות ללא סיבה נראית לעין, "סתם כי מעולם לא תוקצבו". באופן כללי, היא מסתייגת מאיכות ההפקות החרדיות ומהגדרתן כתיאטרון. "מתחילה לבצבץ מגמה של תרבות חרדית, אבל עדיין הפער בין מה שמכירים בציבור החילוני ובין ההפקות הללו הוא גדול. קשה לי להאמין שייפתח בית ספר למשחק בציבור החרדי ורוב מי שעוסקים בתחום הם חוזרים בתשובה".
רחל גרינוולד, חרדית מאלעד, היא מפיקה וסוכנת אמנים. רוב האמנים, השחקנים והזמרים שהיא מייצגת הם אכן חוזרים בתשובה. לדבריה "רוב ההצגות או המופעים בציבור החרדי הם של מפיקים פרטיים, נרכשים בעיקר על ידי המתנ"סים, מופעים אחרים מוזמנים לנופשים בבתי מלון ולימי עיון, או לבתי ספר לבנות.
המחזות הם לרוב מחזות מוסר, שמתרחשים בתקופת השואה או בהיסטוריה היהודית הרחוקה. גם אם הדמויות סוטות מדרך הישר, הן יחזרו לבסוף לחיק היהדות. הקהל, על טהרת הנשים בהצגות המיועדות לצרכניות החרדיות, סובלני במיוחד לאמהות עם תינוקות. לא נדיר לראות אותן עומדות בצד ומנענעות עגלה במשך המופע או מחליפות חיתול על המושב.
התעלם מההיצע ומהביקוש הולכים וגדלים, לא רק בריכוזים הגדולים של החרדים בערים בני ברק וירושלים, אלא גם במודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית ואשדוד. במקומוני "קו לעיתונות חרדית" פורסמו לפני חנוכה, בין היתר, הצגת התיאטרון "מלכת השמחה" - הצגה המיועדת לבנות 90-6, כדבר המודעה, בבימויה של מיכל רנד; וכן המופעים האור-קוליים "נתינה היא חיים" (ובאנגלית "צלילי המוסיקה") ו"הקובייה ההונגרית".
אפילו ב"המודיע" ו"יתד נאמן" מפרסמים מופעים דרך קבע. כמו בציבור הכללי, עונת השיא של מופעים אלה (ושל המודעות) היא בחגים כמו חנוכה או פורים, וכמובן בחופש הגדול (לבנות) וחופשת בין הזמנים לבנים.
למפגש הראשון של הפורום, הגיעו לדברי גלבשטין יותר משלושים רכזות תרבות במתנ"סים ובמועצות ומפיקות חרדיות. מייסדות הפורום הופתעו מההיענות. הפורום הוצג בוועדת החינוך של הכנסת, וברדה וגלבשטין נפגשו עם נתן איתן, מנכ"ל אמנות לעם, ומיכה ינון, ראש מינהל התרבות במשרד החינוך. איתן אומר שהוא ער לשינוי שחל בציבור החרדי ומשתדל ללכת לקראתו. "מדובר בשתי מגמות, תרבות חרדית ממש וגם תרבות חילונית שחודרת למגזר אחרי שניתן לה הכשר", אומר איתן.
ח"כ משה גפני מיהדות התורה, שנכח במפגשי הפורום גם בוועדת החינוך, אומר שיש כיום התפתחות הדרגתית בציבור החרדי בכל התחומים שמוכרים לחילונים: הצגות, סרטים, אמנות ומוסיקה. "זה לא קרה באופן פתאומי. הציבור החרדי עדיין לוקה בחסר בהתארגנות ולכן אני מסייע בזה".
"הרעיון להקמת הפורום צמח מתוך המצוקות שלנו", מסבירה ברדה, "אנחנו פועלות כבר כמה שנים בתחום התרבות, מתאמצות להביא מופעים טובים לקהל שלנו, אבל מתקשות בגלל חוסר בתקציבים. נוכחנו לדעת שאין מודעות והכרה לצרכים שלנו, לא רק במשרדי הממשלה, אלא גם בגופים שאמורים לתת תמיכה ביישובים עצמם. אף אחד לא מבין כמה קשה לנו להרים ערב".
לדבריה, פעם בחודש נשים במודיעין עילית יכולות לבוא להצגה באחד משני האולמות הקטנים והמלאים עד אפס מקום בשכונת קרית ספר או באחוזת ברכפלד הסמוכה. הקושי התקציבי נובע גם ממחיר ההצגה. גלבשטין אומרת שאי אפשר לדרוש יותר מעשרה שקלים להצגת ילדים, כי "כל משפחה מגיעה עם חמישה ילדים להצגה". כרטיס להצגה לנשים בערב יעלה כ-15 שקלים. התועלת הנוספת מההתאגדות בפורום, לדברי ברדה, היא לצורך החלפת מידע והוזלת עלויות. בסוכות, למשל, מודיעין עילית ועיריית בני ברק שיתפו פעולה באירוע נופש לאמהות במשפחות מרובות ילדים, שבה היתה תוכנית אמנותית, והתחלקו בעלויות.
מיכל רנד, שחקנית חוזרת בתשובה, שייסדה עם בעלה שולי את התיאטרון היהודי "שמים" תומכת בהקמת "פורום הנשים למען התרבות החרדית". לדבריה, מתנ"סים, בתי ספר וישיבות אינם נהנים מתקציב של סל תרבות ללא סיבה נראית לעין, "סתם כי מעולם לא תוקצבו". באופן כללי, היא מסתייגת מאיכות ההפקות החרדיות ומהגדרתן כתיאטרון. "מתחילה לבצבץ מגמה של תרבות חרדית, אבל עדיין הפער בין מה שמכירים בציבור החילוני ובין ההפקות הללו הוא גדול. קשה לי להאמין שייפתח בית ספר למשחק בציבור החרדי ורוב מי שעוסקים בתחום הם חוזרים בתשובה".
רחל גרינוולד, חרדית מאלעד, היא מפיקה וסוכנת אמנים. רוב האמנים, השחקנים והזמרים שהיא מייצגת הם אכן חוזרים בתשובה. לדבריה "רוב ההצגות או המופעים בציבור החרדי הם של מפיקים פרטיים, נרכשים בעיקר על ידי המתנ"סים, מופעים אחרים מוזמנים לנופשים בבתי מלון ולימי עיון, או לבתי ספר לבנות.
המחזות הם לרוב מחזות מוסר, שמתרחשים בתקופת השואה או בהיסטוריה היהודית הרחוקה. גם אם הדמויות סוטות מדרך הישר, הן יחזרו לבסוף לחיק היהדות. הקהל, על טהרת הנשים בהצגות המיועדות לצרכניות החרדיות, סובלני במיוחד לאמהות עם תינוקות. לא נדיר לראות אותן עומדות בצד ומנענעות עגלה במשך המופע או מחליפות חיתול על המושב.
התעלם מההיצע ומהביקוש הולכים וגדלים, לא רק בריכוזים הגדולים של החרדים בערים בני ברק וירושלים, אלא גם במודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית ואשדוד. במקומוני "קו לעיתונות חרדית" פורסמו לפני חנוכה, בין היתר, הצגת התיאטרון "מלכת השמחה" - הצגה המיועדת לבנות 90-6, כדבר המודעה, בבימויה של מיכל רנד; וכן המופעים האור-קוליים "נתינה היא חיים" (ובאנגלית "צלילי המוסיקה") ו"הקובייה ההונגרית".
אפילו ב"המודיע" ו"יתד נאמן" מפרסמים מופעים דרך קבע. כמו בציבור הכללי, עונת השיא של מופעים אלה (ושל המודעות) היא בחגים כמו חנוכה או פורים, וכמובן בחופש הגדול (לבנות) וחופשת בין הזמנים לבנים.
למפגש הראשון של הפורום, הגיעו לדברי גלבשטין יותר משלושים רכזות תרבות במתנ"סים ובמועצות ומפיקות חרדיות. מייסדות הפורום הופתעו מההיענות. הפורום הוצג בוועדת החינוך של הכנסת, וברדה וגלבשטין נפגשו עם נתן איתן, מנכ"ל אמנות לעם, ומיכה ינון, ראש מינהל התרבות במשרד החינוך. איתן אומר שהוא ער לשינוי שחל בציבור החרדי ומשתדל ללכת לקראתו. "מדובר בשתי מגמות, תרבות חרדית ממש וגם תרבות חילונית שחודרת למגזר אחרי שניתן לה הכשר", אומר איתן.
ח"כ משה גפני מיהדות התורה, שנכח במפגשי הפורום גם בוועדת החינוך, אומר שיש כיום התפתחות הדרגתית בציבור החרדי בכל התחומים שמוכרים לחילונים: הצגות, סרטים, אמנות ומוסיקה. "זה לא קרה באופן פתאומי. הציבור החרדי עדיין לוקה בחסר בהתארגנות ולכן אני מסייע בזה".