כבוד הנשיא מר שמעון פרס

כבוד ראש הממשלה מר אהוד אולמרט



צריך לזכור אותם מאמצים כבירים וסיכון חייהם של אנשי כוחות הביטחון: מודיעין, אנשי שב"כ, חיילים ועוד שעמלו על לכידתם של כל אותם רוצחים ומרצחים בפוטנציאל. שליחים אלה סיכנו את חייהם בלכידת אותם מבוקשים, ואחדים שילמו בחייהם

כאשר דנים באפשרות שחרורם של 1400 מחבלים, חלקם הצליחו לרצוח בנו וחלקם נתפסו בדרכם אל זירת הרצח, קל לראות לנגד עינינו את דמותו של החייל החטוף.

אין רואים את כל אותם קורבנות אשר ירצחו כתוצאה משחרור זה.

טרם החלטתך, כבוד הנשיא / ראש הממשלה, ברצוני לחדד כמה נקודות, שעקב הרצון העז לשחרור החייל, יתכן ונדחקו לקרן זווית.

צריך לזכור אותם מאמצים כבירים וסיכון חייהם של אנשי כוחות הביטחון: מודיעין, אנשי שב"כ, חיילים ועוד שעמלו על לכידתם של כל אותם רוצחים ומרצחים בפוטנציאל. שליחים אלה סיכנו את חייהם בלכידת אותם מבוקשים, ואחדים שילמו בחייהם.

לאחר התפיסה החל הליך משפטי ארוך ומיגע. כל אותם אסירים הכלואים בבתי הכלא זכו למשפט הוגן. דבר שקורבנות הטרור לא זכו לו וקורבנות העתיד לא יזכו לו.

שעות רבות ויקרות של מערכת המשפט הושקעו על מנת למצות את הדין עם כל אותם מרצחים. לא די היה במיצוי הדין בערכאות נמוכות, ניתנה להם גם זכות הערעור, ורק אז נגזר דינם.

מה הטעם אם לאחר סיכון חיי אנשי הביטחון, הליך משפטי מייגע ישחרר כבודו את כל אותם מרצחים בהינף קולמוס?!

מערכת הביטחון מזהירה השכם והערב מפני השחרור וטוענת שכ- 60% מהמשוחררים יחזרו לפעילות והפעם מיומנים ומסוכנים הרבה יותר.

כיצד יוכל ראש הממשלה לפקוד על כוחות הביטחון בעתיד לתפוס מרצחים? האם מצפונו יאפשר לו לשלוח את אותם חיילים לשטח האויב לעצור את הפיגוע הבא שתוכנן על ידי המשוחררים?

שחרורם טרם ריצוי מלא של עונשם משדרג את מעמדם בתוך החברה הפלשתינית וכמוהו כיציקת שמן לגלגלי המוטיבציה המצמיחים דור טרור חדש ששם ללעג ולקלס את מערכת הביטחון ומערכת המשפט הישראלית.

ניצחון “עופרת יצוקה” לא מוצה עד תום. על פי כללי המשחק הנהוגים באזורנו, ניתן להפעיל דרכים נוספות לשחרור החייל. הגמגומים וחוסר הנחישות מצידנו מפורשים על ידי אויבינו ושכננו כחולשה - והחלש תמיד מפסיד.



שחרורם טרם ריצוי מלא של עונשם משדרג את מעמדם בתוך החברה הפלשתינית וכמוהו כיציקת שמן לגלגלי המוטיבציה המצמיחים דור טרור חדש ששם ללעג ולקלס את מערכת הביטחון ומערכת המשפט הישראלית

אנא כבוד הנשיא / ראש הממשלה, אכן, את החייל החטוף ניתן לראות ואת קולו ניתן לשמוע, החלל הבא גם הוא בשר ודם, אך עדיין איננו יודעים את זהותו.

חיילים נלחמים לשמור על חיי האזרחים, ולעיתים לצערנו נהרגים בקרב.

החיילים הם אלה שאמורים להגן על האזרחים ולא להיפך. שחרור המחבלים בתמורה להשבת החייל הופך את היוצרות. 75% מהנרצחים על ידי “המשתחררים” הינם אזרחים, וכך יהיה בעתיד.

שחרור מאסיבי יצור בעיה מוסרית בכל הנוגע לנושאי ביטחון שוטף, כיבוד מערכת המשפט הישראלית וחמור מכל יגביר את המוטיבציה של המחבלים שבעתיד יעזו לבצע פעולות נועזות וחמורות מבעבר, כיוון ששחרורם המהיר יובטח גם בעתיד.

בימים אלה מתכונן אני ליום האזכרה השישי לזכר בתי, טל קרמן, שנהרגה בפיגוע בשדרות מוריה, בחיפה.

אני נגד הגישה שלהורה שכול יש "זכות" או "מעמד" או "משקל יתר" מלכלל האזרחים.

להבדיל מאותו אזרח שלא שילם את מחיר המחדלים שגרמו למותה של טל בתי, אני משלם את המחיר יום יום ומקווה שלא יצטרפו הורים נוספים למעגל השכול בו אני חי.

הריגתה של טל אינו מקנה חסינות לשני ילדיי מלהיות הקורבן בפיגוע הבא.

על כן אדוני הנשיא / ראש הממשלה דע ששחרור מאסיבי וכניעה לדרישות החמאס רק ירחיב את מעגל השכול.

בכבוד רב,

רון קרמן – אבי טל קרמן הי"ד

חיפה

עוד בנושא שחרור מחבלים: