בכל תחום, כפי שאתה רואה מעבודת הבורא, ועד הצטיינות אקדמית/פיננסית/אישיותית וכו'. מסכים עם זה לגמרי...

זה לא שלגברים אין אופי אלא רב הגברים הם בעלי נטייה לעצלנות

אולי כי הם יותר קרובים לאדמה ולחומר מנשים

והאשה נותנת לאיש מוטיבציה -עידוד כאמור (או אולי אפשר לומר שהיא מפיחה רוח בחומר)

וכשלאיש יש עידוד מצד אשתו (לא כפיה) אז הוא יכול לעוף....

אז הכיוון של העידוד יכול בהחלט להשפיע מאוד אם האיש יהיה

נגר, רופא, רב וכל מה שתחפצי (שמתאים כמובן לאופי)

ואיזה שוני רוחני?

זה בכלל לא נכון ע"פ האמת. פשוט אין היום כבר גברים.

היא מוציאה כלפי מטה, כלפי הבנים, לא כלפי הבעל.

כלפי הבעל יש התעוררות מלמטה, כלומר החיוך השמח הזה של האישה שנותן לך דחף לתת לה עוד...

יש פשוט אישה יותר עליונה מהגבר שהתפקיד שלה זה לגלות את הבעל של העתיד לבוא (ישראל סבא, בחינת משיח), אבל זה לא מצוי, למרות שבדורנו יש הרבה כאלה.

יסוד העפר הוא מהמלכות שהוא הנקבה. תפסיקו לערבב דברים

גבר יותר קרוב לעפר מאישה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר: מעשה באשה אחת שנשאת לחבר, והיתה קושרת לו תפילין על ידו. נשאת למוכס [סתם מוכסין, גזלנים הם], והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו. (ע"ז לט,א)

רואים מכך, שאשה הולכת אחר בעלה

3/4 השמיעות שמוזכרות קשורים לגבר ואישה, אדם שמע לחווה והפסיד, אברהם שמע לשרה וזכה, יוסף לא שמע לאשת פוטיפר וזכה, עמ"י לא שמע לקב"ה והפסיד (ואפשר להכניס גם את האחרון בתור בעל ואישה מבחינת סימבולית..)

אבל בתור רווק שעבר את גיל ה30, אגיד לך שהרבה מאוד מהעובדה שהחלטתי להקדיש את חיי לתורה קשורה לבחורה שיצאתי איתה בגיל מאוד צעיר. אז לא בהכרח שזה סותר.

אולי הם שמעו לאישה שיצאו איתה בגיל צעיר? ובד"כ גם האמא מאוד משפיעה על השאיפות בחיים (אם כי גם האבא).

בקיצור, אין ראיה כל-כך משם... אין ספק שהרצון של נשות ישראל בבעל ירא"ש מועילה מאוד

אגב, יש הרבה עילויים גם לא תורניים

בטוח הם עשו מסיבות טובות

אך זה לא משנה כלום בלאו הכי, שכן ניתן לומר שבמקרה המובא בתחילת השרשור מדובר בגבר נשוי ואתה מדבר על רווקים בבחינת בן עזאי

עושה רצון בעלה- ממש יכולה לכוון את רצונותיו שיהיו לכיוון אחד ולא אחר..

מאמינה בזה מאוד. בזוגיות האישה היא המקבלת, את חומר הגלם הופכת לתוצר. מוציאה אל הפועל. 
כמו- הגבר מביא את החיטים מהשדה והאישה הופכת אותם ללחם.

מסיבה מאוד פשוטה, יש כאן אנשים שיכולים להעיד על עצמם שהם נתקלו בתופעה וחוו אותה ויש כאן אנשים שכל הדיון איתם הוא ע"פ מקורות וסברות. תבינו, אם לא תרגישו את זה אין לכם מה לומר... זה מיותר כמו להתווכח עם אנשים שחוו מוות קליני, תוכלו לבלבל את המוח עם איזה טענות שתרצו אך לא תוכלו להכחיש לאדם את מה שראה...  

לעניות דעתי, לכל הפחות ע"פ האמת...

אהממ! - לקראת נישואין וזוגיות

והבאת לי ראיה דווקא מחסידות, שזאת הדרך לימוד בה. אדרבא, אתה מחזק את דעתי.

ברור לך שזה לא פשט הדברים, כן?

וע"פ האמת הרצון הוא מעל הגבר והאישה, אז אף אחד לא יכול לעשות אותו. לכל היותר לעורר אחד לשני.

ועוד, שגם ברעיון עצמו זה דווקא "אישה כשרה", כלומר אישה בעלת דרגה כלשהי. לא שכל אישה משפיעה על הדרגה של בעלה. ואז זה סותר את דברי חז"ל שגם הרשעה עשתה את החסיד רשע. הבנת למה זה וורט יפה?

את ה"אההמ" כתבתי ללך דומיה תהילה,

לך פשוט רציתי לומר שזה לא רק "קרוב לוורט" אלא זה וורט שנאמר מפי ת"ח עצום.

וזה נשמע יותר כמו וורט, והנה הוכחת שזה וורט...

הנקודה היא שזה לא פשט ולא רמז ולא דרש ולא סוד.

על סגנון הלימוד הזה חלק מחז"ל העירו לחכמים אחרים בנוסח "עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים". זה לא אומר שזה אסור ושהנקודה לא נכונה, פשוט שהאסמכתא לא באה בדרך הלימוד. זאת פשוט אסמכתא - קרי וורט בלשון אשכנא"ז.

שזה טיפשי לטעון שחוויה של אנשים רבים לא נכונה כאשר יש עדויות כך ולא רק מפי אותם אנשים אלא אפילו מקור תורני. לכל היותר ניתן לטעון: "יש מקרים שהאישה משפיעה על בעלה, אבל לא בהכרח כל אישה משפיעה על בעלה."

ובמידה ויש עדויות שהבעל משפיע על אשתו ניתן להוסיף "יש מקרים שהאישה משפיעה על בעלה ויש מקרים שהבעל משפיע על אשתו, אבל לא בהכרח כל אישה וכל גבר משפיע או מושפע.

לדרוזים שבקהל?

תרגום מילולי, כי גם דרוזים יידיש בערך...

"וגם לפעמים חובתה של "אשה כשרה" לעשות (ליצור) "רצון בעלה": מתי שהוא טרוד בענייניו וחסר לו הרצון לעשות מה שראוי- צריכה האישה הכשרה בדרכי נועם ובדרכי שלום "לעשות"- לגלות את הרצון הפנימי שלו, מה שכל יהודי רוצה "לעשות רצון קונו".

"זו צורה מאוד לא בריאה ללמוד ציטוטים כשהם נטולי הקשר."

זה משבש את כל הדעת תורה כשלא יודעים לעשות הבדלה

לא מבינה כ"כ בשיטות לימוד, אלא באמת נחקקים לי רעיונות ופחות מקורות ומהלכים שלמים..
מישהו יכול להסביר לי מה ההבדל בין פשט לוורט?

את הוורט ממנו לא באמת מדוייק או מחייב. זה כמו "קרא אסמכתא בעלמא", כלומר הפסוק נאמר סתם בשביל לחזק את העניין, רק שוורט פחות מחייב מקרא אסמכתא בעלמא.

בד"כ וורט נאמר ע"י תלמיד חכם גדול שבוחר בצורה מסויימת להגיד משהו (ולפעמים דווקא לא מהמקור האמיתי אם נניח זה קבלה או משהו עמוק מדי ופלפולי מדי).

לפעמים תלמידים מחדשים משהו שלא באמת מסתדר עם המקור שהם חשבו עליו, אבל הרעיון שהם הגיעו אליו נכון. אז אומרים להם שזה "וורט יפה" כדי שיבינו שהם לא למדו את זה נכון, אבל הרעיון עצמו טוב. בד"כ במצב כזה מחפשים מקור יותר נכון.

מה הסיכויים שבחור - ( להלן "צדיק" )  רציני ממשפחה מעולה, שקובע עתים לתורה, גומל חסדים ועובד על המידות באופן מודע ותדיר, נושא בעול עם חבריו ועוסק בצרכי ציבור באמונה, מתפרנס ביושר והוא נקי כפיים ובר לבב אהוב למקום ואהוב לבריות. יקום פתאום ויתחתן עם בחורה פרוצת אופי ומקולקלת מאוד במידותיה וכל מחשבותיה רק רע כל היום (שהיא בלי ספק זן נדיר מאוד בבנות ישראל כיום וספק אם בכלל קיימת אחת כזאת.) ? כנראה שאפס! בדרך כלל אדם נמשך לדומה לפחות בבסיס. ואם אחד חזק יותר במשהו וקצת חלש במשהו אחר ואולי בן הזוג שלו להפך. יירצו ביחד את הטוב הישר והנכון ועם הזמן כנראה שיעזרו אחד לשני ולא יכשילו חלילה אחד את השני.  אבל במקרה הקיצוני נניח לצורך הדיון שיתכן שצדיק ישא מרשעת הרי שיש לשאול אם הוא כזה צדיק למה מכשיל את עצמו בדבר שכל חייו הרוחניים תלויים בו ולמה שיעשה מעשה שגעוני כזה ? או שהוא לא כל כך צדיק... או שהיא צדיקה נסתרת