אוקיי, התחלתי את הפאנפיק. פרק 1.ההוא גברא
איתן גולדשטיין היה לקראת סוף כתה ה', הוא היה תלמיד בבית ספר בחדרה והכל היה רגיל עד לאותו ערב.
הוא ישב בבית וראה סרט עם אחיו הגדול ירון בן השלוש העשרה כשמישהו דפק בדלת.
הוא קם לפתוח, לפניו עמד גבר קירח בגיל העמידה
-אתה בטח איתן, אמר הזר. אני צריך לדבר אתך ועם ההורים שלך, אתה יכול לקרוא להם?
----------------------

-לא נראה לי שהבנתי כל כך את העניין מר זידאן. אמר אריה, אביו של איתן, אתה יכול להסביר קצת יותר?
האורח, זידאן עליאן, ישב בסלון עם איתן והוריו ופתח בהסבר.
- לבן שלכם יש כוחות קסם, בוודאי שמתם לב שקורים סביבו כל מיני דברים מוזרים, אף פעם לא שאלתם את עצמכם למה זה קורה? הבן שלכם קוסם.
- מה זה השטויות האלה?
-טוב נו, אמר זידאן בעודו שולף מקל קצר מכיסו, חשבתי שלא תאמינו. הוא נפנף קלות במקל וחפצים התחילו להתרומם באוויר ולרחף סביבם.
הלם תקף את הנוכחים בחדר וזידאן הבין שהוא חייב להם קצת יותר הסברים.
- יש בכל העולם קהילה של כמה עשרות אלפי קוסמים ומכשפות שחיים בסתר ועובדים קשה מאוד להסתיר את קיומו של הקסם מפני אנשים חסרי קסם. אם הייתם בבריטניה, איתן היה מקבל היום מכתב שמזמין אותו ללמוד בבית הספר לקוסמים של בריטניה, פה זה עובד קצת אחרת, פה בקושי יש קוסמים. בבריטניה יש גוף שנקרא 'משרד הקסמים' והוא מנהל את כל העניינים של הקוסמים, יש שם גם בית ספר ענק לכישוף. פה בגלל שאיו מספיק קוסמים אנחנו מסופחים למשרד הקסמים הבריטי ויש שגריר שלהם פה שדואג לנו.
-''ולמה איו פה קוסמים?'' שאל מר גולדטיין שעוד לא ידע אם להאמין או לא. מצד אחד עדיין ריחפו סביבו כל חפצי הבית, אבל נו באמת, מה זה השטויות האלה, קסמים? לא הגיוני.
- כי כשהיהודים עלו לישראל בקום המדינה, רובם היו אנשים שברחו מאירופה בגלל השואה או שברחו מהתקוממות נגד היהודים בארצות ערב, אבל לקוסמים היהודים לא היית סיבה לברוח, האנטישמיות לא איימה עליהם, אין שום סיכוי לאנשים רגילים לנצח קוסם ולא משנה כמה אנשים הם. ככה היהודים הקוסמים נשארו בחו''ל גם בזמנים מאוד קשים לשאר היהודים. מעט הקוסמים שיש פה היום הם בעיקר בני משפחת עליאן הדרוזית שהיא שושלת קוסמים עתיקה מאוד, או יהודים שנולדו במשפחות חסרות קסם כמוכם.
-ומה זה בדיוק משרד המה שאמרת הזה?
-משרד הקסמים. הגוף שמנהל את כל העניינים שקשורים לקוסמים, לקוסמים יש חוקים משלהם ומערכת אכיפה משלהם, אבל כמו שאמרתי פה אין משרד קסמים מקומי ולכן אנחנו מסופחים למשרד הבריטי.
בגלל שאתם לא אזרחים בריטיים, אם אתם רוצים שאיתן ילמד בבית הספר לקוסמים אנחנו צריכים לשלוח בקשה למשרד הקסמים.
-מה פתאום בית ספר לקוסמים? הוא תלמיד מצטיין בבית הספר שלו, הוא חי חיים נורמליים לגמרי, מה פתאום שהוא ילמד קסמים בבריטניה??? ומה אחרי זה, הוא יחזור לכאן בלי בגרות? מה הוא יעשה בחיים?
- אל תדאגו, זה המקום הכי טוב לקוסם בגילו, שם הוא ילמד לשלוט בכוחות שלו, אתם לא רוצים לחנוק את הקסם שבו עד שיום אחד זה יתפרץ בלי שליטה ו... אתם לא רוצים לדעת איזה אסונות כבר קרו מזה. שם הוא יקבל הכשרה בכישוף, יקבל תעודת בגרות של קוסמים ואחרי זה לא חסרים מקצועות שהוא יוכל לעבוד בהם בעולם הקוסמים.
-לא יודע, איכשהו לא נראה לי כל כך אמין הסיפור הזה...
זידאן נפנף שוב בשרביט, השולחן הגדול של הסלון התכווץ לגודל של קופסת גפרורים, נפנוף נוסף והוא הסתחרר והפך לגור חתולים.
-זה מספיק לך? טוב, אז אני אסדר את כל הבירוקרטיה, שנה הבאה אתה בהוגוורטס ילד, אני אחזור לעדכן.
ניפנוף שרביט, השולחן חזר למצבו הרגיל וזידאן נופף לשלום ונעלם במקום.
התחלה נחמדהמיתרי זהב
נראלי תתייג גם את מיכל כשיגיע השלב של צהל🤐מיתרי זהב
יפה...סריוס בלק

התחלה טובה.

טובבבב אחשלינקומה נא


יש לי מלא רעיונות להמשךההוא גברא
על כל איך שהקוסמים בישראל מסתדרים פה לבד, וחשבתי גם לקשר את זה לרסאן עליאן שהיה מח''ט גולני בצוק איתן, נראה לי שאני אהפוך גם אותו לקוסם. ואולי איתן גם יהיה בפלוגה עם עוד חבר דרוזי ממשפחת עליאן וגם הוא קוסם
אפשר גם להשמיךךךנקומה נא


הא????????נקומה נא


מה זה להשמיךךך?ההוא גבראאחרונה
אני. לא. קיבלתי. תיוג.חמדמדה

אמממ בוא נחשוב...

אתה מעדיך להפוך למחשב או לעכבר חדש לרון וויזלי?

ו... דבר נוסף, מאיזה צד אתה רוצה את הסטירה?

 

 

 

 

 

 

אחלה כתיבה...

שמע, אתה, יש'ך רעיונות!!!

מה אומרים על הטריילר החדש?אוראלססס

כשראיתי שהוא יצא כמעט נתקעתי בתקרה מרוב התלהבות...

של מה?125690

יש משהו נחמד בבועה השקטה של הישיבה

של הסדרה החדשהאוראלססס

הטריילר החדשאני צודק

למה סנייפ שחור למען השם??? ולמה דמבלדור נראה כמו רב חבדניק????

כמה כעסו על זה ברשתות, כבר שנה שלמה אולימבקש אמונה

אבל כל מי שהעז לטעון שזה לא תואם לסיפור, אמרו לו שהוא גזען... כרגיל הטענה המפגרת. (אגב, כאילו ש"לי ג'ורדן" לא היה שחור בסרט וכולם היו מרוצים)

כנראה זה סתם כדי לדחוף פרוגרס לגרון של אנשים.

כל רימייק היום הוא כלי ביד התעמולהנקדימון

זה זיהום מכוון של כל חלקה טובה. גם הם יודעים את זה.

למה בכלל צריך רימייק להארי פוטר? זה אפילו לא הספיק להתיישן כדי שיהיה צורך לחדש. תשובה: כלי ביד התעמולה. חד חלק.

ברור שצריך! באיזה קטע עד היום הצליחו להסתפק בסרטים7410אחרונה

המבאסים האלו לספרים המדהימים האלו- את זה אני לא מבינה.

יש איך לצפות ברשת במחזה "הילד המקולל"?מתואמת

ה"הדור" של השבת הוקדש בחלקו להארי פוטר (לכבוד יוםהאר"י פוטר

יום ההולדת של הארי [הלועזי היה ביום שישי והעברי היה בשבת])

72 - הדור -עקב

והרב סתיו יצא נגד הרציונלית!125690

כלומר, אני די בטוח שזה מה שהוא עשה שם

הרה"ג דמבלדור בראיון להדור:קעלעברימבאר

אני לא קשור לגרינדלוולד! זה שקר שאומרים שאני נשיא נימרנגרד.

נכון שבהתחלה תמכתי בהם, אבל מאז שגרינדלוולד עשה שלט "למען טובת הכלל" גערתי בו ואמרתי לו שאני כבר לא קשור לארגון שלו

עוז סימינובסקי על ההתפכחות מהלימוד החרדלי בהגוורטסקעלעברימבאר

"זה לא לעניין מה שעושים שם, להכריח אנשים לישון אחרי כיבוי אורות ולא להסתובב בחוץ. חוץ מזה שהם חברה ממש מסוגרת ולא נחשפים למוגלגים. כשלמדתי שם לא הכרתי מוגל, חשבתי שצריך לשלוח מכתבים עם מאה בולים על מעטפה"

עלון דרכי נעם בתגובה:קעלעברימבאר

לעשות אימפריוס לטראוורס בגרינגוטס זה לא היהדות שלי

מכיר את הפודקאסט הזהחובביםאחרונה

יש בעברית את הספר 'גיימס פוטר והתליון המכושף'?רשום

\יש פאנפיקים נוספים מוצלחים על הארי פוטר שהם ממש ספר שלם\סדרה שלימה חוץ מ'השיטה הרציונלית'? חיפשתי קצת ומצאתי רק תרגומים עלגים ולא מעניינים..

"ראשית" אמר דמבלדור לבן גביר "אתה צריך להוציא אתקעלעברימבאר

כל התנינים מהשמירה על אזקבן".

"להוציא את התנינים?" הזדעק בן גביר?

"חצי מהאזרחים ישנים בלילה כשהם יוגעים שתנינים דומרים על הכלא!"

"והחצי השני פחות, בידיעה שהפקדת את תומכי הטרור בידי יצורים מצריים שמוכנים בכל רגע לעבור לשירות א סיסי"

שלחו פה פעם גרסה יהודית להארי פוטר (באנגלית)סקתה התולע

אשמח אם מישהו יוכל לשלוח קישור לסרטון הנ"ל

הקטע האהוב עליי בשיטה הרציונליתאיגנוטוס פברל

מקגונגל נעצה בהארי מבט בוחן.

"אני הולכת לשם," היא אמרה והצביעה על בניין בצדו האחר של הרחוב, שעליו התנוסס שלט של חבית עץ, "וקונה לעצמי משקה, שאני זקוקה לו נואשות. אתה נשאר בינתיים כאן להימדד להכנת גלימות. זה הכול. אני אבוא לבדוק מה קורה איתך בעוד זמן קצר, ואני מצפה למצוא את החנות של מדאם מלקין עומדת עדיין על תלה ולא עולה באש בשום צורה."

מדאם מלקין הייתה זקנה נמרצת שלא אמרה מילה על הארי כשראתה את הצלקת שעל מצחו, וירתה מבט חד בעוזרת שלה כשזאת נראתה כאילו היא עומדת לומר משהו. מדאם מלקין שלפה אוסף של חתיכות בד מונפשות ומתפתלות, שכנראה שימשו כסרטי מידה, והחלה לבחון את מושא העבודה שלה.

לצד הארי עמד ילד חיוור, בעל פנים מחודדות ושיער מגונדר ומתולתל בצבע בלונדיני־לבן, שהיה כנראה בשלביו האחרונים של תהליך דומה. אחת משתי העוזרות של מלקין בחנה את הילד לבן השיער ואת הגלימה המשובצת שלגופו; מדי פעם היא נקשה על אחת מפינות הגלימה בשרביטה, והגלימה התכווצה או התרחבה.

"שלום," אמר הילד. "גם אתה הולך להוגוורטס?"

הארי כבר ראה לאן השיחה הזאת עומדת להתגלגל והחליט, בשבריר שנייה של תסכול, שהגיעו מים עד נפש.

"אלוהים אדירים," לחש הארי. "לא יכול להיות." הוא הניח לעיניו להיפער. "מה... שמך, אדוני?"

"דראקו מאלפוי," אמר דראקו מאלפוי, שנראה מבולבל מעט.

"זה באמת אתה! דראקו מאלפוי. אני... אני מעולם לא חשבתי שאזכה לכבוד הזה, אדוני."

הארי הצטער שלא ניחן ביכולת לגרום לדמעות לזלוג מעיניו. האחרים בדרך כלל החלו לבכות בערך בשלב הזה.

"הו," אמר דראקו, שנשמע מבולבל מעט, ואז נמתחו שפתיו לחיוך זחוח. "טוב לפגוש מישהו שיודע את מקומו."

אחת העוזרות, זו שזיהתה את הארי, השתנקה קלות.

הארי המשיך לקשקש. "לעונג הוא לי לפגוש אותך, מר מאלפוי. עונג צרוף. וללמוד בהוגוורטס באותה השנה כמוך! לבי מפרפר מהתרגשות רק מהמחשבה על כך."

אופס. החלק האחרון נשמע קצת מוזר, כאילו הוא מפלרטט עם דראקו או משהו.

"ואני שמח לראות שאזכה לכבוד הראוי למשפחת מאלפוי," השיב לו דראקו, בחיוך שכמותו עשוי להעניק המלך הרם ביותר לפחות שבנתיניו, אם הנתין עני אך ישר.

"אמממ... לעזאזל," הארי התקשה לחשוב על השורה הבאה שלו. טוב, כולם רצו ללחוץ את ידו של הארי פוטר, אז—

"כאשר יסיימו להתאים לי את בגדיי, אדוני, האם תואיל בטובך ללחוץ את ידי? אין דבר שיתעלה על כך כשיאו של היום הזה—לא, של החודש הזה—למעשה, של כל חיי."

הילד בעל השיער הבלונדיני־לבן נעץ בו מבט נוקב.

"ומה אתה עשית עבור בית מאלפוי שאמור לזכות אותך בחסד שכזה?"

אוי, אני כל־כך מנסה את זה על הבא שירצה ללחוץ לי את היד.

הארי הרכין את ראשו. "לא, לא, אדוני, אני מבין. אני מתנצל שביקשתי. יהיה לי לכבוד לנקות במקום זאת את מגפיך."

"בהחלט," פסק דראקו. פניו חמורות הסבר אורו במקצת.

"תאמר לי, לאיזה בית אתה חושב שימיינו אותך? אני אהיה בסלית'רין, כמובן, כמו אבא שלי, לוציוס. ובאשר אליך, אתה נראה לי כמו הפלפאף או אולי גמדון־בית."

הארי חייך במבוכה. "פרופסור מקגונגל אומרת שאני האדם הכי רייבנקלו שהיא פגשה או שמעה עליו אי־פעם, עד כדי כך שרוונה בעצמה הייתה אומרת לי לצאת יותר, מה שזה לא אומר, ושללא ספק אמצא את עצמי בבית רייבנקלו אם המצנפת לא תצרח חזק מכדי שנוכל להבין משהו. סוף ציטוט."

"וואו," אמר דראקו מאלפוי, שנשמע מתרשם קלות. הילד שחרר מעין אנחה עגמומית. "החנפנות שלך הייתה מעולה, או לפחות ככה אני חשבתי. תוכל להצליח גם בבית סלית'רין. בדרך כלל רק אבא שלי זוכה להתרפסות כזאת. אני מקווה ששאר אנשי סלית'רין ילקקו לי עכשיו כשאני בהוגוורטס... אני מתאר לעצמי שזה סימן טוב."

הארי השתעל. "אני מצטער, אבל האמת היא שאין לי מושג מי אתה."

"נו באמת!" אמר הילד באכזבה מרה. "אז למה עשית את זה?"

עיניו של דראקו נפערו בחשד פתאומי. "ואיך אתה יכול לא להכיר את משפחת מאלפוי? ומה זה הבגדים האלה? ההורים שלך מוגלגים?"

"שניים מההורים שלי מתים," אמר הארי. לבו נצבט כשהוא אמר את זה ככה. "שני ההורים האחרים שלי הם מוגלגים, והם אלו שגידלו אותי."

"מה?" אמר דראקו. "מי אתה?"

"הארי פוטר, נעים להכיר."

"הארי פוטר?" דראקו השתנק. "הארי פוטר ה־" ואז הילד השתתק בפתאומיות.

דממה קצרה השתררה.

ואז, בהתלהבות קורנת: "הארי פוטר? הארי פוטר המפורסם? יוווו, תמיד רציתי לפגוש אותך!"

העוזרת שטיפלה בדראקו השמיעה קול השתנקות עצור, אבל המשיכה בעבודתה והרימה את ידיו של דראקו כדי להסיר ממנו בזהירות את הגלימה המשובצת.

"סתום כבר," הציע הארי.

"אני יכול לקבל חתימה? לא, רגע, אני רוצה להצטלם איתך קודם!"

"סתוםכברסתוםכברסתוםכבר."

"לעונג רב הוא לי לפגוש אותך!"

"תישרף כבר ותמות."

"אבל אתה הארי פוטר, המציל המהולל של עולם הקוסמים! הגיבור של כולם, הארי פוטר! תמיד רציתי להיות בדיוק כמוך כשאגדל כדי שאוכל—"

דראקו הפסיק את דבריו באמצע המשפט, פניו קופאות באימה מוחלטת.

מבעד לדלת הפתוחה נכנס לחנות גבר גבוה, לבן שיער, בעל אלגנטיות קרירה וגלימות שחורות מהאיכות המשובחת ביותר. ידו האחת אחזה במקל הליכה בעל ידית כסף, אשר נראה כמו נשק קטלני רק מעצם היותו מוחזק באותה היד. עיניו סקרו את החדר באדישות של מוציא להורג, של אדם שרצח אינו מסב לו כאב או אפילו תענוג אסור, אלא משמש לו פעילות שגרתית כמו נשימה.

זה היה האיש שבאותו הרגע צעד מבעד לדלת הפתוחה.

"דראקו," אמר הגבר, קולו נמוך ומלא זעם. "מה בדיוק אתה אומר?"

בשבריר שנייה של פאניקת הזדהות גיבש הארי תוכנית הצלה.

"לוציוס מאלפוי!" השתנק הארי פוטר. "לוציוס מאלפוי המפורסם?"

אחת מהעוזרות של מלקין נאלצה להסתובב ולהפנות את פניה לקיר.

עיניים רצחניות סקרו אותו במבט צונן.

"הארי פוטר."

"זהו כבוד ענקי לפגוש אותך!"

העיניים הכהות נפערו. איום קטלני התחלף בתדהמה.

"הבן שלך סיפר לי הכול עליך," השתפך הארי, שבקושי ידע מה יוצא מפיו ופשוט דיבר מהר ככל האפשר. "אבל כמובן שידעתי עליך הכול עוד קודם. כולם הרי מכירים את לוציוס מאלפוי הגדול, הבוגר המהולל ביותר של בית סלית'רין! חשבתי לנסות להתקבל לבית סלית'רין בעצמי רק כי שמעתי שהשתייכת אליו כילד—"

"מה בדיוק אתה אומר, מר פוטר?" נשמעה כמעט צרחה מחוץ לחנות, ושנייה לאחר מכן התפרצה פרופסור מקגונגל פנימה.

אימה טהורה כל־כך הייתה שפוכה על פניה, עד שפיו של הארי נפתח אוטומטית ואז נתקע ללא מילים.

"פרופסור מקגונגל!" הזדעק דראקו. "זו באמת את? שמעתי עלייך כל־כך הרבה מאבא שלי! חשבתי לנסות להתקבל לגריפינדור כדי שאוכל—"

"מה?" שאגו לוציוס מאלפוי ופרופסור מקגונגל בתיאום מושלם, כתף אל כתף. ראשיהם פנו להסתכל זה על זה בתנועת מראה, ואז נרתעו השניים זה מזה כאילו בצעדי ריקוד מתואם.

המולה פתאומית פרצה כשלוציוס תפס את דראקו וגרר אותו אל מחוץ לחנות.

ואז השתררה דממה.

בידה השמאלית של פרופסור מקגונגל נחה כוס משקה קטנה, אשר נטתה הצדה בזמן המהומה וכעת טפטפה לאטה טיפות של אלכוהול לשלולית קטנה של יין אדום שנקוותה על הרצפה.

וואי אחי קטע מטורף עשית לי חשק לקרוא עוד פעםהרשפון הנודד

וואי מחילה אבל לטעמי זה קטע דבילי ברמות..קורא נלהב לשעבראחרונה

אבל זה עניין של טעם וגיל כנראה...

כאילו 'הרעיון הרציונלי' שאמור לעבור מובן אבל הסיטואציה ארוכה וילדותית, שגם לא באמת עונה עד הסוף להגדרה המבוקשת, אבל לא משנה זה חפירות...

אולי יעניין אותך