מי פה? אנשים שיודעים לכתוב.לעבדך באמת!
אני נחשב?נחמיה17

הנה כתבתי מילים

כן.לעבדך באמת!
אתה יכול לתת לי בבקשה איזו משימת כתיבה?
משהו קל כזה או גדול פרוזאי של מתקדמים?נחמיה17


אחד ואחד.לעבדך באמת!
אוקיי.נחמיה17


..לעבדך באמת!
נחמיה, אני מחכה.
אז הנה.נחמיה17

קודם כל פתחי שעון- שתי דקות את רק כותבת. כתיבת רצף. בלי להפסיק. בואי נאמר שכל פעם שאת נתקעת את פותחת משפט חדש במילים 'מאוחר וגשום'.

 

זו כתיבת רצף והיא תמיד טובה בטח כחימום.

 

משימה ראשונה (שלא תאמרי שכתיבת רצף כבר לא מעניין):

 

קחי שניים- שלשה מושגים מופשטים (התחלה. אמת. שתיקה. התמסרות. מלחמה. מוות. געגוע. וכיוצא בהם.) ותכתבי ביניהם שיחה, זה יכול להיות הפכים, וכדאי שיהיה להם מישור משותף, או נקודת מפגש כלשהי.

 

 

משימה שנייה:

מצ"ב תמונה.

לבחור שעומד מאחור עם השטריימל, (הוא באמת השלישי משמאל) יש גרביים לבנים. גרביים לבנים זה אומר נשוי. נשוי זה אומר שיש לו אישה, שזה בסיס למשפחה. משפחה זה אומר חיים. תכתבי עליו קצת. מה שמו, מאיפה הוא,מתוך,  שתי אפשרויות

 

א- יום בחייו.

 

ב- סיפור על היום שבו צולמה התמונה על הסטואציה. (הוא עם שטריימל- משמע יום חג וכדומה אולי שמחה משפחתית) תרחיבי קצת. תתפרעי. הוא יכול להיות הכל, עבריין, חרד"ק מתחזה, אברך, גיבור על, כיד הדמיון הטובה עלייך. 

 

 

בהצלחה.

וואי. איזה כיף. השקעת.לעבדך באמת!
אנסה.

אם אני נתקעת...
תעשי טובה- אל תלכי לישון מאוחר כ"כ בגללינחמיה17

כן, עכשיו כבר מאוחר כ"כ.

אני הולך לישון.

לילט.

 

לא. אני לא עושה את זה עכשיו.לעבדך באמת!
רציתי שתהיה לי משימת כתיבה.

עייף ראשי עלי.
לישון.
עשיתי את זה ונהנתי מאוד!הייתי חוזרת

תודה רבה!

אני נחשב?אור שחור


אממ אם תיתן לי משימת כתיבה.לעבדך באמת!
"משימת כתיבה"=?אור שחור


זה אומר,אור שחור

להגיד לך על מה לכתוב?

לכתוב,אור שחור

על מי, שמנסה לשמור נגיעה.

עם מישהי, שהוא אוהב

אבל, זה לא הזמן

אולי מחר בלנד. אבל לא בטוחה כמה צנוע זה.לעבדך באמת!
אולי המשימה פה, היא בעצם,
להגיש ומספיק נגיש - מתוך צניעות.
מחילהאור שחור

הרגשתי שאני מנסה לסחוט אתעצמי

זאת התוצאה

פעם אחרונה שנתתי למישו כאן בפורום משימת כתיבה הוא לא ממש זרםנילס.
אבל זה היה רעיון פסיכי במידה יוצאת דופן אז די מובן...
אוקי. מכירה מנהרת הזמן?נילס.
אז דן ושרון מגלים אמת מרה.

זו מנהרת טרור וכל פעם שהם ניכנסו הטרוריסטים מצד אחד לא יכלו לחטוף אותם כדי לא להבעיר את הגיזרה ואז יעלו עליהם
מצד שני לא יכלו לשחרר אותם לחופשי כי הם יפתחו תפה

והטרוריסטים מחליטים לסמם אותם.
לרוע מזלם של הטרוריסטים דן ושרון התמכרו לחומר ולכן הם מרגישים דחף בליתי רגיל לחזור כל פעם למערה ולבזבז לחופרים חומר טוב
שגרם להם להזיות היסט(ו)ריות

עד שפעם אחת ניגמר החומר הטוב ונתנו להם חומר קצת פחות חזק אז הם הבינו מה הולך

לאחר שהבינו את גודל הסכנה הם הלכו לאנשים הנכונים והתחילו במילים 'חשבנו שמצאנו מנהרת זמן...' מפה לשם הם היו בפגישה עם פסיכיאטר שקבע שהם מסוממים מחוקים ושלח אותם למכון גמילה

אחרי יומיים במכון גמילה שרון נעלמת לאחר שדן הלך לאחראים ושאל אותם איפה היא והם ענו לו מי זאת שרון?!

הוא הבין שמסתירים ממנו משו משם הוא יוצא למסע נועז שיגלה לו שהוא היה ילד בודד שבדה לעצמו חברה ותחת השפעת הסם היא התגשמה למציאות

משם הדרך להטיל ספק בקיומה של מנהרות טרור היה ישיר

יום אחכ הטרוריסטים הבינו שמשו מוזר קרה כי דן המסומם הפסיק לבוא והם פתחו במתקפה של חלוקת בלוני גז לביניינים מה שגרר לדן לחזור לקונפליקט האם להאמין לעצמו או לא ושמא גם את זה הוא הוזה

ולמה הם היו צריכים מנהרת טרור בשביל לחלק בקבוקי גז?! הם עושים את זה כל יום כל שעה!

דן שלא יכל לסבול את הקונפליקט האם הוא חווה את המציאות או לא החליט לשים קץ לחייו...



המטרה שלך לכתוב את זה בצורה מעניינת אין שום צורך או עיניין להיצמד לעלילה העיקר שיצא הזוי...
אתה לא חושב שזה קצת ארוך מידי?אור שחור

ומסובך מידי?

היא יכולה לומר לא...נילס.
תכלס עם כזאת עלילה בקלות אפשר למלא ספר של 150 עמוד
נכוןאור שחור

אפשר גם 400 ואפילו 600

אני פשוט מעדיף להצמד למה שמאיר לי, ולא לשום דבר אחר

מחילה על ההתקפה

אנינוצת זהבאחרונה
כן רובנו למדנו את זה בכיתה א'
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך