2. לא.

אז ראשית, זו לא החלטה של יומיים, זהו החלטתי לעשות ניתוח, זה דבר שהתבשל זמן רב.

שנית, ממחקרים רבים שנעשו זה לא פותר שום בעיה אלא להפך, זה לא שלסבית החליטה להפוך לגבר והופ הכל הסתדר, הם רק הולכים ומסתבכים סביב הזהות המינית שלהם עוד יותר, גם התרופות שמתלוות לתהליך לא עושות טוב.

אבל בשורה התחתונה זו בחירה שלה, לא על זה חונכתן? אז אולי יש בעיה בחינוך? לא שצריך לעודד את התופעה אלא שצריך לשים לב שהיא קיימת, לדבר עליה ולעורר אמפתיה לפי בחורות במצוקה.

וכן, לקבל ולתמוך, מה לעשות? קשה לחיות בעולם המסובך הזה, יש ניסיונות קשים ומרים, לא הכל דבש ותותים.

יש לי שני חברים שיצאו מהארון, שניהם גם ישנו אצלי לפחות פעם.

אחי עשה עבודת מאסטר על אובדנות של נערים הומואים דתיים.

אני מעורה לחלוטין במה שקורה בעולם הזה, מכיר גם בחורים שנפגעו ממטפלים במכונים דתיים שמטפלים בנושא (אין טיפול עם 100 אחוז הצלחה, המונח 100 אחוז לא מוכר בפסיכולוגיה) ואף על פי כן, זה המצב.

זה חטא.

(מבין מה רצית לומר מול @כמו צמח בר, אבל אני טעון בקצת עצבנות כלפי נטיה פופולרית להשאיר "שאלות" פתוחות.)

מישי שרוצה לעשות ניתוח ובלי ספק נדפקו לה החיים והיא בורחת לזה

רחמים

הקב"ה בוודאי לא רוצה שתתמכי בעוברי עברה.

האם יש איזה פוסק כלשהו שהתיר ניתוח כזה?!

אז למה אמרת שיש מגוון דעות?

סליחה.

לשאלתך, אני מדבר על תמיכה ע"י קרובים וחברים.

בדרך כלל (בטח בישראל) FTM לא עושים ניתוח תחתון. בכל מקרה הבעיה ההלכתית היא יותר אצל MTF בניתוח תחתון שגם לא כל כך נפוץ.

לכאורה כל ניתוח אסור משום לא ילבש.

אג, מה הקטע של ה"ע.י."?

מקור?

כשאגיע הביתה אשאל את אשתי. היא המומחית שא.

הציץ אליעזר מתייחס למקרה שהתינוק הוא נקבה, או לכל היותר אנדרוגינוס.

*אתה.

המקרה של הציץ אליעזר.

מה אתה עושה בפורום המתיוון הזה? תחזור לארגז חול שלך, ואם פו הדוב מתחיל להתבלבל תסקול אותו ישר, אל תחכה שהוא ימריד את כל הגנון נגדך.

אבל הייתי מכיל ואוהב כמה שיותר כחבר ומכבד מאד את הקשיים

למרות שברור לי שחייבים להציל מהשטות הזאת שהעולם נכנס אליה

תצטרכי "לעשות משהו"..

ב. אפשר להרחיב את השאלה: מה עושים אם מגלים שיש לאדם שמכירים בעיה פסיכיאטרית, קל וחומר שהוא הולך לפעול על פיה, קל וחומר אם אינו מכיר בכלל שיש לו בעיה פסיכיאטרית לא קלה..

שקודם כל, צריך לדעת שזה לא ענין של "דרך שאת מאמינה".. ההגדרה הזו עצמה, היא כבר הליכה שולל אחרי המצאה חדשה שעושה מכל מופרעות אופציה סבירה.

אדם שאומר כך, זו בעיה פסיכיאטרית. משהו מופרע. לא ענין של "דעות".. אלא שיש כאלה היום, שעושין הון מבעיות כאלה וכיו"ב. במקום להפנות לטיפול - או אפילו עצם המודעות יכולה לגרום שאדם יעיף ממנו כל התחלה של שיגעון כזה - הם מעודדים את "חופש הדעה" כביכול...

ברור שאת לא צריכה ללכת שולל אחרי ההבלים האלו, ובוודאי לא לפנות בצורה משונה כזו. את פונה רגיל - רוצה יענה,, לא רוצה לא יענה. ישאל למה תגידי שאת לא מכירה בדבר כזה, זה שטויות בעינייך. מי יודע.. אולי תגובה נורמלית מסביב, תחזיר לתלם כשיעבור השיגעון.

ואם יש "אחוז גבוה" כזה, למה זה.. מן הסתם כי זו מציאות משוגעת. אז למה לתמוך בשיגעון..

מכיר מקרוב שניים כאלה (MTF ןFTM)

אני יכול לומר מה אני הייתי עושה, ויכול בעיקר לקוות שזה הדבר הנכון לעשות.

קודם כל מוודא שהוא מודע לכך שזה איסור של "לא ילבש". לצערי אפילו המודעות לאיסור כבר לא ברורה מאליה היום.

אחר כך, מביע עצבות ומאחל הצלחה והחלטות נבונות.

מניח שהקשר שלי איתו יימשך גם אחר כך, אבל בהחלט עם פחות התלהבות.

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד