2. לא.
אז ראשית, זו לא החלטה של יומיים, זהו החלטתי לעשות ניתוח, זה דבר שהתבשל זמן רב.
שנית, ממחקרים רבים שנעשו זה לא פותר שום בעיה אלא להפך, זה לא שלסבית החליטה להפוך לגבר והופ הכל הסתדר, הם רק הולכים ומסתבכים סביב הזהות המינית שלהם עוד יותר, גם התרופות שמתלוות לתהליך לא עושות טוב.
אבל בשורה התחתונה זו בחירה שלה, לא על זה חונכתן? אז אולי יש בעיה בחינוך? לא שצריך לעודד את התופעה אלא שצריך לשים לב שהיא קיימת, לדבר עליה ולעורר אמפתיה לפי בחורות במצוקה.
וכן, לקבל ולתמוך, מה לעשות? קשה לחיות בעולם המסובך הזה, יש ניסיונות קשים ומרים, לא הכל דבש ותותים.
אביגיל.יש לי שני חברים שיצאו מהארון, שניהם גם ישנו אצלי לפחות פעם.
אחי עשה עבודת מאסטר על אובדנות של נערים הומואים דתיים.
אני מעורה לחלוטין במה שקורה בעולם הזה, מכיר גם בחורים שנפגעו ממטפלים במכונים דתיים שמטפלים בנושא (אין טיפול עם 100 אחוז הצלחה, המונח 100 אחוז לא מוכר בפסיכולוגיה) ואף על פי כן, זה המצב.
זה חטא.
(מבין מה רצית לומר מול @כמו צמח בר, אבל אני טעון בקצת עצבנות כלפי נטיה פופולרית להשאיר "שאלות" פתוחות.)
מישי שרוצה לעשות ניתוח ובלי ספק נדפקו לה החיים והיא בורחת לזה
רחמים
הקב"ה בוודאי לא רוצה שתתמכי בעוברי עברה.
האם יש איזה פוסק כלשהו שהתיר ניתוח כזה?!
אז למה אמרת שיש מגוון דעות?
סליחה.
לשאלתך, אני מדבר על תמיכה ע"י קרובים וחברים.
בדרך כלל (בטח בישראל) FTM לא עושים ניתוח תחתון. בכל מקרה הבעיה ההלכתית היא יותר אצל MTF בניתוח תחתון שגם לא כל כך נפוץ.
לכאורה כל ניתוח אסור משום לא ילבש.
אג, מה הקטע של ה"ע.י."?
מקור?
כשאגיע הביתה אשאל את אשתי. היא המומחית שא.
הציץ אליעזר מתייחס למקרה שהתינוק הוא נקבה, או לכל היותר אנדרוגינוס.
*אתה.
המקרה של הציץ אליעזר.
מה אתה עושה בפורום המתיוון הזה? תחזור לארגז חול שלך, ואם פו הדוב מתחיל להתבלבל תסקול אותו ישר, אל תחכה שהוא ימריד את כל הגנון נגדך.
אבל הייתי מכיל ואוהב כמה שיותר כחבר ומכבד מאד את הקשיים
למרות שברור לי שחייבים להציל מהשטות הזאת שהעולם נכנס אליה
תצטרכי "לעשות משהו"..
ב. אפשר להרחיב את השאלה: מה עושים אם מגלים שיש לאדם שמכירים בעיה פסיכיאטרית, קל וחומר שהוא הולך לפעול על פיה, קל וחומר אם אינו מכיר בכלל שיש לו בעיה פסיכיאטרית לא קלה..
שקודם כל, צריך לדעת שזה לא ענין של "דרך שאת מאמינה".. ההגדרה הזו עצמה, היא כבר הליכה שולל אחרי המצאה חדשה שעושה מכל מופרעות אופציה סבירה.
אדם שאומר כך, זו בעיה פסיכיאטרית. משהו מופרע. לא ענין של "דעות".. אלא שיש כאלה היום, שעושין הון מבעיות כאלה וכיו"ב. במקום להפנות לטיפול - או אפילו עצם המודעות יכולה לגרום שאדם יעיף ממנו כל התחלה של שיגעון כזה - הם מעודדים את "חופש הדעה" כביכול...
ברור שאת לא צריכה ללכת שולל אחרי ההבלים האלו, ובוודאי לא לפנות בצורה משונה כזו. את פונה רגיל - רוצה יענה,, לא רוצה לא יענה. ישאל למה תגידי שאת לא מכירה בדבר כזה, זה שטויות בעינייך. מי יודע.. אולי תגובה נורמלית מסביב, תחזיר לתלם כשיעבור השיגעון.
ואם יש "אחוז גבוה" כזה, למה זה.. מן הסתם כי זו מציאות משוגעת. אז למה לתמוך בשיגעון..
מכיר מקרוב שניים כאלה (MTF ןFTM)
אני יכול לומר מה אני הייתי עושה, ויכול בעיקר לקוות שזה הדבר הנכון לעשות.
קודם כל מוודא שהוא מודע לכך שזה איסור של "לא ילבש". לצערי אפילו המודעות לאיסור כבר לא ברורה מאליה היום.
אחר כך, מביע עצבות ומאחל הצלחה והחלטות נבונות.
מניח שהקשר שלי איתו יימשך גם אחר כך, אבל בהחלט עם פחות התלהבות.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
