- כן. חבל על הזמן שרוט...
- וואלה?
- כן אח שלי. רוצה להשרט איתי?
- לא , זה בסדר.
- אחלה.
אההלה!
תכל'ס , פעם הייתי מתפדח קצת מהדת. כאילו...
ציצית - במקום של חילונים - בפנים. "כנסי פנימה מיד".
כיפה - שלא יראו כ"כ. "אחורה , אחורה..."
וכדו'...
היום , פרנציפ - בישיבה אני ילך עם ציצית בפנים , בקניון - בחוץ.
אני? שרוט?
אם אתה חושב ככה , וואלה אחי , תחשוב. ססבה לך.
אם אתה חושב כמוני - אחלה. אח שלי גם כן אתה.
קיצור , מה שבאתי לומר כאן הוא שני דברים -
א. את. עם האמת שלך. לכי עד הסוף.
זה קשה. במיוחד בהתחלה. אבל אח"כ , את תרצי ללכת איתה עד הסוף לא רק איפה שכולם הולכים ככה , אלא - דוקא איפה שכולם לא הולכים ככה.
זו שריטה? אולי לדעתם. לא בדיוק אכפת לי. אני עם האמת שלי.
[אני עד עכשיו נהנה לדמיין את עצמי עם הציצות [הארוכות] בקניון. נחת.]
ב. אמרו? אז מה אם אמרו...?
איך להגיב? ב-א-ה-ב-ה. שימי לב , שוב אני אומר , באהבה.
אהבה מקרבת. אם פעם אחת יצא לך להגיד משו קצת תוקפני - זה ירחיק.
תמיד בקטעים האלה , שהחיוך יהיה מרוח לך על הפנים. "כן. שמעתי על מישו שלא מרגיש טוב , אמרתי , יאלה נגיד תהילים...". חצאית קצרה - "אממ..אני אוהבת את זה יותר. יותר נוח לי. זה נחמד כזה".
ו - שימי לב ,לא להגיד משו כמו "קצרה זה לא צנוע" כי אז , את פשוט נכנסת בזו שמולך [אמנם בעקיפין , אבל נכנסת בה...] - וזה לא נחמד.
לתת סיבה של "אהבה" עם חיוך של אהבה.
תנסי. תטעמי. אני אומר לך כבר מעכשיו זה לא יהיה פשוט , אבל - מתרגלים.
עוד משו חשוב , אם היא חושבת שמי שהולכת עם חצאית קצרה יותר יפה?
שתפרוש לדוקים [קרי בלעז - שתחשוב...]. מי שבאמת יפה , זו ההיא עם החצאית הארוכה. זו ההיא שרואים אותה עם סידור מתפללת שחרית , זו היא המוערכת.
תתפלאי - ו..הם פשוט לא אומרים את זה , אבל רואים את זה - גם בעיני חלק מהחילונים. ככה ש...להתפדח? ממש לא. אין מה להתפדח בלהיות יותר יפה.
בשורות טובות.
מקוה שקצת עזרתי.
חודש טוב!
בכל מקרה שיהיה הרבה הצלחה.
