גם חרד"לים מתנהגים ככה לליברלים.
את מי חרד"לים מכילים יותר, חילונים או דתיים ליברליים?
אתה מצפה מליברל אמיתי לקבל את כולם, ולא רק מה שנוח לו לקבל.
בתור דוסית, אני ממש לא ליברלית.
לא הייתי רוצה אנשים שלא מייצגים אותי במפלגה (לא נכנסת לזה אם זה מעשי או לא..)
תכל'ס, אני לא ליברלית ולכן לא 'מצופה' ממני לקבל את השונה.
כשאנשים שמגדירים עצמם ליברלים וקוראים לאנשים ששונים מהם לחזור הביתה או וואט אבר אתה מצפה שיקבלו את השונה גם מהצד השני.
מצפה מכולם להכיר במציאות שלכולם יש גבולות.
לא מצפה מליברל לא לבקר צדדים אחרים,
אפשר לבקר אבל לקבל כמו שהוא ולהכיל וכו'...
אפרתולהקבלת הדומה - מחשבות שניתן ללמוד מהבחירות - בפורום צעירים מעל עשרים
חלק מההסכם זה לא לתקוך אחד את השני. מה שאומר שהימין החדש יקבל את כל האש.
הסכמי העודפים מסמנים את המצב החדש:
הליכוד-הבית היהודי
נגד
הימין החדש-ישראל ביתנו
הבית היהודי תוקפים בלי סוף את בנט, אבל מצפים שהוא לא יתקוף בחזרה ולא ינסה למשוך מהם קולות.
א. בסביבתו אומרים שכשהוא נכנס למפלגה היא היתה בחובות כפולים מהמצב שהיא כיום. סה"כ הרים אותה מאפר ועשה לה טובה. הוא ניאות והסכים לעמוד בראש מפלגה צולעת והגדיל לה את מספר המנדטים לכמה שנים טובות.
ב. מתי הוא יעשה את זה אם לא עכשיו? בדיעבד, המהלך שלו היה מבריק והגדיל את גוש הימין.
ג. לא שאני מת עליו... הוא לא היה שייך למפלגה. הוא אמר ועשה דברים השנויים במחלוקת. כמו שאורית סטרוק אמרה בכנס- סה"כ טוב שעזב. אבל קצת הכרת הטוב צריך להיות.
ד. פוליטיקה זה פוליטיקה. לגיטימי לעזוב. הוא לא התחתן עם המפלגה. זו זכותו המלאה. (ולגיטימי גם לתקוף אותו, אם כי בעיני לא יודע כמה זה עוזר).
בסביבתו משקרים: כשנכנס החוב היה 17 מיליון, הוא הצליח להגדיל אותו ל-30 מליון, ואז - איזה יופי - הקטין אותו ל-19.
וכפי שכתב הסטורי: הוא נלחם בבית היהודי.
אמנם יאמר לזכותו שהוא מדבר בנימוס, ולא תוקף ישירות. אבל:
הוא מתייג אותם שוב ושוב כחרד"ל, ושהוא "הזרם המרכזי".
הוא צירף את נחי אייל - מזכ"ל תקומה בעבר - לרשימה (במקום לא ריאלי). זה ממש חתירה לאותו בסיס מצביעים.
הוא ישב לשכנע רבנים מהציבור הליברלי לתמוך בו.
גם לדעתי המהלך כשלעצמו היה ראוי, אבל העיתוי היה מסוכן והצורה לא ראויה.
איך זה עובד? ומאיפה זה יוצא?
ראיתי שיש שבוע הבא בחמישי מהכותל.. אבל לא ברור אם צריך להירשם ומיקום מדוייק.. והאם מתאים לנשים.
קיצור אשמח אם מישהו יוכל לפרט על זה קצת )
יוצא מהכותל, את תראי כבר מאיפה
יש שם גברים ונשים בהפרדה
מדמיין -
מה שחשוב כרגע לדעת ולהחזיק איתו, זה שהכנו את האירנים שוק על ירח. צה"ל (וגם צבא ארה"ב) פעל בשמי אירן, כבמגרש הבית. הגענו למרחקים הרבה יותר גדולים ממה שהגענו ב'עם כלביא' מהים הכספי ועד האוקינוס ההודי. אירן איבדה את כמעט כל ההנהגה הרוחנית, הפוליטית והצבאית ואלפים מכוחותיה. חטפה מכות קריטיות לתשתיות, לתעשיה שמיועדת ליצור טילים ובכלל - לכלכלה שלה.
את כל זה עשינו בלי אף נפגע מכחות האוויר והקרקע שפעלו באירן ו(כל אחד עולם מלא ובכל זאת )מעט מאוד נפגעים בעורף.
לגבי ההמשך יש כמה אפשריות, מיידית -
*קריסה של הפסקת האש, מה שאומר שנמשיך לכתוש אותם
*האירנים מבינים כמה הם איבדו ושומרים על הפסקת האש באדיקות ואנחנו פנויים לטפל בלבנון ועזה.
לטווח יותר ארוך, האפשרויות -
*שרידי השלטון הנוכחי (אלו שטראמפ הכריז עליהם כ'מתונים שהשארנו בכוונה') מחזיקים מעמד וכדי לשמור על ראשם מחובר לגופם, מתחילים לשתף פעולה במידה זו או אחרת. (בדומה לוונצואלה כיום)
*הם מנסים להשתקם צבאית ואז בעוד שעתיים/יומיים/שנתיים נעשה עוד סבב כמו שהיה.
*החלשנו את השלטון כל כך, שהתהליך הפנימי יביא להחלפתו. כמעט קרה לפני שלושה חודשים, רק שעדיין היה להם כח לטבוח באזרחים.
נ.ב.
למי שכבר מתכנן ליום העצמאות להשלים את כל מה שלא עשה בפורים/פסח, רק מציין שזה בדיוק המועד הרשמי של סיום הפסקת האש...
איראן פשוט נכנסה לסבבים
ותכלס
חיזבאללה חי ובועט
כנ"ל איראן
(כן פגעו בהם
מסתבר שהם עדיין חיים כרגיל)
מקווה ששומרים טוב שחמאס לא יחזרו לחיים
ואנחנו נמשיך לחיות על החרב
כי לעצום עיניים זו כבר לא אופציה
הם אמנם עדיין מצליחים לבעוט, אבל חלשים מאי-פעם.
כמה הפחידו שנים מאיך תראה המלחמה עם חיזבאלה (זוכרים את הבהלה לגנרטורים?) ושלא לדבר על כמה שבועות מתחת לאדמה. אז פעלנו חופשי בשמי אירן מצפון לדרום וממזרח למערב וכל כחותינו שבו בשלום מהאוויר וכן, גם מהקרקע. הישג עצום שאיש לא חזה.
אז כן, הדרך לגאולה השלמה מורכבת וארוכה. בניגוד לאיך שהדברים מצטיירים ממרחק של שנים - אף מלחמה לא הסתיימה בניצחון מוחלט. יתכן שכעת כשההנהגה האירנית חלשה מאוד - השלטון שם ישתנה בתהליך פנימי ויתכן שאכן נצטרך עוד סבב. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה. מסבב לסבב אנחנו חזקים יותר והם מצליחים פחות ופחות. אם לפני ארבע שנים חיסול של בכיר אחד בעזה, הריץ את גוש דן לשבוע במקלטים, היום חיסלנו את כמעט כל ההנהגה הדתית, הפוליטית והצבאית של אירן והחיים המשיכו קרוב לכרגיל.
צה"ל יושב היום על כל קו הנ.ט. בלבנון, והולך ומחליש את חיזבאלה. גם מול חמאס, עדיין הנצחון לא מוחלט - אבל צה"ל חוצץ בין הישובים לבינם ממשיך לחסל בהם והם לא מגיבים.
בעז"ה עוד לא נאמרה המילה האחרונה.
כדי לתקוע את תושבי הצפון מעל חודש בממד/ כדי לשתק מדינה שלמה כנ"ל
מנטרות של גאולה שלמה לא יעזרו לתושבי הצפון במערכה הבאה כפי שלא עזרו להם במערכה הזו או בקודמות
חיים.
תושבי מטולה, נאחזו בקרקע במציאויות קשות מאלו ובזכותם יש לנו מדינה וצבא ואנחנו יכולים לשבת כאן ולדון בזה...
(רק נזכיר, הריצה לקנות גנרטורים מחשש מחיזבאלה, היתה בתל אביב, לא במעלות).
מוכרי הוודאות: הפרשנים לא מספקים מידע אלא ממלאים צורך פסיכולוגי
אני ממש ממליץ להשתחרר מחיפוש הוודאות. זה מובן, זה צורך אנושי, אבל זה רק משבש אותנו.
מציע, כמו שפעם שרו בשמאל: "אל תגידו יום יבוא - הביאו את היום!", במקום להתבחבש בתחזיות מתבדות, שכל אחד ישאל את עצמו, מה הוא עושה כדי להביא את עם ישראל למקום יותר טוב מעשית, תודעתית ורוחנית.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
קטע מהספר "בעל שם טוב", פרשת ראה אות ו:
אמרו חכמינו ז"ל: "ולמה נקרא שמה ראה? שרואה ביותר כו' תנא עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". שמעתי [בשם ר"י בעש"ט ע"ה זצוק"ל] ... פירוש, אדם שאינו הגון נקרא בבל - כי עומדים בשטותים והבלי עולם, ואדם הצדיק נקרא ארץ ישראל. וזהו פירוש הגמרא: עומדת בבבל, פירוש בשטותים, ורואה על אדם כשר נבלה, והיינו נבלה בארץ ישראל באדם כשר.
מעליל עלילות דם.
בלנ"ד, עד שלא תתנצל על הדהוד העלילה כאן, לא נניח לך:
… כנראה שבגלות יש יותר אהבת ישראל.
אתם בארץ ישראל משחזרים את ימי סוף תקופת בית שני. גם שם היתה שנאת חינם לא רק בין יהודים ליהודים גם בין יהודים לגויים בארץ ישראל. רבי יוחנן בין זכאי ראה את הנולד.
באיזה מצב אתה עכשיו, מיסטר הייד או ד"ר ג'קיל?
רק לישו נתנו מפטיר (אפילו הנוצרים הקימו כנסיה במקום שלטענתם היה בית הכנסת שהוא קרא שם מפטיר בגליל, והם קוראים לה "כנסיית בית הכנסת")
מסקנה - לתת לאנשים עליה שהם רוצים
.... שאני רוצה לקרא בסגנון תימני בבית כנסת ספרדי .
חוץ מזה זה הפטרה שאני אוהב לקרא.
אגב את ההפטרה הזאת אנו קוראים ביום העצמאות.
חילול השם לשמו!!!! - אקטואליה וחדשות
כאן הוצאת שם רע, בפרסום שקרי ומזיק, של שקר שערבים המציאו. הוספת חטא על פשע כשהשפרצת האשמות על הערוץ שלא פרסם ועל כל מי שהעז להטיל ספק.
תתנצל לפני כל דבר. קשוט עצמך תחילה!
עליך. זה לא נותן לי כרגע.
מפטיר ולא שלישי הוא נעלב והחליט להקים דת חדשה.
מסקנה - לתת לאנשים את העליה שהם רוצים
אין שום ספק, שכאחד שרואה פשע בכל חוסר יחס למקרה אלימות יחיד של נער שוליים באיזשהו מקום - הוא יזדרז לגנות את האלימות ביבשת שלו...
בבחירות בגלל המבצע. אז הם מתחילים ללכלך עליו שהביא הפסד מביש.
אפשר לחלוק על ההחלטה להפסקת אש. אבל:
א. מה הם היו עושים במקום?
ב.הם יודעים עוד מה התכנון בעתיד?
ג. איך הם היו המתמודדים עם טראמפ?
ד. אין ספק שזה הישג מרשים שהחליש מאוד את איראן במחיר מינימלי מאיתנו. גם אם לא מה שציפינו לו
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
