ואז מאשימים את הבעל שהוא לא מבין. לעזאזל! את הסברת משהו קודם, עשיתי מה שרצית. זה סיבה לכעוס עלי?
תפסיקו עם זה. זה כ''כ מתסכל ומעצבן.
מוציא את כל החשק להקשיב לכם בכלל לעשות מה שביקשתי. גם ככה תכניסו. אז אין למה להתאמץ.
זה באמת בלתי נסבל..
אני כ"כ מבינה אותך..
כשאני מסתכלת על הקונפליקטים מהצד שלי.. אני גם לא מבינה איך בעלי סובל את זה..
אבל ברגעים האלו (הריון ואחרי לידה) המחשבה פשוט משתנה.. קשה להסביר את זה.. אולי אם השתמשת פעם בסמים/שתית אלכוהול תוכל להבין..
דברים שטותיים נראים משמעותיים מאוד.. כל מילה שולית מעצבנת ומצדיקה להגיע לרבנות.. נפגעת מכל מצמוץ של בעלי.. בלבול שכזה קשה לתאר..
אני כ"כ אסירת תודה לבעלי (ובטוחה שגם אשתך!!) שהוא סובל אותי ויודע להבליג.. ההתנהגות שלי ממש לא מכוונת לפגוע.. כל תקופה כזו מרימה אותנו ומפתחת את הזוגיות שלנו למקומות שלא הייתה בעבר..
ברור לי שאתה גם במצב פגיע עכשיו ובגלל זה הקושי שלך להתמודד צף כעת.. גם לך היה קשה לתפקד בפול גז בהריון.. והלחץ של הלידה ואחרי.. וכעת, העייפות מהתינוק (תמיד מפתיע אותי איך תינוק קטן מצליח "להפיל" שני מבוגרים).. וישנן הרחקות שלא עוזרות..
הקיצו, כל הנתונים כרגע מצביעים על כך שאשתך ואתה נמצאים במצב דחק..
באופן אישי עוזר לי במצבים כאלו קצת להתרחק אחד מהשני (לצאת עם חברים/חברות בנפרד..).. לשחרר לחץ בשיחות עם חברות/אחיות וכו'.. ולתת לבן זוגי לישון.. אחרי שינה טובה של לילה הכל נראה אחרת בבוקר..
בהצלחה לכם!!
מה נסגר איתנו?! בעזרת ה' גם התקופה הזו תעבור!!!!
לידה בזמנה ובקלות , ידיים מלאות , בריאות , נחת וגידול קל!!
לא קל בכלל!!! כל הכבוד לכם הגברים
כל אחד וההתמודדות שלו,אף אחד לא אומר שלנשים לא קשה.אלא שכולם דווקא רואים את הקושי שלה,ואת הקושי של הגברים תמיד מבטלים.
גם הוא נהיה אבא וגם לו קשה לקבל את השוני,ברור שהקושי שלו לא מתקרב לקושי שלה,אבל הוא לא חייב לקבל צעקות וכעסים כל היום.
אף אחד לא אומר שלא קשה לאישה,את זה אומרים פה כל הזמן.
אפשר לשמוע פעם ב... גם את הצד השני,ולתת תמיכה ולהרגיע שזה נורמלי וזה יעבור
זה לא סותר
אני לא מבינה למה זה מכעיס כ"כ
אבל יש נשים שחושבות שאם הן ילדו,מותר להן לשגע ולהתעלל ממש בבעל,כי הן ילדו.ולזה אני לא מסכימה,אפשר להבין אבל האישה צריכה להישאר אנושית. בזמן הכאבים וההתאוששות בימים הראשונים ממש,עוד אפשר להבין,אבל יש כאלה שנסחפות ממש
הבעל יכול להכיל אבל הוא גם בנ"א,כמה אפשר?
נשים רשמ לו שככה זה וזה יעבור
רשו לו שיבין את אשתו ושזו תקופה קשה,ושיכיל
שהיא אף פעם לא החלטית,אלא שעכשיו גם מאשימה אותו בזה,ואח"כ כשעושה מה שאמרה היא כועסת,ואח"כ אומרת שצדק ומתנצלת
אני באמת לא מבינה למה צריך להצדיק את האישה כל הזמן,לפעמים גם הגבר צודק,אולי באמת לא במקרה הזה, אבל נשים אחרי לידה זה לא עם סימפטי בד"כ,והגברים בני אדם .הוא בא לקבל תמיכה. הוא גם כתב שזה עודד אותו לדעת שאחרי שהכל עובר אנחנו מבינות שהיה בסדר.הוא מתוסכל מזה שהוא יוצא תמיד הלא בסדר,למרות שעושה כל מה שרצתה.
אני באמת לא יודעת מה הרקע שלו,אבל זה הרעיון בפורום.א"א כל פעם לכתוב מגילות. יש פה גם נשים שמתלוננות על הבעל,ולא נותנות את כל התמונה אף פעם,ואנחנו לרוב תומכות בהן
❤️יש נשים שסובלות נוראות מכל מני תופעות לעומתן יש נשים שחוות הרבה פחות קשיים בהריון
אי אפשר להשוות בין הריונית עם בחילות בקטנה בשליש הראשון, כבדות בשליש השלישי וזהו לעומת הריונית עם סימפיו עם כאבים מהגהנום על כל תזוזה או הריונית עם היפראמזיס ושאר ירקות
אני זוכרת שאת סבלת נורא אז ברור שהשרשור הזה יעצבן אותך, בצדק 
אבל הריוניות שלא כל כך סובלות - ויש כאלה! - הגיוני שירחמו גם על הבעל ולפעמים גם יש כאלה שבאמת מחוסר מחשבה משגעות את הבעל כי מרגישות שבגלל שהן בהריון "מותר" להן ושוכחות לחשוב שגם הוא עובר פה איזה תהליך לא קל ומגיע גם לו קצת הבנה (במסגרת היכולת ההריונית המצומצמת
)
חברה שלי,בעלה מתקשר אליה,אחרי זמן מה,מנתקת ואומרת לי:הוא משגע אותי שאבוא איתו לאנשהוא,אמרתי לו שיש לי בחילות ואני עומדת להקיא ואני לא מסוגלת לבוא.
היא שיקרה לו,אני לידה והיא מרגישה מעולה. זה ניצול מגעיל.בחיים אני לא אעשה את זה
זה כבר לא קשור דוקא להריון
ומנצלת עד תום
היא לא עושה ספונגה בהריון,כי אסור
לא עושה כלים כי הבטן מפריעה וכו וכו
אבל תדמייני לעצמך כמה הזדמנויות יש לה בהריון
מיואשת,איך את היום?עבר לך?

😁מיואשת******

יראת גאולהאחרונהאני מאד מבינה אותי וחווה באמת כל מיני שינויים הורמונליים
אבל אני חושבת
אפילו מדברים שעברתי בחיי (לא קשורים)
שלאשה לפעמים יותר קל
היא היולדת, כולם מכילים אותה, היא מניקה, היא בהריון, היא במחזור
היא היא המסכנה הגדולה
ואת הבעל שבצד, במקרה שלי ושל עוד הרבה נשים- שתומך כ,כ ומהווה חלק משמעותי מכל הסיפור-
מי סופר?
אז אני מבינה גם אותך וגם את אשתך, וכדאי לכם באמת למצוא קצת זמן לקירוב לבבות
אולי גם אתה תוכל לקבל ממנה קצת הבנה למצבך וזה יקל עליך,
לפחות תבין שזה לא נגדך, לא בדוקא, ולא מאשים,
אתה פשוט האיש שהיא אוהבת, שקרוב אליה, שקצת 'סופג' מכל מה שהיא חווה.
אף פעם אל תכליל,בשום נושא.
אם תשאל את בעלי אולי הוא יזדהה איתך,אבל הפזיזות שלו עלתה לנו בהרבה עוגמות נפש וכסף
הכל תלוי בנקודת מבט
שבעיני אני ממש לא,לא החלטית.אני יודעת שאני טיפוס זורם מאוד
זלדה מחכה כל היום שזלמן יבוא ויהיה לה למי לבכות כמה שקשה לה. הוא נכנס והיא צועקת לו שיָרד גשם על הכביסה ושהכרובית נשארה מחוץ למקרר והתקלקלה ושרגע אחרי שהיא שטפה את הרצפה נשפך מיץ דביק, ושהיא כבר לא יכולה יותר ככה.
היא כן יכולה ככה, והיא גם לא מתכוונת שהוא אשם בכל זה, היא פשוט נורא זקוקה למישהו לצעוק לו ושיקשיב לה ויבין אותה. לא צריך שירוץ לפתור לה את הבעיות, רק שיסכים איתה שהיא נורא מסכנה. ושיגיד לה שהיא כזאת אשת חיל ואמא למופת. ואז מצב הרוח שלה ישתפר פלאים. זה כל מה שהיא צריכה מזלמן כרגע, וזה הכול בשבילה.
זלמן מחכה כל היום לחזור הביתה ושזלדה תחייך אליו. הוא נעצר המום מזה שהוא רק פתח את הדלת וכבר היא מתנפלת עליו בטרוניות. מבחינתו כל סעיף ברשימה הנ"ל היה האשמה, או משימה שהיא מעמיסה עליו, או כנראה שניהם ביחד - גם תעשה את זה ואת זה ואת זה וגם תרגיש שאתה לא בסדר. הוא סובל את זה יום, הוא סובל יומיים, ואז כבר לא יכול יותר. כמה האשמות בן אדם אחד יכול לספוג?
ועד שגמרתי לכתוב את כל זה אני רואה שגם שירוש כתבה על אותו עיקרון...

שלום אהובות, קדושות וצדקניות
רוצה אני אתכן להכיר
ללמוד לכבד ולהוקיר
ולכן בשרשור זה
כל אחת מציגה את עצמה
עם עובדה נכונה ולא נכונה
ספרי לנו יקירה
מהם מעשייך ביומיום ובשגרה
ולמה דווקא לך מגיע כתר ועטרה 👑
ומתכבדת אני בזאת להתחיל,
אני ידועה כ"הרבנית הקדושה"
נשואה לעטרת ראשי האדמו"ר שליט"א
ילדינו מניין כפול שלושה
מעסיקים אותי ביום ובלילה
במטבח אני לעשות מפליאה
מרק עטלפים ורול לביאה 🍜
מי יודעת מי מכירה
מהי העובדה הנכונה?
כל אחת שמגיבה,
מתייגת ניק רנדומלית בתשובה
מחליפה את הגננת הקבועה בשלושה גנים.
יש גן אחד קשה ממש שאני משקיעה את הכוחות שאין לי שם.. היום קיבלתי מהורי הגן מתנה למשלוח מנות ביימי על סך 80 ש"ח.. נעלבתי קשות, לא הגבתי אפילו מרוב שמתחשק לי לזרוק להם את זה בפרצוף.ז
אשמח לשמוע בתור אימהות מה אתן חושבות? האם יש סך מינימלי שמכובדים להביא או שהיום בגלל שיש שתי גננות ושתי סייעות פשוט התקמצנו על הכסף?
זה מורכב.
בשבילך זה כולה 'עוד 20 שח',
בשביל מי שמארגנת את זה זה כל מיני החלטות של כמה לאסוף וכמה ללחוץ ומה לקנות ואיך לתת ומה לכתוב. תאמיני לי שגם השמונים שח ששלחו לך, שנראים לך כל כך מעליבים, הצריכו מחשבה ועבודה ותשומת לב.
וגם לא כל כך הבנתי למה נראה לך מוזר לתת לגננת משלימה פחות. את באמת עובדת בגן שלהם פחות, ואם שלושת הגנים יתנו משהו בסכום כזה זה מכובד פלוס.
אגב גם אין קשר לעובדה שזה גן מאתגר, לא חושבת שההורים חושבים על הגן כמאתגר ולא נראה לי שהם חושבים שהצוות ראוי ליחס מיוחד רק בגלל העובדה הזו.
הסכום בפני עצמו לא מעליב.
לתת אותו ככרטיס ביי מי אולי זו לא ההחלטה הכי טובה, ואולי דווקא רצו שיגיע אליך לפני פורים ואת לא תהיי בגן ביום שיתנו את משלוחי המנות, ולכן החליטו 'רק' לשלוח בביי מי.
מכאן והלאה זו כבר החלטה שלך איך להסתכל על הנתונים.

זה לגמרי מיותר ללכת לישון 🤣🤣
שאלו אותי ואין לי מושג מה לענות..
בגדים יש לה מלא.. עגלה אוניברסיטה טרמפולינה אמבטיה יש..
משחקים לגדולים יש המון וכבר אין מקום
ספר לא משמח אותי.
שובר נמאס לי.. יש לי מלא ולא מצליחה באמת להשתמש בהם
עיסוי זה נחמד אבל לא מכירה מישהי מומלצת באיזור ואין לי כוח לברר וגם זה מסובך אם למצוא פתרון לתינוקת..
רעיונות?
באמת שאלה מסובכת😅
תכשיטים לא ממש לובשת מטפחות יש לי המון ובאמת לא צריכה..
וחבל לי שיוציאו כסף על אוכל... 🤦♀️זה חד פעמי
בעיקר אם אין משהו דחוף יותר
ואת ממילא לא צריכה עוד כלום, והכסף מוגש לך
הייתי מבקשת מארז קינוחים מפנק/ ארוחת בוקר/ משלוח לצהריים שיחסוך לך להכין/ אוכל מוזמן לשבת
עונה גם ל @כורסא ירוקה
ממש קשה למצוא פה מישהי..
מצעים לעריסה
כרית צפה לאמבטיה
מזרן לעגלה
או מכשיר מפנק כמו מחמם מגבונים, סטריליזטור אם את משתמשת בבקבוקים, יש מכשיר שמכין ארוחות לשלב הטעימות, מכשיר שמשמיע את הבכי של התינוק מהחדר השני.
כל הכבוד על המחשבה
מתנה ליולדת
זאת מחווה נחמדת
אני ממליצה על ארוחה שווה
חכי בפתח אני כבר מגיעה
שעות נסיעה מפה..
נניח ביי מי אול תקף למלא דברים ויש לו תוקף של כמה שנים. את לא תצטרכי בגדים לילדים מתישהו בהמשך? נעליים? לעצמך אפילו?
לק"י
תמיד שווה לנסות.
לא באמת מצליחה. להגיע לקניות וכשכן ממש קשה לי למצוא..
אז לא מצליחה לממש את השוברים..
יש לי ביי מי אול ותו הזהב..
בפסח לא תקני לילדים מתנות?
התוים האלה טובים גם לקניה אונליין, למשל סטימצקי או צומת ספרים,
עם תו הזהב נראה לי את יכולה לעשות קניות בשופרסל גם באונליין
בצומת ספרים למשל יש גם משחקי קופסא,
כאילו זה להמון דברים שבעיני ממילא קונים,מצעים מפוקס הום עלה לי עכשיו לראש למשל.
אבל רואה שלא הצלחת לשכנע אותך, אם תחפשי למי למסור אני מתנדבת לקבל 🤪
לק"י
ואחותי אמרה לי שאפשר לקנות בבימי באשכר מטפחות. אם עוזר לך או למישהי אחרת.
(גם אני פחות מוצאת מה לקנות לעצמי עם ביימי. בסוף קניתי לילדים בקסטרו, והשתמשתי שם. יד להם שמלות וסרפנים ממש חמודים לילדות, ובמבצעים של 2+2 זה שווה).
מה שביקשתי מהיומולדת
ואז התפנקתי על שטויות ובגדים שאני אוהבת בלי מצפון
בחופשות לידה? דיברו פה הרבה השבוע על השיעמום והריקנות..
אז מה
שובר לסדנה/ טיפול/ ערכת יצירה שווה? או לפשוט את בוקר באיזה מקום ממש מפנק וחוויתי....
תגידי להם מה החלום שלך והקטגוריות ושהם ימצאו כבר מה בדיוק ואיפה...
אלא מה יפנק אותך...
לא יודעת באיזה סכום מדובר (כל המתנות שאני רוצה יקרות מידי כנראה🤭)
אולי משהו כיף למטבח. או אולי כרטיס כניסה לאיזה אטרקציה משפחתית לנצל בחופשת פסח..
במטבח אין מקום לעוד משהו..
נגיד 300 ש"ח..
יש פה מישהי שמוכרת שלטי פסיפס להכין עם השם משפחה.. זה יכול להיות לי תעסוקה כייפית..
אבדוק כמה זה עולה..
שובר לארוחת בוקר זוגית באיזה בית קפה
שמעתי על גלידריות שיש להם שוברים לגלידה משפחתית, זה ממש כיף לצאת עם הילדים להתפנק ולשלם בשובר
שובר לטיפול פנים או מוצרי קוסמטיקה אצל קוסמטיקאית
נעלי בית או פיגמה מפנקת - תמיד כיף להתחדש
כמתנה מכשיר שמאוד רציתי שהוא בכלל לא קשור ללידה או לתינוק
את יכולה לנצל את ההזדמנות
או סדנה שהיית רוצה ללמוד/לעשות
מקס' את מוסיפה את ההפרש
מכשיר לבית שייקל עלייך כמו שואב שוטף או מכשיר לעצמך למשל ביקשתי מסחטה מיוחדת
טיול מאורגן שווה זה ממש טוב כי יוצאים בלי לתכנן
כיף להשקיע בעצמך אחרי הלידה ולטפח את עור הפנים.
יש חברות שונות שמשווקות ערכה של מסיכות, פילינג, סרום וקרם פנים.
אני עשיתי אצל מישהי בירושלים , ליליאן עם התינוק,.זה אוסטאופתית, אבל תכלס אותי ממש מפנק העיסוי שלה, היא עוברת על כל הגוף וממש נותנת עבודה..
ועשתה גם לקטן טיפול.
לשנינו עלה 600
תכלס שווה ממש
(חחח צריכה לתייג אנשים שלא נמצאים פה)
כסא נדנדה
ערסל ישיבה (לגינה או מרפסת)
פרחים לשתילה, אדניות אם צריך
עיסוי (אפשר גם ליד ההורים ולתפור את זה עם נסיעה לשבת או משהו)
שטובה ונעימה? הכוונה שהם ייעשו את הבירורים וכו'
ולך יישאר רק למצוא בייביסיטר/זמן שהבעל יכול להיות איתה
וללכת להתפנק
(יש כאלה שבתוספת תשלום יכולות גם להגיע אלייך לבית)
ארוחה שווה מוזמנת
שובר לארוחה
טבעת,עגילים,שרשרת
תודה
אני בתסבוכת קטנה שמרגישה גדולה עליי.
כרגיל אני והתחושת מחויבות, אי נעימות, תקראו לזה איך שתרצו.
אבל (!!) מהבתים שאני ובעלי מגיעים- דווקא, כן חשוב לי להתאמץ בדברים האלה.
להלן המקרה:
כידוע אני ובעלי לא מרבים ביציאות זוגיות בחוץ, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת זמנים וילדים וכו'. מעדיפים כבר זמן זוגי בבית..
השבוע, יצא שיש 2 אירועים-אתמול היה אירוע מהצד שלו, חתונה לבת דודה. והיום יש בת מצווה לבת דודה שלי, היא ילדה יתומה מאמא שנפטרה בפתאומיות ביום בהיר, דוד שלי מגדל 3 ילדים לבד.
לאתמול, לחתונה של בת דודה שלו, דאגתי לבייביסיטר שמתאימה לקטנה שלי, כי היא קצת דרמטית והיסטרית אם זו מישהי שהיא לא מכירה או לא מתחברת.. למרות שהיה קשה לצאת מהבית מבחינת הילדים, קשה לי מאוד לשחרר וגם הקטנה שלי מאוד קשורה אליי, היא מתעוררת המון ומחפשת אותי.. במיוחד מאז ההיריון. למרות הכל, עשינו את זה. היה כיף, נהנינו.
לבת מצווה של היום- סגרנו את אחות של בעלי כבר מלפני שבועיים. אמרה שתגיע אבל תצטרך לישון אצלנו. בכיף. אממה?! שפתאום בתחילת השבוע היא מודיעה שהיא לא תוכל להגיע כי אמא שלה (חמותי) לא מרשה לה לעשות בייביסיטרים לאחים שלה כי היא מגיעה מאוחר והיא צריכה לחכות לה. (רק לציין, שהיא כבר בת 21, חוזרת מבילויים מאוחר על ימין ועל שמאל, פתאום כשמדובר בלעזור לאחים שלה- לא. ) היא אמרה שנחפש תירוץ כלשהו/שקר כלשהו שיאפשר לה הסכמה מאמא שלה לישון אצלנו- לא מצאנו. בקיצור, הבריזה לנו, בעל כורחה.
מה שקורה זה שהבת מצווה בירושלים, אנחנו מהמרכז. ללא רכב.
בנוסף, בשבת הקרובה זו שבת אזכרה לסבתא שלי, גם כן בירושלים. ולי אישית, כן חשוב להיות נוכחת ולכבד את אמא שלי (זו אמא של אמא שהיינו מאוד קרובות).
אז מה שמתבקש זה שאם אין בייביסיטר אז לקחת את הילדים איתנו ולהישאר לישון שם.. אבל הבעיה שיש תחפושות לבן שלי ביום שישי בבוקר ואין סיכוי שמוותרים על זה. אז חייבים לחזור.
יוצא שאחנו ניסע בחמישי, נחזור בלילה כשהילדים ישנים, עייפים, באוטובוסים. ואז למחרת אחרי המסיבה שוב לנסוע לירושלים. מוצש לחזור.
לא שהשבת זה מעין עולם הבא, זה קצת קשוח.. יש שם 3 ילדים יתומים שרוצים תשומת לב ומאוד אוהבים את הקטנים שלי ברמה שלקטנים שלי זה כבר לא נעים, וכל זהמן צריך למצוא את האיזון בין הילדים שלי לבין לא לפגוע בהם, הילדים.. בנוסף, דוד שלי קצת קשה לו באמונה, אז הרבה פעמים יוצא שיש ויכוחים על אמונה/דת.. אני רגילה אליו אבל בעלי מתקשה עם זה מאוד. בנוסף, במוצ"ש יש את האזכרה ה'רישמית' שזה בתפילת ערבית של מוצ"ש.. אני לא יודעת כמה זמן זה יקח אבל בעלי אומר שאיך שהשבת תצא הוא רוצה לעוף משם ולא לחכות לעוד אזכרה. אבל בתכלס, אין עניין למהר, כי אם אנחנו נצא מיד בצאת שבת באוטובוסים וברכבות, לעומת- אם נחכה לאזכרה, ואחכ אבא שלי יסיע אותנו הביתה- זה יצא אותו זמן רק בהרבה פחות כאב ראש..
בקיצור, אני מבינה שזה קשה לו..
אבל (!!) מה אני אמורה לעשות? לוותר על השבת?! לא שאני ששה להיות שם, אבל כן חשוב לי לכבד את אמא שלי. ואני אחזור על השורה השלישית שכתבתי למעלה- בעלי מגיע מבית שבו לא מתאמצים אחד למען השני במשפחה- כל אחד במסגרת המקובעות שלו (דוג' לעילף חמותי לא נותנת לבת שלה לעשות לנו בייביסיטר כי זה לא מתאים שהיא חוזרת לה מאוחר, למרות שאין בעיה שתישן אצלנו.. סתם, מקובעות, תירוצים.. ). כאילו אין התגמשות למען האחים/הילדים/המשפחה. לעומתם, אצלנו במשפחה- יעשו שמיניות באויר כדי לעזור אחד לשני, יעשו מאמצים עילאיים כדי שהשני יסתדר גם אם זה קצת גורם לי לאי נוחות. הכל למען המשפחה.
אתמול בחתונה ראו את זה ממש, דודה שלו מחתנת, כל האחים שלה יושבים בחוץ, אין שום התרגשות למען האחות המחתנת.. גם לא במתנה.. אצלי אם אחד הדודים יחתן- וואו וואו איזו התרגשות, כולם עוזרים, כולם נותנים יד, כולם מאחדים ומתאגדים ביחד למען מטרה משותפת- למרות שלא תמיד מסכימים ולא תמיד זה הכל זורם.. אבל ערך המשפחה עליון!
ואני לא רוצה להתרגל להיות כמוהם. סליחה! אני רוצה שהילדים שלי ילמדו שלמען האחים/המשפחה עושים הכל! ככה, פשוט!
ברור שיש את הצד השני- של לתת אבל להרוג את עצמך. אבל אני חושבת שבימינו, הרבה יותר קל ללמוד להיות אגואיסט מאשר ללמוד להיות נותן ועוזר ומתאמץ למען המשפחה.
אני מבינה שזה קשה, לא פשוט,
אבל(!!) זה לא כל יום!
אפשר להתאמץ, במיוחד למען משפחה שעברה טראומה כ"כ גדולה באובדן האמא שהייתה מאוד דומיננטית (האבא בכלל לא תיפקד ולא היה מעורב).
ואז שבת.. אני יודעת שזה יותר מידי. באמת.
בקיצור, בעלי אמר שזה או לנסוע עם הילדים היום אבל לוותר על השבת
או
היום הוא נשאר בבית עם הילדים ואני נוסעת לבד, ואז נוסעים בשבת לשם.
הוא צודק ואני יודעת את זה.
אבל קשה לי לאכזב/להגיד 'לא' לאמא שלי. היא לא ביקשה. היא גם לא מצפה. אני יודעת. אבל משהו גם בקשר שלי עם סבתא שלי, וגם המחויבות והכבוד לאמא שלי- מרגיש לי מחייב.
אבל כן הייתה רוצה שנהיה כולנו יחד..
הם עושים כ"כ הרבה בשבילנו, באמת, אז אני לא אתאמץ למענה?!
בקיצור, כתבתי ונרגעתי אבל עדיין מתלבטת.
אני יודעת שזה לא הגיוני ולא נורמלי עם הילדים.
משפחה שלך וגם בת מצווה אין סיבה לטרטר את כולם באוטובוסים. אנחנו עם רכב והרבה פעמים מגיעים רק אחד מבני הזוג לאירועים כי אין בייביסיטר ואני לא מוציאה את הילדים מהבית בשעות כאלו (אלא אם כן זה אירוע של אחים שלי/שלו)
שאת תיסעי לבד היום
ותיסעו ביחד לשבת
זה מה שאני הייתי עושה...
ומאוד מבינה את הרצון למשפחתיות, אבל צריך תמיד לזכור שזה לא יבוא על חשבון המשפחה שלך.
אני גם לא הייתי מוכנה שהילד יפסיד יום תחפושות בגן אז הייתי מעדיפה לנסוע לבד לאירוע ושהילד יהיה בגן.
אז זה יוצא שעושים בדיוק הפוך ממה שהוא רוצה-
כאילו הוא גם לא מקבל את היציאה היום.. וגם נכנס לשבת הזאת שהוא לא רוצה..
מסכן!
זאת הבחירה שלכם בין שתי האפשרויות המציאותיות
לפעמים את מוותרת ולפעמים הוא.
כשאת מוותרת את מסכנה?
בהתחשב בעובדה שאנחנו כמעט לא יוצאים למסעדות או מקומות יקרים
מן הסתם זה מה שאנחנו גם היינו עושים.
ואני לא חושבת שצריך לקשור בין אירוע משפחתי ליציאה זוגית.
כשמאפשר לקחת בייביסיטר ולצאת כזוג - זו באמת הזדמנות נחמדה וכיף להרוויח גם את הזמן הזוגי ביחד.
אבל המטרה היא לא יציאה זוגית, אלא להשתתף באירוע ולשמח את המשפחה. ואם הדרך לעשות את זה היא לבד - אז זה מה שהכי הגיוני לעשות.
ואם חשוב לכם גם זמן זוגי - אז תמצאו זמן אחר במקום שבו כן מסתדר לקחת בייביסיטר ותצאו לזמן זוגי שקט...
מהמרכז לירושלים ברכב זה לא נורא בכלל,
בתחבורה ציבורית זה סיוט .
בסיטואציה חד פעמית שיש הרבה אירועים משפחתיים יכול להקל מאוד.
איך שאתם חיים במשפחה שלך זה מהמם וזה שלכם, אבל בכנות, בשבילי זה חונק מידי.
יוצר מידי מחויבות, יותר מידי אירועים. בת מצווה למשל זה אירוע ממש מיותר בעיני להזמין את הבעל של הבת דודה ...
וואו, הייתי נחנקת אם הייתי מחויבת לכל כך הרבה דברים, אם זה זורם אז סבבה, אבל אם לא- אז לא.
תסעי לבד, למה לסחוב משפחה שלימה באוטובוסים?! זה הגזמה. תשחררי, את סתם מנסה לרצות את אמא שלך ואת הדודים ואת האחיינים ואת מי לא? תחשבי על בעלך כרגע וזהו.
אני איתך לגמרי בקטע של להתאמץ למען המשפחה, אבל אם ממילא תהיו עם הדוד וילדיו גם בשבת, עוד יותר אין טעם לטלטל את הילדים לארוע בחמישי בערב.
בת ה4 שלנו היתה פרח שמח ועליז,
בחודשיים האחרונים היא ישנה המון
נרדמת כל יום בצהריים
ישנה בלילה לילה מלא
בוכה הרבה, מאד נרגנת
ואבדה את התאבון לגמרי (אוכלת בגן בדרך כלל בבוקר, צהריים לא אוכלת לרב וא. ערב אוכלת קצת..)
היא גבהה מאד, מתפתחת קוגנטיבית אבל משהו בה מחשיד אותי.
עשינו בדיקות דם- ההמוגלובין קצת נמוך
לוקחים ברזל
לא רואה שיפור משמעותי
מה כדאי לעשות?
אציין שלפעמים היא פתאום מלאת שמחה והתלהבות
נניח כשהתארחה אצל דודים אכלה יפה מאד...
אבל בבית רב הזמן היא ירודה ממש
אני אחזור לרופא ואבקש בדיקות יותר מקיפות
אם כי היא מתוננת גם המון על כאבי בטן0 לכן שללנו צליאק
וזה לא.
לאחרונה התלנוות על הכאבי בטן פחתו מאד, אבל עדיין היא חלשה.
לא רק ספירה.
זה בהחלט נורה אדומה
וכל הכבוד לך שאת על זה....
יש לך עוד הצעות חוץ ממונו מה לבקש מהרופא?
(יש לנו רופא אחד שנותן מה שמבקשים אז שווה לבוא עם רעיונות מהבית)
מונו- כולל CMV EBV
פריטין
B12
ויטמין D
IRON
CRP
שקיעת דם
וכמובן ספירת דם.
ציליאק אמרת שכבר שללתם.
נראה לי הצעד הראשון זה בדיקות מקיפות. אם בעז"ה הכל יהיה תקין אז לחשוב על כיוונים אחרים
יודעת שאצלנו בישוב משתולל עכשיו CMV לצערי גם הבייבי שלי נדבק ולקח את זה קשוח מאד. עם תופעות לואי נוראיות
משום מה על המונו בכלל לא חשבתי
למרות שגם לי היה מונו בתור ילדה
יכול להיות שיש משהו בבית שמשפיע עליה?
משהו פיזי הכוונה, נגיד כמו שכנים שמעשנים בחוץ וזה חודר הביתה, או אם היא ישנה בממד בבנין חדש (שנבנה בשנים האחרונות).
לדברים הספציפיים שציינתי אני לא חושבת שיש השפעות מהסוג שתיארת, הבאתי את זה כדוגמאות לגורמים סביבתיים שעלולים לגרום בעיות וזה לא הכיוון הראשון שהיינו בודקים כנראה
הגננת ממש עפה עליה והיא עפה על הגן..
בהתחלה תליתי את זה רגשית קצת כי היא ילדת סנדוויץ' ממש
ומעליה ילד גאון ומתחתיה פעוט מהזוג שממגנט אליו תשומת לב והרגשתי שהיא נופלת בין הכסאות
אבל אחרי כמה זמן ראיתי שבשעות הבוקר גם בבית היא הרבה יותר בטוב (נניח בשבת)
ופשוט כנראה בגן היא פורחת כי זה שעותה בוקר ואחרי לילה של שינה בכל זאת היא יותר בטוב..
ואת מעלה כיוון ממש מענין, כמעט בלשי, ננסה לחשוב קצת.
אולי הבעיה טמונה בזה שלא אוכלת צהריים?
ואז הרעב מעייף ומעצבן אותה?
לא יודעת מה הביצהומה התרנגולת, אבל תזונה ועייפות קשורים אחד לשני. גם כתבת שאצל הדודים אכלה יפה והרגישה טוב.
שווה לנסות לעשות לה אולי מבצע עידוד לאכילת צהריים ולראות אם זה עוזר
קשה לי לדעת זה ילדה קטנה בסך הכל
אבל גם אם בצהריים נניח לא אוכלת מעייפות
אז שתרצה לאכול אחרי השינה (קמה בסביבות 4-5 או שאני מעירה אותה אז.. ויש כאן מי שאוכל בשעה הזו)
והיא בדרך כלל אומרת שלא רעבה
בגן הן אוכלות פרי ב12 בערך ואז היא מגיעה הביתה באחת וחצי- הגיוני שהיא לא רעבה, זה לא כזה מוזר.
אני לא רוצה לעשות מבצע לעידוד אכילה,
לא חושבת שאמורים לתגמל ילדה על זה שהיא אוכלת..
צליאק לעומק ,בדקתם ?
תולעים-משפיע על התיאבון עייפות ומצב רוח
אם נוחרת בלילה או תסמינים(דלקות אוזניים,דיבור מאונפף,נשימה מהפה יש עוד) אחרים הייתי שוללת שקד שלילי אצל רופא אאג
ובהיבט לא רפואי-שמה מקליט בגן אתמול
שללנו צליאק
תולעים לכאורה טופל כבר
אין שום תסמין של שקד שלישי
ומהגן היא מבסוטה כאמור אם כבר הבעיה רגשית אז המקור לצערי בבית
זה שילד מפסוט בגן זה לא ערובה לכלום
רק מקליט יספר את האמת
אגב זה לא חייב חלילה להיןת התעללות אן משהו בכיוןן.. לפעמים חןסר יצירת קשר עם הצוות או עם החברים או אין לדעת.
ומה לתחושתך השתנה בבית ?
ואם שלילי, להמשיך להתייעץ עם רופא.
נחזור לרופא עם רשימת הבדיקות שהציעה @אמהלה ונרא מה יוצא
זה שהיא מבסוטה והגננת מספרת שהיא אחלה לא מספיק לי...
אם רפואית נראה שהכל טוב אז הייתי בודקת אם זאת תגובה רגשית
יש לי ילד שהוא הכוכב של הגן במובן החיובי, הגננת כל יום אומרת לי שזכתה ושהלוואי שכל הילדים היו כמוהו.
בבית הוא פורק הכל וזה קשה ממש ממש וברור לי לגמרי שזה קשור להתנהגות הטובה בגן.
אז אני לא אומרת שאצלך זה קשור לגן אבל אני הייתי סודקת גם בכיוון הזה
שרשור פתיחה של רבנית השנההרבנית הקדושהערב טוב נשים צדיקות,
את החגיגה נפתח בשרשור של עיצות.
עיצות לשכנות,
וגם לחמות,
עיצות לבעל,
וגם לילדים.
שכולם יהיו מאושרים ושמחים!
וזכורנה בנותי הצדיקות:
שלייעץ לכולן זו מצווה אדירה,
גם אם יחשבו שאת פרה.
ואפתח בעיצה חשובה במיוחד:
כל אשה שעושה כושר,
להסביר לה שזה מפחית את האושר.
כך שאני לא אשאר בבטטתותי בדד.
ואוכל לקרוא בקול "הידד"!
לבת שלי יש מחר יום הולדת, ואנחנו מכינים לה עוגה עם קרם שוקולד (עוד לא הכנתי🥴 קנינו עוגת הבית וממרח שוקולד וקליק לקישוט🤭)
היא נוסעת לגן בהסעה.
יש רעיון איך לארוז לה את העוגה כך שהקרם והקישוטים לא ייהרסו בנסיעה?
האמת שהיא צריכה להביא גם שקיות הפתעה ובקבוק מיץ... אולי אין סיכוי שהיא תוכל לקחת את זה בהסעה, ואנחנו צריכים להביא את זה ברכב? (אין לי מושג איך *זה* יהיה, עם זה שלבן שלי יש תור ארוך בבוקר ובעלי צריך להסיע אותו🤦♀️)
זה לא הרכבה מסובכת ונשמע שבדרך זה כנראה ייהרס אם תרכיבו בבית..
יכול להיות שאפילו יהיה לה נחמד לעשות את זה בגן
והאמת שזו לא טרחה מדי לצוות לדעתי..
אם כן אז הכי טוב.
אם לא אולי בתוך קרטון ולתת למלווה ביד ולבקש ממנה להעלות את העוגה לגן.
וטיפ- את ממרח השוקולד תחממי קצת לפני שאת מורחת כדי שימרח בקלות.
באמת חשבתי פשוט להביא לה את המצרכים וככה לארגן להם פעילות ליום ההולדת של קישוט העוגה🤭 אבל בעלי אמר שזה לא ראוי...
אז הכנתי צורה של ארבע משני פסים של עוגת הבית ומרחתי שוקולד (@מאוהבת בילדי באמת גיליתי רק באמצע שכדאי לי לחמם אותו קודם) וקישטתי בקליקים ובסוכריות עוגה. שמתי את זה בשתי תבניות חד"פ ומעל הידקתי עוד שתי תבניות חד"פ ועטפתי הכול בנייר אלומיניום.
ומצאנו סלסילת פלסטיק בגודל מתאים, ובתוכה הכנסנו את כל הקונסטורוקציה.
עכשיו השאלה אם המלווה יסכים לעזור עם זה... (הוא יסכים כנראה, השאלה אם זה יבוא לו בטוב
)
גם לי יש תור בבוקר, אז אפילו לא יהיה שייך שאסע במונית כדי להביא את זה...
(תכל'ס אני בכלל לא מבינה למה צריל להביא כ"כ הרבה דברים בשביל יום הולדת אחד🙈)
לק"י
גם אם לא מתלהבים.
ולגבי להשאיר לגן לקשט, זה משהו שהייתי שואלת מראש.
ומזל טוב לילדונת🥳
אני קונה כמה קופסאות קרטון למארז עוגה מחנות חד'פ בשביל הדברים האלו ויש לי בשלוף
וזה הכי נוח...
וגם אם אפשר לקבוע יומולדת בתאריך שלא עמוס לכם לכלתחילה למרות שלא הכל אפשר לצפות מראש ויש בלתמ'ים ועדיפות כמובן בימים כאלו להגיע עם הילדים ולהביא את הציוד, לא הייתי מראש שולחת ילד בגיל כזה עם כל הציוד בהסעה גם אם יש מלווה
האמת שלא יותר מדי תכננו את התאריך של יום ההולדת... הגננת שאלה במחברת אם יתאים לנו ביום הזה ומיד כתבנו שכן, כי הרי זו חגיגה שלא דורשת את נוכחות ההורים (כמו בגנים אחרים) אז לכאורה זה לא אמור להפריע לסדר יומנו...
אבל למדנו לקח לשנים הבאות שלה בגן.
וב"ה המלווה הסכים בשמחה לקחת את הדברים
בעלי הוריד אותה עם כל החבילות להסעה, ואמר שדווקא המלווה התלהב והוא והנהג התחילו לשיר לה היום יום הולדת
אז מקווה שבאמת הוא יצליח להביא את כל הדברים בשלום לגננת שמלווה את הילדים מההסעה...