אוף! אוף אוף אוף!נחשון מהרחברון
למה בנות שזה עם כ''כ לא החלטי ולא מובן אחרי לידה זה רק מחמיר?

ואז מאשימים את הבעל שהוא לא מבין. לעזאזל! את הסברת משהו קודם, עשיתי מה שרצית. זה סיבה לכעוס עלי?

תפסיקו עם זה. זה כ''כ מתסכל ומעצבן.

מוציא את כל החשק להקשיב לכם בכלל לעשות מה שביקשתי. גם ככה תכניסו. אז אין למה להתאמץ.
פשוט תנסה להבין שאשתך אחרי לידהעלה למעלה
והיא במצב מאוד מאוד רגיש
ושזה מה שתמיד יעמוד לך בראש
וחבל לריב במצב כזה...
ותהיה שם בשבילה, אפילו שזה קשה בהצלחה!
לא עוזר ולא קשורנחשון מהרחברון
היא תמיד ככה. ועכשיו מאשימה אותי בזה.
אין בעיה. שתאשים. אבל אם היא בכל מקרה תאשים ותשנה את ההחלטות והרצונות שלה אני פשוט אתעלם מהן. התוצאה תהיה זהה בין אם אתאמץ מאד לבין אם לא אעשה כלום. אז למה להתאמץ. מאושרת היא לא תהיה. מסופקת היא לא תהיה. לכעוס היא בכל מקרה תכעס עלי. מה ההבדל? שאני חברתי עוד קצת כוח כי לא השתגעתי על כל ג'וק שנכנס לה לראש
אתה בטוח שזה לא קשור לזה שהיא אחרי לידה?עלה למעלה
זה ככה כל הזמןנחשון מהרחברון
משנה דעתה. לא חושבת.לא החלטית. עכשיו גם אני מואשם בזה...
נראה לי שזה כל ההורמוניםיטבתה
של ההריון ושל האחרי לידה
נכון זה בלתי נסבל אבל מה לעשות...
תאמין לי שלה קשה לא פחות.
בע"ה שיעבור בקלות ובשלום
אתה צודק..ישועת ה' כהרף

זה באמת בלתי נסבל..

אני כ"כ מבינה אותך..

כשאני מסתכלת על הקונפליקטים מהצד שלי.. אני גם לא מבינה איך בעלי סובל את זה..

אבל ברגעים האלו (הריון ואחרי לידה) המחשבה פשוט משתנה.. קשה להסביר את זה.. אולי אם השתמשת פעם בסמים/שתית אלכוהול תוכל להבין..

דברים שטותיים נראים משמעותיים מאוד.. כל מילה שולית מעצבנת ומצדיקה להגיע לרבנות.. נפגעת מכל מצמוץ של בעלי.. בלבול שכזה קשה לתאר..

אני כ"כ אסירת תודה לבעלי (ובטוחה שגם אשתך!!) שהוא סובל אותי ויודע להבליג.. ההתנהגות שלי ממש לא מכוונת לפגוע.. כל תקופה כזו מרימה אותנו ומפתחת את הזוגיות שלנו למקומות שלא הייתה בעבר..

ברור לי שאתה גם במצב פגיע עכשיו ובגלל זה הקושי שלך להתמודד צף כעת.. גם לך היה קשה לתפקד בפול גז בהריון.. והלחץ של הלידה ואחרי.. וכעת, העייפות מהתינוק (תמיד מפתיע אותי איך תינוק קטן מצליח "להפיל" שני מבוגרים).. וישנן הרחקות שלא עוזרות..

הקיצו, כל הנתונים כרגע מצביעים על כך שאשתך ואתה נמצאים במצב דחק.. 

באופן אישי עוזר לי במצבים כאלו קצת להתרחק אחד מהשני (לצאת עם חברים/חברות בנפרד..).. לשחרר לחץ בשיחות עם חברות/אחיות וכו'.. ולתת לבן זוגי לישון.. אחרי שינה טובה של לילה הכל נראה אחרת בבוקר..

בהצלחה לכם!!

תודה על התגובהנחשון מהרחברון
אבל אני לא מתאפק. איזה לצאת עם חברים. בקושי לצאת לבד מתאפשר.
^^^^^ אין מיליםאורי$


ממש סליחה, אבל נקרעתי מצחוקרק שאלה לי
אנחנו כזה עם מתוסבך מה נסגר איתנו?!
אצה כ"כ צודק וזה כ"כ מתסכל!
באתי לפתוח שירוש שגם מתחיל באוף! אוף! רק מכיוון השני...שקד ותמר
בהריון...ונמאס לי שלא מבינים את הקושי שלי!!
אין לי כח לפרט...רק רוצה לפרוק!!😫😫
ובעלי לא כאן...אז הכל רק בטלפון וזה עוד יותר קשה!
באלי לבכות!! 😢😢
אוףףףף..!!!!!
חיבוק נשמה!!!אורי$

בעזרת ה' גם התקופה הזו תעבור!!!!

לידה בזמנה ובקלות , ידיים מלאות , בריאות , נחת וגידול קל!!

רק מעירה/מאירהאמא ל6 מקסימים
שכנראה גם היא לא יודעת מה היא רוצה...
זה בדיוק הבעיהנחשון מהרחברון
ואז היא מאשימה אותי שאני לא יודע מה היא רוצה.וכועסת עלי כשאני עושה מה שביקשה לפני כן... כי פתאום היא לא רוצה.


מחדד.

לא באתי בטענות על זה שהיא מבולבלת/הורמונים/לא יודעת מה היא רוצה.
כן בא בטענות בזה שמאשימה אותי בגלל זה.
שכועסת.
אז לעזאזל. למה להתאמץ? בשביל מה?
מצדיעה לך על ההתמודדות!!!אורי$

לא קל בכלל!!! כל הכבוד לכם הגברים

כל הכבוד לנשים!!יעל כהןןן
בהחלט הכבוד מגיע לנשים! שסובלות 9 חודשים שיולדות .. שמניקות ומטפלות ודואגות למטלות השוטפות של הבית. ואז לגברים עוד יש טענות כי היא מבולבלת ולא החלטית. כן כי ההורמונים שלה לא מפסיקים להשתולל . וכאבים בכל הגוף. ולא ישנים לילות. וכל היום בבית מטפלים בכל החבורה. ולבעל קשה? כ"כ מרגיז לקרוא את זה!! מה עם מה שהאשה עוברת??? לא קרה כלום אם מאשימים אותך במשהו. זה כואב? זה מתיש? זה מעייף? קח נשימה עמוקה ותתמוך באשתך נקודה!
לא צריך לעשות השוואותלמה לא123

כל אחד וההתמודדות שלו,אף אחד לא אומר שלנשים לא קשה.אלא שכולם דווקא רואים את הקושי שלה,ואת הקושי של הגברים תמיד מבטלים.

גם הוא נהיה אבא וגם לו קשה לקבל את השוני,ברור שהקושי שלו לא מתקרב לקושי שלה,אבל הוא לא חייב לקבל צעקות וכעסים כל היום.

צודקת ב100%. למרות הכל מגיעה לנו הצדעה ובגדול!!!אמא הטובה
מסכימה איתך מאדמיואשת******
די מעצבן אותי השרשור הזה אז לא הגבתי עד כה
אבל לא יכולתי שלא לומר שאני מסכימה איתך לגמרי לגמרי לגמרי
שנינו רומים ילדים וכל אחד ההתמודדות שלו שונה להגיע לילד הנכסף. אפשר לחשוב שאני עושה את זה בשביל עצמי והוא איזה זר מהרחוב שעוזר לי...
אנחנו מתלוננות פה כל הזמןלמה לא123

אף אחד לא אומר שלא קשה לאישה,את זה אומרים פה כל הזמן.

אפשר לשמוע פעם ב... גם את הצד השני,ולתת תמיכה ולהרגיע שזה נורמלי וזה יעבור

זה לא סותר

אני לא מבינה למה זה מכעיס כ"כ

כמעט לא מתלוננים פה על גברים נכון?מיואשת******
אנחנו מתלוננות כמה קשה לנו כל ההריון הורידים הסכרת וכו וכו וכו
לא מתלוננות כמה קשה שהגבר מצפה מאיתנו לכל מיני דברים
זכותה של כל אחת פה לרחם על בעלה, באמת שכן. אותי זה מעצבן שרשור שלם שכולו כמה מסכנים הגברים שהם צריכים להתמודד איתנו

אם זה היה שרשור של כמה מסכנים הגברים כי קשה להיות אבא חדש, כי קשה לראות את אשתך סובלת ולא לדעת תמיד מה לעשות... מילא
כמה מסכנים הגברים כי אנחנו נוראיות (הערך זה האווירה שעולה מהשרשור) מעצבן אותי
את צודקת במידת מהלמה לא123

אבל יש נשים שחושבות שאם הן ילדו,מותר להן לשגע ולהתעלל ממש בבעל,כי הן ילדו.ולזה אני לא מסכימה,אפשר להבין אבל האישה צריכה להישאר אנושית. בזמן הכאבים וההתאוששות בימים הראשונים ממש,עוד אפשר להבין,אבל יש כאלה שנסחפות ממש

הבעל יכול להכיל אבל הוא גם בנ"א,כמה אפשר?

אבל תביני מה עשינו. תקראי שוב את ההודעה הפותחתמיואשת******
בא בן אדם לפורום של נשים שהוא לא מכיר, ומטיח בכולן שכל הנשים מעצבנות ואחרי לידה עוד יותר. בכלל לא מפרט מה ומי, אולי הוא לא בסדר? מי אמר שדווקא אשתו.אין שום נתונים
ומה עושה פורום שלם של נשים? מחבק אותו ואומר אוי אוי אוי. מסכן חמוד, בטח קשה לך, לא יפה מה שאשתך עושה.
זה ממש הזוי! מילא היה פה סיפור אמיתי עם נתונים שאפשר להקשיב ולחשוב מה נכון (וגם אז זה רק צד אחד של המטבע) אבל אין פה בכלל שום סיפור סתם התבכיינות שאין לנו מושג מה עומד מאחוריה ומיד אנחנו ואחות את כל האשמה ומניחות אותה על כתפי אשתו
והוא יחזור הביתה ויגיד לאשתו- את רואה, אפילו פורום שלם של נשים בהריון חושב שהגזמת
למה כולן פה מניחות מיד שהיא היתה לא בסדר ושזה בגלל הורמונים ומה לא? יש לך טענה ואתה באמת רוצה זוגיות טובה תבוא תספר מה קרה וננסה לעזור לך
אולי אם הוא היה מספר את הסיפור היינו אומרות תקשיב יש לך בעיה אתה לא יודע איל להיות בעל נורמלי? לא בטוח אבל אולי.
בקיצור נטילת האשמה המיידית הזו היא תכונה נשית לא משהו, ופה כשזה משליך על איזו אשה שאחנו לא מכירות שאולי תבכה היום הרבה יותר בגלל שבעלה יסביר לה שהכל בגלל ההורמונים ואיך הוא מסכן ואפילו בפורום הריון הסכימו איתו, לדעתי זה לא בסדר.
לא נכוןלמה לא123

נשים רשמ לו שככה זה וזה יעבור

רשו לו שיבין את אשתו ושזו תקופה קשה,ושיכיל

אבל הוא טען שזה לא קשור ללידהמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ה' באדר ב תשע"ט 06:01
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ה' באדר ב תשע"ט 06:00
כששאלו אותו פה למעלה- ״ככה זה כל הזמן משנה את דעתה ולא החלטית״

לכבוד מה אנחנו מחליטות שזה קשור ללידה בכלל כשהוא טוען שלא ואיך זה הפך לפורום בעיות בזוגיות ששופט מקרה שלא כתוב ומפורט פה, סתם תלונה על זה שלא שווה לעשות כלום בשבילנו כי ״בסוף תכניסו אז למה להתאמץ ״
ממש מוזר השרשור הזה . מצטערת
נראה שכל אחת לקחה לכיוון שלה ושל ההסטוריה שלה עם בעלה בלי להתייחס בכלל למה שהבחור הזה אומר על החיים שלו.
ושימו לב בבקשה למסקנה שלו - ״טוב לדעת שכשזה עובר אתן מבינות שהיית בסדר״

מקסים . בא בן אדם התלונן שאשתו מאשימה אותו על דברים שעשה לבקשתה
זהו, זה כל מה שאנחנו יודעות . לא כמה זמן היא אחרי לידה, לא כמה ילדים יש בבית , לא יודעות אם הוא עוזר לה ברגיל או לא, לא יודעות כלום על מערכת הזוגיות שלהם, אבל העיקר שיצאה לו פה מסקנה (וגם לי, מקריאת השרשור וזה מה שמעצבן אותי בו)
ש״הוא בסדר״ ובסוף היא תדע את זה.
בעיני זה ממש מוזר
הוא אמרלמה לא123

שהיא אף פעם לא החלטית,אלא שעכשיו גם מאשימה אותו בזה,ואח"כ כשעושה מה שאמרה היא כועסת,ואח"כ אומרת שצדק ומתנצלת

אני באמת לא מבינה למה צריך להצדיק את האישה כל הזמן,לפעמים גם הגבר צודק,אולי באמת לא במקרה הזה, אבל נשים אחרי לידה זה לא עם סימפטי בד"כ,והגברים בני אדם .הוא בא לקבל תמיכה. הוא גם כתב שזה עודד אותו לדעת שאחרי שהכל עובר אנחנו מבינות שהיה בסדר.הוא מתוסכל מזה שהוא יוצא תמיד הלא בסדר,למרות שעושה כל מה שרצתה.

אני באמת לא יודעת מה הרקע שלו,אבל זה הרעיון בפורום.א"א כל פעם לכתוב מגילות. יש פה גם נשים שמתלוננות על הבעל,ולא נותנות את כל התמונה אף פעם,ואנחנו לרוב תומכות בהן

בקצרהמיואשת******
1. אני לא בקטע של תמיד להצדיק את האשה (אפשר לחפש פה הודעות שלי ולראות)
2. מבחינתי יש זוג אחרי לידה ולא קל להם והם עוברים את זה ביחד. לא אוהבת את הפירוק לאשה אחרי לידה לא נחמדה וגבר ש״סובל״ אותה
3. אני קראתי את ההודעות שלו אחרת ממך כנראה. פריקה זה סבבה בפורום שמכירים אותך. לא רואה אותך רו אותי נכנסות פורום של גברים וזורקות- כל הגברים מעצבנים אף פעם אני לא אעשה בשבילכם שופ דבר יותר - ומקבלות תמיכה. אבל שיהיה
4. האווירה בשרשור היתה שהאשה תמיד אשמה כי היא אחרי לידה והגבר המסכן ... כמו שאני לא חושבת שהאשה תמיד צודקת אני לא חושבת שהאשה צמיד אשמה אחרי לידה

נראה לי שבזה סיימתי את הדיון ❤️
אוקיי,סיימנולמה לא123


פה אני מסכימה איתך.יפית8


אני חושבת שזה גם תלוי ברמת הקושי של ההריוןיפית8

יש נשים שסובלות נוראות מכל מני תופעות לעומתן יש נשים שחוות הרבה פחות קשיים בהריון

 

אי אפשר להשוות בין הריונית עם בחילות בקטנה בשליש הראשון, כבדות בשליש השלישי וזהו לעומת הריונית עם סימפיו עם כאבים מהגהנום על כל תזוזה או הריונית עם היפראמזיס ושאר ירקות

 

אני זוכרת שאת סבלת נורא אז ברור שהשרשור הזה יעצבן אותך, בצדק

אבל הריוניות שלא כל כך סובלות - ויש כאלה! - הגיוני שירחמו גם על הבעל ולפעמים גם יש כאלה שבאמת מחוסר מחשבה משגעות את הבעל כי מרגישות שבגלל שהן בהריון "מותר" להן ושוכחות לחשוב שגם הוא עובר פה איזה תהליך לא קל ומגיע גם לו קצת הבנה (במסגרת היכולת ההריונית המצומצמת )

וואולמה לא123

חברה שלי,בעלה מתקשר אליה,אחרי זמן מה,מנתקת ואומרת לי:הוא משגע אותי שאבוא איתו לאנשהוא,אמרתי לו שיש לי בחילות ואני עומדת להקיא ואני לא מסוגלת לבוא.

היא שיקרה לו,אני לידה והיא מרגישה מעולה. זה ניצול מגעיל.בחיים אני לא אעשה את זה

דפוקה לגמרייפית8

זה כבר לא קשור דוקא להריון

אבל היא ניצלה את ההריוןלמה לא123

ומנצלת עד תום

היא לא עושה ספונגה בהריון,כי אסור

לא עושה כלים כי הבטן מפריעה וכו וכו

מסכנים - גם היא וגם בעלה.יפית8


בדיוק. זאת אשה דפוקהמיואשת******
היא יכולה לנצל כל דבר לא דווקא הריון. יכולה סתם לומר שיש לה וירוס
עצוב
אל תדאגי,היא מנצלת כל הזדמנותלמה לא123

אבל תדמייני לעצמך כמה הזדמנויות יש לה בהריון

מיואשת,איך את היום?עבר לך?

באמת מסכן בעלהמיואשת******
תודה
היה לי הרבה יותר טוב
עבר הווירוס ב״ה!!!
שמחה בשבילךלמה לא123


כל הכבוד לגברים שמתמודדים עם מכוניות 😁מיואשת******
שצריך לתדלק אותן כל הזמן, כי זה ממש קשה. למה הם לא פשוט ממשיכות לנסוע?
שצריךלעשות להן טסט פעם בשנה, מה הקטע? לזכור תאריך פעם בשנה ולצאת בו חצי יום? איזו הגזמה ! ועוד לשלם כסף...
שצריך לתקן בהן פנצרים, להחליף פנסים, וסתם תיקונים אחרים
שלפעמים בלי סיבה מושכות ימינה או שמאלה ולא מסבירות לך למה ומה קרה להן ואתה צריך לנחש לבד
שלא תמיד יש להם מקום להעמיס כל מה שרצית
שלפעמים סתם לא מתניעות

שצריך להוסיף להן שמן למנוע, אויר לגלגלים, מים לוישרים ואז זה נגמר! למה לא מספיק פעם אחת להוסיף! למה תמיד צריך עוד???
ואז יום אחד הן פשוט עוצרות לך בצד הדרך כי חם להן מדי והן לא מוכנות להמשיך בשום אופן !
מכוניות! יצורים גחמניים מלא הורמונים שדורשים תמיכה ותחזוק ותדלוק ... ומלא כסף לביטוח וטסט
ממש ממש קשה
כל הכבוד לכל גבר שמחזיק מעמד עם מכונית
זה באמת מאד קשה...

רק מוזר שהם לא מתלוננים על זה 😮
😁
קורעתיראת גאולהאחרונה
היא מאשימה אותך אותךשירוש16
או קובעת עובדה?

יש הבדל ביניהם.
הרבה פעם אישה יכולה להגיד דברים והגבר ייתפוס זאת כשאשמה מכוונת אליו.
מניסיון, מדובר בהבדלים נורמליים לחלוטין בין גבר לאישה.

אני כמעט בטוחה ב100% שאם שניכם תשבו על הספה יום אחד, אחרי לילה הגון של שינה, אוכל טוב ובלי תינוקת שצורחת ברקע - תגיעו ביחד לאותה הבנה.

לקח לי הרבה זמן להבין שבעלי נפגע ממני כשהוא חושש שאני מאשימה אותו בדברים מסוימים. ולקח לי עוד קצת זמן ללמוד איך להסביר לו מה קורה אצלי מבלי להעביר לו מסר שזה אשמתו.

לדעתי מדובר בעיניין של תקשורת
וגם קצת הורמונים...
בהצלחה!
...קפצ'ולה
תראה, אם כתבת פה אז אתה מבין מה הכיוון של התשובות שתקבל

אם באת רק לפרוק ולשחרר לחצים זה בסדר גמור

אם אתה מעונין יותר מזה, תשמע משהו-

קודם כל זה נכון, אחרי לידה (וגם בהרבה סיטואציות אחרות...) אנחנו קריזיונריות, לא החלטיות, מבולבלות ולפעמים כועסות. נכון.
עכשיו השאלה מה אתה רוצה.
להיות צודק או בעל לאישתו.
שתמשיך האוירה הקשה או לרכך.
להמשיך לחפש מי אשם או לנסות למצוא פתרון.

גם אם היא באמת מגזימה-
אתה לא רוצה לריב. נקודה.
אז אתה מחפש איך למנוע ולשנות
למשל היא כועסת שטאטאת 'רק' את המטבח ולא גם את הסלון- תענה לה במילים שנשים רוצות לשמוע: וואי איך את שמה לב לכל מה שצריך, איך בשיגרה את מתפעלת הכל! אני לא הייתי עומד בזה.
או אם היא רותחת שהפעלת תכנית לא נכונה בכביסה- תצחק ותאמר יאללה איך לא שמתי לב
להחליק, לחייך אליה, לשים שריון שלא תיפגע
ולזכור שבסה"כ זו השקעה ומאמץ כבירים
אבל שווים לך. לה. ליחד שלכם.

זו לא דרך קלה.

אבל בסופו של דבר זו דרך ארוכה שהיא קצרה....
האמת היא שהופתעתינחשון מהרחברון
שהיו כמה וכמה תגובות של נשים שהסכימו איתי... טוב לדעת שכשזה עובר מבינות שהיית בסדר...
האמת שגם אני מסכימה איתךשוקולדד ציפס

אני מאד מבינה אותי וחווה באמת כל מיני שינויים הורמונליים

אבל אני חושבת 

אפילו מדברים שעברתי בחיי (לא קשורים)

שלאשה לפעמים יותר קל

היא היולדת, כולם מכילים אותה, היא מניקה, היא בהריון, היא במחזור

היא היא המסכנה הגדולה

ואת הבעל שבצד, במקרה שלי ושל עוד הרבה נשים- שתומך כ,כ ומהווה חלק משמעותי מכל הסיפור-

מי סופר?

 

אז אני מבינה גם אותך וגם את אשתך, וכדאי לכם באמת למצוא קצת זמן לקירוב לבבות

אולי גם אתה תוכל לקבל ממנה קצת הבנה למצבך וזה יקל עליך,

לפחות תבין שזה לא נגדך, לא בדוקא, ולא מאשים,

אתה פשוט האיש שהיא אוהבת, שקרוב אליה, שקצת 'סופג' מכל מה שהיא חווה.

לא פירטת כלום. ממילא אין מה להסכים ולא להסכיםמיואשת******
למה שלא תספר לנו בדיוק מה קרה, עדיף בצורה ניטרלית, ואם אשתך באמת חשובה לך נוכל לנסות לתת לך נקודת מבט נשית על הענין ואיל לשפר את היחסים בינכם
כרגע זה ש״הסכימו״ איתך שנשים לא בסדר זה ממש שטויות. סתם כתבת הודעה כמה אתה מסכן ועד כמה שידוע לנו אולי בסיפור הזה אשתך בסדר ואתה לא? ואולי לא
בכל מקרה עד שלא תסביר מה היה אין שום משמעות למה שכתבו לך פה
קודם כל אשמח אם תנמיכי טוניםנחשון מהרחברון
דבר שני.
יש הבדל ענק בין לפרוק קושי (שזה מה שעשיתי)
לבין מה שכתבת "יש לך טענה ואתה באמת רוצה זוגיות טובה תבוא תספר מה קרה וננסה לעזור לך" למשל.

ובואי נבהיר רגע. בנאדם שמכיר את אשתו לא מהיום. רואה התנהגות שונה. שמוסברת בצורה הגיונית ע''י עייפות הורמונים חוסר שינה ולחץ מתינוק חדש. באמת צריך לספר לך סיפורים בפרטי פרטים כדי שתביני שאולי יש קשר בין כל אלו לבין מה שקרה? אולי פעם באה שמישהו תתלונן שהיא עייפה בהריון תשאלי אותה בפרוטרוט כמה שעות שינה היא ישנה, כמה היא התאמצה בטיפול בילדים וכמה בעלה לא עוזר רק כדי שתוכלי להגיד לה 'מותק, קחי כוחות, ככה זה בהריון, עייפים. זה יעבור..." למשל?

ברור שלא. כי יש דברים שככה עובדים.
וגם את מבינה את זה. רק קשה לך שהנשים כאן לוקחות עליהם אשמה לטענתך. אז מתברר שיש נשים שחושבות אחרת ממך. ומבינות שיש התנהלות שמאד קשה להסתדר איתה אחרי לידה, ומבינות את המקום של הקושי של הבעל.

והם לא באות ואומרים (כפי שטענת) שהאשה לא בסדר והבעל מושלם. הם רק אומרות. ככה זה, אין מה לעשות, זה לא אשמתה, זה יעבור. מבינות את הקושי שלך תהיה חזק.

מה מפריע לך בזה? איך זה הפך ל"כמה מסכנים הגברים כי אנחנו נוראיות (הערך זה האווירה שעולה מהשרשור)"?

כתבת "אולי אם הוא היה מספר את הסיפור היינו אומרות תקשיב יש לך בעיה אתה לא יודע איל להיות בעל נורמלי? לא בטוח אבל אולי.''
אני כן כתבתי מה קרה. לא פירטתי את המקרה אבל הנה למשל... כתבתי קודם "
ואז היא מאשימה אותי שאני לא יודע מה היא רוצה.וכועסת עלי כשאני עושה מה שביקשה לפני כן... כי פתאום היא לא רוצה'' לא מובן? היא מבקשת משהו (וזה באמת לא משנה מה זה) אני עושה אותו. היא כועסת שעשיתי את זה. אני מסביר לה עשיתי את זה כי את ביקשת. והיא פתאום 'נזכרת' נכון... לא משנה....

מה את צריכה לדעת כל פרט כדי להבין שזה לא נורמלי?

קיצור. תקראי את הכל לפני שפיתחת דיעה, אל תפתחי דיעה על המשפט הראשון ותתעלמי ממה שכתוב בהמשך

לא מכירה...שמחה
את כל הפרטים
אבל חשוב לדעת
שלאישה, במיוחד אחרי לידה, הורמונים עלולים ליצור מצבים של דכאון וחרדות.
ואז היא עצבנית מכל דבר הכי קטן, ומבולבלת ממש.
זה מצב נוראי
הרגשה מתסכלת.
היא לא מרגישה לא בסדר, וגם אתה מתוסכל.
אם זה המצב- היא צריכה המון הכלה, אבל זה לא אומר שאתה לא בסדר.
תפרגן לה, תפנק אותה, תאהב אותה.
תשתדל להבין אותה.
זה מה שהיא צריכה, אפילו שאתה לא מקבל על זה פידבק חיובי.
ואם המצב ממשיך להתדרדר- ייתכן שצריך עזרה מקצועית.
תהיה חזק!
ההודעה שלך היתה בטונים הכי לא נעימים שישמיואשת******
ואני אמרתי לך שתסביר מה קרה
כל מה שאתה כותב שהסברת זה עדיין סתם משהו כללי מאד. ואתה בעצמך כתבת בהודעה אחרת שזה לא קשור להורמונים לדעתך ושזה תמיד ככה.
בקיצור באת לפה והאשמת את אשתך, ואת כל עם הנשים ״למה אתן״ ... ״תמיד תכניסו״ (מי שמדבר על טונים)

ועדיין אין פה פרטים
וכן
אם אתה רוצה לקרוא דברים שעלו פה בעבר כשהיתה מישהי שהתלוננה על בעלה (ובקושי יש לה כאלו שרשורים) אז שאלו אותה בפרוטרוט מה קרה, מה הוא אמר ואיך היא הגיבה ו- וואלה ברגע שמספרים את הסיפור השלם מסתבר שלשני הצדדים יש מה לשפר בהתנהלות שלהם ולא הבעל המסכן היה אשם בהכל אלא גם היא (לדעת נשים פה)
אני לא אומרת שזה המקרה שלך, אני רק אומרת שבאת ואמרת בקוים מאד כללים שרבת עם אשתך.
אז?
מזה היה אפשר להסיק את מה שכתבו פה כולן שאשתך מוצפת הורמונים ולכן היא אשמה במריבה ושתכיל אותה ? לדעתי לא.
מריבות של זוג יושבות על מלא דברים לפעמים על בעול קודמות לפעמים על חוסר הבנה על חוסר תקשורת ומה לא...
אמרתי לך את האמת כפי שהיא, מזה שאתה רושם שהתעצבנת על אשתך אי אפשר להסיק שאתה שה שצודק. מה לעשות.

יש נשים שמשנות את דעתן בלי קשר להורמונים ויש גברים שעושים מה שאמרו להם לפי יומיים גם אפ ביומיים האלו התנאים השתנו והם לא יכלו לחשוב להבין לבד שהמצב השתנה... ויש עוד המון מקרים וסיפורים ובאמת אי אפשר להסיק כלום ממה שכתבת כי זה סתם תלונה כוללנית על עם הנשים.
איפה כתבתי שרבנו?נחשון מהרחברון
לא רבנו. אותי ההתנהלות הזו תיסכלה.

ואכן. זו תכונה כללית לעם הנשים שיש להם שינויים בהחלטות ובמצב הרוח. מה לעשות? יש גם גברים כאלו. אבל גבר כזה הוא חריג ורשה כזו היא נורמלית.
לא רבנו. לא התעצבנו. זה פשוט קשה
דבר נוסףנחשון מהרחברון
נראה לי שאת פשוט לא מבינה את משמעות המילה 'פריקה'. ולכן את מתעצבנת סתם...

ולגבי מה שכתבת בסוף. אני לא מדבר על שינוי החלטה אחרי יומיים אלא אחרי 3 דקות...

עובדה. הרבה נשים כאן מודעות לזה שההתנהלות בשלב של אחרי לידה היא מורכבת ובעייתית ומאד קשה לבעל (כל בעל) לעמוד בה בלי להתעצבן.
אז אולי את מלאך ואצלך זה לא ככה.
אבל תביני. יש כאלו (והן הרוב כנראה) שאצלם זה כן ככה
אתה צודקאמאשוני
אני חושבת שאין ספק שאתה צודק וההתמודדות המשפחתית עם לידה הוא בין האתגרים המורכבים שקורה למשפחה.
אין פה צודק וטועה.
יש בו מורכבות עצומה.
בתוך המורכבות הזאת יש דברים שאפשר לשנות, אפשר להשתדל בהם.

אבל אם יש בעיה שהיא ידועה ועד עכשיו לא פתרתם אותה לעומק, סביר להניח שאחרי לידה היא תחריף. אבל זה לא הזמן לטפל בה.
זה הזמן להוריד את הראש מתחת לגל המאיים ולתת לו לעבור. אח"כ כשאגוע יותר, לטפל ולהגיע למקום מבטחים.

נשמע שאתה מעריך ויודע לתמוך באשתך שזה נפלא לא רק בשבילה אלא גם בשבילך. תמיכה זה הריפוי הכי מדהים ומהיר להחלמה מתהליך הלידה. גבר תומך בונה אשה חזקה.
אשה חזקה יכולה להתמודד עם בעיות וקשיים ולא להתמוטט מכל שטות. מה שמחזיק לך הקלה בעומס החיים.

וטיפ קטן לרגעים מעצבנים במיוחד: להשתמש בהומור. אחרי 3 דקות היא שינתה את דעתה והוציאה את זה בעצבים עליך? תנסה לומר לה את זה בעדינות ובחיוך, לא להיכנס לוויכוח.

טיפ קטן גדול: אשה שישנה לפחות 4 שעות רצוף ביממה תהיה חזקה עשרות מונים מאשה שלא.
תחשבו אם אתם מגיעים לזה, ואם לא אז מה אפשר לעשות כדי כן להגיע לזה. (מנקה, מבשלת, מטפלת, בייביסיטר, מה שצריך...)

בהצלחה!

(אגב לא מסכימה עם האמירה "בסוף הכל עובר" לפעמים יש משקעים שצריך לטפל בהם והם לא יעברו לבד, לא נשמע שאתם שם אבל סתם להעלות למודעות)
מיואשת צודקת בזה שאתה מכליללמה לא123

אף פעם אל תכליל,בשום נושא.

וגם לגבי חוסר החלטיותלמה לא123

אם תשאל את בעלי אולי הוא יזדהה איתך,אבל הפזיזות שלו עלתה לנו בהרבה עוגמות נפש וכסף

הכל תלוי בנקודת מבט

חשוב לי להדגישלמה לא123

שבעיני אני ממש לא,לא החלטית.אני יודעת שאני טיפוס זורם מאוד

 

גברים ממאדים נשים מנוגהערשק בהעלותך

זלדה מחכה כל היום שזלמן יבוא ויהיה לה למי לבכות כמה שקשה לה. הוא נכנס והיא צועקת לו שיָרד גשם על הכביסה ושהכרובית נשארה מחוץ למקרר והתקלקלה ושרגע אחרי שהיא שטפה את הרצפה נשפך מיץ דביק, ושהיא כבר לא יכולה יותר ככה.

היא כן יכולה ככה, והיא גם לא מתכוונת שהוא אשם בכל זה, היא פשוט נורא זקוקה למישהו לצעוק לו ושיקשיב לה ויבין אותה. לא צריך שירוץ לפתור לה את הבעיות, רק שיסכים איתה שהיא נורא מסכנה. ושיגיד לה שהיא כזאת אשת חיל ואמא למופת. ואז מצב הרוח שלה ישתפר פלאים. זה כל מה שהיא צריכה מזלמן כרגע, וזה הכול בשבילה.

זלמן מחכה כל היום לחזור הביתה ושזלדה תחייך אליו. הוא נעצר המום מזה שהוא רק פתח את הדלת וכבר היא מתנפלת עליו בטרוניות. מבחינתו כל סעיף ברשימה הנ"ל היה האשמה, או משימה שהיא מעמיסה עליו, או כנראה שניהם ביחד - גם תעשה את זה ואת זה ואת זה וגם תרגיש שאתה לא בסדר. הוא סובל את זה יום, הוא סובל יומיים, ואז כבר לא יכול יותר. כמה האשמות בן אדם אחד יכול לספוג?

ועד שגמרתי לכתוב את כל זה אני רואה שגם שירוש כתבה על אותו עיקרון...

דייי אדיר!!! זה בדיוק זה!עלה למעלה
ובאמת כדאי לקרוא את הספר הזה
באמת מתסכל מאד מאדניקיתוש
אתה האדם היחיד בעולם שהיא באמת נשענת עליך.
ולכן היא "מרשה" לעצמה להתפרק לידך
חשוב לדעת, נשים לא מחפשות פתרונות לרוב אלא הכלה.
כלומר היא אומרת שהיא עייפה,
עשית הכל שהיא תישן. בסוף אחרי שנקרעת היא מספרת שלא ישנה בכלל.
לא יודעת אם הדוגמה כ"כ טובה אבל הרעיון של ההזדהות:
נכון, את באמת עייפ, מסכנה, כ"כ הרבה את עוברת בזמן האחרון.
אפשר לחפש פתרונות, אבל קודם כל להכיל!!
זה הרבה יותר פשוט מלחפש פתרונות
וואי כמה שאני מבינה את התסכול הזהפשיטא
אני עכשיו במקום של אישה אחרי לידה, מרחמת על בעלי שנאלץ לתמוה על המצבי רוח המשתנים שלי.
בהחלט אני עושה לו את המוות,
וואלה, לא שולטת בזה. אם הייתי בעלי הייתי גם לא סובלת אותי.
גברים שמצליחים להתמודד בנחת עם אישה אחרי לידה צריכים להנהיג.
אשריכם!
אני גם לא סבלתי את עצמי אחרי הלידה השניהאמאשוני
לכן לקראת השלישית התכוננו הרבה זמן פיזית נפשית הכל.
היה כל כך שונה לטובה.
לפעמים יש דברים קטנים שיכולים לעשות שינוי גדול.

לא אומרת לך עכשיו שאת אחרי לידה כי במצב שנלחמים לשרוד את היום אי אפשר לחשוב על השבוע הבא,
רק אומרת בכללי, טוב לאישה טוב בבית.
זה מקרין על כולם. וזה כל כך שווה את זה!!!

אז אל תתקמצנו על עצמכן, לא כלכלית ובטח לא נפשית.

תעשו מה שיעשה לכן את היום מעט יותר טוב. כולם רק ירוויחו מזה.
ממש קשה לי עם האמירות האלו של לא סבלתי את עצמימיואשת******
אם הייתי חס ושלום שוברת את הרגל. והיה כואב לי והייתי מתה מכאבים והיה גם תינוק קטן בשטח, גם אז הייתי אומרת שאני לא סובלת את עצמי? שכל הכבוד לבעלי שהוא מתמודד איתי? למה? אני אשמה במשהו?
לא.
תינוק הוא החלטה של שנינו
את מצבי הרוח לא בחרתי
לא את ההורמונים
לא את ההקאות
לא את הדימום הפצעים התפרים ופטמות הבדיקות
משהו מזה בחרתי? משהו מזה אננ עושה בשביל הכיף שלי או משהו?

שנינו בחרנו בתינוק
אני קיבלתי את הקושי הפיזי
והוא קיבל את הקושי של להיות בן זוג של מישהי שסובלת מכאבים קשים הורמונים וחוסר שינה
אף אחד מאיתנו לא סובל ״בגלל השני״
אך אחד מאיתנו לא ״אשם״
ולאף אחד מאיתנו לא מגיע כתר ראשות הממשלה בגלל שברב טובו הוא מתמודד עם מצב שבחר אותו!!
אנחנו זוג, מתמודדים עם הקושי כזוג, ולא מאשימים אחד את השני בקשיים אלא מבינים שזו הדרך שה׳ נתן לנו בדרך לברכה הגדולה לקבל ילדים
אני לא סובלת את הכאבים הנוראיים אחרי לידה
ואתן יודעות משהו, בעלי עוד יותר לא סובל את זה, כואב לו שכואב לי וכואב לו שלא תמיד יש לו איך לעזור לי וכשאני בוכה מרב בחילות הוא כמעט בוכה איתי.
ואני צועקת על עצמי אם צעקתי עליו סתם, מה עשיתי ... כן ברור שזה גם קורה. אבל אני לא שונאת את עצמי.. אני מבינה שזה המצב גורם לדברים האלו ואנחנו נתגבר על זה יחד.
וזהו, זה מה שהופך אותנו כזוג יחד ולא זוג שמאשים אחד את השני- זה בגלל ההורמונים שלך, זה בגלל שלא נתת לי לישון וכאלו.
אוקי זאת התחושה שלךאמאשוני
לא באה להגיד שהתחושות שלך לא נורמליות,
אני שיקפתי את ההרגשות שלי.
ואני אחרי הלידה השניה הרגשתי לא נורמלית ולא ידעתי איך להתמודד עם זה או איך לעצור את זה או איך לשלוט בזה, ולכן עשה לי רע להיות עם עצמי.
בלי קשר לבעלי בכלל.
אני רק זוכרת שאמרתי לו פעם אחת שהוא סובל אותי שעתיים ביום, אני סובלת את עצמי 24 שעות...
קשה לי עם עצמי שאני הורמונלית ולכן כשיש לי בחירה אני אבחר בכל התמודדות אחרת רק לא הורמונים.

מה שכתבתי זה שלדעתי ומניסיוני יש דרך להקל על הסימפטומים ההורמונליים ועל ההתקפים של מצבי הרוח.
למשל לישון טוב.
למשל לצאת למלונית אחרי הלידה.
למשל לא לספוג ביקורים שמעמיסים עלי נפשית.
למשל לישון טוב.
למשל לאכול טוב.
למשל לא להיות המבוגר היחיד עם כל החבורה בחודש הראשון אחרי הלידה.
למשל לא לוותר על יציאות מהבית גם כשין לי חשק.
למשל להקפיד לשוחח עם בעלי לפחות פעם ביום במהלך היום.

זה דברים שלי אישית עזרו מאוד לעבור את משכב הלידה בהצלחה.

אני לא יודעת מה יעזור לכל אחת אבל אני כן בטוחה שאם מסתכלים אחורה לפחות שנה אחרי, על התקופה ההיא,
אפשר לזהות נקודות שהביאו לשבירה וההתפרצויות ולחשוב איך יכולנו להתנהל אחרת.

אני לא חושבת שצריך לכתור כתר על ראשו של מישהו,
אני כן חושבת שבעבודה נכונה ניתן למזער נזקים.

וחוץ מזה, בנימה אישית, אל תשכחי שהמציאות שהייתה לך אחרי הלידה האחרונה היא לא מציאות רגילה.
אני באמת לא יודעת מה הייתי עושה במקומך.
כנראה משתגעת ונשארת עם טראומה.

בעצם לא כנראה, זה מה שקרה... (צוק איתן אחרי לידה ובעל מגוייס)
ברוווור. לא ביטלתי לרגע את הדרכים המעולות שאת מביאה להתמודדמיואשת******
להיפך
את ממש צודקת בכל מה שכתבת
אני מדברת יותר על ההסתכלות והשימוש במינוח לא סבלתי את עצמי
ברור שקשה
מאד
וכל מה שכתבת נכון וטוב וצריך ללמוד ממך (בכלל מעריצה אותך)
אני רק לא אוהבת שכאילו משליכים את זה ״עלי״
אני לא סובלת שקשה לי
אני לא סובלת שהורמונים משתלטים עלי
ולא - אני לא סובלת את עצמי
שאלה של ניסוח שאני מרגישה שמשפיעה הרבה על איך שאני אישית תופסת את עצמי
כשאני מבינה שזה לא אני , לא אשמתי, לא בחרתי בזה, אז אני לא שונאת את עצמי, אני מתמודדת עם המצב והוא לא באשמתי
מקווה שהבהרתי את עצמי
ותודה על המילים הטובות ❤️
שרשור היכרות 🔗🔗🔗הרבנית הקדושה

שלום אהובות, קדושות וצדקניות

רוצה אני אתכן להכיר

ללמוד לכבד ולהוקיר

ולכן בשרשור זה 

כל אחת מציגה את עצמה 

עם עובדה נכונה ולא נכונה

 

ספרי לנו יקירה

מהם מעשייך ביומיום ובשגרה

ולמה דווקא לך מגיע כתר ועטרה  👑

 

ומתכבדת אני בזאת להתחיל,

 

אני ידועה כ"הרבנית הקדושה"

נשואה לעטרת ראשי האדמו"ר שליט"א

ילדינו מניין כפול שלושה 

מעסיקים אותי ביום ובלילה

במטבח אני לעשות מפליאה

מרק עטלפים ורול לביאה 🍜

 

 

מי יודעת מי מכירה

מהי העובדה הנכונה?
 

כל אחת שמגיבה, 

מתייגת ניק רנדומלית בתשובה
 

@המקורית 

@חשבתי שאני חזקה 

@שושנושי 

@דרקונית ירוקה 

@מחי 

@אוהבת את השבת 

@יערת דבש 

@ראשונית 

@רקאני 

@יעל מהדרום 

@Doughnut 

@א.ק.צ 

@אשת מקצוע 

@איזמרגד1 

@ילדה של אבא 

@יהלומה.. 

@דיאן ד. 

 

 

מתכוונת גםחשבתי שאני חזקה
שאשמח אם באמת 1 הנכון.. ❤️
אני גננת משלימהאנונימית בהו"ל

מחליפה את הגננת הקבועה בשלושה גנים.

יש גן אחד קשה ממש שאני משקיעה את הכוחות שאין לי שם.. היום קיבלתי מהורי הגן מתנה למשלוח מנות ביימי על סך 80 ש"ח.. נעלבתי קשות, לא הגבתי אפילו מרוב שמתחשק לי לזרוק להם את זה בפרצוף.ז

אשמח לשמוע בתור אימהות מה אתן חושבות? האם יש סך מינימלי שמכובדים להביא או שהיום בגלל שיש שתי גננות ושתי סייעות פשוט התקמצנו על הכסף?

קראת מה שכתבו לך כאן אמהות על הנסיון שלהן כוועד?קופצת רגע

זה מורכב.

בשבילך זה כולה 'עוד 20 שח',

בשביל מי שמארגנת את זה זה כל מיני החלטות של כמה לאסוף וכמה ללחוץ ומה לקנות ואיך לתת ומה לכתוב. תאמיני לי שגם השמונים שח ששלחו לך, שנראים לך כל כך מעליבים, הצריכו מחשבה ועבודה ותשומת לב.


וגם לא כל כך הבנתי למה נראה לך מוזר לתת לגננת משלימה פחות. את באמת עובדת בגן שלהם פחות, ואם שלושת הגנים יתנו משהו בסכום כזה זה מכובד פלוס.

אגב גם אין קשר לעובדה שזה גן מאתגר, לא חושבת שההורים חושבים על הגן כמאתגר ולא נראה לי שהם חושבים שהצוות ראוי ליחס מיוחד רק בגלל העובדה הזו.


הסכום בפני עצמו לא מעליב.

לתת אותו ככרטיס ביי מי אולי זו לא ההחלטה הכי טובה, ואולי דווקא רצו שיגיע אליך לפני פורים ואת לא תהיי בגן ביום שיתנו את משלוחי המנות, ולכן החליטו 'רק' לשלוח בביי מי.


מכאן והלאה זו כבר החלטה שלך איך להסתכל על הנתונים.


שרשור ממים!!הרבנית הקדושה

הוא ממש צודק הילדוןהרבנית הקדושה

זה לגמרי מיותר ללכת לישון 🤣🤣

מה ישמח אותך מתנה ללידה?ואילו פינו

שאלו אותי ואין לי מושג מה לענות..

בגדים יש לה מלא.. עגלה אוניברסיטה טרמפולינה אמבטיה יש..

משחקים לגדולים יש המון וכבר אין מקום

ספר לא משמח אותי.

שובר נמאס לי.. יש לי מלא ולא מצליחה באמת להשתמש בהם

עיסוי זה נחמד אבל לא מכירה מישהי מומלצת באיזור ואין לי כוח לברר וגם זה מסובך אם למצוא פתרון לתינוקת..


רעיונות? 

להזמין לכם אוכל, תכשיט, מטפחת, מוצר חשמלי קטןיעל מהדרום
לק"י

באמת שאלה מסובכת😅

ברוך ה לא עולה משהו שצריכים..ואילו פינו

תכשיטים לא ממש לובשת מטפחות יש לי המון ובאמת לא צריכה..

וחבל לי שיוציאו כסף על אוכל... 🤦‍♀️זה חד פעמי

אם זה חד פעמי ומשמח אותך זה שווהיעל מהדרום
לק"י

בעיקר אם אין משהו דחוף יותר 

זה לא חבלהמקורית

ואת ממילא לא צריכה עוד כלום, והכסף מוגש לך

הייתי מבקשת מארז קינוחים מפנק/ ארוחת בוקר/ משלוח לצהריים שיחסוך לך להכין/ אוכל מוזמן לשבת

מה עם לשלם שעתיים לעוזרתאיזמרגד1
או משהו בסגנון? 
אם רק היו פה עוזרות או בייביסיטרואילו פינו

עונה גם ל @כורסא ירוקה

ממש קשה למצוא פה מישהי.. 

אולי בייביסיטר שתאפשר כמה שעות שינהכורסא ירוקה
אולי תוספת מרעננת לפריט שכבר ישיראת גאולה

מצעים לעריסה

כרית צפה לאמבטיה

מזרן לעגלה


או מכשיר מפנק כמו מחמם מגבונים, סטריליזטור אם את משתמשת בבקבוקים, יש מכשיר שמכין ארוחות לשלב הטעימות, מכשיר שמשמיע את הבכי של התינוק מהחדר השני.

חברה יקרההרבנית הקדושה

כל הכבוד על המחשבה

 

מתנה ליולדת

זאת מחווה נחמדת

 

אני ממליצה על ארוחה שווה

חכי בפתח אני כבר מגיעה

חח.. מי שרוצה לקנות לי גרה 3ואילו פינו

שעות נסיעה מפה..

איך יכול להיות יותר מדי שוברים? כשהם טוביםקופצת רגע
זה כמו כסף. לא?

נניח ביי מי אול תקף למלא דברים ויש לו תוקף של כמה שנים. את לא תצטרכי בגדים לילדים מתישהו בהמשך? נעליים? לעצמך אפילו? 

אפשר גם בקניה באינטרנט בחלק מהמקומותיעל מהדרום

לק"י
 

תמיד שווה לנסות.

מזמינה משיין בדרכואילו פינו

לא באמת מצליחה. להגיע לקניות וכשכן ממש קשה לי למצוא..

אז לא מצליחה לממש את השוברים..

יש לי ביי מי אול ותו הזהב.. 

לא יודעת בעיני זה תמיד שימושיקופצת רגע

בפסח לא תקני לילדים מתנות?

התוים האלה טובים גם לקניה אונליין, למשל סטימצקי או צומת ספרים,

עם תו הזהב נראה לי את יכולה לעשות קניות בשופרסל גם באונליין

זה לא חנויות שאני קונה בהם בדרכואילו פינו
ואני לא אוהבת את המבחר שיש באונליין בארץ לבגדים.. תמיד מגיע קצר קטן או שאני לא אוהבת.. בשיין האפשרות להחזיר בקלות מהבית ממש מקל אם מגיע לא מוצלח.. 
אז לא...קופצת רגע

בצומת ספרים למשל יש גם משחקי קופסא,

כאילו זה להמון דברים שבעיני ממילא קונים,מצעים מפוקס הום עלה לי עכשיו לראש למשל.


אבל רואה שלא הצלחת לשכנע אותך, אם תחפשי למי למסור אני מתנדבת לקבל 🤪

אולי תמכרי אותם?יעל מהדרום

לק"י


ואחותי אמרה לי שאפשר לקנות בבימי באשכר מטפחות. אם עוזר לך או למישהי אחרת.

(גם אני פחות מוצאת מה לקנות לעצמי עם ביימי. בסוף קניתי לילדים בקסטרו, והשתמשתי שם. יד להם שמלות וסרפנים ממש חמודים לילדות, ובמבצעים של 2+2 זה שווה).

שובר משייןאוזן הפיל

מה שביקשתי מהיומולדת

ואז התפנקתי על שטויות ובגדים שאני אוהבת בלי מצפון

אולי שובר לאיזה אטרקציה בשבילך לבקאים הפנוייםשורשי

בחופשות לידה? דיברו פה הרבה השבוע על השיעמום והריקנות..

אז מה

שובר לסדנה/ טיפול/ ערכת יצירה שווה? או לפשוט את בוקר באיזה מקום ממש מפנק וחוויתי....

תגידי להם מה החלום שלך והקטגוריות ושהם ימצאו כבר מה בדיוק ואיפה...

תנסי לחשוב לא במושגים של מה צריכהחשבתי שאני חזקה

אלא מה יפנק אותך...

לא יודעת באיזה סכום מדובר (כל המתנות שאני רוצה יקרות מידי כנראה🤭)

אולי משהו כיף למטבח. או אולי כרטיס כניסה לאיזה אטרקציה משפחתית לנצל בחופשת פסח..

יש לך עוד רעיונות?ואילו פינו

במטבח אין מקום לעוד משהו..

נגיד 300 ש"ח.. 

אולי משהו מתחביבן שאפשר לעשות כל המשפחה יחד?כורסא ירוקה
הבאת לי רעיון💪ואילו פינו

יש פה מישהי שמוכרת שלטי פסיפס להכין עם השם משפחה..  זה יכול להיות לי תעסוקה כייפית..

אבדוק כמה זה עולה..

מציעהנועה לה

שובר לארוחת בוקר זוגית באיזה בית קפה

שמעתי על גלידריות שיש להם שוברים לגלידה משפחתית, זה ממש כיף לצאת עם הילדים להתפנק ולשלם בשובר

שובר לטיפול פנים או מוצרי קוסמטיקה אצל קוסמטיקאית

נעלי בית או פיגמה מפנקת - תמיד כיף להתחדש 

 

 

אני לפעמים בכלל ביקשתיבשורות משמחות

כמתנה מכשיר שמאוד רציתי שהוא בכלל לא קשור ללידה או לתינוק

את יכולה לנצל את ההזדמנות

מה למשל?ואילו פינו
קורסבשורות משמחות

או סדנה שהיית רוצה ללמוד/לעשות

מקס' את מוסיפה את ההפרש

מכשיר לבית שייקל עלייך כמו שואב שוטף או מכשיר לעצמך למשל ביקשתי מסחטה מיוחדת

טיול מאורגן שווה זה ממש טוב כי יוצאים בלי לתכנן


תודה רבה לכולן!! עזרתן מאוד!ואילו פינו
קרמים שווים לפניםשמיכת פוך

 כיף   להשקיע בעצמך אחרי הלידה ולטפח את עור הפנים.

יש חברות שונות שמשווקות  ערכה של מסיכות, פילינג, סרום וקרם פנים.  

עיסוי אפשר ללכת עם התינוקתאוהבת את השבת

אני עשיתי אצל מישהי בירושלים , ליליאן עם התינוק,.זה אוסטאופתית,  אבל תכלס אותי ממש מפנק העיסוי שלה, היא עוברת על כל הגוף וממש נותנת עבודה..

ועשתה גם לקטן טיפול.

לשנינו עלה 600

תכלס שווה ממש

דברים שישמחו אותיאפונה

(חחח צריכה לתייג אנשים שלא נמצאים פה)


כסא נדנדה

ערסל ישיבה (לגינה או מרפסת)

פרחים לשתילה, אדניות אם צריך

עיסוי (אפשר גם ליד ההורים ולתפור את זה עם נסיעה לשבת או משהו)

גיפטכארד שווהאשת מקצוע
אולי שובר לעיסוי אצל מישהי ספציפית באיזור שלכםשורשי

שטובה ונעימה? הכוונה שהם ייעשו את הבירורים וכו'

ולך יישאר רק למצוא בייביסיטר/זמן שהבעל יכול להיות איתה

וללכת להתפנק (יש כאלה שבתוספת תשלום יכולות גם להגיע אלייך לבית)

עונה מה ישמח אותימולהבולה

ארוחה שווה מוזמנת

שובר לארוחה

טבעת,עגילים,שרשרת

בדיוק באתי לשאול על זה!גלויה

תודה

נראה לי דברים לתינוק שהיום דיי יקריםעם ישראל חי🇮🇱אחרונה
מובייל למיטה, טרמפולינה, משטח פעילות ...
אוףף אני יודעת שזה לא נורמלי, אבל לא רואה דרך אחרתהילושש

אני בתסבוכת קטנה שמרגישה גדולה עליי. 

כרגיל אני והתחושת מחויבות, אי נעימות, תקראו לזה איך שתרצו. 

אבל (!!) מהבתים שאני ובעלי מגיעים- דווקא, כן חשוב לי להתאמץ בדברים האלה. 

להלן המקרה: 

 

כידוע אני ובעלי לא מרבים ביציאות זוגיות בחוץ, הן מבחינה כלכלית והן מבחינת זמנים וילדים וכו'. מעדיפים כבר זמן זוגי בבית.. 

השבוע, יצא שיש 2 אירועים-אתמול היה אירוע מהצד שלו, חתונה לבת דודה. והיום יש בת מצווה לבת דודה שלי, היא ילדה יתומה מאמא שנפטרה בפתאומיות ביום בהיר, דוד שלי מגדל 3 ילדים לבד. 

לאתמול, לחתונה של בת דודה שלו, דאגתי לבייביסיטר שמתאימה לקטנה שלי, כי היא קצת דרמטית והיסטרית אם זו מישהי שהיא לא מכירה או לא מתחברת..  למרות שהיה קשה לצאת מהבית מבחינת הילדים, קשה לי מאוד לשחרר וגם הקטנה שלי מאוד קשורה אליי, היא מתעוררת המון ומחפשת אותי.. במיוחד מאז ההיריון. למרות הכל, עשינו את זה. היה כיף, נהנינו. 

לבת מצווה של היום- סגרנו את אחות של בעלי כבר מלפני שבועיים. אמרה שתגיע אבל תצטרך לישון אצלנו. בכיף. אממה?! שפתאום בתחילת השבוע היא מודיעה שהיא לא תוכל להגיע כי אמא שלה (חמותי) לא מרשה לה לעשות בייביסיטרים לאחים שלה כי היא מגיעה מאוחר והיא צריכה לחכות לה. (רק לציין, שהיא כבר בת 21, חוזרת מבילויים מאוחר על ימין ועל שמאל, פתאום כשמדובר בלעזור לאחים שלה- לא. ) היא אמרה שנחפש תירוץ כלשהו/שקר כלשהו שיאפשר לה הסכמה מאמא שלה לישון אצלנו- לא מצאנו. בקיצור, הבריזה לנו, בעל כורחה. 

מה שקורה זה שהבת מצווה בירושלים, אנחנו מהמרכז. ללא רכב. 

בנוסף, בשבת הקרובה זו שבת אזכרה לסבתא שלי, גם כן בירושלים. ולי אישית, כן חשוב להיות נוכחת ולכבד את אמא שלי (זו אמא של אמא שהיינו מאוד קרובות). 

אז מה שמתבקש זה שאם אין בייביסיטר אז לקחת את הילדים איתנו ולהישאר לישון שם.. אבל הבעיה שיש תחפושות לבן שלי ביום שישי בבוקר ואין סיכוי שמוותרים על זה. אז חייבים לחזור. 

יוצא שאחנו ניסע בחמישי, נחזור בלילה כשהילדים ישנים, עייפים, באוטובוסים. ואז למחרת אחרי המסיבה שוב לנסוע לירושלים. מוצש לחזור. 

לא שהשבת זה מעין עולם הבא, זה קצת קשוח.. יש שם 3 ילדים יתומים שרוצים תשומת לב ומאוד אוהבים את הקטנים שלי ברמה שלקטנים שלי זה כבר לא נעים, וכל זהמן צריך למצוא את האיזון בין הילדים שלי לבין לא לפגוע בהם, הילדים.. בנוסף, דוד שלי קצת קשה לו באמונה, אז הרבה פעמים יוצא שיש ויכוחים על אמונה/דת.. אני רגילה אליו אבל בעלי מתקשה עם זה מאוד. בנוסף, במוצ"ש יש את האזכרה ה'רישמית' שזה בתפילת ערבית של מוצ"ש.. אני לא יודעת כמה זמן זה יקח אבל בעלי אומר שאיך שהשבת תצא הוא רוצה לעוף משם ולא לחכות לעוד אזכרה. אבל בתכלס, אין עניין למהר, כי אם אנחנו נצא מיד בצאת שבת באוטובוסים וברכבות, לעומת- אם נחכה לאזכרה, ואחכ אבא שלי יסיע אותנו הביתה- זה יצא אותו זמן רק בהרבה פחות כאב ראש.. 

בקיצור, אני מבינה שזה קשה לו.. 

אבל (!!) מה אני אמורה לעשות? לוותר על השבת?! לא שאני ששה להיות שם, אבל כן חשוב לי לכבד את אמא שלי. ואני אחזור על השורה השלישית שכתבתי למעלה- בעלי מגיע מבית שבו לא מתאמצים אחד למען השני במשפחה- כל אחד במסגרת המקובעות שלו (דוג' לעילף חמותי לא נותנת לבת שלה לעשות לנו בייביסיטר כי זה לא מתאים שהיא חוזרת לה מאוחר, למרות שאין בעיה שתישן אצלנו.. סתם, מקובעות, תירוצים.. ). כאילו אין התגמשות למען האחים/הילדים/המשפחה. לעומתם, אצלנו במשפחה- יעשו שמיניות באויר כדי לעזור אחד לשני, יעשו מאמצים עילאיים כדי שהשני יסתדר גם אם זה קצת גורם לי לאי נוחות. הכל למען המשפחה. 

אתמול בחתונה ראו את זה ממש, דודה שלו מחתנת, כל האחים שלה יושבים בחוץ, אין שום התרגשות למען האחות המחתנת.. גם לא במתנה.. אצלי אם אחד הדודים יחתן- וואו וואו איזו התרגשות, כולם עוזרים, כולם נותנים יד, כולם מאחדים ומתאגדים ביחד למען מטרה משותפת- למרות שלא תמיד מסכימים ולא תמיד זה הכל זורם.. אבל ערך המשפחה עליון! 

ואני לא רוצה להתרגל להיות כמוהם. סליחה! אני רוצה שהילדים שלי ילמדו שלמען האחים/המשפחה עושים הכל! ככה, פשוט! 

ברור שיש את הצד השני- של לתת אבל להרוג את עצמך. אבל אני חושבת שבימינו, הרבה יותר קל ללמוד להיות אגואיסט מאשר ללמוד להיות נותן ועוזר ומתאמץ למען המשפחה. 

 

אני מבינה שזה קשה, לא פשוט, 

אבל(!!) זה לא כל יום! 

אפשר להתאמץ, במיוחד למען משפחה שעברה טראומה כ"כ גדולה באובדן האמא שהייתה מאוד דומיננטית (האבא בכלל לא תיפקד ולא היה מעורב). 

ואז שבת.. אני יודעת שזה יותר מידי. באמת. 

 

בקיצור, בעלי אמר שזה או לנסוע עם הילדים היום אבל לוותר על השבת

או 

היום הוא נשאר בבית עם הילדים ואני נוסעת לבד, ואז נוסעים בשבת לשם. 

 

הוא צודק ואני יודעת את זה. 

 

אבל קשה לי לאכזב/להגיד 'לא' לאמא שלי. היא לא ביקשה. היא גם לא מצפה. אני יודעת. אבל משהו גם בקשר שלי עם סבתא שלי, וגם המחויבות והכבוד לאמא שלי- מרגיש לי מחייב. 

אבל כן הייתה רוצה שנהיה כולנו יחד.. 

הם עושים כ"כ הרבה בשבילנו, באמת, אז אני לא אתאמץ למענה?! 

 

בקיצור, כתבתי ונרגעתי אבל עדיין מתלבטת. 

אני יודעת שזה לא הגיוני ולא נורמלי עם הילדים. 

 

 

האופציה השניה הכי ריאליתיוקי

משפחה שלך וגם בת מצווה אין סיבה לטרטר את כולם באוטובוסים. אנחנו עם רכב והרבה פעמים מגיעים רק אחד מבני הזוג לאירועים כי אין בייביסיטר ואני לא מוציאה את הילדים מהבית בשעות כאלו (אלא אם כן זה אירוע של אחים שלי/שלו)

נשמע הכי הגיונירקאני

שאת תיסעי לבד היום

ותיסעו ביחד לשבת

באמת זה נשמע הכי הגיוני שתסעי היום לבדפה לקצת

זה מה שאני הייתי עושה...


ומאוד מבינה את הרצון למשפחתיות, אבל צריך תמיד לזכור שזה לא יבוא על חשבון המשפחה שלך.

אני גם לא הייתי מוכנה שהילד יפסיד יום תחפושות בגן אז הייתי מעדיפה לנסוע לבד לאירוע ושהילד יהיה בגן.

נכון, היא הכי קלה.. אבלהילושש

אז זה יוצא שעושים בדיוק הפוך ממה שהוא רוצה- 

כאילו הוא גם לא מקבל את היציאה היום.. וגם נכנס לשבת הזאת שהוא לא רוצה.. 

מסכן! 

 

לא יודעת אם הוא מסכןפה לקצת

זאת הבחירה שלכם בין שתי האפשרויות המציאותיות

לפעמים את מוותרת ולפעמים הוא.


כשאת מוותרת את מסכנה?

לא מסכנה.. אבל בהחלט באסההילושש

בהתחשב בעובדה שאנחנו כמעט לא יוצאים למסעדות או מקומות יקרים 

אם זו אופציה שהוא הציע - זה תכלס הכי הגיוניבארץ אהבתי

מן הסתם זה מה שאנחנו גם היינו עושים.


ואני לא חושבת שצריך לקשור בין אירוע משפחתי ליציאה זוגית.

כשמאפשר לקחת בייביסיטר ולצאת כזוג - זו באמת הזדמנות נחמדה וכיף להרוויח גם את הזמן הזוגי ביחד.

אבל המטרה היא לא יציאה זוגית, אלא להשתתף באירוע ולשמח את המשפחה. ואם הדרך לעשות את זה היא לבד - אז זה מה שהכי הגיוני לעשות.

ואם חשוב לכם גם זמן זוגי - אז תמצאו זמן אחר במקום שבו כן מסתדר לקחת בייביסיטר ותצאו לזמן זוגי שקט...

במצב כזה הייתי שוכרת רכב ליומייםיום שני

מהמרכז לירושלים ברכב זה לא נורא בכלל,

בתחבורה ציבורית זה סיוט .


בסיטואציה חד פעמית שיש הרבה אירועים משפחתיים יכול להקל מאוד.

אני אגיד לך את האמתבאתי מפעם

איך שאתם חיים במשפחה שלך זה מהמם וזה שלכם, אבל בכנות, בשבילי זה חונק מידי.

יוצר מידי מחויבות, יותר מידי אירועים. בת מצווה למשל זה אירוע ממש מיותר בעיני להזמין את הבעל של הבת דודה ...

וואו, הייתי נחנקת אם הייתי מחויבת לכל כך הרבה דברים, אם זה זורם אז סבבה, אבל אם לא- אז לא.

תסעי לבד, למה לסחוב משפחה שלימה באוטובוסים?! זה הגזמה. תשחררי, את סתם מנסה לרצות את אמא שלך ואת הדודים ואת האחיינים ואת מי לא? תחשבי על בעלך כרגע וזהו. 

למה באמת שלא תסעי לבד לבת המצווה?קופצת רגעאחרונה
ככה גם תהיי פנויה יותר ללוות אותה ולהיות איתה.

אני איתך לגמרי בקטע של להתאמץ למען המשפחה, אבל אם ממילא תהיו עם הדוד וילדיו גם בשבת, עוד יותר אין טעם לטלטל את הילדים לארוע בחמישי בערב. 

בת 4 שישנה המוןאנונימית בהו"ל

בת ה4 שלנו היתה פרח שמח ועליז,

בחודשיים האחרונים היא ישנה המון 

נרדמת כל יום בצהריים

ישנה בלילה לילה מלא

בוכה הרבה, מאד נרגנת

ואבדה את התאבון לגמרי (אוכלת בגן בדרך כלל בבוקר, צהריים לא אוכלת לרב וא. ערב אוכלת קצת..)

היא גבהה מאד, מתפתחת קוגנטיבית אבל משהו בה מחשיד אותי.

עשינו בדיקות דם- ההמוגלובין קצת נמוך

לוקחים ברזל

לא רואה שיפור משמעותי

מה כדאי לעשות?

 

אציין שלפעמים היא פתאום מלאת שמחה והתלהבות

נניח כשהתארחה אצל דודים אכלה יפה מאד...

אבל בבית רב הזמן היא ירודה ממש

בדקת עם הרופא ילדים?איזמרגד1
כיוון של מונו וכאלה (אין לי מושג אם זה נכלל בבדיקות דם או לא...)
מונו זה רעיון שלא שללנואנונימית בהו"ל

אני אחזור לרופא ואבקש בדיקות יותר מקיפות

אם כי היא מתוננת גם המון על כאבי בטן0 לכן שללנו צליאק

וזה לא.

לאחרונה התלנוות על הכאבי בטן פחתו מאד, אבל עדיין היא חלשה.

ממליצה לבדוק CMV ובכלל לעשות בדיקות מקיפותאמהלה

לא רק ספירה.

זה בהחלט נורה אדומה

וכל הכבוד לך שאת על זה....

תודהאנונימית בהו"ל

יש לך עוד הצעות חוץ ממונו מה לבקש מהרופא?

(יש לנו רופא אחד שנותן מה שמבקשים אז שווה לבוא עם רעיונות מהבית)

אז ככה:אמהלה

מונו- כולל CMV EBV

פריטין

B12

ויטמין D

IRON

CRP

שקיעת דם

וכמובן ספירת דם.

ציליאק אמרת שכבר שללתם.

נראה לי הצעד הראשון זה בדיקות מקיפות. אם בעז"ה הכל יהיה תקין אז לחשוב על כיוונים אחרים

יודעת שאצלנו בישוב משתולל עכשיו CMV לצערי גם הבייבי שלי נדבק ולקח את זה קשוח מאד. עם תופעות לואי נוראיות

תודהאנונימית בהו"ל

משום מה על המונו בכלל לא חשבתי 

למרות שגם לי היה מונו בתור ילדה

איך היא בגן?כורסא ירוקה

יכול להיות שיש משהו בבית שמשפיע עליה?

משהו פיזי הכוונה, נגיד כמו שכנים שמעשנים בחוץ וזה חודר הביתה, או אם היא ישנה בממד בבנין חדש (שנבנה בשנים האחרונות).

לדברים הספציפיים שציינתי אני לא חושבת שיש השפעות מהסוג שתיארת, הבאתי את זה כדוגמאות לגורמים סביבתיים שעלולים לגרום בעיות וזה לא הכיוון הראשון שהיינו בודקים כנראה

זהו בגן היא יותר פורחתאנונימית בהו"ל

הגננת ממש עפה עליה והיא עפה על הגן..

 

בהתחלה תליתי את זה רגשית קצת כי היא ילדת סנדוויץ' ממש

ומעליה ילד גאון ומתחתיה פעוט מהזוג שממגנט אליו תשומת לב והרגשתי שהיא נופלת בין הכסאות

אבל אחרי כמה זמן ראיתי שבשעות הבוקר גם בבית היא הרבה יותר בטוב (נניח בשבת)

ופשוט כנראה בגן היא פורחת כי זה שעותה בוקר ואחרי לילה של שינה בכל זאת היא יותר בטוב..

ואת מעלה כיוון ממש מענין, כמעט בלשי, ננסה לחשוב קצת.

 

אם בבית בבקרים היא בסדר וגם בגן טובכורסא ירוקה

אולי הבעיה טמונה בזה שלא אוכלת צהריים?

ואז הרעב מעייף ומעצבן אותה?

לא יודעת מה הביצהומה התרנגולת, אבל תזונה ועייפות קשורים אחד לשני. גם כתבת שאצל הדודים אכלה יפה והרגישה טוב.

שווה לנסות לעשות לה אולי מבצע עידוד לאכילת צהריים ולראות אם זה עוזר

יכול להיותאנונימית בהו"ל

קשה לי לדעת זה ילדה קטנה בסך הכל

אבל גם אם בצהריים נניח לא אוכלת מעייפות

אז שתרצה לאכול אחרי השינה (קמה בסביבות 4-5 או שאני מעירה אותה אז.. ויש כאן מי שאוכל בשעה הזו)

והיא בדרך כלל אומרת שלא רעבה

בגן הן אוכלות פרי ב12 בערך ואז היא מגיעה הביתה באחת וחצי- הגיוני שהיא לא רעבה, זה לא כזה מוזר.

 

אני לא רוצה לעשות מבצע לעידוד אכילה,

לא חושבת שאמורים לתגמל ילדה על זה שהיא אוכלת..

מבינה את הדאגה שלךכנרת כנרת

צליאק לעומק ,בדקתם ?

תולעים-משפיע על התיאבון עייפות ומצב רוח

אם נוחרת בלילה או תסמינים(דלקות אוזניים,דיבור מאונפף,נשימה מהפה יש עוד) אחרים הייתי שוללת שקד שלילי אצל רופא אאג


ובהיבט לא רפואי-שמה מקליט בגן אתמול

תודהאנונימית בהו"ל

שללנו צליאק

תולעים לכאורה טופל כבר

אין שום תסמין של שקד שלישי 

ומהגן היא מבסוטה כאמור אם כבר הבעיה רגשית אז המקור לצערי בבית

עונה לך מנסיוןכנרת כנרת

זה שילד מפסוט בגן זה לא ערובה לכלום

רק מקליט יספר את האמת

אגב זה לא חייב חלילה להיןת התעללות אן משהו בכיוןן.. לפעמים חןסר יצירת קשר עם הצוות או עם החברים או אין לדעת.

ומה לתחושתך השתנה בבית ?

נשמע שכדאי לבדוק מונובאתי מפעם
לבדוק צליאק!!!ממתקית

ואם שלילי, להמשיך להתייעץ עם רופא.

שללנו צליאק, תודהאנונימית בהו"ל

נחזור לרופא עם רשימת הבדיקות שהציעה @אמהלה ונרא מה יוצא

אני הייתי בודקת מה קורה בגן בעזרת מקליטפה לקצת

זה שהיא מבסוטה והגננת מספרת שהיא אחלה לא מספיק לי...


אם רפואית נראה שהכל טוב אז הייתי בודקת אם זאת תגובה רגשית


יש לי ילד שהוא הכוכב של הגן במובן החיובי, הגננת כל יום אומרת לי שזכתה ושהלוואי שכל הילדים היו כמוהו.

בבית הוא פורק הכל וזה קשה ממש ממש וברור לי לגמרי שזה קשור להתנהגות הטובה בגן.


אז אני לא אומרת שאצלך זה קשור לגן אבל אני הייתי סודקת גם בכיוון הזה

לבדוק מונו.פרח חדש
קיבלה אנטיביוטיקה לאחרונה?כבת שבעיםאחרונה
קרה עם הבן שלי, אמנם הוא לא ישן הרבה, אבל היה ממש חסר תאבון ועם מדדים נמוכים למשך תקופה. 
שרשור פתיחה של רבנית השנההרבנית הקדושה

ערב טוב נשים צדיקות,

את החגיגה נפתח בשרשור של עיצות.


עיצות לשכנות,

וגם לחמות,

עיצות לבעל,

וגם לילדים.

שכולם יהיו מאושרים ושמחים!


וזכורנה בנותי הצדיקות:

שלייעץ לכולן זו מצווה אדירה,

גם אם יחשבו שאת פרה.


ואפתח בעיצה חשובה במיוחד:

כל אשה שעושה כושר,

להסביר לה שזה מפחית את האושר.

כך שאני לא אשאר בבטטתותי בדד.

ואוכל לקרוא בקול "הידד"!

צריכה עצה בדחיפות: איך לארוז עוגה מקושטת לגן?מתואמת

לבת שלי יש מחר יום הולדת, ואנחנו מכינים לה עוגה עם קרם שוקולד (עוד לא הכנתי🥴 קנינו עוגת הבית וממרח שוקולד וקליק לקישוט🤭)

היא נוסעת לגן בהסעה.

יש רעיון איך לארוז לה את העוגה כך שהקרם והקישוטים לא ייהרסו בנסיעה?

האמת שהיא צריכה להביא גם שקיות הפתעה ובקבוק מיץ... אולי אין סיכוי שהיא תוכל לקחת את זה בהסעה, ואנחנו צריכים להביא את זה ברכב? (אין לי מושג איך *זה* יהיה, עם זה שלבן שלי יש תור ארוך בבוקר ובעלי צריך להסיע אותו🤦‍♀️)

אי אפשר לשלוח בקופסא קשיחה והם יחזירו לך אחכ?חילזון 123
ואין לה מלווה שאפשר לבקש ממנו להוריד את זה בביטחה בכניסה לגן?
אולי להביא את המצרכים והם ירכיבו בגן..אוהבת את השבת

זה לא הרכבה מסובכת ונשמע שבדרך זה כנראה ייהרס אם תרכיבו בבית..

יכול להיות שאפילו יהיה לה נחמד לעשות את זה בגן

והאמת שזו לא טרחה מדי לצוות לדעתי..

יש לך קופסא בגודל של תבנית?מאוהבת בילדי

אם כן אז הכי טוב.

אם לא אולי בתוך קרטון ולתת למלווה ביד ולבקש ממנה להעלות את העוגה לגן.

 

וטיפ- את ממרח השוקולד תחממי קצת לפני שאת מורחת כדי שימרח בקלות.

תודה לכן!מתואמת

באמת חשבתי פשוט להביא לה את המצרכים וככה לארגן להם פעילות ליום ההולדת של קישוט העוגה🤭 אבל בעלי אמר שזה לא ראוי...

אז הכנתי צורה של ארבע משני פסים של עוגת הבית ומרחתי שוקולד (@מאוהבת בילדי באמת גיליתי רק באמצע שכדאי לי לחמם אותו קודם) וקישטתי בקליקים ובסוכריות עוגה. שמתי את זה בשתי תבניות חד"פ ומעל הידקתי עוד שתי תבניות חד"פ ועטפתי הכול בנייר אלומיניום.

ומצאנו סלסילת פלסטיק בגודל מתאים, ובתוכה הכנסנו את כל הקונסטורוקציה.

עכשיו השאלה אם המלווה יסכים לעזור עם זה... (הוא יסכים כנראה, השאלה אם זה יבוא לו בטוב)

גם לי יש תור בבוקר, אז אפילו לא יהיה שייך שאסע במונית כדי להביא את זה...

(תכל'ס אני בכלל לא מבינה למה צריל להביא כ"כ הרבה דברים בשביל יום הולדת אחד🙈)

בדרך כלל המלווים אמורים להיות רגילים לקחת ציוד לגןיעל מהדרום

לק"י


גם אם לא מתלהבים.

ולגבי להשאיר לגן לקשט, זה משהו שהייתי שואלת מראש.


ומזל טוב לילדונת🥳

מקווה באמת שזה יהיה לו בסדרמתואמת
ואכן, בשביל להשאיר לגן לקשט הייתי צריכה לשאול את הגננת. הבעיה שנזכרתי מאוחר מדי שיש לה בכלל יום הולדת בגן מחר🤦‍♀️ (ומחרותיים הן מתחפשות בגן! והתחפושת שלה עוד לא לגמרי מוכנה! לא עומדת בקצב...🥴)
טיפ לבאותבשורות משמחות

אני קונה כמה קופסאות קרטון למארז עוגה מחנות חד'פ בשביל הדברים האלו ויש לי בשלוף

וזה הכי נוח...

וגם אם אפשר לקבוע יומולדת בתאריך שלא עמוס לכם לכלתחילה למרות שלא הכל אפשר לצפות מראש ויש בלתמ'ים ועדיפות כמובן בימים כאלו להגיע עם הילדים ולהביא את הציוד, לא הייתי מראש שולחת ילד בגיל כזה עם כל הציוד בהסעה גם אם יש מלווה

אצלינו מאוד מקובל לשלוח בהסעה עם הילדיעל מהדרום
תודה על הטיפ!מתואמתאחרונה

האמת שלא יותר מדי תכננו את התאריך של יום ההולדת... הגננת שאלה במחברת אם יתאים לנו ביום הזה ומיד כתבנו שכן, כי הרי זו חגיגה שלא דורשת את נוכחות ההורים (כמו בגנים אחרים) אז לכאורה זה לא אמור להפריע לסדר יומנו...

אבל למדנו לקח לשנים הבאות שלה בגן.

וב"ה המלווה הסכים בשמחה לקחת את הדברים

היתה לי בעיה דומהבוקר אור
שמתי את העוגה במקפיא לחצי שעה לפני שיצאנו ואז עטפתי עבד מעולה (לא יודעת כמה זמן ההסעה אצלכם)
הו, זה רעיון טוב! חבל שראיתי אותו רק עכשיו...מתואמת

בעלי הוריד אותה עם כל החבילות להסעה, ואמר שדווקא המלווה התלהב והוא והנהג התחילו לשיר לה היום יום הולדת

אז מקווה שבאמת הוא יצליח להביא את כל הדברים בשלום לגננת שמלווה את הילדים מההסעה...

חמודים! איזה כיף 🥳🥳 מזל טוב 💐קופצת רגע
תודה רבה!😊מתואמת

אולי יעניין אותך