במידה והיה ויכוח של היהדות נגד הנצרות והאיסלאם.
את מי הייתם שולחים כנציג היהודים?
ולמה דווקא אותו?
שוטו...
רק בשמחה.במידה והיה ויכוח של היהדות נגד הנצרות והאיסלאם.
את מי הייתם שולחים כנציג היהודים?
ולמה דווקא אותו?
שוטו...
אני יודע...אבל איך זה קשור?
אז בא נשאל שוב,
מי לדעתך מיצג את היהות הכי טוב?
ולמה אף אחד אף אחד לא יכול לטעון להבנה מלאה ומוחלטת?
אבל יזש אנשים שמיצגים יותר טוב ממנו.
ו...?
א.כופרים לא קשרים ליהדות ואין צורך ליצג אותם..
ב.מה הקשר?
ג.תריג מצוות ואמונה..
שונה, ולכן אני חושב שה' עשה איתנו פלא גדול שחסך מאיתנו את כל הויכוחים והדיונים המיותרים האלו.
בדורנו התורה מתפשטת ל70 פנים בקירבנו ואנחנו לא צריכים לייצג אותה מול זרים.
![]()
הבנאדם פשוט גאון...
אמרתי לחבר שאני הולך לפתוח חסידות שרקי והוא צחק ואמר שכבר יש כזאת... 
שאם יכשל נוכל לומר שהוא הלך על דעת עצמו...
אבל רק לתת כיוון מחשבה.
או אולי את משה רט. או את הרב יונתן זקס.
אני לא מסכים איתם בכמה דברים, אבל הם יודעים הכי טוב להתווכח. לדעתי.
למשה רט יש דעות מוזרות כל כך בחלק מהתחומים (שאינם קשורים בהכרח ליהדות עצמה) שהוא עלול להיתפס כלא רלוונטי (אנשים מוכנים להשתכנע עד גבול מסויים).
בלי קשר ליהדות, כאדם - הרב מיכי עושה רושם של אדם שמדבר בשם הלוגיקה והמדע
משה רט לפעמים נשמע כמו מי שמדבר בשם כוח האלימינציה - כל עוד לא הוכחנו שזה קיים מי אומר שזה לא? וזה הרבה פחות משכנע.
מה שמצחיק זה לפני שהכרתי אותו היו לי מחשבות כאלה, וזה אפיול היה נשמע לי הגיוני. אבל הוא מדבר על זה יותר מידי. ואולי זה רק כי הוא גנב לי את הרעיון.
אולי קצת, אבל זה לא מצדיק את כל הטררם.
פסידוניתאשמח.
אגב, אתה באמת בן שש עשרה?
לא אכפת לי לומר את זה כי אישית אהבתי נורא שאמרו את זה לי.
הפסיכופיזית. הוא יוכל פשוט לשתוק בנושא הזה. ולשמור את דעותיו לזהדמנות אחרת.
פסידוניתכך לפחות ראיתי...באתר שלו הוא כתב שהוא לא מאמין בעולם הבא ובתחית המתים ובשכר ועונש.
ואפילו הסכים עם הטענה שלפי רוב חכמי ישראל אכן הוא מוגדר ככזה.
וכמו שכתבתי, אני חלוק עליו בכמה דברים. אבל הוא יודע להתווכח.
והוא לא מיצג את רוב היהדות...
ולכן אין טעם לחפש אחד כזה, יש טעם לחפש אחד שיודע לדבר, ויש לו טיעונים חזקים. והר מיכאל אברהם הוא אדם כזה.
הוא ממילא עושה את זה הרבה, ומדבר יפה והומני ומשכנע כזה
אולי את הרב ליכטנשטיין זצ"ל...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)