למה.
למה.
אשמח למי שיוכל להבהיר לי את העניין.

כי בשמחה תצאו.באסה, אה...?
נשמע מתסכל..
אבל לגופם של דברים,
מוחה בתוקף!!
מניח שמגדירים אותי כדוס,
ובנות אמרו שמתלבש בסדר.
יש לי הרבה חברים יותר דוסים ויותר סטייל
שמח שניחמתי,
ולא רק ספקתי עם ירך
אני דוס ולבוש בהתאם , ויש לי גם חברים ככה , לא כולם אבל לא חסר אני חושב
חדשכאן
חדשכאן
חדשכאן
איך מוגדר יודע להתלבש
אני כן חושב שיש עניין לא להידמות לתרבות המערבית.
מימלא יש יותר דגמח ומכופתרות פשוטות
ובכלל פשטות וצניעות אלה מידות שהולכות ביחד.
בעיניי גם פאות זה סמל ליהודי,ליהדות.
ויש עניין להתקרב למה שמסמל אותנו ומאידך להתרחק ממה שההפך.
אם זה הדבר היחיד שמפריע אז זו לא באמת בעיה. אפשר לשנות את זה די מהר ![]()
אם כי מסכים שיש מה לשפר, אך המצב אינו כמו שתיארת
לוק אלגנטי ומותגים או מראה מסודר? הראשון באמת לא מצוי אצל 'דוסים'
השאלה היא מה נחשב מסודר ומכובד..
כל אחד מגדיר את זה אחרת, חרדים יגידו לך שרק כובע וחליפה נחשב מכובד.
סגנון הלבוש מושפע בעיקר מהסביבה של הבחור, אני לא חושב שזה מעיד על כל ההתנהגות שלו ביום יום (אני לא מדבר על מקרים קיצוניים). את רגילה לסגנון של חוצניקים, לכן הסגנון של הדוסים כאן נראה לך מוזנח.
אם מפריע לך עצם הלבוש שלו ולא ההתנהגות שמאחוריה, אז כמו שכתבתי למעלה (חצי בצחוק אבל לא לגמרי)- הרבה גברים מוכנים לשנות קצת את הלבוש שלהם אחרי החתונה בשביל האשה, לכן סתם חבל לפסול על זה.
מדובר על משהו טכני
לא על מידה בנפש שצריך הרבה רצון כוחות וזמן כדי לשנות
ואת לא רק הגדרת לעצמך
כתבת למעלה שהם לא יודעים להתלבש![]()
כתבתי קודם שלדעתי זה לא מעיד הרבה (אחרת הוא לא היה מסכים להשתנות)
וחשבתי שבתגובה הקודמת הסכמת איתי
זה לא כ"כ זר לי
אני פשוט חושב שחבל לפסול על דבר כזה.
ושוב, אני לא מדבר על מקרים קיצוניים.
כנראה שלא נסכים..
סליחה אם הייתי קצת תוקפני.
פשוט לא מייחסים לזה חשיבות יתר, גם בונים על זה שלבחורות פחות אכפת מראה חיצוני..
כמובן לא שהבחור יתלבש כמו סמרטוט, אבל אני לא אשקיע עכשיו במותגים וכל מיני נעליים וזה..
מעטים הדוסים שיודעים להתלבש...
אם אני אחד מהם, או שאני לא דוס...
מעפר אני באהדיברו כאן על הדוסים בציבור הדת"ל
העולם לא מתחלק לדתי לאומי וחרדי, ואנחנו לא כבשים שחושבים רק לפי העדר..
ברוך ה' ברוך ה' טפו טפו טפו 
מאז ומתמיד אהבתי להתלבש בסגנון וככה כל המשפחה שלי.
לא אכחיש לפעמים סתם אין לי כוח להשקיע אבל בכללי אני לובש רק אלגנט.
בצעירותי אבא שלי ניסה שאני אלבש סנדלים.. יום אחד הסכמתי וזהו יותר לא התקרבתי אליהם חח
דיברו כאן על סגנון לבוש של דת"ל
וחשבתי שאתה לא הכי מייצג כי אתה לא לגמרי דת"ל
כך שלמרות שאתה לובש אלגנט אין לך מה לדאוג לרמת הדוסיות שלך![]()
וברור שהעולם לא מתחלק לדת"ל או חרדי
אבל אם מסתכלים בהיגיון,
בשום חברה זה לא אמור לייצג רמה דתית גבוהה או לא (לא אוהב את המילה "דוס")
אני לא אעריך אדם שמתלבש בצורה מסויימת כי ככה בחברה שלו מתלבשים.
להפך זה מעציב אותי לראות אדם בלי אישיות
תחשוב על מישהו שלומד בישיבה מסויימת וכולם סביבו מתלבשים באופן מסויים.
הכי הגיוני שהוא ירצה להתלבש בגדול כמוהם ולא להתבלט ולמשוך עיניים כל הזמן.
אני דווקא חושב שהוא אדם עם שכל בריא לא אדם בלי אישיות, כי הלבוש הוא לא הדבר הכי חשוב בחיים עם כל הכבוד..
ויש גם עניין לא לפרוש מהציבור.
א. זה ידהים אותי איך ישיבה שלמה לובשת אותו לבוש.. זה כבר חשוד!
אם נניח (לדוגמא) שלכולם זה נוח סנדלים ודגמ"ח ואין בנות בסביבה אז יאללה נוותר להם -עסוקים בלימוד תורה.
אבל סתם ככה כולם אותו דבר? כולם פה בבעיה לדעתי..
אז לגבי הבחור הנ"ל, נניח שבא לו ללבוש אלגנט..
זה לא שהוא הולך להפציץ עם הלבוש, סך הכל קצת יותר מוקפד - מכופתר עם צווארון ונעליים סגורות ויפות.
למה שימשוך תשומת לב..?
בטח אין פה עניין לא לפרוש מהציבור. בחייאת, ככה זה בעולם כל אחד לובש מה שבא לו.
והליכה בצורה מוזנחת כי החברה ככה. זה כבר בטח לא קשור לצדיקות.
לדעתי סתם עצלנות או משהו כזה
הייתי ביד בנימין תקופה, וכמעט כולם שם מתלבשים מאד פשוט (לא מוזנח ברוך ה')
אני הייתי עם אלגנט, וגם היה שם מישהו עם כובע וחליפה, וזה לא בלט ואף אחד לא עשה עניין..
אנשים מבינים שברוך ה' העולם מגוון בסגנונות.
ואף אחד לא אמר שהמצב הרוחני שלך בסכנה אם תתלבש אלגנט,
השאלה היא אם בפועל רוב הדוסים מתלבשים באופן מסויים.
וגם לא יצאתי נגד מי שמתלבש שונה מכולם, אני פשוט חושב שמי שרוצה להתלבש כמו כולם זה לא מעיד עליו שהוא חסר אישיות.
ר' נתן היה מתלבש בלבושי זהב ובכל זאת היה "רפש וטיט" בעיני עצמו (כלשון ר' נחמן)
שכל אחד ילבש מה שבא לו, ותצאו מהמגזרים ורוב הדוסים והשטויות האלה..
נשמע תוקפני אבל זה לא הכוונה...
אז אמרתי שיש מצב שלכולם נוח סנדלים ודגמ"ח...
אבל החלוקה פה היא מוזנח או לא דוס.
ואם אני מוקפד בחברה שלא מקפידה, אז הרמה הדתית שלי בסכנה
מה לכל הרוחות...
מבקש אמונההכוונה הייתה למה שפותחת השרשור התכוונה
מבקש אמונה
[יד פרצוף]
חדשכאןבס"ד
איזה דוסים ועם זאת איזה סטייל מרשים... אבל בהחלט מסכים שזאת אכן תופעה (שכנראה בעצמי לא נמלטתי ממנה
).
מניח שזה תלוי באיזור ובסוג דוסים.
בס"ד
אבל כן ![]()
סתם , לא הנכונים , אלא אלה עם הסטייל. דוסים שמתלבשים נורמלי ונחמד יש בכל מקום לדעתי.

מול שקיעה
הפואנטהאחרונהאבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?