א. היכולות שלך להסתגל לסוג חדש של אנשים

שלא הכרת עד עכשיו

ב. היכולות שלך באנגלית

במקרה הכי גרוע, זו תהיה חוויה לימודית.

למרות שכמובן אנחנו לא מחפשים לצאת לדייטים

בשביל שברון לב ידוע מראש.

וחשוב לזכור,

גם אם אין שפה משותפת - העניין הראשי והחשוב

זה הנחמדות והסבלנות והנכונות להכניס לסביבתי

אדם חדש ושונה ממני.

אבל אם היא תרצה שניסע אי פעם לחו"ל לא נראה לי...

היה לי מדריך שבגיל בערך 30 ומשהו התחיל להפגש עם צרפתיה מקורית ובהתחלה הם היו מדברים עם הידיים אחרי זה כל אחד למד קצת פה קצת שם את השפה של השני, והיום הם נשואים באושר!!

קטע איתו...

אבל למי שאוהב תרבויות חדשות, עולמות שונים משלו,

ויכול למצוא את המשותף, ולהנות מהשוני,

זאת יכולה להיות חוויה 

ובכלל אני בדעה שאנחנו צריכים להתערבב עם אחינו החוצניקים 

@הפואנטה (מספיק טוב? חח ) 

אם היה מדובר במישהו שהעברית שגורה בפיו, אז מילא. אבל את כותבת שהוא עולה חודש, ומן הסתם, רמת השליטה שלו בעברית היא בסיסית עד בינונית. די קשה לתחזק זוגיות עם מי שיתקשה להבין ביטויים שמקורם בסלנג, או לחילופין, שפה גבוהה.

נישואים הם בראש ובראשונה קשר רגשי. למעסיק אין בעיה לגייס עובד שמדבר עברית בסיסית, אבל גבר ואישה צריכים לחלוק עולם מושגים משותף ומפותח. לא רק "תקנה שישיית קולה" או "תפעילי את המדיח". גם הבחור הנ"ל ירצה, מן הסתם, שתוכלי לנהל שיחה בנושאים הקשורים לתרבות שהוא ינק בארץ המוצא, ולך חסר הידע הזה.

בקיצור, לא מומלץ.

גם אם הבן זוג לא מתקשר בשפת האם שלך.

אבל נכון, לא יהיו את הצחוקים של הסלנג של כל שפה..

אבל ביחד יוצרים הומור אחר..

הכיר לא מזמן יהודיה מאוקראינה, החליפו מספרים והיו מדברים בסמיילים או בתרגום גוגל

עד ש...יום אחד נמאס לה והיא חסמה אותו

מי שלא מדבר את השפה של החצי השני, לא יבין את המנטליות, את רמת ההשכלה ועוד אלף ואחד דברים.

סתם זה פשוט מצחיק לספר את זה

האישה, לפחות במשך כמה שנים טובות, עד שהפער הלשוני יקטן והשליטה בהווי הישראלי תגדל, לא תוכל לנהל איתו שיחות בסגנון "נו, מה אתה חושב על הסינגל של חנן בן ארי, זה לא מתריס מדי? ומה דעתך על מה שסמוטריץ' אמר לרב פרץ?" וכיו"ב.

מאידך, גם הבחור ירצה שאשתו תשתתף בשיחות עם הוריו וקרוביו ולא תיעזר בו בתור מתורגמן סימולטני.

גילוי נאות: אני נשוי לצברית, ילדיי הם דו-לשוניים, אשתי כבר מבינה רוסית. אבל כשהתחתנתי, לא הייתי עולה חדש.

פחות "צברי" כנראה... 

אבל זה לא אומר שהזוג לא יהיה מאושר...

וגם זה מאוד תלוי באיזה שפה מדובר...

יש שפות שאפשר לתקשר בצורה סבירה כמו אנגלית לדוג'.. ואז אין בעיה בלתקשר עם ההורים של הבחור.. 

אני לא אומרת שזה לא יכול להפריע... יכול להיות שמדי פעם בסיטואציות מסוימות הפער יותר מתגבר

ומרגישים בשוני , ותיהיה אולי צביטה כזאת של "מה חשבתי לעצמי יכולתי לקחת מישהו ישראלי שהיה מבין עכשיו את מה שאני באה להגיד".. אבל אני מאמינה שזה רגעים

וזה גם אומר שמבחינות אחרות החיבור צריך להיות מאוד מאוד טוב.. כדי שהפערים האלו באמת לא יוסיפו לקשיים רגילים שבני זוג מתמודדים איתם..

(ואני כותב זאת בתור נשוי לעולה חדשה)

האמת אני לא מרגיש שזה מפריע כמו שאתה מתאר. יש אתגרים ודברים מצחיקים שנובעים משפה שונה אבל לוקחים דברים בקלות, אני לא חושב שהיו לנו אתגרים יותר קשים מלזוגות אחרים

בד"כ נשים שמגיעות ממדינה א' למדינה ב', משתלבות מהר יותר מהגברים. כשהן מתחתנות עם גברים מקומיים, הן נוטות לזנוח את אורח חייהן הקודם ולאמץ את שפתו ואת תרבותו של הבעל. אצל מהגרים ממין זכר זה שונה, והם לא ממהרים להשתלב.

היה מחקר שנעשה ע"י מכללת רופין, כמדומני. כשמדובר בצבר ועולה, רוב הסיכויים שהיא לא תנחיל את שפת האם שלה לילדים, וגם הקשר בין הנכדים לסבא וסבתא ה"חוצניקים" יהיה רופף. מאידך, במצב ההפוך שבו הבעל הוא עולה והאישה היא צברית, הבעל כן יקפיד לדבר עם הילדים בשפת אימו, וגם הקשר עם הסבים יהיה חזק.

עכשיו נשאלה השאלה הגורלית: האם פותחת האשכול מוכנה נפשית למצב שבו ילדיה ידברו שפה זרה, וכל הבית ינהל מסביב לתרבות של ארץ המוצא של הבעל?

כי זאת האמא שלא מפסיקה לדבר

מהגרים זה סודנים וארתריאים לדוגמא

עולים אלו יהודים שעלו לארץ מתוך אידיאל וציונות

מה זה אומר דובר עברית.

נפגשתי פעם עם בחור אמריקאי, שנראה לי היה בארץ כבר 10 שנים, ואמרו לי שהוא יודע עברית מצוין.

זה היה שידוך עם כמה דברים שגרמו לי מאד להתלבט, אבל דווקא זה שהוא היה עולה חדש לא הפריע לי.

היתה פגישה משעשעת מאד,

אבל השיחה כ"כ כ"כ נתקעה בגלל השפה. הדברים האחרים לא בלטו לי, אבל השפהההההההה

היו המון דברים שהוא לא הצליח להסביר את עצמו, וכשהצעתי לו להסביר באנגלית, כי האנגלית שלי די טובה, ואני מנהלת שיחות באנגלית, בדיוק את הדברים האלו אני לא הבנתי.

ודברתי מהר יחסית, כי הוא אמר שזה בסדר ולא מהר לו מדי. ופשוט לא היה לי מושג אם הוא מבין או לא.

שפשוט לא ראיתי את עצמי מסוגלת להגיע איתו לשיחות ארוכות ועמוקות.

(אחרי הפגישה אמרתי לאמא שלי שתוך כדי הפגישה עברה לי בראש מחשבה: אני אהיה עצבנית, אני אצרח, והוא פשוט לא יבין מה אני צורחת)

בשביל להסתדר ביומיום - העברית שלו אכן הייתה טובה כמו שאמרו לי.

אבל בשביל לנהל שיח על רמה - פחות. לי זה ממש הפריע.

לדעתי חשוב מאד לברר בדיוק מה זה אומר יודע עברית.

יש לי שפה טכנית די עשירה ושפה של כתיבה. אני יכול לדבר בה אנגלית בקושי אבל יכול.

כשזה נוגע לשלום מה שלומך איך היה אתמול, או להקריא מספרים - שם אני נופל.

לנהל שיחות בסיסיות אפשר, אבל כשזה מגיע לנסיון לנהל שיחות יותר עמוקות זה נהיה הרבה יותר קשה. אתה מרגיש שאין לך מילים.

זה אומר שיהיה לה קשה להביע את עצמה שם. לא אסון גדול, אבל יש לזה מחיר מסויים.

לפעמים יש פיתרונות אחרים.

(עליי למשל הם הופתעו לגלות שאני מדבר בקושי אבל קורא וכותב שוטף, מה שאומר שאפשר לכתוב מיילים באנגלית).

הם בני ישראל, קדושים, כל עוד יש התאמה בתפיסות העולם ויש חיבור בין הזוג, לפי דעתי לא אמור להיות שמץ של עיכוב מלהתחתן!!

מהיכרות אישית עם הרבה חוצניקים - הם אנשים מדהימים, ויש להם אהבת הארץ והמדינה (הם לא התרגלו למציאות הזו), ועוד ועוד מעלות רבות.

אם היא לא מתקשרת בעברית נראה לי שיהיה מאוד קשה לי לצאת עם מישהי כזאת - לא מתבייש להגיד על עצמי שרמת האנגלית שלי לא מספיק טובה לקשרים משמעותיים, ואני לא מתכוון לחכות עד שאלמד יחד איתה... זה פשוט לא יעבוד. ובטח בשפות אחרות שאני כלל לא מבין (גרמנית, הולנדים, רוסית, צרפתית, ספרדית, סינית, יפנית ועוד ועוד...) (בעצם, אולי ארמית כן ). 

ככה שאומנם אין לי התנגדות עקרונית לחוצניקית, אבל זה בתנאי שהעברית שלה מאפשרת שיחה בסיסית ומעלה, וכמובן - מגורים בארץ ישראל. עניין המשפחה פחות קריטי - גם אם המשפחה שלה לא יודעת עברית הכי טוב, אז נסתדר - הם עם העברית שלהם, אני עם האנגלית שלי והכלה באמצע כמתווכת...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳