...לעבדך באמת!
זו הנשמה שלי קדושה מתמיד, כמו שמזמן לא ידעתיה.
זו הנשמה שלי שגדלה ומגלה לי את אורה הטוב.
בואי נשמה ופחי בי רוח, בואי נשמה בצעד רך, למדי אותי לרקוד איתך.
נשמה הקצב שלך חזק ומהיר לי מידי,
נשמה הקצב שלך מתאים לי ודי. ודאי.
נשמה עניה דוויה וסחופה, אל עיני עולה דמעה.
איך את, שנחצבת מהיכל של אמת נגזר עליך בעולם החומר לשוטט?
איזו עצבות, איזו קטנות,
מי אני?
ומהי פשטות?
יהי חלקי עם התמימים, מבקשת.
יהי חלקי עם הנושמים, מלחשת.
יהי חלקי עם החיים, ולא מתייאשת.
בואי נשמה והפגשי עם נשמות קדושות תוהות,
בואי נשמה ולטפי פצעים ותהומות,
בואי נשמה השקי את פרחייך לערוגת האל.
שיערוג שיכיר בך ותדעי כי שמע ישר אל.
קומי נשמה שלי ורקדי במחול שרגלייך שכחו את צעדיו.
קומי בחורה ובחרי את יומך שיערב.
לכי בעקבות הלב המבקש, הפועם, המחדש, דלגי אהובה אל פעימות ליבך.
בכי עם דמעותייך הזולגות מעצמן,
בראי לך מהן, בראי לך משכן.
הרוח תנשוב בך ותחל לפעם,
הרוח תחייה את העצמות היבשות וגאולה תתרקם,
אחזי באור הגנוז לו אי שם,
אחזי באור הנסתר, הנחבא ומוכר.
לחשי לו עור אורי, לחשי לו רוך,
קראי את שמך בשמי.
עוז תפארת מלא מלוכה יקום וישא אותך כמלכה.
ברחי מהאופל הנחשך ומכאיב,
קרבה אל נפשך גאלה,
קרבי ממש את עצמך אל הגאולה.
הרימי ידייך לשמיים,
וזעקי את השקט, את הכל.
שעייניך ידברו המה..
תגידי לו,
אמרת לי, שכל הפושט יד נותנים לו,
אני פושטת.
פושטת את כולי.
משילה גאוותי,
שאני.
על כנפי השכינה,
שאני נא.
הנה אני, כולי שלך.
פתח ליבך ברחמים,
וחוס עליה.. על נשמתי החצויה המאובקת,
מטלטלת הדרך ומסעותיה,
הן הלכתי אחריך במדבר,
וגרה היתי.
הן צעדתי שקטה מולך..
ואת דמותך רציתי.
הן משברייך וגלייך עלי עברו,
ואני?
אל קולך כיליתי.
בוא אלי אבי,
בוא אלי דודי,
בואי אלי רופאי,
וידידי,
בוא אלי כבר,
אהובי.
מהמם, אהבתי ממש(:עד עלות השחר.


תודה רבה (:לעבדך באמת!
יואו!יהודי אמיתי!

לא בכיתי כי יש פה עוד אנשים, אבל מילאת אותי בכיסופים

לאבא

לגאולה

לחיים מתוקנים

לאמת

פשוט חיית אותי עכשיו

 

תודה על השיתוף!

רואים שזו פריקה שהגיעה מעומק הלב

וואו. תודה!!!!לעבדך באמת!
....גיטרה אדומה

את פשוט אחד האנשים שמחזקים ומתקנים לי את הלב.

אני פשוט אוהבת אוהבת אוהבת אותך.

אחות טהורה שאת.

אהובה את. כ"כ כ"כ כ"כ.לעבדך באמת!
כנל כנל כנל.גיטרה אדומהאחרונה


מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?


חורף בריא לכולם

החורף הגיעזיויקאחרונה
למישהו יש קישור לסרט כפולה פרק 2 לא ביוטיוב?מישהו יפה!
פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מי כאן וכמה אתם ותיקים?זיויק
כאן מאז אלף תשעמאות ו-2013שיח סוד
אשכרה.
פשייזיויקאחרונה

אולי יעניין אותך