זו הנשמה שלי קדושה מתמיד, כמו שמזמן לא ידעתיה.
זו הנשמה שלי שגדלה ומגלה לי את אורה הטוב.
בואי נשמה ופחי בי רוח, בואי נשמה בצעד רך, למדי אותי לרקוד איתך.
נשמה הקצב שלך חזק ומהיר לי מידי,
נשמה הקצב שלך מתאים לי ודי. ודאי.
נשמה עניה דוויה וסחופה, אל עיני עולה דמעה.
איך את, שנחצבת מהיכל של אמת נגזר עליך בעולם החומר לשוטט?
איזו עצבות, איזו קטנות,
מי אני?
ומהי פשטות?
יהי חלקי עם התמימים, מבקשת.
יהי חלקי עם הנושמים, מלחשת.
יהי חלקי עם החיים, ולא מתייאשת.
בואי נשמה והפגשי עם נשמות קדושות תוהות,
בואי נשמה ולטפי פצעים ותהומות,
בואי נשמה השקי את פרחייך לערוגת האל.
שיערוג שיכיר בך ותדעי כי שמע ישר אל.
קומי נשמה שלי ורקדי במחול שרגלייך שכחו את צעדיו.
קומי בחורה ובחרי את יומך שיערב.
לכי בעקבות הלב המבקש, הפועם, המחדש, דלגי אהובה אל פעימות ליבך.
בכי עם דמעותייך הזולגות מעצמן,
בראי לך מהן, בראי לך משכן.
הרוח תנשוב בך ותחל לפעם,
הרוח תחייה את העצמות היבשות וגאולה תתרקם,
אחזי באור הגנוז לו אי שם,
אחזי באור הנסתר, הנחבא ומוכר.
לחשי לו עור אורי, לחשי לו רוך,
קראי את שמך בשמי.
עוז תפארת מלא מלוכה יקום וישא אותך כמלכה.
ברחי מהאופל הנחשך ומכאיב,
קרבה אל נפשך גאלה,
קרבי ממש את עצמך אל הגאולה.
הרימי ידייך לשמיים,
וזעקי את השקט, את הכל.
שעייניך ידברו המה..
תגידי לו,
אמרת לי, שכל הפושט יד נותנים לו,
אני פושטת.
פושטת את כולי.
משילה גאוותי,
שאני.
על כנפי השכינה,
שאני נא.
הנה אני, כולי שלך.
פתח ליבך ברחמים,
וחוס עליה.. על נשמתי החצויה המאובקת,
מטלטלת הדרך ומסעותיה,
הן הלכתי אחריך במדבר,
וגרה היתי.
הן צעדתי שקטה מולך..
ואת דמותך רציתי.
הן משברייך וגלייך עלי עברו,
ואני?
אל קולך כיליתי.
בוא אלי אבי,
בוא אלי דודי,
בואי אלי רופאי,
וידידי,
בוא אלי כבר,
אהובי.

למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?

חורף בריא לכולם

הא?