והחתן כלה יעשו את החשבונות שלהם מה הם מעדיפים.

צריך לעשות שינוי חברתי בנושא הזה מהיסוד. 

חתונה הפכה להיות הפקה מיותרת ומלאה פאר (שמכניסה זוגות לפערים כלכליים מיותרים בשביל לילה אחד).

פאר אינו שמחה ושמחה אינה דורשת פאר. 
החתן והכלה לא מארחים את האורחים שלהם. האורחים בחתונה באים לשמח את החתן כלה, לא למלא להם את חשבון הבנק במקרה הטוב, ובמקרה הגרוע לחסות את ההוצאות האסטרונומיות שהוציאו על הפקת חתונת השנה שלא תשכח עד עוד שבוע.

לרצונות הזוג הצעיר

לא יצטרכו לצאת במסעות גיוס כספים כדי לחתן כמה ילדים או לעזור ליתומים שידם אינה משגת.

שהחתונה צנועה...

זה באמת לא מכובד שאין מקום לשבת ואוכלים שאריות.

אצל החרדים יש מספיק מקומות כאלה!!

ואני ספציפית שהייתי רוקה ובאתי רק לריקודים(חברות לא קרובות) לא שמתי מעטפה!!!

עפ מה שנפסק לך בראש השנה.
בדיוק השבת שמעתי על כך שיעור. אתה תעשה את ההשתדלות שלך והקבה יחזיר לך

אם זה חבר ששם לך סכום גבוה אתה חייב להחזיר.

מבחינתי שלא ישתמש בכסף מהחתונה שלו!!!

אם זה דוד יותר מבוגר או משפחה קרובה(ולאחים אחיות גם נראה לי צריך להחזיר) זה משהו אחר!!

בעל השמחה לא ניזוק מזה,

ולהיפך, הרוויח עוד חבר שהגיע לשמח בלב שלם ושמח.

אם יש לו והוא מרגיש שחשוב לו ולילדים- למה לא? וברור שהמוזמנים לא חייבים לעמוד בסטנדרטים וזכותם לתת מתנה בשווי מנה סטנדרטית.

רק אחכ אחי שאל מה חסר לנו... זה עולה 40 שח...אפשר אפילו למצוא בפחות.... 

וזה שיא השימושי...

מסויימת של נשואות שמשלמות לבד בצ'קים שלהן, ואז כבר לא שייך לעשות איסוף כסף כיתתי.

וגם, אחרי שכבר נשואים, ויש ילדים ויש הריון, זה הרבה יותר קשה להתארגן על לבוא לחתונה.

אני התחתנתי בין האחרונות בשכבה (לצערי יש עוד כמה שלא התחתנו),

ולמרות שחלמתי להתחתן הכי פשוט שיש, מצידי ברחוב בו גדלתי,

כשהקריטריונים שלי לאולם היו - נגיש לכיס, נגיש לנכים וזקנים, נגיש מבחינת תחבורה (וחמותי לא הסכימה מעבר לקו הירוק שהמשפחה שלי לא מכירה בקיומו...),

בקיצור, מכאן ניתן להבין שלא תכננתי וואחד הפקה, אבל מצד שני, זו אכן היתה הפקה.

יש צד שני - שהתעקש על יותר "מכובד" ממה שרציתי,

ומצד שני, אכן הגיעו אורחים מחו"ל שבאו במיוחד בשבילי, כי אני בקשר עם המשפחה

ומהכיתה שלי הגיעו הרבה בנות יחסית למה שכבר מגיעות, הפתיעו אותי - ובאמת לא היה הוגן שלא יהיה להן מקום.

כמה מהן באו עם בטן הריונית ממש ועם חמישה ילדים בבית, כמה הגיעו מיישובים נידחים,

הן אמנם הגיעו כדי לשמח,

אבל האחריות שלי היתה להתחשב במאמץ שעשו.

והרוב אגב, לא השאירו מתנה, אבל כל כך התרגשתי מזה שהן השקיעו כל כך, שפשוט לא אכפת לי.

ב"ה הוצאות החתונה כוסו גם ככה מהצ'קים האחרים...

אבל צריך לקחת בחשבון שמצבים משתנים ומה שמחליטים בסוף שמינית - לא ממשיך הלאה לרוב.

חברה שלי עשתה בר מצווה והיה חשוב לה כל כך שיבואו אני יודעת שמבחינתה שיבואו ושישבו 

ושלא יביאו מתנה ..

ובקושי הגיעו

אני יודעת מ2 חברות שהעדיפו לא לבא ולתרץ משהו ולא לשלם 200 שח .

חברה אומרת לי זה המון בשבילי ולבא  אפילו להגיד מזל טוב בלי לשים מעטפה אני מתביישת אז אני לא אבא זה היה ביננו ..

אבל בפרוש הרבה מפסידים מיזה...

אם לא היה תעניין של המעטפה היו לה לפחות עוד 20 חברות שהיו באות להגיד מזל טוב לרקוד  לא לשבת...

לא צריך לתת 200 שח מתנה אם אין.

תקנה מתנה אל תתן כסף.

תקנה מתנה יפה ושימושית, ובכסף שאתה יכול.

אתה לא צריך לממן לאנשים את החתונה

אבל לא בדקתי אם זה נכון...

אם היו שואלים אותי, היתי מעדיפה שבכל החתונות יהיה כיבוד קל בלבד ולא מנות שעולות הרבה כסף ועיקר השמחה תיהיה בריקודים.

לא כולם יודו בזה אבל בוודאות הרבה אנשים לא מגיעים לחתונות רק כי הם צריכים לשלם כסף וחבל שזה כך.

יש אצלנו סיפור במשפחה שבבר מצווה של אחי ( וואו זה היה כל כך מזמן) בא חבר של אחי+אמו ו-2 אחיותיו (שלא הוזמנו) ולא הביאו שקל וגם לא מתנה ועד היום זוכרים את זה... 

אולי היא לא ממש לא היתה צריכה להתנהג כך ,

אבל כל כך הרבה שנים עדין לזכור את זה כ..סיפור במשפחה...

אישית ממש לא מקפידה עליה 

אבסורד שזוג שמגיע לבדוק אולם מתחיל לעשות טעימות כאילו זה מרכז הערב, וסטייקים וארוחות שחיתות..פשוט העיקר נהפך לטפל

לא כולם יודו בזה אבל בוודאות הרבה אנשים לא מגיעים לחתונות רק כי הם צריכים לשלם כסף וחבל שזה כך.

זה בדוק לחלוטין שהרבה היו רוצים לבא ולשמח בלי לשבת לאכול אבל בגלל המחויבות של המעטפה לא באים.

אני ממש ראיתי את זה אנשים יוצאים מהחתונה מתחילים לדבר איזה אוכל היה לטוב ולרע הסטייק היה ממש קשה הזה היה כך וכך ובזה נמדדת החתונה...

ואכן אנשים איבדו את השמחה האמיתית .

אני לא חושבת לממן את החתונה. אבל אם מישהו נתן לך מתנה אתה חייב להחזיר לו!!

אל תצפו לקבל אם לא נתתם...

אני בהחלט לא נותנת מתנות לפי אופי הארוע(מפואר כן/לא) אלא לפי הקרבה ואירועים קודמים שלי!!

חוזרת על עצמי-

אני לא מביאה כפי רמת ההשקעה!!!

השקעת-תממן את זה בעצמך!!!

אבל אם מישהו הביא לי סכום אני אחזיר לו לפחות אותו דבר!

שום חברה לא מחויבת לכסות לי את הארוע. ואם היא נתנה גם אני אתן!!

בקשר לבר מצצות ובריתות אותו דבר.

יתרה על כך גם אם הברית הייתה בשבת והם הביאו לי מתנה אני אחזיר!! 

וגם אם נולדה בת ולא עשו אירוע באולם אני אחזיר!

חאלקה וימי הולדת-לא בבית ספרנו. ושלא יתנו לי כי אני ממש לא מתכוונת להחזיר. מקסימום מתנות קטנות.

מי שחושב שלא צריךך להחזיר בבקשה שמה שנותנים לו שישים בצד לארוע של אותו חברֱ

בדיוק משהי לידי פתחה הזמנה ובמקום להגיד מזל טוב אז היא אומרת עוד 300 שקל זה כבר השלישי החודש ..

חבל שאיבדו את הטעם הטוב של פעם ...

בחשבון המנות"..

הרי אנשים מבקשים אישור מי מגיע - כדי לדעת כמה מנות להזמין.

אין צורך לסעוד בכל חתונה, במקומות שהמקובל בהם הוא ש"מממנים" את המנה (לא בכל מקום זה כך).

של להגיע ולא להביא גם אם זה היה להגיד מזל טוב ...

לכן יש כאלה מעדיפים לא לבא בכלל וזה עצוב שזה מה שנוצר והלוואי וזה השתנה ...

ב"ה, לא מכיר את זה...

ואת צודקת.

מה שמצחיק אותי שהרבה מהתגובות או האנשים שאני מכירה מדברים בדיוק בצורה כזו - "אנשים איבדו את זה", "זה עצוב", "ככה החברה". והחברה היא אנחנו... רוב האנשים מגיעים ושמים סכום מכובד או שמעדיפים לא להגיע... ביננו.

כל ההתחשבנות של "נלך לבד או ביחד?" זה הבדל של 300 ש"ח. 

ובכללי כל תעשיית החתונה זה נוראי בעיני. אני בכלל רציתי להתחתן עם 40 איש בראש הר, אבל ככה זה שיש משפחה מאלצת 

פשוט רציתי להתחתן כבר, לא עניין אותי כל כך המסביב 

רציתי להתחתן באיזה מקום בטבע, או מקום יפה, ממש רק עם המשפחה הקרובה והמצומצמת.

והיו התערבויות(פחות מבחינת הצד שלי) "איך לא נזמין את אלה ואת אלה? אני לא יכול/ה לעשות את זה! אי אפשר, זה לא מכבד"

ושוב... לא רציתי להתחיל את חיי הנישואים ככלה שנואה או עקשנית, ולא כל כך עניין אותי. בחרנו אולם יחסית פשוט וצנוע, ואז כללללל המי והמו באו. 

(אה וכמובן שאחר כך הייתה את השיחה "כמה ההוא הביא?" "והם?" מה הוא לא הביא?! )

להזמין חברים ומשפחה לשמחתם?? למה שהבת לא תתחשב בהם?מה לעשות שזה לא מסתכם בכמה עשרות אנשים על גבעה.

אחרים אפשר, אלא אם כן הם קריטיים לה מאוד.

לכסות מנות יקרות רק כי בעלי הארוע רוצים בהן. ובקשר לחברים/חברות באמת כדאי לקבוע מראש בכיתות/מדרשות וכד שכולם מביאים לכולם 50 שח ולא יותר וכך חוסכים את המצב העצוב שלא מגיעים לשמח רק בגלל יוקר ההוצאה. כבר שמעתי על כלה שלא התחתנה בין הראשונות, ושמעה שהרבה לא באות כי יקר להן, והתחננה לחברותיה שלא יבואו עם מתנות וכסף ובלבד שיבואו לשמח. מצב מביש..

אפילו כשמבקשים מנות משמחים לחלק מהמוזמנים הם מתנגדים. גם באולמות זולים, המנה עדיין לא באמת זולה, רק יחסית לאחרים. נראה לי צריך הסעה למרחקים (שגם עולה הרבה כסף) כדי למצוא תנאים כמו שתיארת. הלואי שהיה- זה נשמע מצוין

לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.

אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!

אישה מלכה!

תודה שנתת פה השראה לאומץ!

הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!

כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...

(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)

התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות. 

בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.

אבל כן

קראתי שוב

ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.

והסיכום: תהיי חזקה

תאמיני בעצמך.

קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.

אם המטרה היתה לחזק מישהי

אז למה רק בסוף?

כל הפוסט מדבר על להגיד תודה

ואז בסוף

תהיי חזקה

תאמיני בעצמך

אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?

לאלה שעזרו?

או למי שרוצה לעשות צעד?

(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית, 

וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.

תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)

אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.

אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.

מה זה?

ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?

מה יצא להם מזה? 

כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה. 

אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.

ובין אם לא.

הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות. 

מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?

זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".

אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".

אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

"הפנטזיות של כבודו"

זה לא מכובד.

אני רוצה למחות

השאלה אם יש לו ברירה.

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת

הצלחה רבה 

לק"י

לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.

ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.

זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.

לשאול אותו

אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט

זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).

שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.

יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין

אם זה באמת לא עניין גדול

אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.

זה יכולה להיות שיחה קצרה

שאשתו פשוט תגיד לו

תשמע זה מפריע לי....

אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.

אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה

שוב כל אחד והסטנדרטים שלו

אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד

אולי לא היו מספיק סטודנטים...

פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.

אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.

יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:

אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.

אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.

לק"י

ואני גם לא מסכימה איתך.

גם מכוערות מתחתנות,

גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,

גם מכוערות יכולות לבגוד,

גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...

במצב של חוסר בבית

לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור

חלילה

כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'

אבל במצב שחסר בבית

בקלות אפשר להיסחף

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.

הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה

יש לי המלצות..

תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז

לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..

אפשר להזמין דברים ספציפיים.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

(GPT)

קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.

וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️

אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית, 

וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.

וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'

לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו

ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️