לנגן (גיטרה, חלילית, אורגנית)

לקרוא ספרים

לצייר ציורים

לפתור תשבצים, סודוקו וכו'

לסרוג דברים חמודים / כיפות לאחים / אחיינים

לבוא לחברה

לישון אצל חברה

עבודות חופש

ללכת לבריכה

ליסוע לים

לשמוע שירים

לחשוב...

להכין אוכל שווה!! - עוגות, עוגיות, פנקייקים וכו' כיד הדמיון הטובה עלייך...

ללכת לחנות של השקל

לקנות דברים לשנה הבאה

להדפיס מדבקות לדברים של שנה הבאה

ליסוע לירושלים

לעשות הליכה

ללכת לפארק

לדבר בפלאפון

לחפש פצפצים

לפצפץ פצפצים

לשיר שירים

להמציא שירים

לדבר עם ה'

ללמוד הלכות

לצלם תמונות יפות בחוץ

להצטלם

לעשות הצגות

לכתוב שירים

לכתוב סיפורים

לעשות בייביסיטר

לעשות מלחמת מיים (עם עצמי?)

לרקוד

לעשות מתיחות

ללמוד בספרי קודש

לסדר את החדר

להכין יצירה ממשו שמוצאים בחוץ

ללכת לטייל לבד / עם חברות

לאכול גלידה

לחרפן בנות?

למצוא חיפושיות ולאמץ אותן

לאלתר בריכה בחצר

מוזמנים להוסיף!!

נ.ב. קרדיט לחברה שלי

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

חורף בריא לכולם