ג' באב תשס"ט 14:25
ג' באב תשס"ט 16:04
ג' באב תשס"ט 17:48
מקווה שהיא תלך טוב!...- הפעולה מתאימה לשבת.
 
בס"ד
 
מטרת הפעולה:
החניכים יפנימו את האבל של עמ"י על חורבן ביה"ק בט' באב.
החניכים ילמדו שביה"ק השני חרב בעוון שנאת חינם, ועל מנת לבנותו בע"ה עלינו להרבות באהבת חינם.
 
אופן הפעולה:
1)מביאים לפעולה קוביות משחק או לגו. מחלקים את השבט לקבוצות (או כולם ביחד, תלוי במס' החניכים...) ועושים תחרות איזו קבוצה בונה את הבית/ בניין הכי יפה, יציב ומרשים.
נותנים למשימה 5-10 ואז כל קבוצה מציגה את הבניין שלה.
לאחר ששתי הקבוות הציגו את הבניינם המדריכים באים ובועטים בבניינים והורסים אותם לעיני החניכים!
מן הסתם החניכים יתעצבנו...
ואז מדברים איתם על זה שבתשעה באב חרב בית מקדשנו שואם הם כל-כך עצובים על בניין טיפשי מלגו שהיה קיים במשך 5 דקות, קל וחומר עד כמה שעמ"י צריך להיות באבל על חורבן בית המקדש שהיה הקשר הישיר שלנו לקב"ה וחרב כבר 2000 שנה!!
 
2)מציגים את המדרש על קמצא ובר קמצא (נספח 1). (אם אין מספיק מדריכים אפשר להוריד תפקידים, שמדריך אחד יעשה כמה תפקידים וכו')
מדברים עם החניכים על זה שבית המקדש הראשון נחרב על גילוי עריות, שפיכות דמים וע"ז וביה"ק השני נחרב על שנאת חינם ששקולה כנגד שלושתם ובואו ניקח על עצמנו משימה להרבות אהבת חינם ובכך לקרב את הגאולה ואת בניין ביה"ק במהרה בימינו! 
 
לסיכום:
בט' באב כל עמ"י מתאבל על חורבן ביה"ק שהיה אחד האסונות הכי קשים בכל ההיסטוריה של עמ"י ואפילו שעברו 2000 שנה כולנו עדיין מתאבלים עליו ומחכים לבניינו. ביה"ק השני נחרב על שנאת חינם וכדי לתקן זאת ולקרב את בניין ביה"ק השלישי ניקח על עצמנו להרבות באהבת חינם. בע"ה שנזכה לביאת המשחי ולבנייין ביה"ק השלישי במהרה בימינו אמן!
 
נספח 1:

קמצא ובר קמצא

 

קריינית: מעשה שהיה באדם אחד בירושלים שעשה סעודה. אמר לבן ביתו:

העשיר: לך והזמן את קמצא אוהבי.

קריינית: הלך והזמין בטעות את בר קמצא שונאו של העשיר.

  • המשרת הולך, דופק בדלת, בר קמצא פותח.

המשרת: אתה בר קמצא?

בר קמצא: כן, זה אני.

המשרת: אדוני מזמין אותך לסעודה הגדולה שהוא עורך.

בר קמצא (לעצמו): יפה מצידו שהוא מזמין אותי, כנראה הוא רוצה שנתפייס.

קריינית: בא בר קמצא וישב בין האורחים. בא והבחין בו העשיר, אמר לו:

העשיר: מה אתה עושה פה?! אתה לא יודע שאני שונא אותך? מי הזמין אותך בכלל?! עוף מפה! 

בר קמצא:"אל תביישני ואני אשלם לך על מה שאוכל ואשתה."

העשיר: לא. אני לא מסכים! עוף מפה מיד!

בר קמצא: "אשלם לך דמי כל הסעודה."  העשיר:"לך מפה!".

קריינית: והיה שם רבי זכריה ויכול היה לקום ולהגן על בר קמצא, ולא עשה זאת.

מיד יצא בר קמצא.

בר קמצא: "כל המסובים יושבים להם בשלווה, אני אלשין עליהם."

קריינית: מה עשה? הלך לשליט הרומי ואמר לו:

בר קמצא: "כל הקרבנות שאתה שולח ליהודים שיקריבו, הם אינם מקריבים אלא מחליפים אותם בקרבנות חלופיים." 

קריינית: השליט לא האמין ואף נזף בו על דבריו.  הלך אליו שוב חזר על דבריו והפעם הציע :

בר קמצא: "אם אינך מאמין לי, שלח איתי שליח ואת קרבנך ואז תדע שאיני משקר."

רואים את בר קמצא קם בלילה ועושה בבהמות ששלח השליט מומים.

קריינית: ראה הכהן את המום ולכן הקריב קרבנות חלופיים במקומם. אמר שליחו של מלך רומא: "למה לא הקרבת את קרבן המלך?" אמר הכהן "מחר אקריב את קרבנו. "  למחרת בא השליח וראה ששוב לא הוקרב קרבן המלך. הודיע למלך שהיהודים אינם מקריבים את קרבנותיו – מייד שלח והחריב את בית המקדש.

אמר ר' יוסי ענותנותו של ר' זכריה בן אבקולס שרפה את ההיכל.

                                              

תלמוד בבלי, מסכת גיטין דף נ"ה, עמוד ב'.

אולי יעניין אותך